חיפוש

לשון הרע בהליכי גירושין

מבוא – לשון הרע בהליכי גירושין

הליכי גירושין הם לעיתים קרובות תהליך מורכב ורווי רגשות, שבמהלכו בני זוג שעברו יחד פרק חיים משמעותי מוצאים את עצמם משני צדי המתרס. במצבים אלה, המתח האישי והמשפטי עשוי להוביל להתבטאויות פוגעניות, האשמות הדדיות ואף לפרסומים שמהווים לשון הרע.

נושא זה, שממוקם בצומת שבין דיני המשפחה לדיני לשון הרע, טומן בחובו שאלות משפטיות וחברתיות מורכבות: האם כל אמירה פוגענית במהלך הליך הגירושין יכולה להיחשב כלשון הרע? מהו הגבול בין חופש הביטוי, המוגן במסגרת הליך משפטי, לבין הזכות לשם טוב?

בעידן שבו רשתות חברתיות ושיימינג ברשת הפכו לכלי נפוץ במאבקים בין בני זוג, והאפשרות להפיץ מידע פוגעני בכמה לחיצות כפתור קיימת בידי כל אחד, לשון הרע בהליכי גירושין הפכה לנושא בעל משמעות מוגברת. התנהלות כזו לא רק פוגעת ישירות בצדדים המעורבים אלא עלולה גם להשליך על בני משפחתם הקרובה, ובעיקר על הילדים.

חוק איסור לשון הרע – עקרונות יסוד

חוק איסור לשון הרע, תשכ”ה-1965, נועד להגן על שמו הטוב של אדם מפני פגיעה באמצעות פרסומים פוגעניים, תוך שמירה על איזון עם עקרונות של חופש הביטוי. החוק מגדיר “לשון הרע” כדבר שפרסומו עלול:

  1. להשפיל אדם בעיני הבריות או להפכו למטרה ללעג ובוז.
  2. לפגוע במשרתו, בעסקו, במשלח ידו או במעמדו.
  3. לבזות אדם בשל מוצאו, דתו, מקום מגוריו, מינו או כל מאפיין אישי אחר.

פרסום פוגעני – דרישות החוק

החוק מרחיב את הגדרת “פרסום” כך שתכלול לא רק מילים שנאמרו בעל פה או בכתב, אלא גם פרסומים באמצעות דמות, צליל, תמונה ואמצעים אמנותיים אחרים. די בכך שהדברים הגיעו לידיעתו של אדם אחד זולת מושא הפרסום כדי לעמוד בדרישת הפרסום.

היבט חשוב נוסף הוא הוכחת הפגיעה: החוק דורש להוכיח שהדברים שפורסמו אכן היו פוגעניים. על מנת לקבוע זאת, נבחן האם אדם סביר, במקומו של מושא הפרסום, היה רואה את הדברים כמשפילים או פוגעים.

לשון הרע כעוולה אזרחית וכעבירה פלילית

חוק איסור לשון הרע מעניק לנפגע אפשרות לפעול בשני מסלולים:

עוולה אזרחית: ניתן להגיש תביעה אזרחית לפיצוי כספי, כאשר החוק מאפשר פיצויים של עד 50,000 ש”ח ללא הוכחת נזק, ופיצוי כפול אם יוכח שהפרסום נעשה בכוונה לפגוע.

עבירה פלילית: פרסום לשון הרע יכול להיחשב גם כעבירה פלילית, אך זאת בתנאים מחמירים יותר. נדרש להוכיח שהפרסום נעשה בזדון ושהוא הופץ לפחות לשני אנשים נוספים. במקרה כזה, העונש עלול לכלול מאסר של עד שנה.

לשון הרע בעידן הדיגיטלי

ההתפתחות הטכנולוגית יצרה מצבים שבהם פוטנציאל החשיפה לפרסומים פוגעניים גדל באופן משמעותי. פרסומים ברשתות חברתיות, בקבוצות וואטסאפ או בפורומים אונליין הופכים במהירות לנחלת הכלל, גם אם הכוונה המקורית הייתה להפיץ את המידע לקהל מצומצם.

