שמיעת קטין בהליך משפטי
מן המפורסמות הוא שבית המשפט רשאי לאחר הפעלת שיקול דעת, להורות על שמיעת קטין בלשכתו, כאשר במפגש נוכחת עו”ס מומחית מטעם יחידת הסיוע הסמוכה לבית המשפט לענייני משפחה. לעיתים בטרם המפגש נועד אותו קטין עם העו”ס ביחידות, וזו מכינה אותו למפגש עם השופט או השופטת. יש להניח שמפגש כזה אינו דבר של מה בכך עבור ילד או נער מתבגר.
סמכות זו של בית המשפט מעוגנת בתקנות, לאחר שהתקיימה ועדה בסוגיה זו אשר נתנה המלצות שחלקן, התקבל בחקיקה.
שמיעת קטין תיעשה רק לאחר שהמקרה הספציפי נבחן, שכן לא כל קטין יכול להישמע בלשכת בית המשפט, וצריך שהצורך בשמיעתו כמו גם התועלת שבשמיעתו ייבחנו קודם לכן. כך למשל אין כל טעם במפגש של שופט ועו”ס עם ילד כבן שלוש מפאת גילו, או אף עם ילד בוגר יותר, אם אין ביכולתו לשפוך אור על הנעשה, והדברים תלויים בתועלת שאפשר להפיק מן המידע ומהדיאלוג עם הילד/נער.
32 שנים אני עוסקת בתחום של גירושין ודיני משפחה ויכולה לציין כי רק בעשרות מקרים בלבד מבין אלפי התיקים שטיפלתי, נענה שופט לבקשה ופגש בילד או בילדה. אמנם העקרון של מפגש בין ילד לשופט עלה ופרח רק בשנים האחרונות, אך עדיין השימוש בכלי זה נדיר יחסית ואינו נפוץ.
אמנת האו”ם בדבר זכויות הילד
שמיעת רצונו של הקטין, שעיגון לה מצוי גם בסעיף 12 לאמנת האו”ם בדבר זכויות הילד, מבטאת את ראייתו כאדם אוטונומי, כמושא עצמאי לזכויות, בעל רצונות עצמאיים. שמיעתו מקיימת בו את המימרה “רצונו של אדם – כבודו”, היא מבטאת את כבודו כאדם. יפים בהקשר זה דברים מפי השופט קיסטר:
“במשטר חוקי המבוסס על עיקרון טובת הילד וזכויותיו, להבדיל ממשטר המבוסס על זכויות הורים, מחייב ההגיון שאם נדון בדבר חזקה בילד או במקום הימצאו של הילד, לא נרצה לגרום צער לילד שלא לצרכו ולפעול בניגוד לרצונו ולהרגשתו, ואף נשאל לדעתו כשהוא מבחין, כל עוד אין רצונו נוגד את טובתו, וכך גם המצב החוקי בארצנו”.
הוועדה לבחינת עקרונות יסוד בתחום הילד והמשפט ויישומם בחקיקה, דו”ח ועדת רוטלוי בנושא הילד ומשפחתו המליצה על הגשמת זכותם של ילדים להשתתף בהליכים משפטיים בעניינם על דרך של שמיעה מותאמת ככל האפשר לצרכיו ולרצונותיו האישיים של הקטין, ככל הניתן ישירות בפני השופט הדן בעניינו.
היתרונות בשמיעת הילד
ראשית, שמיעת הילד מאפשרת לבית המשפט להתרשם ממנו באופן בלתי אמצעי, כלומר באופן ישיר ובכך מסייעת היא בקבלת ההחלטה.
מעבר לכך, שמיעת הילד מעבירה לו מסר כי עמדתו חשובה ומוערכת, כי הוא נוטל חלק בהליך קבלת ההחלטות בעניינו, כי מכבדים את רצונו ואין רואים בו חפץ המועבר בין הוריו ובכך יש כדי לתרום להכנתו לחיי אדם בוגר המקבל החלטות ונוטל עליהן אחריות.
