תביעה עצמאית של קטינים מול תביעה להגדלת מזונות
ההבדלים ביניהם ועל העיקרון שהסכמים יש לכבד
עו”ד אלינור ליבוביץ, מומחית בגירושין גישור ודיני משפחה
מנהלת את פורום הגירושין בוואלה! מנהלת ובעלים של אתר gerushin.co.il
בני זוג חתמו על הסכם גירושין
זוג שהתגרש חתם על הסכם גירושין כולל, בו הוסכם בין היתר גם על מזונות הקטינות. לא חלפה חצי שנה והאם הגישה תביעה בשם הקטינות לפסיקת מזונות עבורן.
האם הגישה תביעת מזונות עצמאית בשם הקטינות כנגד האב. האב טען בתגובתו כי התביעה צריכה להיות תביעה להגדלת מזונות ולא תביעה ראשונית משום הבדל מהותי בין שני סוגי התביעות.
תביעה ראשונית למזונות קטינים אפשר להגיש בכל שלב. תביעה להגדלת מזונות אפשר להגיש רק אם ארע שינוי נסיבות מהותי. מכאן ברור כי האב נלחם על מנת להוכיח כי המדובר בתביעה להגדלת מזונות ולא בתביעה ראשונית ומקורית בשם הקטינות.
האב הפסיד בבית המשפט לענייני משפחה ולא אמר נואש והגיש ערעור לבית המשפט המחוזי, וזכה, ויש לומר כי בצדק.
יתר על כן, הסכמים יש לכבד ולא יתכן להגיע להסכם ופחות מחצי שנה לאחר מכן – להגיש תביעה חדשה.
מה היו נימוקי בית המשפט המחוזי אשר קיבל את הערעור ומחק את התביעה?
בין הצדדים, התנהל הליך של יישוב סכסוך בבית המשפט לענייני משפחה באשדוד, אשר הסתיים בהסכם גירושין כולל, אותו אישר בית המשפט לענייני משפחה ונתן לו תוקף של פסק דין.
בחלוף כחצי שנה, הגישה האם בשם הקטינות תביעה עצמאית למזונות. במצב דברים זה, יש לבחון בקפידה את התביעה ואת השאלה האם קמה לקטינות זכות להגשת תביעה עצמאית למזונות להבדיל מתביעה להגדלת מזונות בגין שינוי נסיבות מהותי.
מעבר מ”המבחן הפרוצדוראלי”, שהותווה בע”א 404/70 עברון נ’ עברון וע”א 171/17 דוידסון נ’ דוידסון אל “המבחן המהותי“, המקובל כיום, מביא למסקנה כי התביעה הייתה צריכה להימחק.
האם נבחנו צרכי הקטינות עת אושר הסכם הגירושין?
השאלה שיש לשאול הינה האם בית המשפט או בית הדין שאישר את ההסכם בחן את צרכי הקטין.
על פי כב’ השופט עמית, בבג”ץ 4407/12 פלוני נ’ בית הדין הרבני הגדול לערעורים [פורסם בנבו 07.02.2013], הבדיקה המהותית צריכה להתבצע בשני שלבים, באופן הבא: .. הגענו אפוא למסקנה שהפסיקה אוחזת עדיין במבחן הבדיקה המהותית. לטעמי, הבדיקה המהותית היא דו-שלבית: בשלב הראשון, יש לבחון האם התקיים דיון ענייני במזונות הקטינים. כאמור, בהיעדר אינדיקציה לסתור, נקודת המוצא היא שבית המשפט בחן גם את עניינם של הקטינים כאשר אישר את הסכם הגירושין. אם התמלאה דרישה זו התביעה תיבחן במסלול של תביעה לשינוי מזונות עקב שינוי נסיבות מהותי.
בשלב השני, יש לבחון האם בפועל הקטינים אכן קופחו בסכום המזונות שנפסק לזכותם בעת אישור הסכם הגירושין. במסגרת זו, על בית המשפט לבחון את גילו של הקטין, צרכי הקטין הבסיסיים, צרכיו המיוחדים והכנסות כל אחד מההורים.
ככל שנמצא כי הקטין לא קופח במזונותיו, הרי שאין טעם “לפתוח” את הסכם הגירושין, אף אם לא נתמלאה הדרישה הראשונה של דיון ענייני במזונות הקטינים…
עם זאת, במקרה של קיפוח מהותי הזועק על פניו לגבי מזונות הקטין ישנה אמירה שחוזרת על עצמה בפסקי דין רבים: מה לי תביעה עצמאית ומה לי תביעה להגדלת מזונות, בשני המקרים, שומה על בית המשפט לבחון מחדש את מזונות הקטין.
כב’ השופט נ’ הנדל, באותה פרשה, הצטרף לעמדת כב’ השופט י’ עמית כי המבחן להכרעה בשאלה האם ההסכם מחייב את הקטינים הוא המבחן המהותי, לפיו “על מנת שהחלטות הנוגעות לקטינים במישרין, בכל עניין, יוכלו לחייבם, צריכות הן להתקבל על בסיס דיון מהותי שהתקיים בעניינם באופן המבטיח שטובתם נשקלה כשהיא לעצמה”.
יחד עם זאת, כב’ השופט נ’ הנדל הביע הסתייגות מהמבחן “הדו-שלבי”, בציינו: ..אם בשאלת ההבחנה בין ענייני מזונות לשאר עניינים סברתי כי אין להרחיב את חריג התביעה העצמאית כהצעת חברי, הרי שבה במידה סבור אני גם כי אין להצר אותו באמצעות המבחן הדו שלבי המוצע..
