מאת עו”ד אלינור ליבוביץ, מומחית בגירושין גישור ודיני משפחה
מנהלת את פורום הגירושין בוואלה!
אכיפת הסכמי גירושין במקרים מורכבים
פסקי דין העוסקים באכיפת הסכמי גירושין מגלמים לעיתים קרובות את המתח שבין זכויות חוזיות לדינמיקה מורכבת של יחסי משפחה.
בפסק הדין בתמ”ש 4635-12-09, נדרש בית המשפט לענייני משפחה להתמודד עם סוגיה מורכבת: כיצד לשערך זכויות כספיות וזכויות מקרקעין שנקבעו בהסכם גירושין שלא קוים במלואו במשך שנים רבות. בפסק הדין, נבחן האיזון הנדרש בין הצדדים, תוך יצירת מנגנון שיערוך אחיד שימנע קיפוח של מי מהצדדים, ויושמו עקרונות דיני החוזים והפסיקה הרלוונטית באופן המשלב צדק ושוויון. החלטה זו ממחישה את חשיבותם של מנגנוני איזון יעילים והכרה בעקרון ההדדיות באכיפת הסכמים זוגיים.
בתמ”ש, 4635-12-09 כב’ השופט שילה, נזקק בית המשפט לענייני משפחה, לשאלה כיצד יש לשערך חיוב כספי שמקורו בתמורת מכירת דירה ועל בסיס איזה מועד יש לקבוע שוויה של דירה, על מנת לבצע הוראות בהסכם גירושין שטרם קוים במלואו, אלא חלקית בלבד, אף שאושר וקיבל תוקף של פסק דין לפני יותר מחמש שנים?
שיערוך נכסים בהסכמי גירושין: איזון הוגן או אתגר משפטי?
הצדדים חתמו על הסכם גירושין שאושר וקיבל תוקף של פסק דין ע”י בהמ”ש. על פי ההסכם, הצדדים התחייבו לחלק ביניהם בחלקים שווים שתי דירות וכן לבצע איזון כספי בכל זכויותיהם הכספיות, למעט בזכויות פנסיוניות.
ביחס לדירת מגורי הצדדים נקבע בהסכם הגירושין כי היא תימכר ותמורתה תחולק בין הצדדים בחלקים שווים. ביחס לדירה השנייה אשר רשומה ע”ש התובעת נקבע כי שוויה יאוזן בין הצדדים “באופן שווה במסגרת איזון כולל של כלל הנכסים והבעל יהיה זכאי למחצית השווי כחלק מאיזון שווי הדירה השנייה”.
כמו כן, נקבע בהסכם הגירושין כי שווי הנכסים ייקבע על פי ממוצע בין שתי הערכות שווי של שני מתווכים מוסכמים.
התובעת קיבלה מתוך התמורה סך של 140,000 דולר ארה”ב בלבד והנתבע נותר חייב לתובעת סך של 40,750 דולר ארה”ב.
הנתבע מאידך, טרם קיבל את חלקו משווי הדירה השנייה והוא אף לא העביר לתובעת את הכספים המגיעים לה על פי האיזון הכספי שביצע המומחה, היות ולתובעת היו השגות על חוות דעתו.
לאור העובדה כי ההסכם טרם בוצע במלואו, הגישה התובעת תובענה כספית לאכיפת הסכם הגירושין שנכרת בין הצדדים.
התובעת טוענת כי יש לשערך את הסכום המגיע לה מהנתבע, כך שהוא ישא ריבית והצמדה כחוק מהמועד שבו התקבלה התמורה ועד לתשלום בפועל וכמו כן, יש לחשב את חלקו של הנתבע בדירה שנייה לפי אותו מועד דהיינו לפי שווי הדירה השנייה בשנת 2007.
הנתבע טוען מאידך, כי זכותו לקבל מחצית משווי הדירה השנייה- כערכה היום שאחרת יצא נפסד
שני הצדדים הפרו את הסכם הגירושין.
הנתבע הפר את ההסכם בכך שלא העביר את יתרת חלקה של התובעת בדירה הראשונה ואת המגיע לה על פי חוות דעתו של המומחה.
התובעת הפרה את הסכם הגירושין בכך שלא העבירה לנתבע את חלקו בדירה השנייה. כיום, מששני הצדדים מעוניינים לאכוף את ההסכם ולקיימו סוף סוף, יש לגרום לכך, כי איזון המשאבים בין הצדדים יהיה צודק וישקף חלוקה נכונה שלא תקפח אף צד.
סעיף 4 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) תשל”א – 1970 קובע כי: “בית המשפט רשאי להתנות את אכיפת החוזה בקיום חיוביו של הנפגע או בהבטחת קיומם או בתנאים אחרים המתחייבים מן החוזה לפי נסיבות העניין”.
