אבהות דתית מול אבהות אזרחית
לכל אדם יש זכות לדעת מיהו אביו ועל כן במקרים בהם אב אינו מכיר באבהותו כלפי הילד או לחלופין אם אינה מכירה בגבר מסוים בתור אבי בנה – תוגש תביעת אבהות. תביעת אבהות יכול שתוגש ע”י הורי הקטין או מי מהם, או ע”י הקטין באמצעות אפוטרופוס אשר מינה עבורו בית המשפט.
בעניין זה, יש להבחין בין אבהות דתית לבין אבהות אזרחית. אבהות דתית היא הרלוונטית לכל ענייני המעמד האישי ונקבעת עפ”י הדין האישי החל על האב. האבהות האזרחית לעומת זאת קבועה בשורה ארוכה של חוקים אשר צירופם יחד יצר “אבהות אזרחית”, העומדת בפני עצמה.
אבהות אזרחית תקפה כלפי כולי עלמא אך אינה תקפה בתחומים בהם חל המשפט הדתי- שכן במקרים אלו לא תהא להצהרה על אבהות אזרחית תוקף.
כמו כן, לכל ילד יש זכות לקבל פס”ד הצהרתי אשר יקבע מיהו הנושא בסטטוס האבהות האזרחית כלפיו. פס”ד הצהרתי שכזה יינתן ע”י ערכאה אזרחית ועפ”י הדין האזרחי.
עם זאת, זכות הילד לקבלת פס”ד הצהרתי בעניין אבהות אזרחית אינה מוחלטת: במקרים בהם ביהמ”ש סבור כי הוגשה הבקשה שלא בתום לב מתוך כוונה להרע לזולת ו/או לנצל הליכי משפט וללא כל תועלת- ביהמ”ש רשאי לסרב לבקשה.
לקביעת אבהות ישנן השלכות רבות ומשמעותיות:
- אם גבר הוגדר בתור אביו של ילד, חייב הוא לשלם דמי מזונות ילדים.
- אם גבר הוגדר בתור אביו של ילד, יוכל האב לעתור בתביעת משמורת או בבקשה לקביעת הסדרי ראייה.
- הגדרת מעמד הילד- עולה חשש כי ילד אשר נולד מחוץ לנישואין יוגדר בתור “ממזר” או “שתוקי”.
- לילד יש זכויות על פי חוק הירושה כלפי אביו והוא יורש כדין.
הדרך המקובלת ביותר לקביעת אבהות הינה ביצוע בדיקת רקמות- היא זו אשר יכולה לקבוע ברמת סבירות גבוהה ביותר האם אותו גבר הוא אכן אבי הילד.
אמנם, הדרך המקובלת היא עריכת בדיקת דם לצדדים ולילד ואולם היום ניתן לעבור בדיקת אבהות באמצעות מתן דגימת רוק או שיער + סוג הדם, ולאו דווקא באמצעות בדיקת דם פולשנית, וביהמ”ש רשאי לחייב את האב לעבור בדיקה זו.
ככלל מכוח הזכות לכבוד האדם, לאב קיימת הזכות לסרב לעבור בדיקת רקמות ואילו לילד יש זכות לדעת מיהו אביו. כאשר מתנגשות זכויות אלו זו בזו – זכות הילד לדעת את מוצאו ולקבלת זכויותיו הקנייניות גוברת.
כך התבטא בימ”ש בע”א 5942/92 פלוני נ’ אלמוני:
“הפגיעה היחסית בקטין- עקבת שלילת זכותו לדעת את מוצאו- חמורה בהרבה מן הפגיעה בזכותו של המרער ש”לא לדעת”. באיזון בין הזכויות גוברת זכותו של הקטין….”
יצוין כי סירובו של אב לעבור בדיקת רקמות יהווה ראיה מכרעת לכך כי הוא אביו של הילד אלא אם הגבר יצדיק את סירובו לבדיקת הרקמות בנימוק סביר.
האם חייב בית המשפט להורות על בדיקת אבהות לקטין בכל מקרה בו אין חשש של בירור אבהות