זכאים הקטינים לכך כי טובתם ועניינם יישקלו וייבחנו לגופם, בלא תלות ישירה בעניינים שבין הוריהם. זוהי תכליתו של חריג התביעה העצמאית למזונות קטינים. זכות זו איננה תלויה בשאלת הקיפוח בפועל. על כן, לשיטתי, בשערי הכניסה למסלול התביעה העצמאית עומד מבחן אחד, ואחד בלבד, הוא המבחן המהותי: האם עניינם של הקטינים נדון לגופו תוך שטובתם נשקלת באופן ברור ונפרד מיתר ענייני הגירושין?
אם השבנו על שאלה זו בחיוב, הרי שכדברי בית המשפט בכך מסתיים מסענו והתביעה תיבחן במסלול של תביעה לשינוי מזונות עקב שינוי נסיבות מהותי..
כב’ השופט רובינשטיין פסק באותה פרשה כי על בית המשפט לבחון את מהות ההליך שהתנהל בעניין מזונות הקטין, כאשר תכלית ההליך הוא אי קיפוח הקטינים, לאמור:… בית המשפט למשפחה מתבקש לבחון בכל מקרה בראש ובראשונה את המהות, קרי, בשורה התחתונה, האם מה שנפסק לקטינים כמזונות – לאחר דיון ראוי – משקף את צרכיהם לאמיתם…..
הגישה המהותית היא אפוא עיקר, היא תכליתו של ההליך – אי קיפוח הקטינים.
מהי בקשה ליישוב סכסוך?
בקשה לישוב סכסוך היא דרך דיונית ייחודית לפתיחת הליך בבית המשפט לענייני משפחה. הבקשה היא בגדר “תובענה” ועל כן מקנה סמכות שיפוטית לבית המשפט לענייני משפחה ב”מרוץ הסמכויות” מול בית הדין. בהתאם לתקנות בקשה ליישוב סכסוך נחשבת כהגשת תובענה כנגד בן הזוג האחר בכל העניינים המפורטים בתקנה קרי- תובענה כספית או רכושית, לרבות סעד הצהרתי, פירוק שיתוף בנכס וסעד על-פי חוק יחסי ממון; תובענה למזונות ולמדור; וכן תובענה בענייני קטין שנושאה זכויות משמורת, חינוך, ביקור, הבטחת קשר בין קטין להורהו ויציאת הקטין מהארץ.
עם הגשת הבקשה ליישוב סכסוך, מופנים הצדדים על-ידי בית-המשפט ליחידת הסיוע או לייעוץ או לפישור.
יחידות הסיוע, שהוקמו מכוח סעיף 1 לחוק בית המשפט לענייני משפחה, הן יחידות טיפוליות המופעלות על-ידי צוות בין-מקצועי הכולל עובדים סוציאליים, פסיכולוגים ופסיכיאטרים. גורמים מקצועיים אלה מסייעים בידי הצדדים ובידי בית המשפט לרדת לשורש המחלוקות ולפתור אותן – בין באמצעות גיבוש הסכם גירושין, ובין באמצעות הכרעה.
תכלית ההסדר היא למנוע החרפה של הקרע ולעודד פתרון מחלוקות בין בני זוג בדרכי שלום.
בין אם נחיל אם המבחן המהותי ובין אם נחיל את המבחן הפורמאלי עולה כי הקטינות לא נפגעו מההסכם בין ההורים ובכל מקרה התנהל הליך בבית המשפט לענייני משפחה שבחן גם את טובת הקטינות והאינטרסים שלהן – ועל כן התקבל הערעור והתביעה למזונות נמחקה.
כך או אחרת, בפסק הדין שאישר את ההסכם, בית המשפט לענייני משפחה באשדוד קבע מפורשות כי “הסדרי המזונות המפורטים בהסכם נראים לו נאותים בנסיבות העניין”. די בקביעה זו כדי להרים את הנטל להראות שאין אינדיקציה לכך שבית המשפט לא נתן דעתו לשאלת המזונות. על קביעה זו לא הוגש ערעור והיא בבחינת פסק דין חלוט.
קל וחומר כי הקטינות לא עמדו בנטל להראות כי עניינן “נבלע” ובית המשפט לא נתן דעתו בנפרד לשאלת מזונות ילדים.
על פי הפרוטוקול, בית המשפט הסביר לצדדים את משמעות הסכם הגירושין במעמד הדיון, ומכאן שכל הוראות הסכם הגירושין, לרבות ההוראות המפורטות בעניין מזונות הקטינות, עמדו לנגד עיניו ולנגד עיני הצדדים במעמד אישור ההסכם.
משכך הן לשיטת כב’ השופט י’ עמית, ובוודאי לשיטת כב’ השופט נ’ הנדל, אין אינדיקציה מפסק הדין לכך שבית המשפט לא נתן דעתו לשאלת מזונות הילדים בעת שאישר את הסכם הגירושין שגובש בהליך הבקשה ליישוב סכסוך.
האם תיתכן תביעה מחודשת בעניין מזונות הקטינות?
האם תמיד תוכל להגיש תביעה להגדלת מזונות אם יהיה שינוי נסיבות מהותי בעניין המזונות, כגון גידול משמעותי בהכנסת האב, הפחתה בהכנסת האם או צרכים מיוחדים של הבנות או מי מהן, שהתגלו לאחר כריתת הסכם הגירושין בצרכי הבנות ו/או כל נושא אחר היורד לשורשו של עניין.
כך או כך לא מדובר ברשימה סגורה אלא במגוון מקרים המאפשר בחינה מחדש של מזונות הקטינות.
