אמנם הדעה הרווחת היא שככל שההליך בשלבים מוקדמים יותר הרי שבית המשפט ינהג ביותר נינוחות באשר לבקשות מסוג זה, ואולם לא בכל מקרה בית המשפט ייעתר לבקשה לתיקון כתב תביעה. ישנם מקרים בהם יסרב בית המשפט לתקן כתב תביעה, בין אם המדובר בהליך אזרחי ובין אם בבית המשפט לענייני משפחה.
כאשר מי שמבקש לתקן את כתב התביעה מעוניין להוסיף עילות תביעה
כך למשל כאשר הבקשה לתיקון כתב תביעה כוללת עתירה להוספת פירוט נרחב וספציפי של טענות ועילות תביעה נוספות כמו גם הוספת עובדות – קיים סיכוי שבית המשפט לא ייעתר לכך
אחת ההגבלות במתן רשות לתיקון כתב תביעה עניינה הוספת עילות תביעה חדשות. במקרים כגון אלו נוטה ביהמ”ש לסרב לבקשות תיקון כתב תביעה. לעניין זה ניתן למצוא תימוכין בע”א 199/82 יעקב סניטובסקי נ’ חברת החשמל לישראל בע”מ ,פ”ד לט(1), 225 ,עמ’ 237-238, שם נאמר:
“מסכים אני עם חברי הנכבד, השופט חלימה, שבדין דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה לתיקון כתב-הגנתם של המערערים כבר מהטעמים הבאים, אם לא מטעמים אחרים : ראשית, פרקליטם המנוח החליט ביודעין שלא לעורר את הטענות, שעליהן סבה בקשת התיקון (השווה: ע”א 351/61 (זדרוייביץ נ’ “חרות” מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע”מ, פ”ד טז 481.)), ואין להתיר למערערים חזרה מהעמדה האמורה ושנית, שבקשת התיקון לא נתמכה בתצהיר כיאות, המאמת את העובדות, שעליהן סבה בקשת התיקון (ע”א 728/79 (קירור אגודה שיתופית חקלאית בע”מ נ’ זייד, פ”ד לד(126 (4.)), לפיכך יש לדחות את הערעור בע”א 199/82.”
יתירה מזאת, בהתאם לתקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ”ד- 1984, בתקנות סדר הדין שהוחלפו ב- 1.1.21, רשאי בית המשפט להתיר תיקון כתבי טענות, בכל עת, וכל תיקון כזה ייעשה לפי הצורך, כדי שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין.
התקנות החדשות הרלוונטיות אשר החליפו את תקנה 92 קובעות כי:
“בית המשפט רשאי בכל עת להורות כי יתוקן כל עניין בכתב טענות או כי יצורף בעל דין או יימחק שמו של בעל דין מכתב התביעה, לשם קיומו של הליך שיפוטי ראוי והוגן, תוך התחשבות, בין השאר, בהתנהלותו של מבקש התיקון, השלב הדיוני שבו מוגשת הבקשה, והמטרה שהתיקון המבוקש צפוי להשיג”.
למעשה אין שינוי מהותי בין התקנה הישנה לבין התקנה החדשה הנוגעות לתיקון כתבי טענות. ואולם כאשר בבקשה לתיקון כתב תביעה מתבקש בית המשפט לאפשר הוספת עילות בהיסתמך על עובדות, שפורטו כבר בכתב התביעה הנוכחי, מבלי שנוספו עובדות מהותיות חדשות. אי לכך מתייתר הצורך לתקן את כתב התביעה פעם נוספת.
לעיתים, היענות בית המשפט לתיקון הנדרש יגרום לסרבול ולהתמשכות ההליכים המשפטים ולאו דווקא ליעול ולפתרון השאלות השנויות במחלוקת.
שיהוי והשתהות
השתהות ושיהוי בהגשת הבקשה לתיקון כתב תביעה יכולה להוות נימוק נוסף לדחיית הבקשה לתיקון כתב התביעה שהרי יש משמעות וחשיבות להתנהגות בעלי הדין עובר להגשת הבקשה לתיקון כתב תביעה.
גורם נוסף הוא השלב שבו מוגשת הבקשה. אם השתהה העותר בהגשת בקשתו יתר על המידה ייחשב השיהוי לחובתו…שני גורמים אלה שלובים זה בזה. השיהוי בהגשת הבקשה, הוא בדרך כלל גם גורם בבחינת התנהגותו של מבקש התיקון. (אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שביעית, סיגא- הוצאה לאור בע”מ, עמ’ 121 ).
אין מגבלה של זמן אך בית המשפט מביא בחשבון את השלב בהליך המשפטי שבו מוגשת הבקשה לתיקון כתב תביעה
אומנם אין מגבלה של זמן בתקנות להגשת בקשה לתיקון כתבי הטענות ולשון התקנה מדברת על “בכל עת” “ולפי הצורך”. אך “על בית המשפט החובה להביא בחשבון גורמים “כגון התנהגות בעלי הדין והשלב בו מובאת הבקשה לפניו”. (ראה: ספרו הנ”ל של אורי גורן, עמ’ 121 וכן ע”א 3092/90 אגמון נ’ פלדבוי, פ”ד מו (3) 214).
שיקולים נוספים שלא להתיר תיקון כתב תביעה הם לדוגמא עקרון סופיות הדיון ואי פגיעה בזכויות דיוניות של הנתבע אשר צריך פעם נוספת לכלכל מעשיו בהתאם לטענות המבקשים המתגבשות לסירוגין. יפים לעניין זה דברי כב’ הש’ בן פורת בבר”ע (מחוזי, ירושלים) 4085/02 הכנסיה האוונגלית נ’ שמעון רפאלי שם נקבע כי:
“יוטעם, כי את האמור דלעיל יש לאזן וליישב עם עקרונות יסודיים נוספים השוכנים בגדר הפרוצדורה האזרחית, כדוגמת כלל סופיות הדיון. יכולת התכנון מראש של בעל דין את צעדיו המשפטיים במסגרת דיונית מוגדרת וודאית, בהתאם לכתבי הטענות שהוגשו לתיק, הנה קריטית לשימור מערכת שיפוטית יציבה, ברורה ואחידה, שתהא תקפה וישימה ברובם המכריע של המקרים הפרטיים הנקרים בדרך המשפט. ….. פגיעה בזכויותיו המהותיות של בעל הדין, הנגרמת נוכח היעתרות לבקשת תיקון כתב התביעה, אף היא עשויה להוות חסם של ממש לבקשה דנן “.
לסיכום, בתי המשפט נוטים להיעתר לבקשות לתיקון כתב תביעה אלא שיש לשים לב לעיתוי הגשת הבקשה והאם הבקשה מוגשת בתחילת ההליך או בשלב מאוחר יותר וכן יש לשים לב לסוגיית תום הלב.
עו”ד אלינור ליבוביץ, מומחית בגירושין, דיני משפחה, ירושה וגישור משפחתי
כתובת המשרד: ויצמן 2, תל אביב
יצירת קשר: 03-6969916
