בניגוד למשפט האזרחי בו כל אחד מביא עדות מטעמו בבית המשפט לענייני משפחה, מתמנה מומחה אך ורק מטעם בית המשפט כמינוי ניטרלי ואובייקטיבי בלא שיש לו נטייה לאחד הצדדים.
וכך קובעות תקנות בית המשפט לענייני משפחה בנושא מינוי מומחה, ובנושא שכרו:
25.א. בית המשפט רשאי, אף שלא בהסכמת בעלי הדין, למנות מומחה מטעמו, שיגיש לו חוות דעת בכתב בכל עניין הנוגע לענייני המשפחה; המומחה ייבחר מתוך רשימת המומחים, כמשמעותה בסעיף 4 לצו ההקמה; בבחירת המומחה ייוועץ בית המשפט עם בעלי הדין; לא הגיעו בעלי הדין לידי הסכמה בדבר מינוי מומחה מסוים, יבחר בית המשפט את המומחה; מיד עם קבלת המינוי, יצהיר המומחה על זיקות אישיות העשויות להיות לו בנוגע להליך, לבעלי הדין או לבית המשפט; ההצהרה תהיה ערוכה לפי טופס 6 שבתוספת הראשונה ותומצא לבית המשפט ולבעלי הדין.
ב. על אף האמור בתקנת משנה (א) בית המשפט רשאי למנות מומחה שלא מתוך רשימת המומחים, אם ראה כי המקצוע הנדרש של המומחה לא קיים ברשימת המומחים.
ג. הורה בית המשפט על מינוי מומחה מטעמו, רשאי בעל דין להביא לפניו סוגי מסמכים הנוגעים לעניין לפי הוראות בית המשפט, בתוך ארבעה עשר ימים מיום מינויו.
ד. המומחה יגיש לבית המשפט, בתוך ארבעים וחמישה ימים מיום מינויו, את חוות דעתו, לפי הטופס שבתוספת הראשונה לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל”א-1971, ובו יציין את פרטיו של המומחה שעמו הוא התייעץ, כאמור בסעיף 4(ה) לצו ההקמה.
ה. בעל דין רשאי להגיש למומחה שאלות הבהרה, בכתב, על חוות דעתו בתוך ארבעה עשר ימים מיום שקיבל את חוות הדעת, והמומחה ישיב על השאלות, בכתב, בתוך ארבעה עשר ימים מיום שקיבל את השאלות.
ו. מומחה שמינה בית המשפט לא יוזמן להיחקר על חוות דעתו אלא ברשות בית המשפט, לאחר שהוגשה בקשה מנומקת לחקור אותו בתוך ארבעה עשר ימים מיום קבלת התשובות לשאלות ההבהרה, למעט אם הורה בית המשפט כי בעל הדין יהיה רשאי לחקור את המומחה גם אם לא הגיש שאלות הבהרה.
ח. בית המשפט יורה מי מבעלי הדין יישא בתשלום שכרו של המומחה שנבחר כאמור בתקנת משנה (א), ורשאי הוא להורות כי אחדים מבעלי הדין או כולם יישאו בתשלום שכרו.
ט. בעל דין לא יגיש חוות דעת של מומחה מטעמו אלא לאחר שבית המשפט בחן אם לתת החלטה לפי סעיף 8(ג) לחוק.
י. תקנה זו תחול גם על בית משפט הדן בערעור או בבקשת רשות לערער.
- שכר טרחה של מומחה
א. שכרו לשעה של מומחה שמינה בית המשפט יהיה השכר המצוין ברשימת המומחים לצד שמו.
ב. השכר שיפסוק בית המשפט למומחה לא יעלה על שכרו לשעה, כאמור בתקנת משנה (א) כפול במספר השעות המרבי שנקבע בצו ההקמה, ולעניין פסיכיאטר ורופא אחר – השכר הכולל בעד חוות דעת המצוין ברשימת המומחים לצד שמו.
