הפחתת מזונות – מדריך

מאת עו”ד אלינור ליבוביץ, מומחית בגירושין גישור ודיני משפחה – 37 שנות ניסיון בתחום

מנהלת את פורום הגירושין בוואלה! 

הפחתת מזונות – מבוא

זוג שמתגרש חותם על הסכם גירושין בו נקבע בהסכמה סכום מזונות לילדי בני הזוג.  במקרים אחרים, בהעדר יכולת להגיע להסכמות – פוסק בית משפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני את גובה מזונות הילדים, ונותן את הכרעתו בנדון.

(אפשרות אחרת היא שהמשמורת עוברת מהורה אחד לאחר, או אז גם צריך לדון מחדש ולהגיע להסכמות או להכרעה שיפוטית בסוגיית מזונות הילדים).

גברים רבים מוצאים עצמם לאחר הגירושין מתקשים לשלם את המזונות שנפסקו להם או שהתחייבו להם בהסכם גירושין, ושוקלים הגשת תביעה להפחתת מזונות. במאמר זה נסקור את הגישות המשפטיות לסוגיה זו, נסביר מה הסיכויים להפחית מזונות שנקבעו בהסכם או בפסק דין, מה המשמעות של הצורך בשינוי נסיבות מהותי כדי לבחון מחדש את סכום המזונות – ועוד.

נקדים ונאמר כי לצורך הפחתת מזונות צריך הגבר להוכיח כי ארע שינוי נסיבות מהותי, ואם אין הוא יכול להוכיח שינוי שכזה – עדיף לו שלא יפנה לפתחו של בית המשפט, שכן אכזבה גדולה צפויה לו מההליך המשפטי.

אין די בכך שהאב-הגבר מתקשה לחיות עם הסכום שנשאר לו לאחר תשלום המזונות, עליו להוכיח כי קרה שינוי די דרמטי כדי שבית המשפט יפחית או יבטל את המזונות שנפסקו או שהוסכמו. אין די בתחושת בטן או בתחושת הצדק ויש צורך להוכיח לבית המשפט שינוי כגון פיטורים, הפסד ההכנסה, ירידה משמעותית בחסכון או מנגד שיפור כלכלי אצל האשה-האם כמו נישואין לבן זוג אמיד או עלייה דרמטית בהכנסתה או בהיקף רכושה מבחינה כלכלית, כגון קבלת ירושה וכיוצ”ב.

האם יש כללים ברורים בעניין הפחתת מזונות?

התשובה לכך היא שלילית.

מאחר שלא ניתן להגדיר כללים ברורים לשינוי נסיבות המצדיק דיון מחדש בתיק, נפסק, כי על בית המשפט להביט על התמונה בכללותה ולבחון כל שינוי לגופו על פי השכל הישר, ניסיון החיים ופרטי המקרה, תוך גם בחינה של תום ליבו של התובע (בע”מ 3148/07) פלוני נ’ פלונית.

ככל שביהמ”ש מגיע למסקנה כי התרחש שינוי נסיבות מהותי כמשמעותו בדין כאמור לעיל, אזי בחינת המזונות תיעשה בהתאם להלכת בע”מ 919/15 שהינו הדין החל כיום.

אין סופיות דיון בכל הנוגע לסכום מזונות והוא נותר גמיש

פסק דין למזונות או הסכם העוסק במזונות ילדים לעולם אינו סופי, וניתן לפתוח אותו מחדש ולדון בו עניינית, בהתקיים נסיבות מסוימות. על פי ההלכה הפסוקה, ע”א 442/83 קם נ. קם פ”ד לח (1) 767 שינויו של פסק דין בעניין מזונות ילדים כפוף לשני תנאים מצטברים:

כי עקב שינוי הנסיבות המהותי לא יהיה זה צודק להשאיר את פסק הדין הקודם על כנו.

כי עקב שינוי הנסיבות המהותי אכיפתו של פסק הדין הראשון הפכה לבלתי צודקת לחלוטין.

ההלכה קבעה כי פסק דין למזונות מכיל בתוכו תנאי מכללא , אשר לפיו, כל שינוי בנסיבות מתיר ומאפשר פנייה חוזרת לביהמ”ש לשם שינוי גובה דמי המזונות שהוסכם עליהם בהסכם.