חסרונות שמיעת הילד
הוועדה הכירה גם בכך שלא בכל מקרה יש לאפשר שמיעתו של הילד, הכל בכפוף לגילו, לכשריו המתפתחים ולאפשרות שייגרם לו נזק אם יממש זכותו זו. כמו כן הכירה הוועדה בדרכי שמיעה מותאמת שאינן בהכרח בפני בית המשפט.
מעשה כזה יכול לתת לילד הרגשה כי הוא כל יכול והוא זה הקובע וליצור ערוב בהבדלי המעמד בין הורים לילדים ולפגוע בסמכותיות של ההורים.
כיבוד רצונו של הקטין
כיבוד רצונו של קטין מתקיים בשני הכיוונים: שמיעתו מקום שרוצה הוא להישמע ואי שמיעתו מקום שמביע הוא רצון שלא לעשות כן.
יש להביא בחשבון כי כיבוד רצונו של הקטין, להביע את דעתו ולהישמע בפני שופט, ככל שמסוגל הוא לגבשו ולבטאו, אינו אלא מרכיב אחד מבין כמה, שיקול אחד מני רבים, שעל בית המשפט לשקלם.
שמיעתו של הילד אין משמעה כי הרצון שהביע הוא מה שיוחלט בסופו של יום.
רצון הילד אינו מבטא בהכרח את טובתו ולכן שומה על בית המשפט לזכור, בכבדו את רצון הילד מזה ובשוותו לנגד עיניו את אחריותו להכרעה בעניין מזה, כי שמיעת הילד נפרדת מהמשקל שיש ליתן לרצון שהביע והיא מהווה נתון שבית המשפט עשוי להסתייע בו לצורך ההכרעה, אך לא יותר מכך.
מתי ייעתר בית המשפט לבקשה לשמיעת קטין?
בבואו של בית המשפט לשקול האם יש לשמוע הקטין שעניינו מובא בפניו, עליו להביא בחשבון לא רק את השאלה האם מדובר בקטין שגילו וכשריו מאפשרים לו לגבש דעה עצמאית, אלא גם את המצב המורכב והעדין בו נתון קטין שהוריו נפרדו ואשר נדרש להביע רצונו בהתייחס לבקשת מי מהם בסוגיית המשמורת והסדרי המפגש וחלוקת זמני שהות.
בית המשפט מחויב בהגנה על קטינים ומחויב הוא גם בהקשר זה לבחון מהי ההחלטה העולה בקנה אחד עם טובתם, בהסתמכו בראש ובראשונה על חוות דעת המומחה המקצועי – פקידת סעד או מכון למסוגלות הורית – אשר יתבקש להביא בפני בית המשפט את עמדת הקטינים ביחס לאפשרות שיישמעו.
שיחה כזו עם קטין נעשית בליווי העו”ס ובנוכחותה
בהליכים משפטיים המתנהלים בבית המשפט לענייני משפחה: גירושין, אפוטרופסות, אימוץ או שינוי שם של ילד, מתקבלות החלטות הקובעות את גורלם של ילדים ומשפיעות לאורך זמן על תוואי חייהם. עד היום, משום מורכבות הסוגיות ורגישותן, נמנעו שופטים רבים מלשמוע ילדים בהחלטות אלו.
כיום, הגישה יותר מתקדמת ושופטים כבר אינם חוששים לפגוש ילדים בלשכתם ובמיוחד בהתחשב בכך שעו”ס עושה לכך הכנה בדרך כלל.
יש הבחנה בין שמיעת ילד בהליך משפטי לבין שימוש בו לטובת צד אחד
כל האמור לעיל נכון באשר לעירוב הילד על פי תקנות סדר הדין האזרחי, ובהתאם לתקנות הספציפיות שהותקנו. יחד עם זאת ומנגד, בית המשפט בפסק דין שנתן לאחרונה, הביע ביקורת קשה על אב אשר נטל תצהיר מבנו וניסה להעיד אותו במסגרת תביעה להפחתת מזונות של האחות במסגרת תביעת אב לבטל חיובו במזונות קטינה (בסך 1500 ₪ לחודש) לאור הלכת בע”מ 919/15 ומפאת שינוי נסיבות “מהותי” המבטא בירידה בהכנסות האב ולאור מעבר הקטינה למשמורת משותפת.
