הן בית המשפט לענייני משפחה, והן ערכאת הערעור, בבקשת רשות ערעור בעניין מזונות שנדונה בפני כב’ השופטת פלאוט, דחו בקשה של אב במסגרת תיק מזונות פעיל, בו נפסקו לו קודם לכן מזונות זמניים – בקשה שמהותה הייתה לבטל ו/או להפחית מזונות ילדים.
זאת מהטעם שהבקשה מוקדמת להפחתת מזונות זמניים מידי, שהמדובר במצב שהינו נכון לעכשיו, המצב מתפרש על תקופה קצרה בלבד, אין לדעת עד מתי יימשך מצב החירום, לא ברור כלל האם הכנסותיו של האב נפגעו, אם בכלל, וגם משום שהאם עצמה הוצאה לחל”ת – ומצבה הורע.
הובהר כי סכום מזונות הילדים הראוי יתברר בהמשך ההליכים, ועם מתן פסק הדין. יש להבהיר כי פסק דין מתקבל בחלוף כשנה וחצי עד שנתיים לכל המוקדם, זאת מאחר ויש צורך לשמוע הוכחות, דהיינו חקירות הצדדים, וזאת לאחר הגשת תצהירי עדות ראשית.
נקבע כי המצב אכן חריג אך אין לדעת כרגע כמה זמן יימשך, תמונת המצב אינה ברורה, ולא ידוע האם האב יהיה זכאי לסיוע או למענק, כלומר מהו מצבו הכלכלי לאשורו.
נראה כי האב הקדים להגיש את הבקשה וכי היה עליו להמתין עוד פרק זמן מסויים. ככל הנראה הבקשה לא הייתה מבוססת מספיק בראיות המצדיקות את הפחתת המזונות.
המדובר בגבר המשלם כ- 2,000 ₪ למזונות קטינה אחת וזאת כמזונות זמניים וכי כאמור טרם ניתן פסק דין סופי בסוגיית מזונות הקטינה.
ישנם אבות שהינם עצמאיים אשר הכנסתם פחתה משמעותית בתקופה קשה זו של מגפת הקורונה או שכירים שהוצאו לחל”ת והכנסתם נפגעה, או שכירים שפוטרו ואשר אינם זכאים לכל תשלום או תגמול מרשות כלשהי.
נקבע במסגרת בקשת רשות הערעור כי טענות שני הצדדים צריכות להיבחן לאורך זמן וביסודיות ולא ניתן לשנות מצב קיים כתוצאה משינוי זמני, שגם הוא עצמו יכול להשתנות והמצב יכול לשוב לקדמותו.
ישנם אבות שגם קודם לכן חיו על הקצה, והיו על התפר שבין להתקיים או לחדול מהבחינה הכלכלית אשר מצבם הורע עוד יותר.
לא מן הנמנע כי גם מצבן של האימהות אינו טוב יותר. ישנן כאלה שלא הייתה להן הכנסה קודם לכן ועל כן כל הפחתה הינה משמעותית עבורן, ישנן אימהות שהיו עצמאיות קטנות, שכירות שהוצאו לחל”ת וזכאיות או לא זכאיות (בדיוק כמו-הגרוש) לתמיכה או מענק.
אין הרבה מרוויחים ממגפת הקורונה (מלבד כמה תחומים מאד ספציפיים כגון אלו העוסקים בשיווק ואספקת מזון או מעבדות וחברות תרופות, למשל) והדברים ידועים וברורים. מעטים הם משקי הבית שיצאו נשכרים ולא נפסדים מהמצב.
עם כל הקושי, ואכן צריך איפוק ומזג טוב – הייתי מציעה לנשים המקבלות מזונות עבור הילדים, לגלות סבלנות, אורך רוח ורצון טוב ולא לרוץ מיידית ללשכת ההוצאה לפועל, ובמיוחד אם המדובר באב אשר נהג לשלם את המזונות בצורה קבועה ומסודרת. דווקא במקרה זה נראה לי שרצוי לגלות נכונות ופשרנות ולא לנקוט מיידית בהליכים.
