מהן זכויות ידועים בציבור, כולל 10 עצות מעשיות חשובות לידועים בציבור
מאת עו”ד אלינור ליבוביץ, מומחית בגירושין גישור ודיני משפחה מזה 37 שנים.
שני אנשים המתגוררים יחדיו, מקיימים משק בית משותף וחיים אינטימיים – יכולים להיחשב כ”ידועים בציבור”. ישנם מקרים בהם בית משפט יראה בהם חברים החולקים יחד דירה- ולא מעבר לכך, וישנם מקרים בהם מלוא הזכויות יוענקו ל”ידוע בציבור”.
הכל לפי גישתו של השופט, דעותיו החברתיות, השקפת עולמו, והתרשמותו הסובייקטיבית מהצדדים ואופיים.
*אז על מנת לחסוך הליכים משפטיים, אי נעימויות, ציפיות ותקוות שווא – נתחיל בעצות מעשיות מאד
להלן 10 עצות לזוג החי תחת קורת גג אחת וללא נישואין:
הסכם ממון בין ידועים בציבור
1. מומלץ כי זוג המתגורר יחד, יערוך הסכם ממון ידועים בציבור, שבו יובהר מה גורל הרכוש, בין אם מדובר ברכוש של אחד הצדדים ובין אם מדובר ברכוש של שניהם, בעת פירוד. עדיף ל”שים את הדברים על השולחן” ולהבהיר את הכוונות והתוכניות מראש למקרה של פרידה. כאשר זוג עובר להתגורר יחדיו – ודאי שהוא מקווה רק לטוב, וזה הזמן והעיתוי לערוך את ההסכם, המבהיר למה כל אחד צריך לצפות, אם חו”ח תקרה הפרידה בין הצדדים ביוזמת שניהם ו/או ביוזמת אחד מהם.
לדוגמא: אשה מכניסה גבר לדירתה – צריכה לערוך עמו הסכם ממון בו מובהר בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים כי אין לו כל דרישות ו/או תביעות בנוגע לדירה. כמו שיש נשים ה”מתלבשות” על גברים מבוגרים ועשירים למען כספם – ישנם גברים אשר עוברים לגור עם אשה מסיבות מעשיות ולא בשל אהבה, ועל אשה כזו שהינה בעלת רכוש להגן על עצמה, שמא תמצא עצמה לאחר מספר שנים נאבקת על הרכוש שהיה שלה עוד קודם לכן.
דוגמא נוספת: גם גבר צריך להגן על עצמו מפני תביעת ידועה בציבור ובמיוחד אם הוא מבוסס כלכלית ו/או בעל רכוש. ידועה בציבור שלא עבדה יכולה לדרוש מזונות שיקומיים/משקמים, ועדיף לעגן את ההתייחסות לנושא זה בהסכם ממון בין ידועים בציבור ולא להותיר את העניין לרצונו הטוב של הצד השני או למצב רוחו של בית המשפט.
כבדהו וחשדהו
2. אסור להיות נאיביים, אין לתת אמון עיוור באף אדם, גם אם קיימת אהבה אמיתית ביניכם. צריך לחשוב על מועד הפרידה ולא להסתפק ב”לחיות את הרגע”. כשנפרדים העניינים נהיים – לפעמים – מכוערים, ונכנסים למשוואה רגשות כגון: נקמה, פגיעה וכיוצ”ב כמו גם חשש מהחיים בגפך.
ידועים בציבור הנכנסים לחיים משותפים צריכים להיות ריאליים ומפוקחים ואם אין להם ידע בנושא – לקבל יעוץ מקצועי מעורך דין העוסק בדיני משפחה וגירושין – שיבהיר להם סיכויים וסיכונים.
צריכים להתייעץ? עו”ד עם 38 שנות ניסיון לשירותכם – השאירו פרטים:
מהי כוונת הצדדים האמיתית?
