שאלות ותשובות בדיני משפחה, גישור וגירושין, הסכמי ממון והורות משותפת
האם בית דין רוכש סמכות בנוגע למשמורת קטינים כאשר מוגשת תביעת גירושין?
בדרך כלל כן. נושא המשמורת כרוך מעצם טיבו וטבעו בגירושין, ומשכך די באזכור הנושא בכתב התביעה כדי שהנושא ידון בבית הדין הרבני ולא בבית המשפט לענייני משפחה. לצורך כריכת נושא המשמורת בבית הדין הרבני אין צורך בתום לב. יתכנו מקרים בהם בית הדין ירכוש סמכות גם אם אין כריכה מפורשת, לא כל שכן במקרה בו אחד ההורים כרך נושא זה בתובענה שהגיש לבית הדין.
האם בית הדין פוסק בנוגע למשמורת ילדים בשונה מבית המשפט לענייני משפחה?
בחלק הארי של המקרים אין הבדל בין ההתייחסות למשמורת של בית הדין לבין ההתייחסות של בית המשפט לענייני משפחה. הסיבה לכך נובעת מכך שגם בית הדין וגם בית המשפט כאשר הם באים להכריע בנושא משמורת – הם נעזרים בעובדת סוציאלית ו/או בפקידת סעד, השייכת ללשכה לשירותים חברתיים במקום מגורי המשפחה. המדובר באותו גורם שנותן שירות זהה לשתי הערכאות ועל כן ההמלצות של העו”ס תהיינה אותן המלצות בין אם הן מתבקשות על ידי בית הדין ובין אם הן מתבקשות על ידי בית המשפט.
גם כאשר ממונה מומחה נייטרלי – בדרך כלל מכון לפסיכולוגיה – אשר עורך מבחנים שונים על מנת להגיע לממצאים בנוגע להורות – אין משמעות מי ממנה אותו, בית הדין או בית המשפט, והמומחה מגיש חוות דעת, אובייקטיבית ומבוססת על הממצאים שהתגלו כתוצאה מן הטסטים שערך לבני הזוג, אבחון קליני, ואינטראקציה עם הילדים.
יחד עם זאת בנושא חינוך, תיתכן התייחסות שונה של בית הדין, כאשר המחלוקת הינה בין חינוך דתי לחינוך חילוני. נושא החינוך אינו נכרך אוטומטית, ויש ולאזכרו במפורש בכתב התביעה שמוגש.
האם תמיד יש משמעות לשאלה מי מגיש ראשון ולאיזו ערכאה – בית הדין או בית המשפט?
זוהי שאלה שהתשובה עליה מורכבת מאד ולחלוטין אינה חד משמעית.
ראשית-יש משמעות פסיכולוגית לשאלה מי הגיש ראשון. מי שהגיש ראשון את התובענה מרגיש שידו על העליונה מהבחינה הפסיכולוגית, ואולם לא תמיד תחושה זו מוצדקת עניינית. מי שמקבל תביעה, מרגיש לעיתים נחות, הגם שלא תמיד יש לכך סיבה אמיתית ועניינית.
התחושה היא של ניצחון פסיכולוגי ורכישת יתרון באמצעות נתון זה.
שנית – לעיתים יש לכך משמעות. כך למשל אם בעל מגיש תובענה לגירושין וכורך בה את מזונות האישה הרי שסיכוייו כי האישה תקבל מזונות נמוכים יותר בבית הדין גבוהים יותר. מנגד אם בעל הגיש תביעת גירושין שאין לה בסיס כנגד האישה, תוכל האישה לעתור למדור ספציפי בדירת המגורים המשותפת של בני הזוג, וכך רכשה היא יתרון טקטי משמעותי, גם במקרה בו הבעל הקדים אותה. על כן לא תמיד מי שמקדים את בן הזוג בהגשת תביעה – רוכש יתרון ממשי.
מזונות ילדים ממילא לא ניתן לכרוך בבית הדין הרבני, ותמיד אלו ידונו בבית המשפט לענייני משפחה, גם אם נערך בהם דיון בבית הדין הרבני. מזונות שנפסקו בבית הדין הרבני בגין מזונות ילדים נחשבים ל”החזר יציאות” ולא ל”מזונות”, ועל כן אישה תמיד תוכל לעתור לפסיקת מזונות בבית המשפט לענייני משפחה גם אם קודם נערך דיון, אפילו בהסכמה, במזונות הילדים, ואפילו אם היא זו שהגישה התביעה בבית הדין.
