תביעה לשלום בית – הגדרה
תביעה לשלום בית נחשבת כ”ענייני נישואין” ולכן נמצאת תחת הסמכות הבלעדית של בית הדין הרבני, בהתאם לסעיף 1 לחוק שיפוט בתי דין רבניים.
אין אפשרות להגיש תביעה לשלום בית בבית המשפט לענייני משפחה, כשם שאין אפשרות להגיש תביעת גירושין בבית המשפט לענייני משפחה. נושאים אלה מצויים בסמכות ייחודית ובלעדית של בית הדין הרבני.
קיימים אמנם נושאים המצויים בסמכות מקבילה של בית הדין ובית המשפט, ואולם כאמור, תביעת גירושין ותביעה לשלום בית ניתן להגיש בבית הדין הרבני בלבד (בדומה, זוג יהודי יכול להתגרש אך ורק בבית הדין הרבני גם אם התחתן בנישואין אזרחיים).
תביעה לשלום בית היא תביעה שמטרתה לאכוף על אחד מבני הזוג את החובה לקיים חיים משותפים בזוגיות ולהחזיר את היחסים ביניהם למסלול תקין ונורמטיבי בין בעל ואישה.
בתביעה זו, התובע מצהיר על רצונו להשיב את בן או בת הזוג לחיי שלום בית וליהנות מכל הזכויות הנובעות מקשר הנישואין.
יש להדגיש כי פס”ד לשלום בית אינו פסק דין בר אכיפה. כלומר: גם אם בית הדין נתן פסק דין המחייב בעל לחזור לחיק אשתו – אין אפשרות לכפות על הבעל פיסית לעשות כן.
אשר על כן ניתן להפר אותו ולהביא את ביה”ד לדון בגירושין.
ההגשה הטכנית של תביעה לשלום בית
יש להגיש כתב תביעה המכיל את כל טענות המבקש/ת עם פירוט כל הנסיבות והפרטים שצריכים להגיע לפתחו של בית הדין, כל הטענות וכל הדרישות צריכות להינתן באופן מסודר ובהיר.
האגרה לתשלום תביעה לשלום בית הינה 308 ש”ח (נכון לחודש יולי 2024), ניתן להגיש את התביעה גם באמצעות טופס תביעה במזכירות בבית הדין הרבני. יש לצרף לתביעה צילום תעודת זהות של המגיש/ה.
לשים לב: אם התביעה מוגשת באופן בלעדי כהליך התחלתי, נדרש להגיש קודם לכן “בקשה ליישוב סכסוך” ביחידת הסיוע של בית הדין הרבני.
לאחר הגשת טפסי התביעה וההגנה, הצדדים יתייצבו, בד”כ יחד עם עורכי הדין המייצגים שלהם, לדיון בפני בית הדין הרבני, ולאחר שמיעת הצדדים יינתן פסק הדין.
- ניתן לערער על פס”ד שניתן לשלום בית. יש להגיש הערעור לבית הדין הרבני הגדול בתוך 30 ימים ממועד קבלת פסק הדין בערכאה הראשונה.
האם במסגרת תביעה לשלום בית יכול ביה”ד לכפות על הנתבע/ת לקיים בפועל שלום בית?
התשובה לכך הינה בהחלט שלילית. בית הדין הרבני אינו יכול לכפות שלום בית, אך בהחלט יכול לכפות על הנתבע לקיים את חובותיו במסגרת הנישואין, לרבות הפעלת סנקציות כספיות.
לרוב, בתובענה לשלום בית “אין שיניים”, יען כי מדובר בעניינים של הלב אותם לא ניתן לכפות על אדם.
באם ביה”ד מתרשם כי הנתבע גמר בליבו כי אין הוא מעוניין בחיי הנישואין סביר להניח כי הדיינים יכריזו כי אבדה התקווה, וימליצו לנהל משא ומתן.
ואולם, באם בית הדין יתרשם כי אכן מדובר בתובענה כנה לשלום בית וכי ישנו סיכוי לשיקום חיי הזוגיות – ימליץ בית הדין הרבני לבני הזוג לפנות לטיפול זוגי או גישור משפחתי.