החוק מתייחס גם לפרסומים מקוונים כאלה, כאשר הפגיעה הפוטנציאלית בשמו של אדם נבחנת על פי מהות הפרסום ולאו דווקא על פי מספר האנשים שנחשפו אליו בפועל.

לשון הרע במסגרת הליך גירושין משפטי

הליכים משפטיים, ובמיוחד הליכי גירושין, מתאפיינים בריבוי טענות הדדיות ועיסוק בפרטים אישיים ורגישים של הצדדים. על מנת להבטיח שהתהליך המשפטי יתנהל באופן חופשי ויעיל, המחוקק העניק הגנה מיוחדת להתבטאויות שנעשות במסגרת כתבי טענות ובית המשפט.

סעיף 13 לחוק איסור לשון הרע – הגנת “פרסום מותר”

סעיף 13 לחוק איסור לשון הרע קובע כי כל פרסום שנעשה במסגרת הליך שיפוטי מוגן מפני תביעת לשון הרע. המשמעות היא שהתבטאויות שמופיעות בכתבי טענות, עתירות לסעדים זמניים, כתבי תשובה או כל מסמך משפטי אחר המוגש כחלק מההליך – אינן יכולות להוות בסיס לתביעה בגין לשון הרע.

הרציונל מאחורי ההגנה

מטרת החוק היא לעודד את הצדדים המעורבים בהליך המשפטי ואת באי כוחם להעלות את כל טענותיהם ללא חשש מתביעות לשון הרע. חופש זה מאפשר לחשוף את כל הפרטים הרלוונטיים למקרה, גם אם הם מביכים, פוגעניים או מכפישים.
הרציונל טמון בעקרון יסוד של חקר האמת: ללא ההגנה, צדדים להליך עשויים להימנע מהעלאת טענות שיכולות להיות מהותיות לתוצאה המשפטית, מחשש מפני תביעה עתידית.

גבולות ההגנה

למרות ההגנה הרחבה, יש להדגיש מספר נקודות חשובות:

מסגרת ההליך בלבד: ההגנה חלה רק על פרסומים שנעשו במסגרת ההליך המשפטי. אמירות שנאמרות מחוץ לכותלי בית המשפט, גם אם קשורות להליך, אינן מוגנות.

שימוש לרעה בהליך משפטי: אם ניתן להוכיח שכתב הטענות או ההליך המשפטי כולו הוגשו במטרה זדונית – לדוגמה, כדי להכפיש את הצד השני – ייתכן שניתן יהיה לתקוף את ההליך המשפטי עצמו, אך לא בהכרח דרך תביעת לשון הרע.

השלכות פרקטיות

המשמעות המעשית היא שכתבי טענות עשויים לכלול לעיתים האשמות חריפות או גילויים אינטימיים, מבלי שלצד הנפגע תהיה אפשרות לתבוע על כך.

מקרה לדוגמא מהמציאות – לשון הרע בהליך גירושין:

שירי ויצחק היו מצויים בהליכי גירושין תקופה ארוכה, והם ניהלו ביניהם מאבקים בבית הדין הרבני ובבית המשפט לענייני משפחה בנושאי הרכוש, משמורת הילדים, מזונותיהם ונושאים נוספים.

יצחק תבע את משמורת הילדים בבית הדין הרבני וטען כי הוא יתן להם חינוך יהודי וישלח אותם לבתי ספר ממלכתיים – דתיים. עוד כתב יצחק בכתב תביעתו כי שירי איננה שומרת מצוות וכי אם הילדים יגדלו אצלה הרי שיהיו מתפקרים, רחוקים מהדת, מוזנחים, וחסרי חינוך.

שירי “התפוצצה” מזעם כאשר ראתה את תביעתו של יצחק. בכתב התשובה שהגישה לבית הדין הרבני כתבה כי יצחק מחלל שבת, אינו צם ביום כיפור, אוכל טרף וכי הינו צבוע, מתחסד ומשקר לבית הדין. שירי לא חסכה במילים קשות בכתבי הטענות שהגישה לבית הדין הרבני בתביעת הגירושין שהוגשה מטעמה, ותיארה את יצחק במילים שאינן מוסיפות כבוד לשני הצדדים.