3. כאשר מדובר בזוג ידועים בציבור אשר חי יחדיו שנים לא מעטות, וכאשר מוגש הליך משפטי של אחד הצדדים כנגד רעהו – בית המשפט בודק מהי כוונת הצדדים בניהול החיים המשותפים.
אפשרות אחת היא לראות בצדדים כמי שראו עצמם נכונים לחיי “פילגשות” דהיינו התחברות לצורך קיום יחסי אישות בלבד ובילויים ללא עתיד, ללא מחויבות או ראיית העתיד.
האפשרות האחרת היא לראות בצדדים כמי שראו בזוגיות שלהם חיי נישואין מלאים מכל ההיבטים ואזי יחשבו הם ידועים בציבור ובית המשפט יבחן אם הייתה להם כוונת שיתוף או אם לאו.
- כתבתי זה מכבר על מצב שבני זוג יחשבו ידועים בציבור ללא קיום יחסי אישות ביניהם – לעיון בקישור הזה>>
המושג המרכזי: “כוונת השיתוף”
4. איך מוכחת כוונת שיתוף? התשובה אינה חד משמעית, והיא מורכבת מפרמטרים שונים ורבים, ומובן שכל זוג מנהל את חייו אחרת.
כוונה רצינית לשיתוף בין בני זוג ידועים בציבור יכולה לבוא לידי ביטוי ברכישת דירה משותפת במימון הצדדים, בפתיחת חשבון בנק משותף, הצגת שמות המשפחה בכניסה לדירה, חיי אישות (יחסי מין) סדירים וקבועים, ביקורים והכרות עם שתי המשפחות ועם החברים הקרובים, הכרות עם העמיתים לעבודה והשתתפות באירועים חברתיים ומשפחתיים, בילויים משותפים.
למותר לציין שקיומם של ילדים משותפים מצביע על כך שהצדדים רואים בעצמם כמי שחי חיי משפחה שגרתיים והרמוניים, שכן יש משמעות רבה להבאת ילדים משותפים לעולם.
יחד עם זאת תיתכן כוונת שיתוף גם אם מתקיימים רק חלק מן המרכיבים. למשל אם אין חשבון משותף אך האחד משלם את שכר הדירה והשני קונה מזון ומשלם את הוצאות אחזקת הבית – רואים בזוג כמי שחלקו בהוצאות הבית וכמי שניהלו משק בית משותף. הרבה מאד נתונים להתרשמותו של השופט היושב בדין.
כמה שנים לוקח כדי להיחשב ידועים בציבור
5. מה מינימום פרק הזמן שלאחריו אפשר להיחשב ידועים בציבור? המינימום שנקבע בפסיקה הינו שלושה חודשים אך זהו פרק זמן חריג יחסית ובדרך כלל נדרשות שנה או שנתיים להוכחת הטיעון. מנגד ישנם מקרים בהם זוג חי יחדיו מספר רב של שנים ובית המשפט קבע שלא הוכחה כוונת שיתוף וכי בני הזוג היו חברים אך לא מעבר לכך.
מצד שני בית המשפט לענייני משפחה ראה גם בזוג שחי רק בחלק מן השבוע יחדיו ובחלק מן השבוע לנו בנפרד – ידועים בציבור לצורך קבלת פנסיה.
על כן כמפורט לעיל – הכל כפי שהדברים נראים לשופט שמנתח את המקרה, לפי השקפת עולמו, והתרשמותו מכל צד.
6. מה קורה כאשר אחד מן הצדדים מציע לצד השני לערוך הסכם יחסי ממון – והצד השני מסרב?.
במקרה כזה צריכה להידלק נורית אדומה ויש לברר מהם המניעים. אם מדובר בזוג שלשניהם אין מאומה או שלשניהם מצב כלכלי דומה, אזי יתכן שהסירוב להסכם יחסי ממון נובע מ”אגו” או מהרתעה פסיכולוגית לחתימה על הסכם כזה.
