העלאת המשוכה בעניין האפשרות לתבוע סבים למזונות קטינים
עו”ד אלינור ליבוביץ, מומחית בגירושין גישור ודיני משפחה
מנהלת את פורום הגירושין בוואלה! מנהלת ובעלים של אתר gerushin.co.il
המקרים בהם נתבעו סבים למזונות ילדים, דהיינו לשלם מזונות לנכדיהם – לא היו שגרתיים כל כך אך גם לא חריגים ונדירים.
החוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) בסעיפים 4 ו- 5 קובע חובת מזונות של סבים כלפי נכדיהם בהתקיים שלושה תנאים מצטברים:
- יש בידו לעשות כן לאחר סיפוק צרכיו שלו…
- אותו בן משפחה אינו יכול על אף מאמצים לספק את המזונות מעבודה או מנכסים…..
- אותו בן משפחה אינו יכול לקבל את המזונות מבני משפחה קודמים….
כלומר, אין די בכך שאחד ההורים אינו יכול לפרנס את הילדים (למשל, מחמת היותו אסיר שאינו מתפרנס) ואינו משלם מזונות ילדים, אלא יש צורך שההורה האחר, אינו יכול לפרנס בצורה סבירה מעבודתו את הילדים ולו בדוחק, על אף מאמצים שעליו לעשות בנדון.
הפירוש המעשי של הלכה זו הוא כי – גם אם אבי הילדים אסיר – על אם הילדים לצאת לעבודה ולעשות כל שלאל ידה כדי לפרנס את ילדיה, ואין היא יכולה לשבת בטלה בבית ולדרוש מהסב או מהסבתא לזון את נכדיהם.
תנאי סעיף 5 נדונו בע”א 4480/93 פלוני נ’ פלונית, פ”ד מח (3) 482 ונקבע: “תנאי הסעיף הם למעשה שני התנאים הראשונים של דיני צדקה: סעיף קטן 5(1) קובע כי חובת המזונות תוטל רק על “אמיד” (המוגדר כמי שיש ביכולתו לספק מזונות לבן משפחתו המנוי בסעיף 4 לאחר שסיפק צרכיו שלו וצרכיהם של ילדיו הקטינים וילדי בן זוגו הקטינים ושאין לערבבו עם “עשיר”) כלפי “נצרך”, המוגדר כמי שאינו יכול לספק את צרכיו מעבודה, מנכסיו או ממקור אחר על אף מאמציו (סעיף 5(2) ושאינו יכול לקבל מזונות בסעיף 2 או לפי סעיף 3, או מעיזבון או מבן משפחה הקודם בסדר לפי סעיף 4 סעיף 5(3)”.
עתה קובע בית המשפט המחוזי בעמ”ש 56241-12-12, כי טרם בירור תביעה כנגד סבים – צריך התובע לעבור משוכה, האמורה לסנן את המקרים, ולהוכיח קודם כל, לפני הכל – כי אין ביכולת אף אחד מההורים לכלכל את הילדים ברמת חיים בסיסית.
עסקינן בתביעה שהוגשה בד בבד נגד האב ונגד אמו, דהיינו הסבתא. בית המשפט לענייני משפחה במחוז תל אביב פסק מזונות זמניים כנגד האב והסבתא, ועל כך הוגשה בקשת רשות ערעור לפתחו של בית המשפט המחוזי בתל אביב.
בהחלטתה ביטלה כב’ השופטת צילה צפת, מבית המשפט המחוזי בתל אביב, את החלטת שופט בית המשפט לענייני משפחה ברמת גן, נצר סמארה, אשר חייב את האב ואת אימו (הסבתא של הילדים) בתשלום מזונות זמניים.
כב’ השופטת צפת, קיבלה את הערעור של האב ופסקה כי “לא ניתן לדלג שלב, אלא ראשית, על הקטין לפנות להוריו בהליך קודם, ולתבוע מהם תשלום מזונות ילדים ויש לעשות כן קודם לתביעה נגד הסב והסבתא, בשל היות הוריו חייבים במדרג ראשון על פי סדר העדיפויות שנקבע בחוק לתיקון דיני משפחה שעוסק בענייני מזונות”.
כמובהר לעיל – החוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) קובע סולם עדיפות בין החייבים במזונות ילדים, כך שבמדרג ראשון של החייבים במזונות קטין עומדים הוריו, כאשר חובתו של האב למעשה קודמת לחובתה של האם לפחות בכל הנוגע לצרכים הכרחיים אם מדובר בבני זוג יהודים, ובמדרג נוסף של חייבים במזונות הם שאר בני משפחתו, כמו: הוריו והורי בן-זוגו, ילדיו הבגירים ובני-זוגם, נכדיו הורי הוריו שלו ושל בן-זוגו, ואחיו ואחיותיו שלו ושל בן-זוגו.