ג. בית המשפט רשאי, בנסיבות מיוחדות ולפי בקשה בכתב ומראש של המומחה, להורות על שכר העולה על האמור בתקנות משנה (א) ו-(ב), ובלבד שלא יעלה על 150% של השכר האמור בתקנת משנה (ב), אלא בהסכמת הצדדים.
ד. בית המשפט יחליט על שכר בעד חוות דעת מיוחדת של מומחה, שאינה מצוינת בצו ההקמה.
ה. על מינוי מומחה לפי תקנות אלה, יחולו הוראות בדבר הפקדת הערובה להבטחת תשלום כאמור בתקנה 92(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי.
בבית המשפט לענייני משפחה מתמנים בדרך כלל שני סוגים עיקריים של מומחים:
בדיקת מסוגלות הורית – בדיקה בה ממנה בית המשפט מכון המתמחה בסוגיה זו של מסוגלות הורית, ואזי מספר מומחים מהתחום הטיפולי כגון פסיכולוג פסיכיאטר וכיוצ”ב עורכים טסטים לבני הזוג, ראיון קליני ועוד ועוד, ואזי יוצאת חוות דעת מגובשת עם המלצותיה על סמך דעה משולבת של כל המומחים.
רואה חשבון או אקטואר – כאשר יש צורך לבצע איזון משאבים בין הזכויות הסוציאליות שצבר כל צד במהלך הנישואין עד ליום הקרע – הרי שאפשר למנות אקטואר שיצור איזון בין קרן השתלמות שנצברה לאחד לבין הפנסיה שנצברה לאחר וכיוצ”ב זכויות סוציאליות וחסכונות מהעבודה או חסכונות פרטיים.
רואה חשבון מתמנה במקרים מורכבים יותר בהם יש טענות מצד מי הצדדים על פערים גבוהים בהשתכרות בין הצדדים, צבירת מוניטין במהלך הנישואין, נכסי קריירה וכיוצ”ב או כאשר לאחד הצדדים או שניהם יש עסק או חברה שיש להעריך את שווים. במקרה כזה הערכת השווי הינה מורכבת מפרמטרים שונים ועל המומחה ליצור חוות דעת שמאזנת את הפערים בין הצדדים.
במקרים מהסוג המתואר לעיל וגם במקרים אחרים שהינם פחות נפוצים ממנה בית המשפט לענייני משפחה מומחה, בין אם לצורך הערכת המסוגלות של כל הורה והמלצה על חלוקת זמני השהות ביניהם (בעבר – המונח היה משמורת/הסדרי ראייה) ואם לצורך הערכת הסכומים שצד אחד צריך להעביר לצד השני כתוצאה מאחזקות כספיות ו/או בעלות ושליטה בחברות ועסקים.
המומחה ממונה על ידי בית המשפט מתוך רשימת מומחים
בית המשפט מחזיק ברשימת מומחים למינוי, רשימה המשתנה מעת לעת, וממנה את המומחה שבחר. במצב כזה נוצרת סיטואציה לפיה למעשה שכרו של המומחה לא נקבע מראש, אינו מוגבל ולעיתים מגיע לעשרות אלפי שקלים ויותר מכך אם המחלוקת הינה על חברות והערכת שווין.
ברוב המקרים בהם נתקלתי בית המשפט אינו מתערב בשכר המומחה, והוא משאיר זאת לשיקול דעתו. מקרה חריג יחסית מצאנו אצל כב’ השופט שרעבי בערכאת הערעור של בית המשפט המחוזי שם הורה על פירוט עבודתו של המומחה מעבר לפירוט שעות העבודה, והתייחס בכובד ראש לטענת אחד הצדדים לפיה תשלום של 100,000 ₪ הינו תשלום נכבד שיש לבחון בטרם מורים על תוספת תשלום עבור העבודה.