לעומת זאת אם יש צד “עשיר” וצד “עני” (הכל כמובן יחסי) והצד אשר משתכר פחות או מחזיק בפחות כספים ורכוש מסרב – יש לבחון את מניעי הסירוב בשבע עיניים. זוהי הדרך להבין ולברר מה הצד השני מצפה ורוצה מהקשר הזוגי, האם קיימת אהבה או שמא הצד השני מתחבר בשל היתרונות הכלכליים הקיימים.
כך או כך – בהירות ושקיפות בנוגע לעניינים כלכליים לא פוגעת ברומנטיקה לדעתי ואינה צריכה להעליב מי מהצדדים – אלא מטרתה להביא שקט למערכת ולוודא כי צד אינו מתחבר עם זולתו בשל יתרונות כלכליים אלא ממניעים אמיתיים וכנים.
- כתבתי בהרחבה על דרכי ביטול ידועים בציבור – כאן>>
7. האם בכל מקרה צריך לערוך הסכם ממון בין ידועים בציבור? ישנם מקרים שזה מיותר או מוקדם מידי.
כך למשל זוג סטודנטים אשר מתגורר יחד בדירה שכורה ולאף אחד מהם אין רכוש או כספים בסכום משמעותי – יכולים לוותר על הסכם כזה לפחות בשנה עד שנתיים ראשונות. רצוי אמנם להתייעץ עם עורך דין לדיני משפחה, אך ככל הנראה בשלב זה אין צורך בהסכם ממון.
הגנה על זכויות בדירה
8. איך אפשר להגן על דירה שהורים רכשו לבנם או לבתם, אשר מעוניינים להתגורר בדירה עם בן זוג?
אפשר לערוך הסכם ספציפי שנוגע לדירה, ואין חובה לערוך הסכם יחסי ממון כולל ומקיף. אפשר להסתפק בהסכם קצר וממצה או תצהיר אצל עו”ד בדבר ויתור על טענות עתידיות בנוגע לדירה. אין די בעריכת הסכם שכירות עם ההורים או עם בן הזוג שכן ברור שכאשר יש זוגיות הסכם השכירות הינו פיקטיבי ואזי קיים סיכוי כי שאר הטענות ישללו ולא יעמדו.
9. מה קורה אם צד אחד הגיע עם דירה לקשר הזוגיות והצד השני נותן כספים במהלך השנים לשיפוץ מאסיבי או משתתף בתשלום המשכנתא?
סיטואציה כזו נוטה לסבך את העניינים ומומלץ להימנע ממצבים כאלו אם אין הסכם ממון המבהיר את סוגיית ההשקעות הכספיות בדירה ו/או את תשלום המשכנתא.
קיים סיכון ממשי שבחלוף השנים, וככל שבני הזוג חיים יחד תקופה יותר ארוכה וככל שרמת ההשקעה גבוהה יותר – כי בית המשפט יטה לראות בדירה– נכס משותף לבני הזוג.
טלו מקרה, בו אישה הגיעה עם דירה קטנה ברמת גן בת שלושה חדרים, אליה הכניסה את בן זוגה, ולאחר מספר שנים, שבמהלכן נולדו גם ילדים, הורחבה הדירה לדירת ארבעה חדרים ושופצה מבפנים?
מקרה כזה הוא מורכב מאד ואינו חד משמעי. ברור שלא יאפשרו לגבר לצאת בלא כלום והשקעותיו בדירה יוחזרו לו, אך קיים גם סיכון שבית המשפט יקבע שמחצית הדירה הינה שלו, ואזי תצא האשה וידה על התחתונה כי היא זו שערכה את הרכישה המקורית והשקיעה את ההשקעה המאסיבית ברכישת הדירה.
10. האם יש הבחנה בין ידועים בציבור לבין זוג נשוי בכל הנוגע להלכת השיתוף? התשובה לכך היא חיובית. בעוד בין בני זוג ברירת המחדל הינה שיתוף, ומי שרוצה לסתור את השיתוף – עליו הנטל, הרי שברירת המחדל בידועים בציבור היא העדר שיתוף, ומי שרוצה להוכיח את השיתוף בין ידועים בציבור – הוא זה שצריך להרים את נטל ההוכחה.
