זכויות ידועים בציבור

10 עצות מעשיות לידועים בציבור

עו”ד  אלינור ליבוביץ, מומחית בגירושין גישור ודיני משפחה

מנהלת את פורום הגירושין בוואלה! מנהלת ובעלים של אתר gerushin.co.il

שני אנשים המתגוררים יחדיו, מקיימים משק בית משותף וחיים אינטימיים – יכולים להחשב כ”ידועים בציבור”.  ישנם מקרים בהם בית משפט יראה בהם חברים החולקים יחד דירה- ולא מעבר לכך, וישנם מקרים בהם מלוא הזכויות יוענקו ל”ידוע בציבור”.  הכל לפי גישתו של השופט, דעותיו החברתיות, השקפת עולמו, והתרשמותו הסובייקטיבית מהצדדים ואופיים.

על מנת לחסוך הליכים משפטיים, אי נעימויות, ציפיות ותקוות שווא,

להלן 10 עצות לזוג החי תחת קורת גג אחת וללא נישואין:

1. מומלץ כי זוג המתגורר יחד, יערוך הסכם ממון ידועים בציבור, שבו יובהר מה גורל הרכוש, בין אם מדובר ברכוש של אחד הצדדים ובין אם מדובר  ברכוש של שניהם, בעת פירוד. עדיף ל”שים את הדברים על השולחן” ולהבהיר את הכוונות והתוכניות מראש למקרה של פרידה. כאשר זוג עובר להתגורר יחדיו – ודאי שהוא מקווה רק לטוב, וזה הזמן והעיתוי לערוך את ההסכם, המבהיר למה כל אחד צריך לצפות, אם חו”ח תקרה הפרידה בין הצדדים ביוזמת שניהם ו/או ביוזמת אחד מהם.

לדוגמא: אשה מכניסה גבר לדירתה – צריכה לערוך עמו הסכם ממון בו מובהר בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים כי אין לו כל דרישות ו/או תביעות בנוגע לדירה. כמו שיש נשים ה”מתלבשות” על גברים מבוגרים ועשירים למען כספם –  ישנם גברים אשר עוברים לגור עם אשה מסיבות מעשיות ולא בשל אהבה, ועל אשה כזו שהינה בעלת רכוש להגן על עצמה, שמא תמצא עצמה לאחר מספר שנים נאבקת על הרכוש שהיה שלה עוד קודם לכן.

דוגמא נוספת: גם גבר צריך להגן על עצמו מפני תביעת ידועה בציבור ובמיוחד אם הוא מבוסס כלכלית ו/או בעל רכוש.  ידועה בציבור שלא עבדה יכולה לדרוש מזונות שיקומיים/משקמים, ועדיף לעגן את ההתייחסות לנושא זה בהסכם ממון בין ידועים בציבור ולא להותיר את העניין לרצונו הטוב של הצד השני או למצב רוחו של בית המשפט.

2. אסור להיות נאיביים, אין לתת אמון עיוור באף אדם, גם אם קיימת אהבה אמיתית ביניכם.  צריך לחשוב על מועד הפרידה ולא להסתפק ב”לחיות את הרגע”. כשנפרדים העניינים נהיים  – לפעמים – מכוערים, ונכנסים למשוואה רגשות כגון: נקמה, פגיעה וכיוצ”ב כמו גם חשש מהחיים בגפך.

ידועים בציבור הנכנסים לחיים משותפים צריכים להיות ריאליים ומפוקחים ואם אין להם ידע בנושא – לקבל יעוץ מקצועי מעורך דין העוסק בדיני משפחה וגירושין – שיבהיר להם סיכויים וסיכונים.

3. כאשר מדובר בזוג ידועים בציבור אשר חי יחדיו שנים לא מעטות, וכאשר מוגש הליך משפטי של אחד הצדדים כנגד רעהו – בית המשפט בודק מהי כוונת הצדדים בניהול החיים המשותפים.

אפשרות אחת היא לראות בצדדים כמי שראו עצמם נכונים לחיי “פילגשות” דהיינו התחברות לצורך קיום יחסי אישות בלבד ובילויים ללא עתיד, ללא מחויבות או ראיית העתיד.

האפשרות האחרת היא לראות בצדדים כמי שראו בזוגיות שלהם חיי נישואין מלאים מכל ההיבטים ואזי יחשבו הם ידועים בציבור ובית המשפט יבחן אם הייתה להם כוונת שיתוף או אם לאו.

4. איך מוכחת כוונת שיתוף?  התשובה אינה חד משמעית, והיא מורכבת מפרמטרים שונים ורבים, ומובן שכל זוג מנהל את חייו אחרת.

כוונה רצינית לשיתוף בין בני זוג ידועים בציבור יכולה לבוא לידי ביטוי ברכישת דירה משותפת במימון הצדדים, בפתיחת חשבון בנק משותף, הצגת שמות המשפחה בכניסה לדירה, חיי אישות (יחסי מין) סדירים וקבועים, ביקורים והכרות עם שתי המשפחות ועם החברים הקרובים, הכרות עם העמיתים לעבודה והשתתפות באירועים חברתיים ומשפחתיים, בילויים משותפים. למותר לציין שקיומם של ילדים משותפים מצביע על כך שהצדדים רואים בעצמם כמי שחי חיי משפחה שגרתיים והרמוניים, שכן יש משמעות רבה להבאת ילדים משותפים לעולם.