הצדדים יכולים להגיע, באופן עצמאי או באמצעות גישור של צד שלישי, להסכם שלום בית, וכן להסכם שלום בית ולחילופין גירושין, דהיינו: אם הניסיון לחיים בשלום בית לא יצלחו – מוסכמים התנאים לגירושין בין בני הזוג.
באם הגיש בעל תובענה לשלום בית, וזו התקבלה, אך האישה עומדת על סירובה לשוב לשלום בית – עולה חשש כי תיחשב האישה כ”מורדת”, ובכך תאבד את זכותה למזונות אישה וכן תפסיד את כתובתה.
אישה כזו עשויה גם בבית הדין הרבני להפסיד גם זכויות נוספות.
במקרה ההפוך – כאשר האישה היא זו אשר עתרה בבקשה לשלום בית ואילו הבעל הוא העומד על סירובו – עלול ביה”ד לקבוע כי הלה “מורד” ולקבוע כי האישה זכאית לגט תוך קבלת כתובתה.
תביעה לשלום בית כטקטיקה בהליך גירושין
חרף העובדה הידועה לכל כי מטבע הדברים, לא ניתן לכפות על אדם להישאר בחיי נישואין בהם אין הוא חפץ – תביעות לשלום בית הינן דבר שבשגרה בבית הדין הרבני.
פעמים רבות מוגשות תובענות לשלום בית מתוך אינטרס לזכות ב”נקודות” לקראת דיונים עתידיים או על מנת למנוע פירוק שיתוף בבית מגורים באמצעות בקשה למדור ספציפי.
בית הדין הרבני מבצע בדיקה של כנות התובענה וזאת על מנת למנוע ניצול ציני של התובענה כטקטיקה משפטית.
צו למדור ספציפי במסגרת תביעה לשלום בית
במסגרת תביעה לשלום בית, יכולה אישה להגיש צו למדור ספציפית אשר יקנה לה את הזכות להמשיך ולהתגורר בבית המגורים אשר תכליתו הבטחת שלום הבית.
לעיתים, נעשה שימוש בצו זה כאסטרטגיה משפטית לצורך עיכוב או מניעת פירוק שיתוף, מכיוון שהצו אינו מוגבל בזמן ונשאר בתוקף כל עוד לא התקבלה החלטה לביטולו, ובית הדין עדיין מאמין שיש סיכוי לשלום בית.
כדי להביא לביטול הצו, נדרש מהבעל להוכיח עילה לגירושין, שכן אחרת יקבע בית הדין שהאישה זכאית למדור, בהתבסס על כך שהאחריות לסכסוך מוטלת על הבעל.
חשוב לציין שגם גברים רשאים להגיש תביעה לשלום בית ולבקש צו למדור ספציפי, אך מקרים בהם ניתן צו כזה לגבר הם נדירים.
עפ”י פסיקת בג”צ, צו למדור ספציפי אשר ניתן ע”י בה”ד גובר על צו לפירוק שיתוף אף אם ביהמ”ש נתן החלטה לפירוק שיתוף קודם לכן.
מהם התחומים אשר לא נכללים בתביעה לשלום בית?
תחומים אלה לא הוגדרו במדויק, אך מן הפסיקה עולה כי העניינים הבאים אינם יכולים להיכלל במסגרת תביעה זו:
- השבת מיטלטלין (בג”צ 254/81 נעים נ’ ביה”ד האזורי ירושלים, פ”ד לו(2) 205)
- תביעה להסדרי ראייה (בג”צ 254/81 נעים נ’ ביה”ד האזורי ירושלים, פ”ד לו(2) 205)
- אכיפת התחייבות רכושית של האישה כלפי הבעל (בג”צ 185/72 גור נ’ בית הדין הרבני האזורי בירושלים, פ”ד כו(2) 205).
- בקשה להטלת עיקול להבטחת התחייבויות כספית של האישה כלפי הבעל (בג”צ 185/72 גור נ’ בית הדין הרבני האזורי בירושלים, פ”ד כו(2) 205).