הבחנה נוספת הינה בין דירת מגורים לנכסים עסקיים, שכן כאשר עסקינן בידועים בציבור דירת המגורים עשויה להחשב למשותף בעוד נכסים עסקיים לא יחשבו משותפים בלא ראיה נוספת דהיינו “דבר מה נוסף”.
זכויות ידועים בציבור
הלכה למעשה, ידועים בציבור הם בני זוג שהחליטו לקשור גורלם אחד בשני, לקיים אורח חיים משותף כבני זוג נשואים לכל דבר ועניין, אך מטעמים שונים השמורים עמם בדרך כלל, נמנעו מלמסד את יחסיהם הזוגיים בנישואין דתיים או אזרחיים.
בשנים האחרונות, יותר ויותר זוגות צעירים ישראלים מחליטים לנטוש את מוסד הרבנות הקר והמנוכר ובוחרים לצאת לדרך, בחיים משותפים בעזרת הסכמים אלטרנטיביים והכרה חוקית של זכויות ידועים בציבור. חשיבות הנישואין הפורמליים אפוא הולכת ופוחתת.
זכויות ידועים בציבור – על פי הדין הישראלי
מאות אלפים בארץ חיים כידועים בציבור, משמע הם מקיימים קשרי זוגיות רגילים אך אין להם סטטוס מוכר ברשויות.
ידועים בציבור מוגדרים בפסיקה כבני זוג (יתכן גם מאותו מין) אשר חולקים משק בית משותף, חולקים קורת גג ויש ביניהם יחסי אהבה חברות אכפתיות ואינטימיות. בישראל מוגדרים ידועים בציבור כאיש ואישה החיים חיי משפחה במשק בית משותף אך אינם נשואים זה לזה.
נכון להיום, כפי שנבהיר בהמשך, אין הסדרה בחקיקה החלה המגדירה באופן חד משמעי את משך הזמן שזוג אמור לחיות ביחד על מנת להיחשב כידועים בציבור ועל פניו, אין קריטריון מחייב בנושא. ככלל, זוג המנהל מערכת יחסים אינטימית ומנהל יחד משק בית שיתופי למשך תקופה משמעותית, ייחשב כזוג ידועים בציבור.
צריכים להתייעץ? עו”ד עם 38 שנות ניסיון לשירותכם – השאירו פרטים:
הפסיקה קבעה שני מבחנים שהעומדים בהם יחשבו כ”ידועים בציבור”:
לצורך הכרה כידועים בציבור נדרשים שני מרכיבים עיקריים:
- ניהול משק בית משותף – הכולל עירוב משמעותי של כספים ורכוש.
- חיי משפחה – הכוללים מגורים ולינה משותפת, בילויים משותפים כגון ארוחות במסעדות, נסיעות לחו”ל וארוחות משפחתיות.
מלאכת הגדרת המונח ידועים בציבור תוארה בפסיקה על ידי מ”מ הנשיא (כתוארו אז) זילברג בע”א 42/65 דרדיאן נ’ עמידר, פ”ד יט (3) 259, בעמ’ 261 כהגדרה בעייתית וקשה: “הגדרתה המשפטית המדויקת של “ידועה בציבור כאשתו”, היא קשה כקריעת ים סוף, או בלתי אפשרית כפתרון בעיית ריבוע העיגול. ניתנו לנו שלושה נתונים: ידועה, בציבור, כאשתו, ולא נתפרש לנו לא מקורו של הידע, לא זהותו של הציבור ואף לא מהותה של “האישות” שהציבור היודע מייחס לזוג הבלתי נשוי. ההווה אומר: משלושה נעלמים עלינו לעשות נגלה אחד”.
בני זוג ייחשבו כידועים בציבור, בהתקיים שני תנאים עיקריים: קיומם של חיי משפחה או חיי אישות, וניהול משק בית משותף – ע”א 6434/00 דנינו נ’ מנע, פ”ד נו(3) 683, ע”א 621/69 נסיס נ’ יוסטר, פ”ד כד(1), 617, 619–620; ע”א 17/66 וודק נ’ צבעוני, פ”ד כ(3) 383, 386.