בפסק הדין תלה”מ (תל אביב-יפו) 28665-02-19 ש. ר. נ’ א.פ ביטל בית המשפט חיוב של אב במזונות, לאחר שקבע כי חל שינוי עובדתי במצבו משהוכחה הרעה משמעותית במצבו הכלכלי. מנגד נקבע כי מצבה הכלכלי של האם השתפר.

בפסק הדין תלה”מ (ראשון לציון) 50414-01-18 פלוני נ’ פלוני,  בית המשפט קיבל את תביעת האב, וזאת לאחר שהאב עמד בנטל הראייתי המופחת והוכיח כי חל שינוי נסיבות עובדתי והתביעה הוגשה בתום לב.

בתמ”ש 17732-07-12 י.א. נ’ ח.ק.א. הורה כב’ השופט זגורי על הפחתת מזונות לתקופה מסויימת על מנת לאפשר לאב להשתקם נפשית וכלכלית.  כיבוד ואכיפת חוזה מתיישב עם אינטרס סופיות הדיון. עם זאת, יש ומתבקש צורך להתאים סכומי המזונות לתנאי החיים המשתנים (ע”מ (ת”א) 1200/05 ה. ע. נ’ ה. א).

תנאי מכללא

בשל כך, בענייני מזונות נוהג בית המשפט לקרוא לתוך הסכם גירושין תנאי מכללא, כי שינוי מהותי בנסיבות מתיר פנייה חוזרת לערכאות, גם הדבר לא נרשם וזאת לאור הלכת שטראוס (ע”א 259/75 שטראוס ואח’ נ’ שטראוס, פ”ד ל(2) 358 (1976); ע”א 177/81 רחל גלעדי נ’ דר ישראל גלעדי, פ”ד לו(3) 179, בעמ’ 184 (1982)).

דרישת תום הלב בתביעה להפחתת מזונות

על פי ההלכה הפסוקה (ע”א 442/83 קם נ. קם פ”ד לח (1) 767), שינויו של פסק דין בעניין מזונות ילדים כפוף לשני תנאים מצטברים:

1. כי עקב שינוי הנסיבות המהותי לא יהיה זה צודק להשאיר את פסק הדין הקודם על כנו.
2. כי עקב שינוי הנסיבות המהותי אכיפתו של פסק הדין הראשון הפכה לבלתי צודקת לחלוטין.

“לאור הדמיון שבין פסק הדין בעניין מזונות לבין צווים שהוצאתם מעוגנת מבחינת שורשם בדיני היושר, וכאשר המטרה היא למנוע עיוות דין, אחת המסקנות הנגזרות מכך שהיא שמי שמבקש את תרופת השינוי – צריך לפעול בתום לב ובניקיון כפים. (שם בעמ’ 771)”.

אף בתמ”ש 107782/00 (תל אביב), קובע כב’ השופט שוחט לעניין תום הלב: “מי שתובע הפחתת מזונות, צריך לבוא בידיים נקיות ולפרוש בפני בית המשפט את כל הכנסותיו בגילוי לב“.

הגדילה לעשות כב’ השופטת אספרנצה אלון עת ציינה בפסק דינה בתמ”ש (קריות) 13724/04 כי: “כבר פסקתי כי הליך חדש בעניין מזונות אינו אמור לשפר מקצים בבחינת שיטת “מצליח”.

ועוד נאמר בפסק דין זה על הפעלת זכות דיונית בתום לב:

“שימוש בזכות דיונים כפופה לתום לב כפי שנאמר בע”א 11321/05 בנק דיסקונט לישראל בע”מ נ. משה שנפ מפי כב’ הנשיאה בייניש: “עקרון תום הלב מהווה עקרון על בשיטתנו המשפטית “אשר מצודתו פרושה על כלל המערכת המשפטית בישראל” (דברי השופט אלון בע”א 700/81 פז נ. פז, פד”י לח(2) 736, 742). מעקרון זה נגזר כי על בעלי הדין להפעיל את הזכויות והחיובים המגונים בכללי הפרוצדורה האזרחית בדרך מקובלת ובתום לב. עליהם לפעול באופן סביר והוגן במסגרת ניהול הליכי המשפט וזאת בהתחשב במכלול נסיבות העניין…

