תביעה להפחתת מזונות

עו"ד אלינור ליבוביץ, מומחית בגירושין גישור ודיני משפחה

מנהלת את פורום הגירושין בוואלה! מנהלת ובעלים של אתר gerushin.co.il

מה הסיכויים להפחית מזונות שנקבעו בהסכם או בפסק דין? מה המשמעות של הצורך בשינוי נסיבות מהותי כדי לבחון מחדש את סכום המזונות הראוי?

זוג שמתגרש חותם על הסכם גירושין בו נקבע בהסכמה סכום מזונות לילדי בני הזוג.  במקרים אחרים, בהעדר יכולת להגיע להסכמות – פוסק בית משפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני את גובה מזונות הילדים, ונותן את הכרעתו בנדון.

אפשרות אחרת היא שהמשמורת עוברת מהורה אחד לאחר, או אז גם צריך לדון מחדש ולהגיע להסכמות או להכרעה שיפוטית בסוגיית מזונות הילדים.

על פי ההלכה הפסוקה, סכום מזונות הילדים לעולם אינו סופי, וניתן לפתוח אותו מחדש ולדון בו עניינית, בהתקיים נסיבות מסויימות.

דרישת תום הלב

על פי ההלכה הפסוקה (ע"א 442/83 קם נ. קם פ"ד לח (1) 767), שינויו של פסק דין בעניין מזונות ילדים כפוף לשני תנאים מצטברים:

1. כי עקב שינוי הנסיבות המהותי לא יהיה זה צודק להשאיר את פסק הדין הקודם על כנו.
2. כי עקב שינוי הנסיבות המהותי אכיפתו של פסק הדין הראשון הפכה לבלתי צודקת לחלוטין.

על מנת שבית המשפט ייעתר לבקשה לשינוי סכום המזונות, על התובע  לפעול בעניין זה בתום לב  ובניקיון כפיים.

בתמ"ש 12000/03 (חיפה), נאמר מפי ס"ג כב' השופטת צילה קינן בפסק דין שנתנה בתביעה להפחתת מזונות בהאי לישנא:  "לאור הדמיון שבין פסק הדין בעניין מזונות לבין צווים שהוצאתם מעוגנת מבחינת שורשם בדיני היושר, וכאשר המטרה היא למנוע עיוות דין, אחת המסקנות הנגזרות מכך שהיא שמי שמבקש את תרופת השינוי – צריך לפעול בתום לב ובניקיון כפים. (שם בעמ' 771)".

אף בתמ"ש 107782/00 (תל אביב), קובע כב' השופט שוחט לעניין תום הלב: "מי שתובע הפחתת מזונות, צריך לבוא בידיים נקיות ולפרוש בפני בית המשפט את כל הכנסותיו בגילוי לב".

הגדילה לעשות כב' השופטת אספרנצה אלון עת ציינה בפסק דינה בתמ"ש (קריות) 13724/04 כי: "כבר פסקתי כי הליך חדש בעניין מזונות אינו אמור לשפר מקצים בבחינת שיטת "מצליח"…..

ועוד נאמר בפסק דין זה על הפעלת זכות דיונית בתום לב: "שימוש בזכות דיונים כפופה לתום לב כפי שנאמר בע"א 11321/05 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ. משה שנפ מפי כב' הנשיאה בייניש: "עקרון תום הלב מהווה עקרון על בשיטתנו המשפטית "אשר מצודתו פרושה על כלל המערכת המשפטית בישראל" (דברי השופט אלון בע"א 700/81 פז נ. פז, פד"י לח(2) 736, 742). מעקרון זה נגזר כי על בעלי הדין להפעיל את הזכויות והחיובים המגונים בכללי הפרוצדורה האזרחית בדרך מקובלת ובתום לב. עליהם לפעול באופן סביר והוגן במסגרת ניהול הליכי המשפט וזאת בהתחשב במכלול נסיבות העניין…

…. מחובת תום הלב הדיוני נגזר האיסור על ניצול לרעה של הליכי משפט. תכליתו של איסור זה כפולה: במישור הציבורי, מטרתו לשמור על התקינות והטוהר של ההליך השיפוטי ולמנוע מבעל דין להשתמש לרעה בבתי המשפט ובכך לפגוע בהשלטת הצדק. במישור הפרטי, מטרתו למנוע תוצאות בלתי הוגנות בין בעלי הדין המתדיינים בפני בתי המשפט….