יחד עם זאת תיתכן כוונת שיתוף גם אם מתקיימים רק חלק מן המרכיבים. למשל אם אין חשבון משותף אך האחד משלם את שכר הדירה והשני קונה מזון ומשלם את הוצאות אחזקת הבית – רואים בזוג כמי שחלקו בהוצאות הבית וכמי שניהלו משק בית משותף.  הרבה מאד נתונים להתרשמותו של השופט היושב בדין.

5. מה מינימום פרק הזמן שלאחריו אפשר להיחשב ידועים בציבור?  המינימום שנקבע בפסיקה הינו שלושה חודשים אך זהו פרק זמן חריג יחסית ובדרך כלל נדרשות שנה או שנתיים להוכחת הטיעון.  מנגד ישנם מקרים בהם זוג חי יחדיו מספר רב של שנים ובית המשפט קבע שלא הוכחה כוונת שיתוף וכי בני הזוג היו חברים אך לא מעבר לכך.

מצד שני בית המשפט לענייני משפחה ראה גם בזוג שחי רק בחלק מן השבוע יחדיו ובחלק מן השבוע לנו בנפרד – ידועים בציבור לצורך קבלת פנסיה.

על כן כמפורט לעיל – הכל כפי שהדברים נראים לשופט שמנתח את המקרה, לפי השקפת עולמו, והתרשמותו מכל צד.

6. מה קורה כאשר אחד מן הצדדים מציע לצד השני לערוך הסכם יחסי ממון – והצד השני מסרב?.

במקרה כזה צריכה להידלק נורית אדומה ויש לברר מהם המניעים.  אם מדובר בזוג שלשניהם אין מאומה או שלשניהם מצב כלכלי דומה, אזי יתכן שהסירוב להסכם יחסי ממון נובע מ”אגו” או מהרתעה פסיכולוגית לחתימה על הסכם כזה.

לעומת זאת אם יש צד “עשיר” וצד “עני” (הכל כמובן יחסי) והצד אשר משתכר פחות או מחזיק בפחות כספים ורכוש מסרב – יש לבחון את מניעי הסירוב בשבע עיניים.  זוהי הדרך להבין ולברר מה הצד השני מצפה ורוצה מהקשר הזוגי, האם קיימת אהבה או שמא הצד השני מתחבר בשל היתרונות הכלכליים הקיימים.

כך או כך – בהירות ושקיפות בנוגע לעניינים כלכליים לא פוגעת ברומנטיקה לדעתי ואינה צריכה להעליב מי מהצדדים – אלא מטרתה להביא שקט למערכת ולוודא כי צד אינו מתחבר עם זולתו בשל יתרונות כלכליים אלא ממניעים אמיתיים וכנים.

7. האם בכל מקרה צריך לערוך הסכם ממון בין ידועים בציבור?  ישנם מקרים שזה מיותר או מוקדם מידי.

כך למשל זוג סטודנטים אשר מתגורר יחד בדירה שכורה ולאף אחד מהם אין רכוש או כספים בסכום משמעותי – יכולים לוותר על הסכם כזה לפחות בשנה עד שנתיים ראשונות.  רצוי אמנם להתייעץ עם עורך דין לדיני משפחה, אך ככל הנראה בשלב זה אין צורך בהסכם ממון.

8. איך אפשר להגן על דירה שהורים רכשו לבנם או לבתם, אשר מעוניינים להתגורר בדירה עם בן זוג?  אפשר לערוך הסכם ספציפי שנוגע לדירה, ואין חובה לערוך הסכם יחסי ממון כולל ומקיף.  אפשר להסתפק בהסכם קצר וממצה או תצהיר אצל עו”ד בדבר ויתור על טענות עתידיות בנוגע לדירה.  אין די בעריכת הסכם שכירות עם ההורים או עם בן הזוג שכן ברור שכאשר יש זוגיות הסכם השכירות הינו פיקטיבי ואזי קיים סיכוי כי שאר הטענות ישללו ולא יעמדו.

9. מה קורה אם צד אחד הגיע עם דירה לקשר הזוגיות והצד השני נותן כספים במהלך השנים לשיפוץ מאסיבי או משתתף בתשלום המשכנתא?.

סיטואציה כזו נוטה לסבך את העניינים ומומלץ להימנע ממצבים כאלו אם אין הסכם ממון המבהיר את סוגיית ההשקעות הכספיות בדירה ו/או את תשלום המשכנתא.

קיים סיכון ממשי שבחלוף השנים, וככל שבני הזוג חיים יחד תקופה יותר ארוכה וככל שרמת ההשקעה גבוהה יותר – כי בית המשפט יטה לראות בנכס – נכס משותף לבני הזוג.

טלו מקרה בו אישה הגיעה עם דירה קטנה ברמת גן בת שלושה חדרים, אליה הכניסה את בן זוגה, ולאחר מספר שנים, שבמהלכן נולדו גם ילדים, הורחבה הדירה לדירת ארבעה חדרים ושופצה מבפנים?