…. מחובת תום הלב הדיוני נגזר האיסור על ניצול לרעה של הליכי משפט. תכליתו של איסור זה כפולה: במישור הציבורי, מטרתו לשמור על התקינות והטוהר של ההליך השיפוטי ולמנוע מבעל דין להשתמש לרעה בבתי המשפט ובכך לפגוע בהשלטת הצדק. במישור הפרטי, מטרתו למנוע תוצאות בלתי הוגנות בין בעלי הדין המתדיינים בפני בתי המשפט….

….לצד האיסור על שימוש לרעה בהליך השיפוטי, מסורה בידי ביהמ”ש סמכות טבועה למתן סעד דיוני בגין שימוש לרעה בהליכי משפט (ראו והשוו: דברי השופט ש’ לוין בע”א 539/78 לואל ואח’ נ. לויס ואח’, פ”ד לד(4) 286, פיסקה 7; 6339/97 רוקר נ. סלומון, פ”ד נה(1) 199, בפסקה 19 לפסק דינו של השופט חשין; עוד ראו: זוסמן סדרי הדין האזרחי (1995) 400). סמכות זו הינה חלק מהסמכויות הנתונות בידי ביהמ”ש בשל עצם אופיו של המוסד השיפוטי ולשם הסדרת התנהלותו התקינה של הדיון השיפוטי, במטרה לאפשר לביהמ”ש להכריע בסכסוכים המובאים בפניו. מדובר ב”אותה סמכות מינימאלית בענייני נוהלי יעילות המשפט וצדקתו, הדרושה לביהמ”ש כדי שיוכל למלא את התפקיד שלמענו הוא קיים: עשיית משפט צדק”.

מכל המקובץ אני קובעת כי פנית התובעת לבית המשפט בהליך הנוכחי בפרק זמן כה קצר ובהיעדר עילה מהווה חוסר תום לב וניצול לרעה של זכות הנגישות לביהמ”ש, תוך פגיעה בנתבע ובבעלי דין אחרים המבקשים את יומם בבית המשפט“.

גם בתמ”ש 7464/02 (ירושלים), ציין כב’ השופט בן ציון גרינברגר את חובתו של בעל דין לנהוג בתום לב באלו המילים:

“עפ”י ההלכה שנפסקה בע”א 32/81 הנ”ל, חיוב במזונות והגשת תביעה למזונות היא בגדר פעולה משפטית שסעיף 61(ב) לחוק החוזים (חלק כללי), חל עליה, ו…הקשר בין פסיקת מזונות או שלילת מזונות לתום לב נקבע בפסקי דין נוספים. בע”א 468/84 קוטלר נ’ קוטלר, דינים עליון, עמ’ 3, נקבע כי “דרישת תשלום המזונות בנסיבות המוכחות… אינה מתיישבת עם חובת ההגינות ותום הלב”, ובתמ”א (ת”א) 5534/92 לוי נ’ לוי, דינים מחוזי, דחתה השופטת ס. רוטלוי, על בסיס של העדר תום לב, את טענת הבעל כי הוא פטור ממזונות אשתו בגין בגידותיה, הואיל ואף הוא קיים יחסים עם אישה אחרת”

נקודת המוצא: מועד מתן פסק הדין למזונות קבועים – אל מול המצב דהיום

בע”א 363/81 פייגה נ. פייגה נאמר כדלקמן: “כבר נפסק כי על שינוי הנסיבות המהותי להיות שינוי שנוצר מאז פסק הדין ועד למצב העכשווי – שינוי אשר לא היה בזמן שניתן פסק הדין ושמחמתו הורע מצב התובע או הוטב מצב הנתבע“.

וכך נאמר בע”א 442/83 קם נ. קם: “נטל ההוכחה להוכיח את שינוי הנסיבות ע”י המצב דאז, מול המצב דהאידנא – של יום הגשת התביעה  הוא על התובע – בבחינת המוצא מחברו עליו הראיה.  המבחנים לגבי שינוי נסיבות מהותי מיוסדים על יסודות עובדתיים“.