….לצד האיסור על שימוש לרעה בהליך השיפוטי, מסורה בידי ביהמ"ש סמכות טבועה למתן סעד דיוני בגין שימוש לרעה בהליכי משפט (ראו והשוו: דברי השופט ש' לוין בע"א 539/78 לואל ואח' נ. לויס ואח', פ"ד לד(4) 286, פיסקה 7; 6339/97 רוקר נ. סלומון, פ"ד נה(1) 199, בפסקה 19 לפסק דינו של השופט חשין; עוד ראו: זוסמן סדרי הדין האזרחי (1995) 400). סמכות זו הינה חלק מהסמכויות הנתונות בידי ביהמ"ש בשל עצם אופיו של המוסד השיפוטי ולשם הסדרת התנהלותו התקינה של הדיון השיפוטי, במטרה לאפשר לביהמ"ש להכריע בסכסוכים המובאים בפניו. מדובר ב"אותה סמכות מינימאלית בענייני נוהלי יעילות המשפט וצדקתו, הדרושה לביהמ"ש כדי שיוכל למלא את התפקיד שלמענו הוא קיים: עשיית משפט צדק".

מכל המקובץ אני קובעת כי פנית התובעת לבית המשפט בהליך הנוכחי בפרק זמן כה קצר ובהיעדר עילה מהווה חוסר תום לב וניצול לרעה של זכות הנגישות לביהמ"ש, תוך פגיעה בנתבע ובבעלי דין אחרים המבקשים את יומם בבית המשפט".

גם בתמ"ש 7464/02 (ירושלים), ציין כב' השופט בן ציון גרינברגר את חובתו של בעל דין לנהוג בתום לב באלו המילים: "עפ"י ההלכה שנפסקה בע"א 32/81 הנ"ל, חיוב במזונות והגשת תביעה למזונות היא בגדר פעולה משפטית שסעיף 61(ב) לחוק החוזים (חלק כללי), חל עליה, ו…הקשר בין פסיקת מזונות או שלילת מזונות לתום לב נקבע בפסקי דין נוספים. בע"א 468/84 קוטלר נ' קוטלר, דינים עליון, עמ' 3, נקבע כי "דרישת תשלום המזונות בנסיבות המוכחות… אינה מתיישבת עם חובת ההגינות ותום הלב", ובתמ"א (ת"א) 5534/92 לוי נ' לוי, דינים מחוזי, דחתה השופטת ס. רוטלוי, על בסיס של העדר תום לב, את טענת הבעל כי הוא פטור ממזונות אשתו בגין בגידותיה, הואיל ואף הוא קיים יחסים עם אישה אחרת"

נקודת המוצא – מועד מתן פסק הדין למזונות קבועים – אל מול המצב דהיום

בע"א 363/81 פייגה נ. פייגה נאמר כדלקמן: "כבר נפסק כי על שינוי הנסיבות המהותי להיות שינוי שנוצר מאז פסק הדין ועד למצב העכשווי – שינוי אשר לא היה בזמן שניתן פסק הדין ושמחמתו הורע מצב התובע או הוטב מצב הנתבע".

וכך נאמר בע"א 442/83 קם נ. קם: "נטל ההוכחה להוכיח את שינוי הנסיבות ע"י המצב דאז, מול המצב דהאידנא – של יום הגשת התביעה  הוא על התובע – בבחינת המוצא מחברו עליו הראיה.  המבחנים לגבי שינוי נסיבות מהותי מיוסדים על יסודות עובדתיים".

וכן ברוח זו, נאמרו דברים  גם בתמ"ש 2650/02 (חיפה) מפי כב' השופט מירז.

זאת ועוד, פסק דין למזונות מטבעו צופה הוא פני עתיד ורק שינוי מהותי מצדיק התערבות חוזרת של בית משפט. לא שינוי של מה בכך וגם לא שינוי שניתן היה לצפותו. וראה לעניין זה:

ע"א 5478/93 כרמי נ. כרמי דינים עליון לח 312

תמ"ש (תל אביב) 57910/02 מפי כב' השופטת פרדו

הפרשנות הראויה שבית המשפט נוהג לנקוט בה היא שמזונות שנקבעים בהסכם ניתנים לשינוי בקרות אירוע בלתי צפוי, שלא היה ניתן לצפותו בעת קיום המו"מ וניהולו ובעת גיבוש ההסכמות בין בני הזוג.  על פי הפסיקה בית המשפט יתערב בסכום מזונות שנקבע ונפסק רק כאשר נוצר מצב בלתי נסבל באופן בולט בשל נסיבות שלא ניתן היה לצפותן.