סעיף 5 לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) כמפורט לעיל קובע מתי יחויבו בני המשפחה הללו ומציב לכך שלושה תנאים מצטברים ומחייבים, ביניהם יש להוכיח כי אותו בן-משפחה אינו יכול לקבל מזונות מהוריו, ואינו יכול לקבלם מבן-משפחה הקודם לאותו אדם לפי הסדר שנקבע בחוק המזונות.
“היכולת או העדר היכולת של קטין לקבל מזונות מהוריו הוא עניין עובדתי הטעון הכרעה לאחר שמיעת ראיות“, פסקה כב’ השופטת צפת. “מטעם זה לא ניתן לדלג שלב, אלא ראשית, על הקטין לפנות להוריו בהליך קודם לתביעה נגד הסב והסבתא, בשל היות הוריו חייבים במדרג ראשון על פי סדר העדיפויות שנקבע בחוק“. יש להבהיר כי במסגרת תביעה זו תתברר היכולת הן של האם והן של האב, ורק אם לשניהם אין כל יכולת לכלכל את הקטין, בנם – רק אז אפשרי יהיה לעבור שלב ולפנות לקרובים אחרים.
כב’ השופטת צפת הוסיפה כי אמנם בפרשת לויאן המפורסמת, עליה מתבססות חלק ניכר מהתביעות כנגד סבים וסבות (ע”א 233/89 ), שנדונה בבית המשפט העליון בתחילת שנות ה-90, איפשר בית המשפט להגיש תביעה נגד הסב מבלי שיתקיים הליך קודם נגד האב, אך זאת ארע בשל העובדה שהאב לא שהה בארץ ואי אפשר היה לבצע לו מסירה באיראן. מקרה זה הנדון כיום שונה הוא.
בפרשה הנוכחית, התביעה לתשלומי המזונות לילדים הוגשה בצוותא-חדא נגד האב והסבתא עוד בטרם נטענה טענת ההגנה של האב בדבר היעדר יכולתו לשאת במזונות הקטינים.
מעבר לכך, אין די בטענות הגנה, אלא יש צורך לבררן ולהכריע בהן לאחר שמיעת ראיות. במקרה הנוכחי קובע בית המשפט כי: “לא התבררה מסת נכסיו, חסכונותיו ועתודות כלכליות אחרות העומדות לרשותו” של האב הנתבע, שכן “הוא נמנע מצירוף מסמכים ולא ציין פרטים אלו בהרצאת הפרטים המצורפת לכתב הגנתו, המאומת בתצהיר, וכמתחייב על פי הדין”.
בית המשפט המחוזי קבע כי התביעה מוקדמת מדי, ולפיכך קיבלה השופטת צפת את הערעור של הסבתא והורתה על סילוק על הסף של תביעת המזונות בכל הנוגע לסבתא שכן התביעה מוקדמת מידי.
בית המשפט המחוזי נימק את הכרעתו בשל תכלית הוראותיו של החוק לתיקון דיני משפחה (מזונות), אשר מטעמי מדיניות משפטיות ראויה מדרג וקובע סולם עדיפות בין החייבים במזונות ילדים.
מדיניות שיפוטית נכונה היא “למנוע הצפה של בתי המשפט לענייני משפחה בתביעות כנגד סבים כל אימת שימצא כי קל יותר לגבות את המזונות מהסבים מאשר מההורה”.
עם זאת, נפסק כי אין בקבלת הערעור של הסבתא למנוע הגשת תביעה נגדה בעתיד, היה ויוכחו התנאים להגשתה בהתאם למדרג שנקבע בחוק המזונות, דהיינו אם יוכח כי נבצר מהאב ומהאם לפרנס את הילדים.
יובהר כי מחיקה על הסף אינה דחיה, וכי פסק דין בענייני מזונות לעולם אינו סופי, כך שבהתקיים התנאים המתאימים – תוכל האם לחדש את התובענה כנגד הסבתא, אם לא תצליח לגרום לחיובו של האב במזונות הקטין. עוד יובהר כי החוק לתיקון דיני משפחה אינו מיועד לתת מענה למי שאינו מצליח לגבות מזונות מבן הזוג, אלא אך ורק במקרה שמהאב והאם גם יחד נבצר אובייקטיבית לפרנס את הקטין (כמו למשל במקרה של אב אסיר ואם נכה).
מצאנו אם כן, שבית המשפט קבע כמדיניות שיפוטית משוכה שיש לעבור כדי להגיש תובענה למזונות כנגד מי שאינו החייב המידי, דהיינו האב.
