תביעה להפחתת מזונות

תביעה להפחתת מזונות;

גברים רבים מוצאים עצמם לאחר הגירושין מתקשים לשלם את המזונות שנפסקו להם או שהתחייבו להם בהסכם גירושין, ושוקלים הגשת תביעה להפחתת מזונות. במאמר זה נסקור את הגישות המשפטיות לסוגיה זו, ונקדים ונאמר כי לצורך הפחתת מזונות צריך הגבר להוכיח כי ארע שינוי נסיבות מהותי, ואם אין הוא יכול להוכיח שינוי שכזה – עדיף לו שלא יפנה לפתחו של בית המשפט, שכן אכזבה גדולה צפויה לו מההליך המשפטי.  אין די בכך שהאב-הגבר מתקשה לחיות עם הסכום שנשאר לו לאחר תשלום המזונות, עליו להוכיח כי קרה שינוי די דרמטי כדי שבית המשפט יפחית או יבטל את המזונות שנפסקו או שהוסכמו. אין די בתחושת בטן או בתחושת הצדק ויש צורך להוכיח לבית המשפט שינוי כגון פיטורים, הפסד ההכנסה, ירידה משמעותית בחסכון או מנגד שיפור כלכלי אצל האשה-האם כמו נישואין לבן זוג אמיד או עלייה דרמטית בהכנסתה או בהיקף רכושה מבחינה כלכלית, כגון קבלת ירושה וכיוצ"ב.

האם יש כללים ברורים בעניין הפחתת מזונות;

מאחר שלא ניתן להגדיר כללים ברורים לשינוי נסיבות המצדיק דיון מחדש בתיק, נפסק, כי על בית המשפט להביט על התמונה בכללותה ולבחון כל שינוי לגופו על פי השכל הישר, ניסיון החיים ופרטי המקרה, תוך גם בחינה של תום ליבו של התובע (בע"מ 3148/07) פלוני נ' פלונית.

ככל שביהמ"ש מגיע למסקנה כי התרחש שינוי נסיבות מהותי כמשמעותו בדין כאמור לעיל, אזי בחינת המזונות תיעשה בהתאם להלכת בע"מ 919/15 שהינו הדין החל כיום.

אין סופיות דיון בכל הנוגע לסכום מזונות;

פסק דין למזונות או הסכם העוסק במזונות ילדים לעולם אינו סופי, וניתן לפתוח אותו מחדש ולדון בו עניינית, בהתקיים נסיבות מסויימות. על פי ההלכה הפסוקה, ע"א 442/83 קם נ. קם פ"ד לח (1) 767 שינויו של פסק דין בעניין מזונות ילדים כפוף לשני תנאים מצטברים:

כי עקב שינוי הנסיבות המהותי לא יהיה זה צודק להשאיר את פסק הדין הקודם על כנו.

כי עקב שינוי הנסיבות המהותי אכיפתו של פסק הדין הראשון הפכה לבלתי צודקת לחלוטין.

ההלכה קבעה כי פסק דין למזונות מכיל בתוכו תנאי מכללא , אשר לפיו, כל שינוי בנסיבות מתיר ומאפשר פנייה חוזרת לביהמ"ש לשם שינוי גובה דמי המזונות שהוסכם עליהם בהסכם.

בפסק הדין תלה"מ (תל אביב-יפו) 28665-02-19 ש. ר. נ' א.פ ביטל בית המשפט חיוב של אב במזונות, לאחר שקבע כי חל שינוי עובדתי במצבו משהוכחה הרעה משמעותית במצבו הכלכלי. מנגד נקבע כי מצבה הכלכלי של האם השתפר.

בפסק הדין תלה"מ (ראשון לציון) 50414-01-18 פלוני נ' פלוני,  בית המשפט קיבל את תביעת האב, וזאת לאחר שהאב עמד בנטל הראייתי המופחת והוכיח כי חל שינוי נסיבות עובדתי והתביעה הוגשה בתום לב.