השופט שרעבי קיבל את הערעור מכוח סמכותו לפי סעיפים 138(א)(2)+(5) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע”ט-2018 והתייחס בכובד ראש לעובדה שהמומחה כבר קיבל תשלום לא מבוטל עבור עבודתו.
יש לציין כי המומחה לא פועל בחלל ריק אלא נתון לפיקוחו של בית המשפט שמינהו. שכר טרחת המומחה אינו בלתי נגמר וצריך להיות סביר ביחס לסוגיה הנבחנת. במקרים בהם לא נקבע שכר טרחה מראש, על בית המשפט לפסוק שכר ראוי וסביר.
עוד יש לציין כי כוונת המחוקק הייתה להגביל את גובה התשלום המשולם למומחים בתיקי משפחה, כאמור בתקנה 26 לתקנות בית משפט לענייני משפחה (סדרי דין), תשפ”א-2020. בפועל הדבר קורה לעיתים נדירות.
עצתי אם כן, היא לנסות לסכם עם המומחה מראש את גובה שכר הטרחה או למצער טווח של שכר טרחה, שאחרת במקרים רבים יכול שכר הטרחה להיות גבוה מאד ואף לא מידתי לגובה הסכסוך. וגם אם הסכסוך הוא על סכומים נכבדים עדיין אין הדבר מצדיק תשלום שכר מופרז ומופקע למומחים ויש כאלה אשר מנצלים את הסיטואציה של מינוי ומודעים לכך שלא בנקל בית המשפט יתערב וכי מינוי מומחה אחר תחתיהם הוא דבר נדיר.
לעיתים יש צורך להיות זהירים ולנסות ולתחום את שווי העבודה ולא להניח למומחה לעבוד לפי שעות כי למעשה ניתן לעבור עוד ועוד כדי להשתכר יותר ויותר, דבר המעמיד את בעל המקצוע עצמו בניגוד אינטרסים אל מול הצדדים אשר שכרו את שירותיו בשל ההליך המשפטי.
בשולי הדברים יצוין כי היו מקרים בהם שופט הורה על הגשת חוות דעת של מומחה מטעם כל אחד מהצדדים לאחר שהייתה בפניו חוות דעת של מומחה מטעמו אשר מונה על ידו אך זאת ארע במקרה חריג ונדיר כאשר הסכסוך נסב אודות מחלוקת על סכומי כסף גבוהים ביותר בין הבעל לאשה, ולא היה מדובר בתיק סטנדרטי וראה לעניין זה את פסק הדין של השופט נחשון פישר בתמ”ש (ראשון לציון) 10339-03-12 שם היה מדובר באופציות לא סחירות ובמקרה מאד מורכב מההיבט המשפטי והחשבונאי ומשום כך חרג בית המשפט מהנוהג, אך זהו מקרה מיוחד וחריג.
לסיכום:
הליך מינוי מומחה מטעם בית המשפט בדיני משפחה הוא שלב מהותי שיכול להשפיע רבות על תוצאות ההליך ועל הנטל הכלכלי המוטל על הצדדים.
מומחה זה ממונה על ידי בית המשפט מתוך רשימה מאושרת, ונתפס כגורם ניטרלי ואובייקטיבי שתפקידו לספק חוות דעת מקצועית בסוגיות מורכבות, לרבות איזון משאבים, מסוגלות הורית, הערכת שווי חברות, זכויות סוציאליות ועוד. עם זאת, חשוב להבין כי שכר הטרחה של המומחה עשוי להגיע לסכומים ניכרים, במיוחד כשלא הוגדר מראש או כשההליך מתארך.
לכן, יש חשיבות רבה לגיבוש הסכמות מוקדמות מול המומחה, למעקב אחרי שעות העבודה ולפנייה לבית המשפט במקרה של חשש לשכר בלתי סביר. שמירה על איזון בין הצורך בחוות דעת מקצועית לבין שליטה בעלויות – היא מפתח להתנהלות משפטית אחראית והוגנת.
עו”ד אלינור ליבוביץ, מומחית בגירושין