יצוין כי תביעה לקבלת צו מניעה נגד הבעל, למניעת הפרעת מגוריה של האישה בדירת בני הזוג, יכולה להיתבע במסגרת תביעה לשלום בית (בג”צ 254/81 נעים נ’ ביה”ד האזורי ירושלים, פ”ד לו(2) 205) כמו גם תביעה למדור ספציפי.
חובת נוכחות הנתבע בתביעה לשלום בית (צו עיכוב יציאה מהארץ)
בתביעה לשלום בית, כמו בכל תובענה, יש להבטיח את נוכחות הנתבע במהלך הדיונים. אולם לא כל האמצעים מקדשים את המטרה.
בסמכותו של בית הדין הרבני, להוציא צו עיכוב יציאה מן הארץ בהתקיים התנאים המצטברים הבאים (בג”צ 3914/92 לב נ’ בד”ר האזורי בתל אביב, פ”ד מח(2) 491):
- קיים חשש כן כי יציאת בן הזוג מהארץ תסכל או תכשיל את ההליך השיפוטי או תמנע את ביצוע פסה”ד.
- אין דרך פחות דרסטית אשר תוכל למנוע את קיומו של ההליך השיפוטי כסדרו ואת ביצוע פסה”ד מבלי לפגוע בחופש התנועה.
יודגש כי לא די בסברה כי יציאתו של בן הזוג מן הארץ עלולה להביא לקרע סופי בין בני הזוג: “גם בהנחה שיציאת האישה את הארץ תביא לקרע סופי בין בני הזוג, בד”ר לא מוסמך לתת צו עיכוב יציאה מהארץ רק משום שהדבר מפריע לשלום הבית” (בג”צ 3914/92 לב נ’ בד”ר האזורי בתל אביב, פ”ד מח(2) 491).
לשם הבטחת נוכחות בן הזוג, הנתבע בתובענה לשלום בית, בית הדין אינו מוסמך להטיל עיקול זמני על נכסי הנתבע וזאת אף אם יש בכך להבטיח את נוכחותו של הנתבע.
“בית הדין אינו מוסמך, גם לא במסגרת שלום בית, להטיל עיקול על נכסיה של האישה, על מנת להבטיח את “זכויות” הבעל בנכסיה… התחייבות כזאת (בעניינים רכושיים), תיאכף ככל התחייבות חוזית רגילה….” (בג”צ 185/72 גור נ’ בית הדין הרבני האזורי בירושלים, פ”ד כו(2) 765).
לסיכום:
תביעה לשלום בית בכוחה לעכב באופן ניכר את הליך הגירושין.
אך עם זאת יש לציין – עסקינן בתובענה ממנה עולה לעיתים ריח רע של צד המבקש, לכפות על הצד שמנגד חיים משותפים לצדו.
נשאלת השאלה: מי חפץ בחיים משותפים אשר אינם נובעים מקשר אהבה כנה ורצון משותף?
האם על דרך הכפייה באמצעות גורמים חיצוניים יש בכדי להשיב בני זוג לחיות יחד חיי נישואין תקינים ומאושרים?
זו הסיבה כי לתביעה לשלום בית מודבקת, והרבה פעמים בצדק, תווית של תביעת סרק או תביעה בלתי הוגנת, בין אם כתוצאה מרגשות נקם של אחד הצדדים ובין אם מדובר בטקטיקה בתוך ההליך להגשמת מטרות הצד המגיש את התביעה (מטרות עיכוב ההליך / התשה / מניעת עזיבת הדירה המשותפת ועוד).
**משרדנו עוסק מזה כמעט 40 שנה בטיפול בתביעות גירושין, תביעות לשלום בית, ניסוח הסכמים לשלום בית – וכל הכרוך בהליכי גירושין וענייני מעמד אישי. אתם מוזמנים לפנות אלינו לייעוץ ללא התחייבות בנושא. אנו מתחייבים להעמיד את כל ניסיוננו למענכם ללא היסוס.