וכן ברוח זו, נאמרו דברים  גם בתמ”ש 2650/02 (חיפה) מפי כב’ השופט מירז.

זאת ועוד, פסק דין למזונות מטבעו צופה הוא פני עתיד ורק שינוי מהותי מצדיק התערבות חוזרת של בית משפט. לא שינוי של מה בכך וגם לא שינוי שניתן היה לצפותו. וראו לעניין זה:

ע”א 5478/93 כרמי נ. כרמי דינים עליון לח 312

תמ”ש (תל אביב) 57910/02 מפי כב’ השופטת פרדו

הפרשנות הראויה שבית המשפט נוהג לנקוט בה היא שמזונות שנקבעים בהסכם ניתנים לשינוי בקרות אירוע בלתי צפוי, שלא היה ניתן לצפותו בעת קיום המו”מ וניהולו ובעת גיבוש ההסכמות בין בני הזוג.  על פי הפסיקה בית המשפט יתערב בסכום מזונות שנקבע ונפסק רק כאשר נוצר מצב בלתי נסבל באופן בולט בשל נסיבות שלא ניתן היה לצפותן.

העיקרון הוא שאת סכום מזונות שעליו הוסכם – אין לשנות/להפחית אלא במקרים חריגים

פסק דין שנתנה כב’ השופטת שטופמן בשיבתה כערכאת ערעור בעמ”ש 1200/05 והמנתח את ההלכה הפסוקה, קובע כי: “הלכה פסוקה היא כי את המושג ‘שינוי נסיבות מהותי’, יש לפרש באופן צר ודווקני, וזאת לצורך האיזון הראוי, בין המגמה לסופיות הדיון, ומנגד התאמת סכומי המזונות לתנאי החיים המשתנים.

שינוי הנסיבות שיש צורך להוכיח הוא לעומת הנסיבות שהיו קיימות, משניתן פסק הדין, ועל בית המשפט הדן בתביעה להפחתת מזונות, להשתכנע כי אכן שינוי הנסיבות הוא כזה המצדיק את הפחתתם.

לצורך העניין, יש להבהיר כי שינוי לא משמעותי במשכורת, תקופה של אבטלה, ולידת ילד או ילדים נוספים אינם בהכרח עילה לשינוי סכום המזונות.  מנגד במידה והאב עובר הליך של פשיטת רגל סביר להניח שבית המשפט או הנאמן יטו לקבוע את סכום המזונות על סכום נמוך יותר מאשר נקבע קודם לפשיטת הרגל.

עוד לעניין פרשנות צרה ודווקנית לסוגיית שינוי הנסיבות ניתן לראות גם:

ע”א 1880/94 קטן נ’ קטן פד”י מט (1) 215, 220;

ע”א 442/83 קם נ’ קם פד”י לח (1) 767, 771;

ע”א 473/78 אשתר נ’ אשתר פד”י לד (1) 57, 60;

ע”א 511/78 דלהרוזה נ’ דלהרוזה פד”י לג(1) 449, 455;

ע”א 469/77 יוסיפוב נ’ יוסיפוב פד”י לב(1) 667;

ע”א 381/86 אבין נ’ אבין תק-על 87(3) 286)

הצורך בשינוי נסיבות מהותי 

ואולם – כך קובעת הפסיקה – יש צורך בשינוי נסיבות שהינו מהותי ולא בשינויים קלי ערך או פעוטים.  כך קבע כב’ הנשיא כתוארו אז שמגר, וציין בפס”ד פייגה שלהלן כי המדובר בתנאי מפורש ודווקני

בע”א 363/81 פייגה נ’ פייגה פ”ד לו(3) 1,87 נאמר כדלקמן: “… פסק מזונות אינו יוצר מחסום סופי מפני חידוש התדיינות, וניתן לחזור ולפנות לבית המשפט בקשר לנושא המזונות, בכפוף להוכחת התנאי כי חל שינוי מהותי בנסיבות המצדיק את שינוי הקביעה המקורית. את המושג “שינוי נסיבות” בהקשר זה נהוג לפרש באורח דווקני, שאם לא כן עשוי להיות מופר האיזון בין המגמה להביא לסופיות הדיון לבין הצורך להתאים את גובה המזונות לצרכי החיים, ולמצבי חיים משתנים בין של הצד הזכאי להם, ובין של צד החייב בהם”.