יצחק הגיש תביעה נגד שירי לפי חוק איסור לשון הרע תשכ”ה – 1965.

בית המשפט דחה על הסף את תביעתו של יצחק כנגד שירי, וקבע כי אין כל עילה משפטית לתבוע מכוח חוק לשון הרע כאשר דברים נאמרים בכתבי טענות המוגשים לערכאה שיפוטית מוסמכת בישראל. סעיף 13 לחוק איסור לשון הרע מגדיר שורה של פרסומים מותרים ובין השאר קובע כי כל מסמך המוגש על ידי בעל דין או בא כוחו לצורך הדיון – חסין מפני תביעה כאמור.

בית המשפט ציין גם כי יצחק אף הוא לא חסך משבט לשונו בטענותיו כנגד שירי וכי גם הוא לא היה עדין יתר על המידה בניסיון להשיג את מטרותי.

*אז בעיקרון, הן כתבי טענות (כתב תביעה, כתב הגנה, בקשות, עתירה לסעד זמני, כתבי תשובה וכיוצ”ב) והן טענות העולות במהלך הדיונים עצמם – מוגנים ואינם מאפשרים תביעה לפי חוק לשון הרע או חוק הגנת הפרטיות. כנגד זכותו של אדם לשם טוב עומדת זכות לא פחות חשובה והיא הזכות הלגיטימית, לחופש הביטוי.

השופט הוסיף והסביר כי יש אינטרס ציבורי שבעלי דין יוכלו להתבטא ללא חשש וללא מורא בהליך השיפוטי ואין לאפשר להפוך כל התבטאות במשפט, לעילה למשפט נוסף, ובכך ליצור שרשרת בלתי נפסקת של התדיינויות משפטיות.

בית המשפט פסק לזכות שירי הוצאות משפט של 1,500 ₪, והמליץ בפני שני בני הזוג להפסיק את ההתדיינויות הממושכות שאין בהן כל צורך וטעם ולהגיע להסכם גירושין כולל והוגן בסיוע מגשר לגירושין. לאחר הדיון בבית הדין הרבני, פנו הצדדים, בליווי עורכי הדין שלהם להליך של גישור ובכך הביאו את הנושא לסיומו. בני הזוג הסכימו על משמורת משותפת ועל חלוקת הרכוש, כמו גם על חינוך מסורתי מתון לילדים.

לשון הרע מחוץ לכותלי בית המשפט

בעוד שהתבטאויות במסגרת הליך משפטי מוגנות על פי חוק, ההתנהלות מחוץ לכותלי בית המשפט אינה זוכה לאותה חסינות. כאשר צדדים להליך גירושין בוחרים לפרסם מידע פוגעני על בן/בת זוגם לשעבר במרחב הציבורי, הם חשופים לתביעות לשון הרע. במקרים רבים, תופעות אלו מתעצמות בשל הרגשות העזים המאפיינים סכסוכים מסוג זה.

סוגי פרסומים שכיחים בהליכי גירושין

שיימינג ברשתות חברתיות

פרסומים ברשתות חברתיות כמו פייסבוק, אינסטגרם וטוויטר הם כלי שכיח במאבקים בין בני זוג.

דוגמאות כוללות האשמות בפומבי על בגידה, אלימות או חוסר כשירות כהורה.

חשיבות הפרסום אונליין: החוק רואה בחומרה פרסומים במדיה החברתית בשל פוטנציאל החשיפה הרחב, גם אם בפועל רק מספר מועט של אנשים צפה בפרסום.

תלונות שווא במשטרה

לעיתים מוגשות תלונות שווא במטרה להפעיל לחץ על הצד השני.

אם תלונת שווא מתבררת כלא מבוססת, ייתכן שיהיה ניתן לתבוע את מגיש התלונה בגין לשון הרע.

פסיקת בתי המשפט מעידה על גישה מחמירה כלפי תלונות שווא, תוך פסיקת פיצויים משמעותיים.