העיקרון הוא שאת סכום מזונות שעליו הוסכם – אין לשנות אלא במקרים חריגים

פסק דין שנתנה כב' השופטת שטופמן בשיבתה כערכאת ערעור בעמ"ש 1200/05 והמנתח את ההלכה הפסוקה, קובע כי: "הלכה פסוקה היא כי את המושג 'שינוי נסיבות מהותי', יש לפרש באופן צר ודווקני, וזאת לצורך האיזון הראוי, בין המגמה לסופיות הדיון, ומנגד התאמת סכומי המזונות לתנאי החיים המשתנים.

שינוי הנסיבות שיש צורך להוכיח הוא לעומת הנסיבות שהיו קיימות, משניתן פסק הדין, ועל בית המשפט הדן בתביעה להפחתת מזונות, להשתכנע כי אכן שינוי הנסיבות הוא כזה המצדיק את הפחתתם.

לצורך העניין, יש להבהיר כי שינוי לא משמעותי במשכורת, תקופה של אבטלה, ולידת ילד או ילדים נוספים אינם בהכרח עילה לשינוי סכום המזונות.  מנגד במידה והאב עובר הליך של פשיטת רגל סביר להניח שבית המשפט או הנאמן יטו לקבוע את סכום המזונות על סכום נמוך יותר מאשר נקבע קודם לפשיטת הרגל.

עוד לעניין פרשנות צרה ודווקנית לסוגיית שינוי הנסיבות ניתן לראות גם:

ע"א 1880/94 קטן נ' קטן פד"י מט (1) 215, 220;

ע"א 442/83 קם נ' קם פד"י לח (1) 767, 771;

ע"א 473/78 אשתר נ' אשתר פד"י לד (1) 57, 60;

ע"א 511/78 דלהרוזה נ' דלהרוזה פד"י לג(1) 449, 455;

ע"א 469/77 יוסיפוב נ' יוסיפוב פד"י לב(1) 667;

ע"א 381/86 אבין נ' אבין תק-על 87(3) 286)

בית המשפט לענייני משפחה מוסמך לדון בסוגיית הפחתת המזונות, במקרה של שינוי נסיבות מהותי. זאת, בין אם ניתן פסק דין הקובע את המזונות, ובין אם כרתו הצדדים הסכם גירושין, שבו נקבעו המזונות בהסכמה על דעת הצדדים.

הצורך בשינוי נסיבות מהותי – פרשנות דווקנית ומצומצמת למונח זה

ואולם – כך קובעת הפסיקה – יש צורך בשינוי נסיבות שהינו מהותי ולא בשינויים קלי ערך או פעוטים.  כך קבע כב' הנשיא כתוארו אז שמגר, וציין בפס"ד פייגה שלהלן כי המדובר בתנאי מפורש ודווקני

בע"א 363/81 פייגה נ' פייגה פ"ד לו(3) 1,87 נאמר כדלקמן: "… פסק מזונות אינו יוצר מחסום סופי מפני חידוש התדיינות, וניתן לחזור ולפנות לבית המשפט בקשר לנושא המזונות, בכפוף להוכחת התנאי כי חל שינוי מהותי בנסיבות המצדיק את שינוי הקביעה המקורית. את המושג "שינוי נסיבות" בהקשר זה נהוג לפרש באורח דווקני, שאם לא כן עשוי להיות מופר האיזון בין המגמה להביא לסופיות הדיון לבין הצורך להתאים את גובה המזונות לצרכי החיים, ולמצבי חיים משתנים בין של הצד הזכאי להם, ובין של צד החייב בהם".

ראינו, אם כן, שתנאי הכרחי להגדלת דמי מזונות הינו הוכחת שינוי סיבות מהותי, אשר חל לאחר מועד מתן פס"ד המקורי.