בתמ"ש 17732-07-12 י.א. נ' ח.ק.א. הורה כב' השופט זגורי על הפחתת מזונות לתקופה מסויימת על מנת לאפשר לאב להשתקם נפשית וכלכלית.  כיבוד ואכיפת חוזה מתיישב עם אינטרס סופיות הדיון. עם זאת, יש ומתבקש צורך להתאים סכומי המזונות לתנאי החיים המשתנים (ע"מ (ת"א) 1200/05 ה. ע. נ' ה. א).

תנאי מכללא

בשל כך, בענייני מזונות נוהג בית המשפט לקרוא לתוך הסכם גירושין תנאי מכללא, כי שינוי מהותי בנסיבות מתיר פנייה חוזרת לערכאות, גם הדבר לא נרשם וזאת לאור הלכת שטראוס (ע"א 259/75 שטראוס ואח' נ' שטראוס, פ"ד ל(2) 358 (1976); ע"א 177/81 רחל גלעדי נ' דר ישראל גלעדי, פ"ד לו(3) 179, בעמ' 184 (1982)).

שינוי נסיבות מהותי

שינוי נסיבות מהותי נבחן בראייה השוואתית בין מצב הדברים ערב חתימת ההסכם לבין מצב הדברים בעת הגשת התביעה להפחתת המזונות (ע"א 1880/94 קטן נ' קטן, פ"ד מט(1) 215, 220 (1995);ע"א 442/83 קם נ' קם, פ"ד לח(1) 7671984);ע"מ (ת"א) 1200/05 ה' ע' נ' ה' א'

השינוי צריך למצוא ביטוי בהרעה כלכלית כללית במצב החייב במזונות (תמ"ש (יר') 11645/97 א.מ. נ' ל.מ.

אם אין זה צודק בשל שינוי הנסיבות להשאיר החיוב על כנו או אם אכיפת הפסק הפכה לבלתי צודקת לחלוטין, יכול בית המשפט להתערב בחיוב החוזי המוסכם ולשנותו (ראה הלכת קם לעיל וכן תמ"ש (ת"א) 101871/97 וידס נ' וידס.

צדקת אכיפת פסק הדין כפי שהוא

לעניין השאלה אם האכיפה צודקת אם לאו, סבורני כאמור, כי יש לבחון גם האם האכיפה של הפסק מותירה לחייב מינימום לקיום אנושי מינימלי לאחר מיצוי כל פוטנציאל השתכרותו והתחשבות ברכושו.

על מבקש השינוי לפעול בתום לב ובניקיון כפיים

כמו כן על התובע להוכיח שינוי הנסיבות בראיות משכנעות או לעמוד במידת הוכחה של יותר מאשר מאזן הסתברויות (הלכת גלעדי לעיל וכן פסק דינו של חברי כב' השופט שטרק בתמ"ש (ת"א) 67374/97 א.ב נ' י.ב) – שם דובר על "נטל ראיה גבוה במיוחד") ; ביחס לשאלה האם קיימת במשפט האזרחי דרגת הוכחת ביניים או שמא יש להסתפק בראיות "כבדות משקל יותר" בנסיבות מסוימות ראה ע"א 475/81 זיקרי נ' "כלל" חב' לביטוח בע"מ, פ"ד מ(1) 589.

ההכרעה השיפוטית תבוסס בסופו של יום על ההתרשמות  הכוללת של בית המשפט (המבוססת על שיקולים מהדין אך גם שיקולי צדק והגינות) האם מדובר במקרה המשתייך לקבוצת המקרים הנדירים/בולטים המצדיקים שינוי במזונות (ראו כל האסמכתאות לעיל).

הותרה של מינימום למחייה של האב

חובת הותרת מינימום לקיומו של אדם הינה חובה חוקתית שחלה על בית המשפט בדונו בשאלת היקף החיוב שיחוב אב במזונות ילדיו הקטינים. היא הייתה כזו לפי חוק היסוד כבוד האדם וחירותו, היא בוודאי כזו כיום (בג"ץ 10662/04 סלאח חסן נ' המוסד לביטוח לאומי.