מקרה כזה הוא מורכב מאד ואינו חד משמעי. ברור שלא יאפשרו לגבר לצאת בלא כלום והשקעותיו בדירה יוחזרו לו, אך קיים גם סיכון שבית המשפט יקבע שמחצית הדירה הינה שלו, ואזי תצא האשה וידה על התחתונה כי היא זו שערכה את הרכישה המקורית והשקיעה את ההשקעה המאסיבית ברכישת הדירה.

10. האם יש הבחנה בין ידועים בציבור לבין זוג נשוי בכל הנוגע להלכת השיתוף?  התשובה לכך היא חיובית.  בעוד בין בני זוג ברירת המחדל הינה שיתוף, ומי שרוצה לסתור את השיתוף – עליו הנטל, הרי שברירת המחדל בידועים בציבור היא העדר שיתוף, ומי שרוצה להוכיח את השיתוף בין ידועים בציבור – הוא זה שצריך להרים את נטל ההוכחה.

הבחנה נוספת הינה בין דירת מגורים לנכסים עסקיים, שכן כאשר עסקינן בידועים בציבור דירת המגורים עשויה להחשב למשותף בעוד נכסים עסקיים לא יחשבו משותפים בלא ראיה נוספת דהיינו “דבר מה נוסף”.

————————-

לסיכום – עדיף לנקוט בהתנהגות אחראית, לנהוג בשקיפות, ולעגן את ההסכמות, את הזכויות ואת החובות של כל צד בהסכם יחסי ממון שיבהיר את מצבו של כל אחד מהצדדים, כאשר עסקינן בבני זוג ידועים בציבור.

מהן זכויות ידועים בציבור?

בשנים האחרונות, יותר ויותר זוגות צעירים ישראלים מחליטים לנטוש את מוסד הרבנות הקר והמנוכר ובוחרים לצאת לדרך, בחיים משותפים בעזרת הסכמים אלטרנטיביים והכרה חוקית של זכויות ידועים בציבור. המדינה, מצידה מבינה שאי אפשר לאסור על אדם לחיות את חייו ולכן משתפת פעולה עם הנושא – מתוך רצון לאפשר לאנשים לקבל אלטרנטיבה לנישואין על פי אמות המידה שלהם. אם גם אתם מאמינים שחתונה לא חייבת להיות בחופה וקידושין, יתכן ויש לכם תחליף שיכול להיות משמעותי מאוד ולהביא לכם פתרון שיהיה מקובל על שני בני הזוג. לפרטים נוספים, צרו קשר עם משרד עורכי דין ונוטריון אלינור ליבוביץ.

זכויות ידועים בציבור – על פי החוק הישראלי

ההגדרה החוקית של ידועים בציבור נוצרה על מנת להכיל זכויות וחובות על זוגות שלא מעוניינים להתחתן על פי הדין הדתי. כחלק מהסכם ידועים בציבור ישנן זכויות ידועים בציבור כדלהלן:

• זכויות כלכליות של ידועים בציבור הן זהות כמעט לחלוטין לאלו של זוגות נשואים על פי דין דתי, למעט חריגים בודדים. 
• זכויות הורים – בעניין ילדים ביולוגים, אין הבדל בין זכויותיהם של ידועים בציבור לבין זוגות נשואים רגילים ומעמדם של הילדים הוא זהה. אם בני הזוג רוצים לאמץ ילדים היום, החוק הישראלי לא מאפשר זאת אלא רק למי שהתחתן כדת וכדין דרך הרבנות, אם כי לאחרונה ניתן פסק דין שיכול להיות סנונית שמבשרת את האביב ובית המשפט הביע ביקורת על הוראה חוקית זו בחוק האימוץ.
• זכויות בפרידה – מבחינת מזונות קיים הבדל בין זוגות נשואים וזוגות ידועים בציבור. בתחום המזונות, כאשר המדובר בידועים בציבור אין חובה על הגבר לשלם לבת זוגתו במרבית המקרים וזאת להבדיל מזוגות נשואים. חלוקת הרכוש נעשית על-פי מסגרת החיים של הידועים בציבור בהתאם לנסיבות האישיות, וידועים בציבור צריכים להוכיח כוונת שיתוף חזקה יותר מאשר זוגות נשואים.
• ידועים בציבור לא נדרשים למתן עדות זה כנגד זו והדיון בעניינם בדומה לזוגות נשואים, מתנהל בדלתיים סגורות במקרה של ענייני משפחה.

דעו את זכויותיכם כידועים בציבור – לא חייבים להתחתן כדי לקבל הכרה רשמית

אם אתם לא מאמינים בנישואין כדרך הרבנות, אתם לא חייבים לעשות זאת ולגרום לעצמכם להתקשר למוסד שלא מייצג את הערכים שלכם. היום האופציה להיות ידועים בציבור ביחד עם כל זכויות ידועים בציבור שקיימות, מאפשרת לכם לקבל פתרון הולם שילווה אתכם לאורך כל שנות הזוגיות.