פגיעה במשלח יד או מוניטין

שליחת מכתבים למעסיקים או קולגות של בן הזוג לשעבר, המפרטים האשמות מביכות או פוגעניות.

מקרים כאלה עשויים לגרום נזק מקצועי ורגשי, והחוק מכיר בהם כלשון הרע, בכפוף לנסיבות.

הפצת מידע אישי בין חברים ומשפחה

יצירת קשר עם בני משפחה, חברים או מכרים של בן הזוג לשעבר כדי לחשוף פרטים מביכים או להכפיש את שמו.

גם אם הפרסום נעשה בעל פה ולא בכתב, החוק עשוי לראות בכך לשון הרע, במיוחד אם נעשה בכוונה לפגוע.

ההשלכות המשפטיות של פרסומים מחוץ להליך המשפטי

תביעות לשון הרע: הצד הנפגע יכול להגיש תביעה אזרחית, ולעיתים לקבל פיצוי משמעותי גם ללא הוכחת נזק.

היבט פלילי: במקרים חמורים, כאשר ניתן להוכיח כוונת זדון והפצה רחבה של הפרסום, ייתכן שהמפרסם יעמוד גם בפני הליך פלילי.

איזון בין חופש הביטוי והזכות לשם טוב

בתי המשפט נדרשים לאזן בין חופש הביטוי של הצדדים לבין הפגיעה האפשרית בזכות לשם טוב. לדוגמה:

אם המידע שפורסם הוא אמת ויש בו עניין ציבורי, תעמוד לפרסום הגנת “אמת דיברתי”.

לעומת זאת, פרסומים פוגעניים שנעשו מתוך כוונה להשפיל או לבזות, במיוחד כאשר הם אינם מבוססים, אינם זוכים להגנה.

השלכות והיבטים משפטיים של לשון הרע בהליכי גירושין

הליכי גירושין, המשלבים אמוציות חזקות עם טענות משפטיות רגישות, יכולים להוביל בקלות למעשי לשון הרע מצד אחד או שני הצדדים. המעשים הפוגעניים שנעשים בהקשר זה עלולים לגרור השלכות משפטיות חמורות, הן במישור האזרחי והן במישור הפלילי.

פיצויים בתביעות לשון הרע

חוק איסור לשון הרע מאפשר תביעת פיצויים בגין פרסום פוגעני, גם ללא הוכחת נזק:

פיצוי ללא הוכחת נזק: עד 50,000 ש”ח. סכום זה מוכפל ל-100,000 ש”ח אם יוכח שהפרסום נעשה בכוונת זדון.

פיצוי בגין נזק ממשי: כאשר הנפגע מצליח להוכיח נזקים כלכליים או אישיים (כגון פגיעה במוניטין, אובדן הכנסה או נזק נפשי), עשויים הפיצויים להיות גבוהים בהרבה.

הוכחת כוונת זדון

במיוחד בהליכי גירושין, כאשר הפרסומים נעשים מתוך כעס, בתי המשפט נדרשים לעיתים קרובות להבחין בין הבעת דעה לגיטימית לבין פרסום שנעשה בכוונה ברורה לפגוע. הוכחת כוונת זדון עשויה להשפיע משמעותית על היקף הפיצויים שנפסקים.

השפעת לשון הרע על ילדים והמשפחה

מעשי לשון הרע במהלך גירושין אינם משפיעים רק על בני הזוג. לעיתים, ההשלכות נוגעות גם לצדדים שלישיים, לרבות:

הילדים: פרסומים פוגעניים עלולים לפגוע בקשר שלהם עם אחד ההורים ולגרום לנזקים רגשיים מתמשכים.

משפחה מורחבת: אשמות פומביות עשויות לגרום לקרעים במשפחה המורחבת, דבר שמקשה על תפקוד המשפחה לאחר הגירושין.

חברים ומעסיקים: פגיעות במוניטין של אחד ההורים עלולות להשפיע על יחסיהם עם חברים, עמיתים ומעסיקים.