זכותו של אדם לכבוד לפי החוק היא זכות בעלת שני פנים: פן שלילי, המשמיע כי יש למנוע פגיעה בזכות, ופן חיובי, המטיל חובה על רשויות השלטון להגן על הזכות. במילותיו של הנשיא א' ברק:   "שני ההיבטים (ה'שלילי' (הפסיבי) וה'חיובי' (האקטיבי)) הם חלקים שונים מן השלם, שהוא הזכות החוקתית לכבוד. שניהם נובעים מפירושה של הזכות לכבוד כפי שהיא מעוגנת בחוק היסוד. אין בכורה להיבט זה לעומת היבט אחר" (בג"ץ 366/03 עמותת מחויבות לשלום וצדק חברתי נ' שר האוצר, פ"ד ס(3) 464.

בשורה של פסקי דין כבר נקבע, כי כבוד האדם במובנו החוקתי מקיף וכולל בתוכו גם זכות למינימום של קיום אנושי בכבוד. בית משפט זה עמד על כך שכבוד האדם כולל את הזכות לקיום אנושי בכבוד הן בפרשות שעוררו היבטים שליליים של הזכות, הן בפרשות שעוררו את היבטיה החיוביים (ראו בג"ץ 10662/04 סלאח חסן נ' המוסד לביטוח לאומי.

סמכות ההתערבות של בית המשפט בחוזים שנכרתו בתוך המשפחה

לבית המשפט לענייני משפחה סמכות נרחבת להתערב בהוראות הסכם שחותמים ביניהם צדדים, סמכות שמכרסמת ובאה על חשבון חופש החוזים ואוטונומיית הרצון של הצדדים לו (תמ"ש (ת"א) 101871/97 וידס נ' וידס (26/10/99, [פורסם בנבו] פורסם בפדאור) ; תמ"ש (ת"א) 65190/98 פלוני נ' פלוני (31/10/1999, [פורסם בנבו] פורסם בפדאור)). הסמכות תופעל לעניין התערבות באכיפת חיובי המזונות, גם אם לא הוכח שינוי נסיבות מהותי, אך הוכח צורך לשנות אופן אכיפת החיוב במזונות כך שזו תהיה צודקת בנסיבות העניין.

הלכה ותיקה של כבוד השופט שמגר מימים ימימה

ברוח האמור, אפנה גם לקביעותיו של כבוד השופט מ' שמגר במסגרת פסקה 2 לפסק דינו בעניין פייגה:

"כידוע, פסק-דין מזונות אינו יוצר מחסום החלטי בפני התדיינות חוזרת, אלא ניתן לשוב ולפנות לבית המשפט בבקשה לעיון חוזר בפלוגתה פלונית בקשר למזונות, אך זאת בכפיפות לתנאי המפורש והדווקני, שחל שינוי מהותי בנסיבות. אין המדובר בשינוי של מה בכך, ולכן אין בכלל המשפטי, היוצר אפשרות לדיון חוזר, כדי פתיחתו של שער רחב, המתיר התדיינות חוזרת בעניין המזונות, כל אימת שהטינה ההדדית או ניגודי האינטרסים בין הצדדים דוחפים לכך. נהפוך הוא, ההלכה מגבילה ומצמצמת את הדיון החוזר, כאמור, רק לאותם מקרים, בהם חל שינוי מהותי בהשוואה למצב שבעבר. שינוי בלתי משמעותי על תוצאותיו צריך להיספג על-ידי הצדדים להתדיינות הקודמת, והם חייבים להתאים עצמם למשמעותו, בלי לשוב ולפנות לערכאות".

איך פוסקים מזונות מלכתחילה

בעמ"ש 14612-10-16 פ.ב נ' א.ב. שלעיל נקבע כי בבואו של ביהמ"ש לפסוק את מזונותיו של קטין בגילאי 6-15 שנים, אזי בהתאם לכללים שנקבעו בבע"מ 919/15 יש לקבוע ממצאים עובדתיים ביחס לפרמטרים הבאים:

א. צרכי הקטינים – גובה הצרכים תלויי השהות ובכללם מדור והוצאות מדור; צרכים שאינם תלויי שהות; צרכים והוצאות חריגות, ללא הבחנה בין צרכים הכרחיים ללא הכרחיים.