הצדדים הם זוג הורים לשני ילדים קטינים המנהלים ביניהם הליכים משפטיים כאשר בפועל מתקיים פיצול במשמורת הילדים, כאשר הבן הבכור (קטין כבן 13) עבר לגור עם האב ומסרב לקשר עם האם ואילו הבת הקטנה נותרה לגור עם האם ומקיימת הסדרי שהות עם האב ואחיה. לטענת האב יש להפחית את המזונות בנסיבות הקיימות.
לקראת ישיבת ההוכחות, הגיש האב תצהיר מטעם הקטין. האם עתרה להוצאת התצהיר מהתיק ולאחר התערבות האפוטרופוס לדין הסכים האב למשיכת התצהיר אך ממשיך לעמוד על העדת הקטין בביהמ”ש בנימוק כי זה רצונו הנחרץ של הילד ומדובר בילד מעורב שכואב מאוד את מצבו של אביו ומבקש להביע עמדתו בפני ביהמ”ש.
האב אף הפנה לסעיף 6 לפק’ הראיות ולאמנה לזכויות הילד. יאמר מייד כי גישת האב נפסלה על הסף ביהמ”ש לענייני משפחה מחק את התביעה על הסף, תוך חיוב האב בהוצאות, מהטעמים הבאים:
עירוב הקטין בסכסוך הגירושין בין הוריו, הגשת תצהיר מטעמו, עמידה על העדתו בהליך המזונות כנגד אמו, בעניין שעדותו כלל לא אמורה להועיל למי מהצדדים ואף לא הועלה בכתב התביעה (ולעניין זה יוזכר כי לא מדובר בהליך שנוגע לילד אלא בתביעת האב לביטול מזונות בגין הקטינה), היא התנהלות פסולה לפחות משלושה טעמים ובפן המהותי מדובר בהתנהלות שפוגעת בטובת הילד;
בפן המהותי
ביהמ”ש סבור כי הגשת תצהיר מטעם ילד קטין להליך משפטי הכרוך בגירושים, המתנהל בין ההורים, ניסיון להעיד אותו, הבאתו לאולם הדיונים וכל חשיפה של ילד להליכים המשפטיים בין ההורים, פוגעת בטובתו, בהתפתחותו, מכניסה אותו עמוק יותר לקונפליקט נאמנויות בין ההורים בסוגית המשמורת ובכלל, ועל ההורים להימנע מכך.
יש להבין שטובת הילדים מצריכה שיישארו מחוץ לסכסוך הגירושין. הורה שבכל זאת עושה כן, מועל בתפקידו. הורה שכזה ייבחן לפי מבחן התוצאה (הניסיון לערב הילד בסכסוך) ולא לפי מבחן הכוונה הפנימית. הורה שכזה חייב לדעת כי ביהמ”ש לא יתיר זאת וכי יהיו לכך השלכות ותוצאות משמעותיות עד כדי מחיקת כתבי הטענות וחיוב הולם בהוצאות משפט.
הפן הדיוני
משנמצא כי צירוף תצהיר של הקטין ללא רשות ביהמ”ש מראש ו/או הניסיון להעידו מהווים מהלך הפוגע בטובת הילד, יש לראות בכך גם שימוש לרעה בהליכי משפט או ניצול לרעה של ההליך. ביהמ”ש סבור שעליו לשדר ולהעביר מסר נחרץ וחד משמעי לאב, כי שימוש לרעה בהליכי משפט אינו יכול לעבור לסדר הדין.
עו”ד אלינור ליבוביץ, מומחית בגירושין, דיני משפחה, ירושה וגישור משפחתי
כתובת המשרד: ויצמן 2, תל אביב
יצירת קשר: 03-6969916