בתמ"ש 7464/02 (ירושלים) מפי כב' השופט בן ציון גרינברגר, נעשה ניתוח יסודי ומקיף של ההלכה בנושא שינוי מזונות, ונעשה ניתוח של המסגרת המשפטית:

"בפסיקה נקבעו מספר תנאים מצטברים לשינוי בסכום מזונות שכבר נקבע בפסק דין: שינוי מהותי: בתביעה לשינוי בחיוב המזונות בגין שינוי נסיבות, אין בית המשפט בודק מחדש מהו סכום המזונות שראוי לפסוק, תוך עיון מחדש בהכנסות האב וצורכי הקטינים. תביעה להפחתה אינה "הזדמנות שנייה" לתובע להוציא מבית המשפט פסק דין אשר יותר לרוחו, והיא אינה חלופה להגשת ערעור על פסק הדין המקורי. לאחר שפסק דין זה הפך לחלוט אין הוא פתוח לשינויים או תיקונים אלא אם כן יוכיח התובע שינוי הנסיבות מהותי לאחר מועד מתן פסק הדין המקורי:

…פסק מזונות אינו יוצר מחסום סופי מפני חידוש ההתדיינות, וניתן לחזור ולפנות לבית המשפט בקשר לנושא המזונות, בכפוף להוכחת התנאי כי חל שינוי מהותי בנסיבות המצדיק את שינוי הקביעה המקורית. את המושג "שינוי נסיבות" בהקשר זה נהוג לפרש באורח דווקני, שאם לא כן עשוי להיות מופר האיזון בין המגמה להביא לסופיות הדיון לבין הצורך להתאים את גובה המזונות לצרכי החיים, ולמצבי החיים משתנים בין של צד הזכאי להם, ובין של צד החייב בהן.

(מ"א 410/94 (י-ם) הלוי נ' הלוי, דינים מחוזי כו(4), 682; ראה    גם, ע"א 363/81 פייגה נ' פייגה, פ"ד לו(3) 187, 188; תמ"א 957/93  פלונית נ' אלמוני,  פס"מ   נד(3) 133, 137).

פסק דין למזונות ניתן לשינוי כאשר חל שינוי מהותי בנסיבות, בהתחשב במצב השורר היום לעומת הנסיבות שהיו קיימות בעת מתן פסק הדין שמבקש התובע לתקן. להבדיל משינוי של מה בכך, אין לצאת מתוך הנחה כי כל שינוי בנסיבות יש בו אוטומטית כדי להשליך על סכום המזונות (פס"ד פייגה, שם; השווה, ע"א 1880/94 קטן נ' קטן, פ"ד מט(1) 215, 220; ע"א 442/83 קם נ' קם, פ"ד לח(1) 767, 771; ע"א 469/77 יוסיפוב נ' יוסיפוב,  פ"ד לב(1) 667).

על ביהמ"ש הדן בתביעה חדשה לקבוע בזהירות יתירה, ובצורה ברורה וחד משמעית, האם חל שינוי בנסיבות, מהו שינוי הנסיבות והאם יש בשינוי הנסיבות כדי להצדיק שינוי בסכום המזונות אשר נקבע בעבר (תמ"ש 14652/97 (ת"א) איתם נ' איתם, דינים משפחה כרך ב 87; ראה לעניין זה, ע"א 473/78 אשתר נ' אשתר, פ"ד לד(1) 57, 60; ע"א 511/78 דלהרוזה נ' דלהרוזה, פ"ד לג(1) 449, 455; ע"א  381/86  אבין נ' אבין, תק-על 87(3) 286).

שינוי בלתי צפוי: בפסיקה נקבע כי שינוי נסיבות מהותי לצורך שינוי בחיוב המזונות, הינו שינוי אשר לא נצפה מראש ושלא הייתה כל אפשרות לצפותו מראש במועד פסק הדין (וראה פס"ד פייגה לעיל).

גרימת אי-צדק: בנוסף לכך, כבר נקבע לא אחת כי שינוי נסיבות לא יביא לשינוי בחיוב המזונות אלא אם כן השארת החיוב כמות שהוא יגרום לתוצאה לא צודקת. השווה: בגץ 6103/93 סימה לוי נ' בית הדין הרבני הגדול בירושלים, פ"ד מח(4) 591:

העילה היא: שינוי מהותי בנסיבות שאירע לאחר מתן פסק הדין, שינוי ההופך את המשך קיומו של פסק הדין לבלתי צודק. וכך בדבריו של הנשיא שמגר בע"א 442/83 מ' קם נ' ד' קם, בעמ' 771:

"…גם משניתן פסק-דין המאשר הסכם, הרי אם הוכח, שמאז הינתנו חל שינוי מהותי בנסיבות, וכי יהיה זה בלתי צודק להשאירו על כנו, ניתן לפתוח את העניין מחדש".

נטל ההוכחה כי חל שינוי מהותי בנסיבות על פי הקריטריונים דלעיל מוטל על בעל הדין הטוען זאת, בבחינת המוציא מחברו עליו הראיה."