ב. יכולותיהם הכלכליות של ההורים – מכלל המקורות שעומדים לרשותם, כולל שכר עבודה.

ג. קביעת היחסיות של היכולת הכלכלית של ההורים, האחד מול רעהו – נתון זה רלבנטי ביחס לצרכים שאינם תלויי שהות ולצרכים החריגים.

ד. חלוקת המשמורת בפועל – נתון המכוון לחלוקת זמני השהות, יילקח בחשבון בעת קביעת חלוקת הנטל בין שני ההורים ביחס לצרכים תלויי השהות, יחד עם הנתון של היכולות הכלכליות של ההורים.

בדיקת היכולות של התא המשפחתי נעשית במהלך פסיקת מזונות אך לא בהכרח בתביעה להגדלת או להפחתת מזונות

נקבע כי על בית המשפט לבחון את התא המשפחתי הספציפי הניצב בפניו, על מנת להבטיח את חלוקת הנטל ההולמת ביותר, אגב התחשבות בהכנסות ההורים ובזמני השהות, וכאשר בית המשפט משווה אל מול עיניו את עיקרון העל של טובת הילד.

לעניין זה יפים הדברים שנאמרו בבע"מ 919/15: "נראית לי גם המלצתה של ועדת שיפמן שלפיה טובת הילד במשמורת פיזית משותפת מחייבת גם כי הוא יזכה ל"תנאים כלכליים משפחתיים דומים" בכל אחד מן הבתים … כך שלכל הפחות יסופקו צרכיו ההכרחיים של הקטין בכל אחד מן הבתים, כשהצרכים העולים על כך יסופקו ככל הניתן בשים לב ליכולתם הכלכלית של ההורים. על רקע הבנה זו של טובת הילד, יש להבטיח כי בידי שני ההורים – האב והאם – יהיו די משאבים לצורך סיפוק מלוא צרכיו ההכרחיים של הילד, כמו גם המשאבים הדרושים לסיפוק צרכיו הנוספים של הילד במידה סבירה בפרקי הזמן שהוא שוהה עם כל אחד מהם" (שם, סעיף 89 לפסק דינו של כב' השופט פוגלמן).

איזון כולל של כל הכנסות המשפחה

עוד נקבע כי פסיקת המזונות נעשית באמצעות איזון כולל של הכנסות המשפחה מכלל המקורות. בעת בחינת יכולתם הכלכלית של ההורים, יתחשב בית המשפט הן בגובה הכנסתם בפועל של ההורים, הן בפוטנציאל השתכרותם והן ברכושם (בע"מ 5750/03 אוחנה נ' אוחנה, בע"מ 2433/04 צינובוי נ' צינובוי, ע"א 250/09 פלוני נ' פלונים.

כבר נפסק כי "….עפ"י הגישה המוצגת קביעת המזונות תעשה, על דרך הכלל, אחרי איזון כולל של הכנסות המשפחה, ותביא בחשבון את נסיבותיה של המשפחה הספציפית נושא הדיון, לרבות השתכרות בני הזוג, גילאי הקטינים, רכושם של בני הזוג, המדור בו הם מתגוררים יכולתם הכלכלית הנחזית, סוג המשמורת שנקבע להורים ואופן חלוקת האחריות ההורית בפועל, תוך הקניית שיקול רחב לבית המשפט. כך אנו נמנעים משימוש בחלוקה אריתמטית ושימוש בנוסחאות קבועות, גישה אשר אולי נראית כלפי חוץ כשיוויונית אך לא פעם עלולה לפגוע בצד אשר למרות החלוקה השיוויונית הלכאורית הוא זה אשר נותן את "הטון" במישור האחריות ההורית…" (כב' השופטות ורדה פלאוט ומיכל נדב עמ"ש (מרכז) 50603-01-14 ל' ר ואח' נ' ד.ר.