בע”א 158/77 רבינאי נ’ חברת מן שקד בע”מ (פ”ד ל”ג (2), 281) קבע ביהמ”ש העליון כי: “על פי סעיף 4 לחוק התרופות רשאי בית המשפט, במקרה מתאים, להורות על שערוך המחיר כתנאי לאכיפת החוזה” (עמ’ 294).
מנגנון אחיד לשיערוך: גישת בית המשפט לאיזון המשאבים
השאלה העומדת להכרעה בהליך זה היא מה אופן השערוך המתאים לעובדות מקרה דנן. נראה כי על מנת לאכוף את החוזה כך ששני הצדדים לא ייפגעו, יש לגרום לכך ששני הצדדים יעמדו במצב דומה ככל הניתן, לולא הייתה מבוצעת הפרה של הסכם הגירושין .
בית המשפט קובע כי התובעת צריכה לקבל את החלק היחסי משווי הדירה הראשונה שטרם שולם לה לפי ערכה כיום ואף הנתבע זכאי למחצית משווי הדירה השנייה (בניכוי הסכומים המפורטים בהסכם כשהם משוערכים על פי חוק פסיקת ריבית והצמדה) כערכה היום.
בכדי שהתובעת לא תצא נפסדת מכך שחלק מתמורת מכירת הדירה הראשונה לא הועברו אליה ע”י הנתבע סמוך לאחר מכירת הדירה, יש לראות כספים אלו מבחינה רעיונית כמעין זכויות במקרקעין “שהוחזקו” אצל הנתבע בנאמנות עבור התובעת. לפיכך, יש להתייחס לזכויות אלו, על אף שהם כבר “הומרו” לכסף, כמבטאים שווי של זכויות במקרקעין.
בית המשפט קובע כי התובעת צודקת בכך שאם ישוערכו כספי התמורה שטרם שולמו לה ממכירת הדירה הראשונה על פי מנגנון השערוך הכספי שנקבע בחוק פסיקת ריבית והצמדה, בעוד שהדירה השנייה תשוערך על פי עליית מחירי הדירה בשוק, היא תקופח.
יש לשערך את זכויות שני הצדדים על בסיס שיטת שיערוך אחידה, על מנת להגיע לתוצאה מאוזנת וצודקת. לפיכך, נקבע שיש לחשב את הכספים המגיעים לתובעת ממכירת הדירה הראשונה באותו אופן שמחושב שווי הדירה השנייה דהיינו על בסיס שווי שוק של הדירות כיום. זאת, רק ביחס לחלק היחסי של תמורת מכירת הדירה הראשונה שטרם שולם לתובעת כמפורט להלן:
על כן, הסך של 40,750 דולר שטרם הועבר לתובעת מתוך מכלול תמורת הדירה הראשונה שנמכרה בסך של 361,500 דולר, מהווה כ – 11.27%. לפיכך, לתובעת מגיע לקבל כיום מהנתבע שווי כספי של אחוז זה, משווי הדירה הראשונה כערכה כיום.
במקביל, לנתבע מגיע לקבל את חלקו בדירה השנייה לפי שווי הדירה השנייה כיום.
לאחר שיערך ממוצע של שתי חוות הדעת וייקבע שווי הנכסים, התובעת תהיה זכאית לקבל את האחוז המגיע לה מתוך שווי הדירה הראשונה כערכה היום ואילו הנתבע יהיה זכאי לקבל מחצית משווי הדירה השנייה כערכה היום, בניכוי הסכומים המפורטים בהסכם כשהם משוערכים. בצורה כזו, יתקיים שוויון בין הצדדים כאשר זכויות שני הצדדים שמקורן בזכויות במקרקעין, יחושבו על פי ערכם כיום.
בכך מוציא בית המשפט לענייני משפחה את הסכם הגירושין לפועל, תוך יצירת איזון ובגישה שוויונית כלפי הצדדים.
סיכום
פסק הדין בתמ”ש 4635-12-09 ממחיש את המורכבות הכרוכה באכיפת הסכמי גירושין, במיוחד כאשר יש לעמוד על איזון עדין בין זכויות כספיות וזכויות מקרקעין שנותרו בלתי מוסדרות לאורך זמן.
בית המשפט הדגיש את חשיבות השוויון וההגינות תוך הסתמכות על עקרונות דיני החוזים והפסיקה, וקבע מנגנון אחיד לשיערוך הנכסים המבטיח ששני הצדדים לא ייפגעו מהפרת ההסכם.
מקרה זה מדגים כיצד המשפט מסייע לאזן בין צרכים ואינטרסים של צדדים בסכסוכים משפחתיים, תוך שמירה על יציבות ההסכמים וקידום גישה שוויונית וצודקת. החלטה זו מספקת תובנות חשובות להתנהלות משפטית בהסכמי גירושין מורכבים ומדגישה את הצורך בתכנון מוקפד ובליווי משפטי מקצועי.