ראינו, אם כן, שתנאי הכרחי להגדלת דמי מזונות הינו הוכחת שינוי סיבות מהותי, אשר חל לאחר מועד מתן פס”ד המקורי.

בתמ”ש 7464/02 (ירושלים) מפי כב’ השופט בן ציון גרינברגר, נעשה ניתוח יסודי ומקיף של ההלכה בנושא שינוי מזונות, ונעשה ניתוח של המסגרת המשפטית:

“בפסיקה נקבעו מספר תנאים מצטברים לשינוי בסכום מזונות שכבר נקבע בפסק דין: שינוי מהותי: בתביעה לשינוי בחיוב המזונות בגין שינוי נסיבות, אין בית המשפט בודק מחדש מהו סכום המזונות שראוי לפסוק, תוך עיון מחדש בהכנסות האב וצורכי הקטינים. תביעה להפחתה אינה “הזדמנות שנייה” לתובע להוציא מבית המשפט פסק דין אשר יותר לרוחו, והיא אינה חלופה להגשת ערעור על פסק הדין המקורי. לאחר שפסק דין זה הפך לחלוט אין הוא פתוח לשינויים או תיקונים אלא אם כן יוכיח התובע שינוי הנסיבות מהותי לאחר מועד מתן פסק הדין המקורי:

…פסק מזונות אינו יוצר מחסום סופי מפני חידוש ההתדיינות, וניתן לחזור ולפנות לבית המשפט בקשר לנושא המזונות, בכפוף להוכחת התנאי כי חל שינוי מהותי בנסיבות המצדיק את שינוי הקביעה המקורית. את המושג “שינוי נסיבות” בהקשר זה נהוג לפרש באורח דווקני, שאם לא כן עשוי להיות מופר האיזון בין המגמה להביא לסופיות הדיון לבין הצורך להתאים את גובה המזונות לצרכי החיים, ולמצבי החיים משתנים בין של צד הזכאי להם, ובין של צד החייב בהן.

(מ”א 410/94 (י-ם) הלוי נ’ הלוי, דינים מחוזי כו(4), 682; ראה    גם, ע”א 363/81 פייגה נ’ פייגה, פ”ד לו(3) 187, 188; תמ”א 957/93  פלונית נ’ אלמוני,  פס”מ   נד(3) 133, 137).

פסק דין למזונות ניתן לשינוי כאשר חל שינוי מהותי בנסיבות, בהתחשב במצב השורר היום לעומת הנסיבות שהיו קיימות בעת מתן פסק הדין שמבקש התובע לתקן. להבדיל משינוי של מה בכך, אין לצאת מתוך הנחה כי כל שינוי בנסיבות יש בו אוטומטית כדי להשליך על סכום המזונות (פס”ד פייגה, שם; השווה, ע”א 1880/94 קטן נ’ קטן, פ”ד מט(1) 215, 220; ע”א 442/83 קם נ’ קם, פ”ד לח(1) 767, 771; ע”א 469/77 יוסיפוב נ’ יוסיפוב,  פ”ד לב(1) 667).

על ביהמ”ש הדן בתביעה חדשה לקבוע בזהירות יתירה, ובצורה ברורה וחד משמעית, האם חל שינוי בנסיבות, מהו שינוי הנסיבות והאם יש בשינוי הנסיבות כדי להצדיק שינוי בסכום המזונות אשר נקבע בעבר (תמ”ש 14652/97 (ת”א) איתם נ’ איתם, דינים משפחה כרך ב 87; ראה לעניין זה, ע”א 473/78 אשתר נ’ אשתר, פ”ד לד(1) 57, 60; ע”א 511/78 דלהרוזה נ’ דלהרוזה, פ”ד לג(1) 449, 455; ע”א  381/86  אבין נ’ אבין, תק-על 87(3) 286).