מאבקי כוח באמצעות לשון הרע

פעמים לא מעטות, פרסום לשון הרע משמש ככלי אסטרטגי במאבקי גירושין. למשל:

  • ניסיונות להשפיע על החלטות בית המשפט בנושאי משמורת או רכוש.
  • הפעלת לחץ על הצד השני לוותר על זכויותיו מחשש לפגיעה במעמדו או בתדמיתו.
  • השגת יתרון באמצעות הפחדה מפני חשיפת מידע אישי או מביך.

סנקציות פליליות ואזרחיות

בתי המשפט רואים בחומרה מקרים של ניצול לשון הרע לצרכים טקטיים או מתוך כוונה ברורה לפגוע. לצד פיצויים, במקרים חמורים במיוחד ניתן לשקול גם סנקציות נוספות:

הרשעה פלילית:  עונשי מאסר וקנסות במקרים של פרסום לשון הרע בזדון ובהיקף רחב.

צווי מניעה: איסור על המשך פרסומים פוגעניים או הסרת פרסומים קיימים.

איזונים והגנות משפטיות

בתי המשפט נדרשים לאזן בין זכויות מנוגדות בהליכי גירושין: מצד אחד חופש הביטוי של הצדדים, ומצד שני, הזכות לשם טוב וההגנה מפני פגיעות אישיות. לשם כך, החוק והפסיקה מעמידים מספר הגנות ואיזונים שנועדו להתמודד עם המורכבות של נושא לשון הרע במצבים אלו.

אחת ההגנות המרכזיות היא הגנת “אמת דיברתי” המוענקת בחוק איסור לשון הרע. כדי לזכות בהגנה זו, יש להוכיח שני תנאים מרכזיים. הראשון הוא שהתוכן שפורסם הוא אמת. השני הוא שלפרסום היה עניין ציבורי.

לדוגמה, פרסום המתאר התנהגות אלימה או מסוכנת של בן זוג עשוי להיחשב כלגיטימי אם הוא מבוסס על עובדות ונוגע לטובת הילדים או הצדדים המעורבים.

הגנה נוספת היא הגנת “פרסום מותר  “הנובעת מסעיף 13 לחוק איסור לשון הרע. הגנה זו מעניקה חסינות לפרסומים שנעשו במסגרת הליך משפטי, כגון כתבי טענות או פרוטוקולים רשמיים.

עם זאת, גבולות ההגנה ברורים: אמירות שנעשו מחוץ להליך המשפטי אינן מוגנות, גם אם הן קשורות להליך. לדוגמה, פרסום ברשת חברתית על טענות שהועלו בבית המשפט אינו נכלל בהגנה זו.

בתי המשפט עושים שימוש במבחן המידתיות כדי להכריע במקרים מורכבים. מבחן זה בוחן את האיזון בין הפגיעה לבין תועלת הפרסום. כך נבדק האם התועלת החברתית של הפרסום עולה על הפגיעה במושא הפרסום. כמו כן, נשקלות נסיבות הפרסום, כגון מידת החשיפה, אופי הדברים שנאמרו והמטרה שעמדה מאחוריהם.

פסיקת בתי המשפט מעידה על גישה מחמירה במקרי זדון. כאשר ניתן להוכיח שהפרסום נעשה מתוך כוונה לפגוע, בתי המשפט נוטים לפסוק פיצויים גבוהים ואף לנקוט צעדים נוספים, כמו צווי מניעה.

המלצות מעשיות לניהול הליך גירושין ללא לשון הרע

הסכסוך הרגשי והמחלוקות המשפטיות המאפיינים הליכי גירושין עשויים להוביל את הצדדים לפרסומים פוגעניים שעלולים להוות לשון הרע. למרות המתח המובן, קיימת חשיבות רבה לנהוג בזהירות ובמתינות, כדי להימנע מפגיעה בלתי הפיכה בשמו הטוב של האחר וביחסי המשפחה.

ראשית, מומלץ לכל אחד מהצדדים לנהל את ההליך בצורה עניינית ושקולה. חשוב להימנע מהתבטאויות פוגעניות או פרסומים העלולים להיתפס כניסיון להכפיש את הצד השני. אם מתעורר צורך להעלות טענות קשות, יש לעשות זאת במסגרת ההליך המשפטי בלבד, היכן שהחוק מעניק הגנה על פרסומים.

