הלכה חדשה של בית המשפט העליון בסוגיה של תשלום מזונות ילדים כאשר מתקיימת משמורת משותפת
עו”ד אלינור ליבוביץ, מומחית בגירושין גישור ודיני משפחה
מנהלת את פורום הגירושין בוואלה! מנהלת ובעלים של אתר gerushin.co.il
בסוף שנת 2013, פסק כב’ השופט יעקב כהן (תמ”ש (ראשל”צ) 16785-09-12 ס.ר (קטין) נ’ ד.ר [פורסם בנבו, 11.12.2013]) בפסק דינו הידוע “איני יכול יותר”, כי כאשר חלוקת זמני השהות בין ההורים שווה ומשכורותיהם שוות – אין כל סיבה לפסוק מזונות ילדים כנגד האב, ועל כן כל צד יכלכל את הילדים כאשר הם אצלו ובהוצאות חינוך ובריאות – יחלקו ההורים שווה בשווה.
לדידו, השינויים החברתיים וערכי הצדק והשוויון של מדינת ישראל מחייבים את בתי המשפט לקבוע הלכות חדשות בדיני מזונות ילדים.
קביעה חדשנית זו, אשר אינה תואמת את החיובים החלים על האב על פי הדין העברי/דין תורה, הולידה מטבע הדברים, ערעור לבית המשפט המחוזי.
יהיה מי שיאמר כי פסיקת מזונות כאשר שני ההורים נושאים באחריות טיפולית וכלכלית זהה ומשותפת לצרכי הילדים, והכנסתם שווה או קרובה, הינה תוצאה מקוממת הפוגעת בערכים של צדק ושל שוויון, וכפועל יוצא מכך יכולה לפגוע גם בטובת הקטינים.
יהיה גם מי שיטען כי אין זה הוגן שאב צריך לבחור בין השתתפות משמעותית בגידול הילדים לבין הצורך לפרנס אותם באמצעות תשלום מזונות לאם הקטינים, ואין הוא יכול לשאת בו זמנית בשתי המטלות גם יחד, שכן לצורך תשלום מזונות הוא צריך לעבוד במשרה מלאה ויותר מכך ואין הוא יכול להפסיד שעות עבודה כדי להיות חלק מחייהם של הילדים. מכאן שאין אב יכול לשמש הורה משמורן ובאותה נשימה לעבוד במשרה מלאה ואחראית.
מאז חקיקת חוקי היסוד בתחילת שנות התשעים, הייתה מגילת העצמאות לעקרון יסוד חוקתי, מחייב. החתירה לשוויון זכויות חברתי מלא לכל אזרחי המדינה, ללא הבדל דת גזע ומין, הינה אבן היסוד של ערכי מדינת ישראל.
לאור זאת, קביעת דמי המזונות עפ”י הדין האישי – כלומר הטלת דמי המזונות בגין הצרכים ההכרחיים הבסיסיים על האב בלבד – עלולה לפגוע בערכים שמצאו ביטוי במגילת העצמאות שהינה מקור עצמאי לזכויות אדם ובמיוחד מאז חקיקתם של חוקי היסוד המעלים על נס את ערכי השוויון, ערכים שאינם מתקיימים כאשר מלוא החיוב הבסיסי של מזונות ילדים מוטל על האב.
מנגד, יהיה מי שיטען כי יש וראוי להיזהר ממתן תמריץ לאב לבקש משמורת משותפת מתוך מטרה להביא להפחתת דמי המזונות ו/או לשלילתם לחלוטין.
בהתחשב בעובדה שדמי המזונות נקבעים גם היום בהתחשב בהסדרי השהיה המוסכמים בין האב לאם, הרי שנשים רבות יכולות למצוא את עצמן עם פסיקת מזונות נמוכים וחלקיים מחד והסדרי שהייה רחבים שאינם מתקיימים על ידי האבות מאידך, וכך יתכן שחלק – ולו קטן – מן האבות יעתרו למשמורת משותפת או להסדרי שהייה רחבים, על מנת לזכות בהפחתת מזונות, בלא כוונה ממשית לקחת נטל בגידול הילדים.
על פסה”ד של כב’ השופט כהן, הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי (עמ”ש (מרכז) 50603-01-14 ל’ ר’ ואח’ נ’ ד’ ר’ [פורסם בנבו, 06.02.2015]) אשר נדון בפני כב’ השופטים וייצמן, מיכל נד”ב ופלאוט. הערעור התקבל בחלקו, ונקבע שסכום המזונות כולל המדור יעמוד על 50% מהסכום המקובל שהיה נפסק לולא הייתה מתקיימת באותו מקרה משמורת משותפת.
האב הגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון, ונוכח היות הסוגיה עקרונית גם קיבל רשות ערעור, רשות שניתנת רק במשורה ורק בסוגיות עקרוניות ומיוחדות.
על פי החלטת בית המשפט העליון, אוחד הדיון בסוגיה עקרונית זו ביחד עם בקשת רשות ערעור נוספת שהוגשה על פסק דין שניתן בבית המשפט המחוזי בחיפה (עמ”ש 54256-09-14) באותה סוגיה ממש, שם לא הופטר האב ממזונות ילדים על אף שהכנסת ההורים דומה, והמשמורת משותפת ומחולקת ביניהם.
היועץ המשפטי לממשלה הגיש את תגובתו לבית המשפט העליון, כאשר לתגובה צורפה העמדה החדשה של הרבנות הראשית לפיה: “החלטה חדשה שהתקבלה במועצת הרבנות קובעת שאימהות גרושות בעלות אמצעים כלכליים ישלמו גם הן מזונות, ולא רק האבות כפי שנהוג היום מנהל בתי הדין הרבניים”.
עמדה זו ניתנה לאור חוות הדעת של הרב שמעון יעקבי, שציין כי: …קיים צורך לתת פרשנות עדכנית לתקנה כך שהיא תתיישב עם חוש הצדק ועם ערך השוויון…, הסביר הרב יעקבי. …הבהרה מפורשת של הסוגיה עשויה לסייע בפתרון סכסוכי גירושין, מאחר שהטלת סכומי חיוב גבוהים על פי גישה הקיימת אצל חלק משופטי בתי המשפט לענייני משפחה יוצרת לעתים סרבנות גט ומרחיקה גירושין של בני זוג מסוכסכים…
דומה כי פסק הדין אשר ניתן ביום 16.3.16 בבית המשפט העליון, במאוחד בשני התיקים, אינו בשורה של ממש ואין הוא עתיד לחולל מהפכה של ממש, ונראה כי מנסה הוא לרצות את שני המחנות, אלו של האבות הנלחמים מזה תקופה ארוכה בשאיפתם לשוויון בפסיקת מזונות, ואלו של האימהות המגובות על ידי ארגוני הנשים האגרסיביים משהו, שגרסתן היא ששינוי הגישה בפסיקת מזונות, תביא חלק גדול מן הנשים לעברי פי פחת ולקו העוני ממש, אם לא למטה מכך, כאשר לטענתן חלק מן האבות לא באמת ייטלו חלק בגידול הילדים.