שינוי בלתי צפוי: בפסיקה נקבע כי שינוי נסיבות מהותי לצורך שינוי בחיוב המזונות, הינו שינוי אשר לא נצפה מראש ושלא הייתה כל אפשרות לצפותו מראש במועד פסק הדין (וראה פס”ד פייגה לעיל).

גרימת אי-צדק: בנוסף לכך, כבר נקבע לא אחת כי שינוי נסיבות לא יביא לשינוי בחיוב המזונות אלא אם כן השארת החיוב כמות שהוא יגרום לתוצאה לא צודקת. 

העילה היא: שינוי מהותי בנסיבות שאירע לאחר מתן פסק הדין, שינוי ההופך את המשך קיומו של פסק הדין לבלתי צודק. וכך בדבריו של הנשיא שמגר בע”א 442/83 מ’ קם נ’ ד’ קם, בעמ’ 771:

“…גם משניתן פסק-דין המאשר הסכם, הרי אם הוכח, שמאז הינתנו חל שינוי מהותי בנסיבות, וכי יהיה זה בלתי צודק להשאירו על כנו, ניתן לפתוח את העניין מחדש”.

נטל ההוכחה כי חל שינוי מהותי בנסיבות על פי הקריטריונים דלעיל מוטל על בעל הדין הטוען זאת, בבחינת המוציא מחברו עליו הראיה.”

עוד נקבע בע”א 381/86 אבין נ’ אבין:

“אין לצאת מתוך הנחה כי כל שינוי בנסיבות… יש בו אוטומטית כדי להשליך על סכום המזונות”.

משמע – גם אם יעלה בידי תובע להוכיח שינויים כלשהם – אין בכך כדי להשליך על סכום המזונות המגיע ממנו ואין בכך כדי ליצור מצב בו יש להפחיתם.

לא כל מצב בו המשכורת פחתה באחוז מסויים או נולדו לגבר ילדים נוספים מהווה שינוי נסיבות מהותי.  בחלק מן המקרים גם ניתן לטעון כי הדבר אך היה צפוי נוכח גילאי הצדדים, ורצונם לפתוח בחיים חדשים.  למשל, גבר המתגרש בהיותו כבן 30 שנה לערך ולו ילד או שניים – צפוי שיפצח לו בזוגיות נוספת עם רווקה ויביא עמה עוד ילדים לעולם.  משכך עצם הבאת הילדים הנוספים אינה בהכרח מהווה שינוי נסיבות היורד לשורשו של ענין.

שינוי לא משמעותית אלא קטן צריך להיספג על ידי הצדדים

עוד נקבע כי שינוי בלתי משמעותי על תוצאותיו צריך להיספג על ידי הצדדים, בלי לשוב ולפנות לערכאות השיפוטיות (ר’ הלכת פייגה) וכי נקודת המוצא לבחינת השינוי תהא למן היום שבו ניתן פסק הדין למזונות ועד לעת הנוכחית (ע”א 381/86 אבין נ’ אבין ע”מ (מחוזי ת”א) 1200/05 ה’ ע’ נ’ ה’ א’ .

כך למשל לא יעלה על הדעת שאם שכר הדירה עלה ב- 500 ₪ תוכל אם לעתור להגדלת מרכיב המדור ולהוסיף עוד 100-200 ₪.

הותרה של מינימום למחייה של האב

חובת הותרת מינימום לקיומו של אדם הינה חובה חוקתית שחלה על בית המשפט בדונו בשאלת היקף החיוב שיחוב אב במזונות ילדיו הקטינים. היא הייתה כזו לפי חוק היסוד כבוד האדם וחירותו, היא בוודאי כזו כיום (בג”ץ 10662/04 סלאח חסן נ’ המוסד לביטוח לאומי).