במסגרת ת”ע 3260/06 מ.ג. נ’ ל.ב. (פורסם באתר פסק דין) סקר כב’ הש’ ויצמן את התנאים הללו ואת הפסיקה ולעניין זה יפים אלו דבריו הבאים:
“פסיקתו של ביהמ”ש ניתן ללמוד כי התנאי הראשון של – קיום חיי משפחה – בא לבטא במהותו קיום מערכת חיים אינטימית, כמו בין בעל ואשה, המושתתים על יחס של חיבה ואהבה, מסירות ונאמנות המראה שבני הזוג קשרו גורלם זה בזה (ע”א 621/69 קרול נסיס נ’ קורינה יוסטר, פד”י כד (1) 617, ע”א 235/72 בירנבאום נ’ עזבון יעקב לוין, פ”ד כז (1) 645, בג”צ 4178/04 פלונית נ’ בית הדין הרבני לערעורים, [פורסם בנבו])
היסוד השני לו אנו נדרשים – ניהול משק בית משותף – פורש בפסיקה כ- שיתוף במקום מגורים, אכילה, שתיה, לינה, הלבשה ושאר הצרכים שאדם נזקק להם בחיי היומיום, כאשר כל אחד מבני הזוג מקבל את הדרוש לו ותורם, את ממונו ורכושו ואת מטרחתו ועמלו, את חלקו כפי יכולתו ואפשרויותיו. ביהמ”ש יוודא כי הקשר הכלכלי וניהול משק הבית המשותף, ככל שהוכח, לא בא לספק צורך אישי, נוחות, כדאיות כספית או סידור ענייני, אלא הוא פועל יוצא טבעי מחיי המשפחה המשותפים, כנהוג וכמקובל בין בעל ואשה הדבקים אחד בשני בקשר של גורל חיים (ע”א 621/69 קרול נסיס נ’ קורינה יוסטר , פד”י כד (1) 617).
בנוסף, קיים מבחן המופיע כדרישה מעת לעת – שהציבור יכיר בזוג כבני זוג, עד כדי כך שלרוב יסברו שמדובר בזוג נשוי.
מקרה לדוגמא מהפסיקה על מתי מדובר בידועים בציבור – בקישור זה>>
כחלק מסטטוס ידועים בציבור קיימים זכויות ידועים בציבור כדלהלן:
– זכויות כלכליות של ידועים בציבור הן זהות כמעט לחלוטין לאלו של זוגות נשואים על פי דין דתי, למעט חריגים בודדים.
– זכויות הורים – בעניין ילדים ביולוגים, אין הבדל בין זכויותיהם של ידועים בציבור לבין זוגות נשואים רגילים ומעמדם של הילדים הוא זהה. אם בני הזוג רוצים לאמץ ילדים היום, החוק הישראלי לא מאפשר זאת אלא רק למי שהתחתן כדת וכדין דרך הרבנות, אם כי לאחרונה ניתן פסק דין שיכול להיות סנונית שמבשרת את האביב ובית המשפט הביע ביקורת על הוראה חוקית זו בחוק האימוץ.
– זכויות בפרידה – מבחינת מזונות קיים הבדל בין זוגות נשואים וזוגות ידועים בציבור. בתחום המזונות, כאשר המדובר בידועים בציבור אין חובה על הגבר לשלם לבת זוגתו במרבית המקרים וזאת להבדיל מזוגות נשואים. חלוקת הרכוש נעשית על-פי מסגרת החיים של הידועים בציבור בהתאם לנסיבות האישיות, וידועים בציבור צריכים להוכיח כוונת שיתוף חזקה יותר מאשר זוגות נשואים.
– ידועים בציבור לא נדרשים למתן עדות זה כנגד זו והדיון בעניינם בדומה לזוגות נשואים, מתנהל בדלתיים סגורות במקרה של ענייני משפחה.