אסור לשכוח שאם הגבר-האב יגיע למצב שבו אין לו מה להפסיד, הרי שהוא יכול לנקוט בהליך של חדלות פירעון, הליך שהינו יחסית פשוט וקל לתפעול, ובמקרה כזה אין ספק שהמזונות שהוסכם עליהם בהסכם גירושין ו/או בפסק דין, יופחתו, יותר או פחות.
נהוג שמי שחוסה תחת כנפיו של הליך חדלות הפירעון (לשעבר פשיטת הרגל) על פי החוק החדש – משלם מזונות ילדים נמוכים יותר מהממוצע, ומגיע לרף הנמוך ואף פחות מכך.
יתר על כן – אם המצב יימשך, משמע המגיפה לא תודבר במהירות, והמשק ילך ויגווע או ייפגע אנושות מההיבט הכלכלי – עשוי להיווצר מצב בו יתקיים, בכל זאת, שינוי נסיבות מהותי, דבר אשר על פי הפסיקה יכול להוות עילה להפחתת מזונות.
אולי לא בחלוף חודש, אך בחלוף מספר חודשים, יכול להיווצר מצב של שינוי נסיבות מהותי אם גבר שעבד – פוטר ולא הוחזר למקום עבודתו.
על כן הייתי מציעה – למעט במקרה בו המדובר באנשים בעלי הכנסות שאינן תלויות מצב ו/או אנשים בעלי חסכונות מרובים, נכסים וכספים– להסכים על הפחתת מזונות זמנית, גם אם הדבר מכביד על האם, והכל כדי למנוע מהאב לנקוט בצעדים קיצוניים יותר כגון פניה להליכי חדלות פירעון ו/או פניה לבית המשפט בהליך של הפחתת מזונות.
גבר יכול גם לא לשלם מזונות ילדים ולא לנקוט באף הליך ולחכות להוצאה לפועל, ובכל מקרה זה יקרה בחלוף חודשיים ולא פחות מכך. אם לאשה כלשהי יש אשליה שהיא תקבל מזונות ברגע שייפתח תיק ההוצאה לפועל – הרי שיש להעמיד אותה על המציאות הריאלית.
גביה לוקחת זמן, ואין הבטחה ברורה שכל הסכום כולו ייגבה ולא רק חלקו. ישנם גם מקרים בהם אין אפשרות לגבות את המזונות אלא באמצעות פקודת מאסר ולעיתים הליכי גביה של מזונות אינם מתממשים והסכום לא משולם לאם, גם לא על ידי המוסד לביטוח לאומי.
במקרים הגרועים ישנם גברים שאף מעדיפים לרצות מספר ימי מאסר ולא לשלם מזונות, הם מובאים בפני רשם הוצאה לפועל ומשתחררים כנגד תשלום נמוך או ללא תשלום בכלל לאחר מספר ימים, ובמקרים גרועים יותר ישנם גברים שמתאבדים מפאת המצב הכלכלי, ואזי לא רק שאין מפרנס אלא גם אין אב לילדים, ועל הנזק בכך אין צורך להכביר מילים.
לסיכום – אני מציעה לגלות רצון טוב ונכונות לפשרנות מצד שני הצדדים ולחשוב פעם ופעמיים לפני נקיטה בהליכים כלשהם בתקופה כה מורכבת, שלא ברור איך וכיצד תסתיים, ומה יהיו ההשלכות לעתיד וכמה זמן, אם בכלל, יארך עד שהמשק יחזור למה שהיה.
עו”ד אלינור ליבוביץ, מומחית בגירושין, דיני משפחה, ירושה וגישור משפחתי
כתובת המשרד: ויצמן 2, תל אביב
יצירת קשר: 03-6969916