זכותו של אדם לכבוד לפי החוק היא זכות בעלת שני פנים: פן שלילי, המשמיע כי יש למנוע פגיעה בזכות, ופן חיובי, המטיל חובה על רשויות השלטון להגן על הזכות. במילותיו של הנשיא א’ ברק:

“שני ההיבטים (ה’שלילי’ (הפסיבי) וה’חיובי’ (האקטיבי)) הם חלקים שונים מן השלם, שהוא הזכות החוקתית לכבוד. שניהם נובעים מפירושה של הזכות לכבוד כפי שהיא מעוגנת בחוק היסוד. אין בכורה להיבט זה לעומת היבט אחר” (בג”ץ 366/03 עמותת מחויבות לשלום וצדק חברתי נ’ שר האוצר, פ”ד ס(3) 464.

בשורה של פסקי דין כבר נקבע, כי כבוד האדם במובנו החוקתי מקיף וכולל בתוכו גם זכות למינימום של קיום אנושי בכבוד. בית משפט זה עמד על כך שכבוד האדם כולל את הזכות לקיום אנושי בכבוד הן בפרשות שעוררו היבטים שליליים של הזכות, הן בפרשות שעוררו את היבטיה החיוביים (ראו בג”ץ 10662/04 סלאח חסן נ’ המוסד לביטוח לאומי.

סמכות ההתערבות של בית המשפט בחוזים שנכרתו בתוך המשפחה

לבית המשפט לענייני משפחה סמכות נרחבת להתערב בהוראות הסכם שחותמים ביניהם צדדים, סמכות שמכרסמת ובאה על חשבון חופש החוזים ואוטונומיית הרצון של הצדדים לו (תמ”ש (ת”א) 101871/97 וידס נ’ וידס (26/10/99, [פורסם בנבו] פורסם בפדאור) ; תמ”ש (ת”א) 65190/98 פלוני נ’ פלוני (31/10/1999, [פורסם בנבו] פורסם בפדאור)). הסמכות תופעל לעניין התערבות באכיפת חיובי המזונות, גם אם לא הוכח שינוי נסיבות מהותי, אך הוכח צורך לשנות אופן אכיפת החיוב במזונות כך שזו תהיה צודקת בנסיבות העניין.

בדיון בהפחתת מזונות אין בית המשפט בוחן את נושא המזונות מחדש, ואינו קובע מהם מזונות ראויים ונכונים

בית המשפט אינו אמור לדון במזונות מחדש ולבחון מהם המזונות הראויים והמתאימים במקרה שלפנינו.  כל שמוטל על בית המשפט הנכבד הוא לבחון האם ארע שינוי נסיבות המצדיק שינוי פסיקתו.

ועל כך נאמר על ידי כב’ השופטת רוטשילד בתמ”ש 55030/99:

“ויודגש, בדונו בתביעה לשינוי מזונות בית המשפט אינו פועל בחלל הריק, שבו הכל פתוח לבדיקה ואינו בוחן את נושא המזונות מחדש. לפיכך אפילו יגיע בית המשפט למסקנה כי אם היה נדרש היום לקביעת מזונות הילדים בנסיבות דומות היה פוסק סכום מזונות   שונה, הרי למרות זאת, לא יחול שינוי בדמי המזונות אשר נקבעו על ידי בית המשפט בהליך קודם או בהסכם בין הצדדים, אלא אם וככל שהוכח שינוי נסיבות מהותי כאמור“.

נטל ההוכחה בתביעת הקטנת מזונות הוא על התובע

אין חולק כי נטל ההוכחה להוכיח שינוי נסיבות מהותי המצדיק התערבות בית המשפט בסכום המזונות חל על התובע והדבר בא לידי ביטוי בפסקי דין רבים שחלק מהם מובאים כאסמכתאות בסיכומים אלו.

וכדברי ס”ג כב’ השופט שנהב בתמ”ש  13670/05 (תל אביב):

“סיכומו של דבר, אפשר לשנות גם סכומים של דמי מזונות שהוסכם עליהם בחוזה בין ההורים, אולם בטרם יוכרע בכך דרוש שכנוע חזק, שאכן יש שינוי מהותי בנסיבות המצדיקות התערבות במה שהוסכם (וראה: ע”א 4515/92 סילביה שטיין נ. לדיסלאו שטיין דינים עליון  לד 643)“.