צא ולמד- חישוב אריתמטי אינו מבטל שיקול דעתו של ביהמ"ש ועל השופט להידרש למכלול הנסיבות ולא רק לחישוב המתמטי היבש.

שינוי נסיבות מהותי אינו מבחין בין פסק דין לבין הסכם

כידוע פסק דין למזונות איננו בחינת מעשה בית דין וניתן לשוב ולפנות לבית המשפט לבחון את סכום המזונות כפוף לכך שחל שינוי נסיבות מהותי. מבחינה זו אין שוני בין פסק דין שהוגש על יסוד הסכמה בין הצדדים לבין פסק דין שהכריע במחלוקות לאחר שמיעת ראיות (ע"א 363/81 פייגה נ' פייגה, פ"ד לו(3) 187 (1982) (להלן: "הלכת פייגה")).

בשורה ארוכה של פסקי דין נקבע כי יש לפרש את התנאי "שינוי נסיבות מהותי" באופן דווקני ומצומצם וכי "אין המדובר בשינוי של מה בכך, ולכן אין בכלל המשפטי, היוצר אפשרות לדיון חוזר, כדי פתיחתו של שער רחב, המתיר התדיינות חוזרת בעניין המזונות, כל אימת שהטינה ההדדית או ניגודי האינטרסים בין הצדדים דוחפים לכך. נהפוך הוא, ההלכה מגבילה ומצמצמת את הדיון החוזר, כאמור, רק לאותם מקרים, בהם חל שינוי מהותי בהשוואה למצב שבעבר" (ר' הלכת פייגה).

כך למשל בבע"מ 3148/07 פלונית נ' פלוני [פורסם בנבו] (13.6.07) קובע בית המשפט העליון:

"אכן, ניתן לדון מחדש בגובה מזונות בהתאם לשינוי הנסיבות:

"פסק המזונות אינו יוצר מחסום סופי מפני חידוש ההתדיינות, וניתן לחזור ולפנות לבית המשפט בקשר לנושא המזונות, בכפוף להוכחת התנאי כי חל שינוי מהותי בנסיבות המצדיק את שינוי הקביעה המקורית. את המושג "שינוי נסיבות" בהקשר זה נהוג לפרש באורח דווקני, שאם לא כן עשוי להיות מופר האיזון בין המגמה להביא לסופיות הדיון לבין הצורך להתאים את גובה המזונות לצרכי חיים ולמצבי חיים משתנים בין של הצד הזכאי להם, ובין של הצד החייב בהם" (מ"א (ירושלים) 410/94 הלוי נ' הלוי (לא פורסם [פורסם בנבו] ) – השופטת פרוקצ'יה; עמ' 49 לפסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה)"."

שינוי לא משמעותית אלא קטן צריך להיספג על ידי הצדדים

עוד נקבע כי שינוי בלתי משמעותי על תוצאותיו צריך להיספג על ידי הצדדים, בלי לשוב ולפנות לערכאות השיפוטיות (ר' הלכת פייגה) וכי נקודת המוצא לבחינת השינוי תהא למן היום שבו ניתן פסק הדין למזונות ועד לעת הנוכחית (ע"א 381/86 אבין נ' אבין ע"מ (מחוזי ת"א) 1200/05 ה' ע' נ' ה' א' .

כך למשל לא יעלה על הדעת שאם שכר הדירה עלה ב- 500 ₪ תוכל אם לעתור להגדלת מרכיב המדור ולהוסיף עוד 100-200 ₪.

סיכום

כל מקרה לגופו וכל שופט לגופו. קשה לדעת איזו תביעה להפחתת מזונות תצליח ותעלה יפה ואיזו תיכשל. כמו תמיד הדבר תלוי בנסיבות ספציפיות של כל מקרה ומקרה.

                     עו"ד אלינור ליבוביץ, מומחית בגירושין, דיני משפחה, ירושה וגישור משפחתי

                                        כתובת המשרד: תובל 40, מגדל ספיר, רמת גן 

                                                     יצירת קשר: 03-6969916