גבר שעזב את אשתו לטובת גבר יפצה אותה ב- 210,000 ש”ח
לא מכבר נכנסה למשרדי ג’, אישה אינטליגנטית ונאת מראה, והחלה לגולל בפניי בעצב הכיצד נפלה ל”תרמית” שהופכת להיות נפוצה יותר ויותר בשנים האחרונות: בעלה של ג’ החליט “לצאת מהארון”!
ג’ טענה בתוקף כי בעלה ידע על נטיותיו ההומוסקסואליות הרבה קודם למועד בו סיפר לה על כך, וכי למעשה, כבר בעברו הרחוק, בנעוריו, היו לו מספר מפגשים עם גברים בעלי אופי מיני, שעליהם התוודה בפניה, רק כאשר עלו הנישואין על שרטון.
ג’ יבבה והתייפחה, ובצדק רב מבחינתה, כי את שנותיה היפות הוציאה לריק לצד גבר שכלל לא אהב אותה באופן רומנטי אלא חיפש “עטיפה יפה”, לאי השקט והבלבול שנטיותיו המיניות גורמות לו. ג’ טענה כי חיתה בפסאדה מבלי שידעה על כך וכי כל נישואיה היו שקר אחד גדול. בעלה נישא לה כדי לנהל אורח חיים נורמטיבי כאשר הוא ידע שאין הוא מסוגל לאורך זמן לנהל מערכת יחסים עם אישה, וכי הוא נמשך לגברים.
אין חולק כי גבר אשר ברור לו שאיננו נמשך לאשתו מינית וכי הוא מתחתן תוך הדחקת נטיותיו המיניות האמתיות, לא עושה אחרת, מאשר עוול גדול לאישה שלצדו. כך גם אישה הנישאת לגבר בהיותה לסבית, מרמה ומטעה את בעלה.
רק לאחרונה, ייצגתי גבר אשר אשתו סירבה לקיים עמו יחסי אישות, משך מספר שנים, למעשה שנתיים לאחר הולדת הבת נסתיימו ביניהם יחסי האישות לחלוטין. עוד אמרה לו אשתו לא אחת במהלך חיי הנישואין כי לאחר הגירושין ביניהם אין סיכוי שתחפש גבר אחר.
אותו גבר, משכיל וטוב מראה, אדם נוח לבריות ונעים הליכות – כלל לא הבין במה מדובר. רק לאחר שראיתי שאין מוצא, ומישהו צריך להסביר לו את זה, ואף אחד אחר לא יעשה זאת – הבהרתי לו שאשתו לסבית, ומעדיפה נשים. אין ספק שהעלבון קשה מנשוא. הלקוח עדיין לא עיכל זאת.
ובכל זאת, מדוע הגיעה ג’ למשרדי, שהרי את הגט בעלה ייתן בשמחה וגם בעניין הרכוש בחר הוא להתגמש- ובכן, ג’ חיפשה להמתיק את הגלולה המרה ואין כמו פיצויים כספיים לכך. אם אין היא יכולה להחזיק את בעלה, לפחות תתבע ממנו פיצוי כספי……
אם כן, את הבעל תבענו בבית הדין הרבני כמובן, וזה הבין לליבה של ג’ כי נגרמה לה עוגמת נפש ועלבון על כך שבעלה מעדיף גברים. בית הדין השתכנע כי מדובר בנטיות מיניות אליהן התוודע הבעל טרם נישואיו לג’ וכי על כן נישא לה בתרמית תוך הטעייתה.
בית הדין הרבני האזורי במרכז הארץ, המליץ כי הבעל יפצה את ג’ בסך 210,000 אלף שקלים, והצדדים קיבלו המלצתו.
ניתן לומר כי בית הדין הרבני יצק תוכן חדש לתוך המושג הערטילאי “מוסר”. עם השנים, המשפט פולש לכל תחום בחיינו ונשאלת השאלה היכן עובר הגבול, ובמילים אחרות, באיזה מידה רשאית החברה לאכוף ולקבוע כי תהיינה השלכות כלכליות לגבר או לאישה שנהגו בחוסר מוסריות משוועת בפני בן הזוג האחר עת הסתיר מהם את נטיותיהם המיניות.
לאור רוח התקופה המתירנית, נראה כי לא תהיה זו הפתעה אם פסקי דין מסוג זה יצוצו כפטריות אחרי הגשם. בניגוד לבית המשפט, בית הדין הרבני מתייחס לנטיות מיניות שונות כאל “מחלה” וכאל דבר חריג ביותר ובעייתי