עוד נקבע בע"א 381/86 אבין נ' אבין:

"אין לצאת מתוך הנחה כי כל שינוי בנסיבות… יש בו אוטומטית כדי להשליך על סכום המזונות".

משמע – גם אם יעלה בידי תובע להוכיח שינויים כלשהם – אין בכך כדי           להשליך על סכום המזונות המגיע ממנו ואין בכך כדי ליצור מצב בו יש להפחיתם.

לא כל מצב בו המשכורת פחתה באחוז מסויים או נולדו לגבר ילדים נוספים מהווה שינוי נסיבות מהותי.  בחלק מן המקרים גם ניתן לטעון כי הדבר אך היה צפוי נוכח גילאי הצדדים, ורצונם לפתוח בחיים חדשים.  למשל, גבר המתגרש בהיותו כבן 30 שנה לערך ולו ילד או שניים – צפוי שיפצח לו בזוגיות נוספת עם רווקה ויביא עמה עוד ילדים לעולם.  משכך עצם הבאת הילדים הנוספים אינה בהכרח מהווה שינוי נסיבות היורד לשורשו של ענין.

בדיון בשינוי מזונות אין בית המשפט בוחן את נושא המזונות מחדש ואינו קובע מהם מזונות ראויים ונכונים

בית המשפט אינו אמור לדון במזונות מחדש ולבחון מהם המזונות הראויים והמתאימים במקרה שלפנינו.  כל שמוטל על בית המשפט הנכבד הוא לבחון האם ארע שינוי נסיבות המצדיק שינוי פסיקתו.

ועל כך נאמר על ידי כב' השופטת רוטשילד בתמ"ש 55030/99:

"ויודגש, בדונו בתביעה לשינוי מזונות בית המשפט אינו פועל בחלל הריק, שבו הכל פתוח לבדיקה ואינו בוחן את נושא המזונות מחדש. לפיכך אפילו יגיע בית המשפט למסקנה כי אם היה נדרש היום לקביעת מזונות הילדים בנסיבות דומות היה פוסק סכום מזונות   שונה, הרי למרות זאת, לא יחול שינוי בדמי המזונות אשר נקבעו על ידי בית המשפט בהליך קודם או בהסכם בין הצדדים, אלא אם וככל שהוכח שינוי נסיבות מהותי כאמור"

נטל ההוכחה הוא על התובע

אין חולק כי נטל ההוכחה להוכיח שינוי נסיבות מהותי המצדיק התערבות בית המשפט בסכום המזונות חל על התובע והדבר בא לידי ביטוי בפסקי דין רבים שחלק מהם מובאים כאסמכתאות בסיכומים אלו.

וכדברי ס"ג כב' השופט שנהב בתמ"ש  13670/05 (תל אביב):

"סיכומו של דבר, אפשר לשנות גם סכומים של דמי מזונות שהוסכם עליהם בחוזה בין ההורים, אולם בטרם יוכרע בכך דרוש שכנוע חזק, שאכן יש שינוי מהותי בנסיבות המצדיקות התערבות במה שהוסכם (וראה: ע"א 4515/92 סילביה שטיין נ. לדיסלאו שטיין דינים עליון  לד 643)".

יתר על כן, גם אם הכנסתו של /גבר תובע פחתה מסיבה כלשהי (דבר המוכחש) "על התובע להוכיח לא רק שהכנסתו ירדה אלא גם כי כושר השתכרותו נפגע" (תמ"ש  33252/99 (תל אביב) כב' השופטת פרדו).

אם התשלום למזונות הינו מינימלי – לא יופחת הסכום גם אם קיים שינוי נסיבות מהותי.  אב חייב במינימום מסוים לתשלום מזונות לילדיו.  מינימום זה נקבע נכון למועד כתיבת מאמר זה לכ- 1,350-1,400 ₪ ולסכום זה יש להוסיף מדור חינוך ורפואה.

אם סכום המזונות המקורי הינו מינימלי – גם אם ארע שינוי נסיבות מהותי לא יופחת הסכום, שכן הפחתתו תפגע בילד.

לסיכום – בית משפט יטה לבקשה להפחתת מזונות רק אם ארע שינוי נסיבות מהותי היורד לשורשו של ענין, ולא כל שינוי מינורי מהווה בסיס להפחתה כזו.  מנגד אם ארע שינוי נסיבות מהותי – והתביעה מוגשת בניקיון כפיים ותוך גילוי מלוא העובדות – יטה אוזן בית המשפט לעתירה.