שנית, יש להתייעץ עם עורך דין המתמחה בדיני משפחה ובדיני לשון הרע. עורך דין מנוסה יוכל להנחות את הצדדים כיצד להביע את טענותיהם מבלי להיחשף לתביעות לשון הרע, ולהזהיר מפני מעשים שעלולים לפגוע בזכויות הצד השני או להוביל להשלכות משפטיות.

שלישית, מומלץ להימנע מפרסומים ברשתות חברתיות במהלך הליך הגירושין. בעידן הדיגיטלי, לכל פרסום יש פוטנציאל להפוך לוויראלי ולגרום לנזק חמור. גם אם הדברים נאמרים מתוך סערת רגשות, הם עלולים להיות מתועדים ולהוות בסיס לתביעה משפטית.

רביעית, אם מתעורר חשש לפגיעה בשמו הטוב של אחד הצדדים, כדאי לפנות לערכאות המשפטיות בבקשה להוצאת צו מניעה שימנע פרסומים פוגעניים נוספים. צעדים מנע שכאלה יכולים לצמצם את הנזק ולהגן על שמו הטוב של הנפגע.

סיכום

לשון הרע בהליכי גירושין היא סוגיה מורכבת המשלבת רגשות עזים, טענות משפטיות ופוטנציאל לפגיעה חמורה בצדדים המעורבים ובילדיהם. בתי המשפט שואפים לאזן בין חופש הביטוי לבין ההגנה על השם הטוב, תוך יישום הגנות ואיזונים הקבועים בחוק.

התנהלות זהירה, הימנעות מפרסומים פוגעניים ופנייה לייעוץ משפטי יכולים למנוע הסלמה מיותרת ולסייע בניהול הליך גירושין מכבד וענייני.

לבסוף, מומלץ לשקול שימוש בשירותי גישור או יישוב סכסוכים מחוץ לכותלי בית המשפט. הליך זה מאפשר לצדדים לפתור מחלוקות בצורה מכובדת ודיסקרטית, תוך שמירה על כבודם האישי ועל טובת הילדים, אם ישנם כאלה.

**זקוקים לייעוץ פרטני? אתם מוזמנים לפנות אליי בכל עת לקבלת ייעוץ אישי ללא התחייבות, במסגרתו אני מעמידה את כל שנות ניסיוני בתחום למענכם. אשמח לסייע!

תוכן נוסף בנושא:

פייסבוק ולשון הרע במשפחה

הגידוף של אתמול הוא שפת הרחוב של מחר – על ההבדל בין קללות וגידופים לבין הוצאת לשון הרע

 

תוכן עניינים

לוגו נוסף - עורכת דין גירושין ומשפחה אלינור ליבוביץ'
רוצים להתייעץ?

38 שנות ניסיון כאן למענכם –
השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם!