יתר על כן, גם אם הכנסתו של /גבר תובע פחתה מסיבה כלשהי (דבר המוכחש) “על התובע להוכיח לא רק שהכנסתו ירדה אלא גם כי כושר השתכרותו נפגע” (תמ”ש  33252/99 (תל אביב) כב’ השופטת פרדו).

אם התשלום למזונות הינו מינימלי – לא יופחת הסכום גם אם קיים שינוי נסיבות מהותי.  אב חייב במינימום מסוים לתשלום מזונות לילדיו.  מינימום זה נקבע נכון למועד כתיבת מאמר זה לכ- 1,350-1,400 ₪ ולסכום זה יש להוסיף מדור חינוך ורפואה.

אם סכום המזונות המקורי הינו מינימלי – גם אם ארע שינוי נסיבות מהותי לא יופחת הסכום, שכן הפחתתו תפגע בילד.

איך פוסקים מזונות מלכתחילה?

בעמ”ש 14612-10-16 פ.ב נ’ א.ב. שלעיל נקבע כי בבואו של ביהמ”ש לפסוק את מזונותיו של קטין בגילאי 6-15 שנים, אזי בהתאם לכללים שנקבעו בבע”מ 919/15 יש לקבוע ממצאים עובדתיים ביחס לפרמטרים הבאים:

א. צרכי הקטינים – גובה הצרכים תלויי השהות ובכללם מדור והוצאות מדור; צרכים שאינם תלויי שהות; צרכים והוצאות חריגות, ללא הבחנה בין צרכים הכרחיים ללא הכרחיים.

ב. יכולותיהם הכלכליות של ההורים – מכלל המקורות שעומדים לרשותם, כולל שכר עבודה.

ג. קביעת היחסיות של היכולת הכלכלית של ההורים, האחד מול רעהו – נתון זה רלבנטי ביחס לצרכים שאינם תלויי שהות ולצרכים החריגים.

ד. חלוקת המשמורת בפועל – נתון המכוון לחלוקת זמני השהות, יילקח בחשבון בעת קביעת חלוקת הנטל בין שני ההורים ביחס לצרכים תלויי השהות, יחד עם הנתון של היכולות הכלכליות של ההורים.

בדיקת היכולות של התא המשפחתי נעשית במהלך פסיקת מזונות אך לא בהכרח בתביעה להגדלת או להפחתת מזונות

נקבע כי על בית המשפט לבחון את התא המשפחתי הספציפי הניצב בפניו, על מנת להבטיח את חלוקת הנטל ההולמת ביותר, אגב התחשבות בהכנסות ההורים ובזמני השהות, וכאשר בית המשפט משווה אל מול עיניו את עיקרון העל של טובת הילד.

לעניין זה יפים הדברים שנאמרו בבע”מ 919/15:

“נראית לי גם המלצתה של ועדת שיפמן שלפיה טובת הילד במשמורת פיזית משותפת מחייבת גם כי הוא יזכה ל”תנאים כלכליים משפחתיים דומים” בכל אחד מן הבתים … כך שלכל הפחות יסופקו צרכיו ההכרחיים של הקטין בכל אחד מן הבתים, כשהצרכים העולים על כך יסופקו ככל הניתן בשים לב ליכולתם הכלכלית של ההורים. על רקע הבנה זו של טובת הילד, יש להבטיח כי בידי שני ההורים – האב והאם – יהיו די משאבים לצורך סיפוק מלוא צרכיו ההכרחיים של הילד, כמו גם המשאבים הדרושים לסיפוק צרכיו הנוספים של הילד במידה סבירה בפרקי הזמן שהוא שוהה עם כל אחד מהם” (שם, סעיף 89 לפסק דינו של כב’ השופט פוגלמן).

לסיכום – בית משפט יטה לבקשה להפחתת מזונות רק אם ארע שינוי נסיבות מהותי היורד לשורשו של ענין, ולא כל שינוי מינורי מהווה בסיס להפחתה כזו.  מנגד אם ארע שינוי נסיבות מהותי – והתביעה מוגשת בניקיון כפיים ותוך גילוי מלוא העובדות – יטה אוזן בית המשפט לעתירה.

תוכן נוסף בנושא:

לראשונה – הפחתת מזונות לאור הלכת בע”מ 919/15