– זכאות למשכנתא – זוג ידועים בציבור זכאים לקבלת משכנתא באותם תנאים להם יהיה זכאי זוג נשוי.
– זכאות לירושה – ככל שאחד מבני הזוג לא הותיר אחריו צוואה, חוק הירושה יחול על בן/ת הזוג ויזכה אותם בעיזבון המנוח, או במחציתו ככל שישנם ילדים – באותו האופן בו היה חל החוק על זוג נשוי. באותו העניין, יהיה זכאי בן הזוג שנותר בחיים לכל הזכויות סוציאליות שצבר המנוח, לרבות קצבת שארים וביטוחי חיים.
- כתבתי בהרחבה על שימוש בסטטוס ידועים בציבור לצורך ירושה: בקישור הזה>>
– זכויות בביטוח לאומי ופנסיה – אישה ידועה בציבור של מנוח הופכת היא לזכאית לקצבת שארים מהמוסד לביטוח לאומי, וגם אם למנוח היתה זכאות לפנסיה – היא זכאית לחלק היחסי המגיע לכל אלמנה שבעלה אשר נפטר היה זכאי לפנסיה מהמעביד או מקרן הפנסיה שלו.
מדובר בתשלום או תשלומים חודשיים, אשר לאורך שנים יכולים להגיע לסכומים משמעותיים ביותר, באופן מצטבר.
להסבר המפורט על זכאות בביטוח לאומי ופנסיה של ידועה בציבור – ראו בקישור הזה>>
– מזונות, חלוקת רכוש ומשמורת – זוג ידועים בציבור שבחר להיפרד, ינהל הליך הזהה לכל דבר ועניין להליך גירושין סטנדרטי, לרבות חלוקת הרכוש המשותף, קביעת דמי מזונות והחלת משמורת על הילדים. זוגות רבים של ידועים בציבור בוחרים לערוך הסכם ממון ביניהם, כדי להבטיח שהדברים יתנהלו בצורה מסודרת במקרה בו יבחרו ביום מן הימים לסיים את הקשר.
- עוד על נושא הרכוש (וחלוקתו) בין ידועים בציבור בקישור זה>
————————-
לסיכום –
עדיף לנקוט בהתנהגות אחראית, לנהוג בשקיפות, ולעגן את ההסכמות, את הזכויות ואת החובות של כל צד מהידועים בציבור בהסכם יחסי ממון, שיבהיר את מצבו של כל אחד מהצדדים, כאשר עסקינן בבני זוג ידועים בציבור.
דעו את זכויותיכם כידועים בציבור
אם אתם לא מאמינים בנישואין כדרך הרבנות, אתם לא חייבים לעשות זאת ולגרום לעצמכם להתקשר למוסד שלא מייצג את הערכים שלכם. היום האופציה להיות ידועים בציבור ביחד עם כל זכויות ידועים בציבור שקיימות, מאפשרת לכם לקבל פתרון הולם שילווה אתכם לאורך כל שנות הזוגיות.
זוגות רבים בישראל בוחרים שלא להינשא באופן רשמי. מדובר בבחירה שנעשית נפוצה יותר ויותר בשנים האחרונות. זוגות אלו,”ידועים בציבור”, זכאים על פי החוק כמעט לכל הזכויות העומדות לרשות זוגות נשואים כדת וכדין, כשבצוותא עם הזכויות מגיעות גם החובות.
מתלבטים בנושא ידועים בציבור? לא בטוחים לגבי זכויותיכם כידועים בציבור והאם בכלל אתם עונים להגדרה של בני זוג ידועים בציבור?
כמשרד שעוסק בתחום מזה 37 שנים עם בקיאות נרחבת, נשמח לתת לכם ייעוץ ראשוני על מנת להבהיר את זכויותיכם המדויקות, להכווין אתכם בדרך הפעולה הנכונה ולמקסם את יכולתכם לפעול בחוכמה במצב הנתון.