ניב יחזקאלי
קרא עוד
לפני שאתחיל קודם כל חשוב לי לומר שאלינור בנאדם. כבר מהפגישה הראשונה היה לי חיבור וכימיה איתה. היא מאוד סובלנית, קשובה, נעימה, ישרה לא חיפשה לקחת את התיק אלא ללכת בדרך היפה בלי משפטים ובלאגן. היה לי מענה לכל שאלה שרק רציתי בכל שעה ובכל זמן אלינור עורכת דין מהשורה הראשונה. אבל צנועה שאין להסביר עורכת דין מנוסה עם סופררר הבנה וניסיון במה שהיא עושה אלינור הביאה אותי למקום אחר בחיים ואיפשרה לי להתחיל את החיים שלי מחדש ממקום בטוח וחזק.
יובל גולדברגר
קרא עוד
משרד מצוין. מקצועי מיומן וישר עם ניסיון של עשרות שנים
דרור דקל
קרא עוד
מקצועית, אמינה, מחירים הוגנים מאוד
אורי דן
קרא עוד
כשיצאתי לפנסיה, הבנתי שאני נכנס לפרק חדש בחיי - וזהו השלב שעליי להתכונן לעתיד. שלב זה כלל עריכת צוואה. כדי להבטיח שכל בני המשפחה יקבלו את המגיע להם, פניתי אל משרדה של עו"ד אלינור ליבוביץ. תודה על העזרה והסיוע המשפטי והמקצועי.
דנה לוין
קרא עוד
פרידה מבן הזוג היא לא פשוטה אף פעם. עם זאת, הצוות המקצועי של עו"ד אלינור ליבוביץ ליווה אותי ברגישות לאורך כל הליך הגירושין, סייע לי, תמך בי ועזר לי בכל שלב. אין ספק, הם סייעו והביאו לתוצאות הטובות ביותר עבורי ועבור משפחתי. תודה רבה על המקצועיות והרגישות!
ליה ברקוביץ
קרא עוד
כדי להבין האם בעלי ואני אכן צריכים להתגרש, פניתי אל עו"ד אלינור ליבוביץ - והתחלנו בהליך גישור. כך, הצלחנו לגשר על הפערים, להתכונן לעתיד המשותף - ולהבין כיצד נבנה את הפרק הבא בחיינו היטב ומבלי לפגוע בילדים המשותפים שלנו. תודה!
י עוז
קרא עוד
עורכת דין מנוסה בטירוף בדיני משפחה, יודעת להבחין בין העיקר לטפל. הראתה מסירות ורגישות יוצאת דופן לכל פרט ופרט בתיק שהסתיים בהצלחה. תודה רבה
שירה צדיק
קרא עוד
תותחית-על, מקצועית, כמו אנציקלופדיה בתחום דיני משפחה. יודעת הכל ונותנת מעצמה תמיד מכל הלב. תודה רבה על האדיבות והנכונות!
אביחי צרפתי
קרא עוד
משרד עורכי דין אלינור ליבוביץ הוא מהמובילים במשרדי עורכי הדין בארץ, ניסיון רב השנים, האכפתיות והמקצועיות של עוה"ד ליבוביץ מביא את משרדה למצוינות. כך צריך לנהוג עורך דין, במקצועיות ורגישות ללקוחותיו. ממליץ בחום.
תיקי פראטר
קרא עוד
ממליצה בחום על עו"ד לייבוביץ! עו"ד ותיקה, מנוסה, אכפתית ותמיד זמינה ללקוחות. יש לה רעיונות יצירתיים והיא תמיד חותרת לסיים הליכי גירושין בהסכם לטובת כל הצדדים המעורבים.
הקודם
הבא
לוגו נוסף - עורכת דין גירושין ומשפחה אלינור ליבוביץ'
צריכים עורך דין לענייני משפחה/גירושין?

38 שנות ניסיון בתחום לשירותכם. לתיאום פגישת ייעוץ ללא התחייבות

מלאו את הפרטים שלכם | נחזור אליכם בהקדם

עורכת דין אלינור ליבוביץ’ – מחלוצות עורכי הדין לענייני משפחה וגירושין בישראל, עם ניסיון מקצועי עצום של 38 שנים (!) ברציפות

למשרד ניסיון מצטבר של טיפול באלפי תיקים בדיני משפחה, גירושין וירושה – כולל הצלחות תקדימיות בשורת תחומים, לרבות: מזונות, משמורת, ידועים בציבור, ניכור הורי ועוד.

עו”ד ליבוביץ’ ניהלה במשך שנים ארוכות בהצלחה את פורום דיני משפחה וגירושין באתר “וואלה!”. היא העבירה הרצאות במסגרת רשמית של לשכת עורכי הדין למאות עו”ד וחנכה דורות של עורכי דין בתחום לאורך השנים.

במשרד חיים ונושמים כל ניואנס של דיני המשפחה. ראינו כבר את כל הסרטים. טיפלנו בכל הסוגיות. פירקנו את כל סוגי המוקשים ועמדנו בכל אתגר – מה שהקנה למשרד מעמד מיוחד של אוטוריטה בתחום.

אלינור ליבוביץ' עורכת דין גירושין ומשפחה
דילוג לתוכן