מה קורה אם זוג הגיש בקשה לגירושין בהסכמה ואחד מהצדדים חזר בו והתחרט מהסכמתו?
תיק התביעה נסגר, אדם יכול לחזור בו מהסכמתו כל עוד לא התקבל פסק לגירושין, ועל הצד המעוניין להתגרש להגיש תביעת גירושין, עם נימוקים המבססים את דרישתו לגירושין ועליו לציין עילות לגירושין שיש בהן כדי לשכנע את בית הדין, כי יש הצדקה לתביעתו. המדובר בעילות גירושין על פי הדין העברי. עצם הגשת בקשה מוסכמת לגירושין אינה מונעת מבן הזוג האחד מלהתחרט ולהימנע מלשתף פעולה בהסדרת הגירושין. תיק שהופך מגירושין בהסכמה לתביעת גירושין כמובן שמסתבך, ועשוי לארוך זמן.
האם בכל מקרה בו מגיש בעל תביעת גירושין כנגד האישה בבית הדין הרבני, הרי שמצבה נחות?
לא בהכרח. גבר המגיש תביעת גירושין צריך להוכיח עילות גירושין על פי הדין העברי. אם ברצונו להיפרד ללא שיש לו הצדקה עניינית לכך, דהיינו עילות גירושין מוכרות – תביעתו תידחה. במקרה כזה עדיף לגבר לנהל מו”מ עם האישה ולנסות להגיע עמה להסכם כולל, ובין היתר להסכים גם על עצם הגירושין.
מהן עילות גירושין על פי הדין העברי?
כידוע בית הדין הרבני פוסק על פי הלכות חכמים ובעיקר על פי הרמב”ם ולכן עילות הגירושין מקורן הוא בדין העברי.
על פי הדין העברי כאשר קיימת עילת גירושין של הבעל כלפי אשתו אזי האישה מפסידה את כתובתה ואת מזונותיה
על פי הדין העברי גם קיימות עילות המקנות לאישה זכות לגירושין בתוספת כתובתה.
זכות האישה לגירושין – ההלכה קבעה נימוקים המצדיקים את דרישת האישה לחייב את בעלה במתן גט. הנימוקים נחלקים לשני סוגים:
- נימוקים אובייקטיבים – כמו מום ועקרות מצד הבעל.
- נימוקים סובייקטיביים – הכרוכים בהתנהגות הבעל (מסרב לקיים עמה יחסי אישות, לא מפרמס אותה, עובר על דת יהודית, עובר על דת משה וכו’)
זכות הבעל לגירושין – גם כאן קיימים נימוקים אובייקטיבים וסובייקטיביים, כלומר כאלה התלויים בהתנהגות האישה ושאינם תלויים.
- נימוקים אוביקטיבים – מומים גופניים מיוחדים לאישה אשר מאפשרים לבעל לא לקיים עמה חיי אישות. כמו כן זכאי הבעל לדרוש את חיובה בקבלת הגט אם יוכיח שמחמת מומים גופניים אלו היא אינה ראויה או אינה מסוגלת לחיי אישות.
- טעמים סובייקטיביים – חיוב האישה לגירושין מטעמים שבהתנהגותה כמו מורדת מחיי אישות, עוברת על דת משה, עוברת על דת יהודית ועוד’.
עילת “זנתה תחתיו” הינה טענה חמורה ביותר. רק אם יוכחו יחסי אישות מלאים “כמכחול ושפורפרת” על ידי 2 עדים אזי יקבע כי “זנתה תחתיו” והעונש: אסורה על בעלה ובועלה. אין מחילה האישה לא תוכל לחיות עם בעלה ועליה לקבל גט וכן לא תוכל להינשא למאהבה. כמו כן תפסיד את כתובתה ואת זכותה למזונות. כמו כן ניתן לחייב אישה בגירושין בשל מעשה כיעור.
איזו ערכאה, בית הדין או בית המשפט יכולים לפסוק גירושין?
בית הדין הרבני פוסק בעניינם של בני זוג ששניהם יהודים, בין אם נישאו בארץ ובין בחו”ל ובין אם נישאו בנישואין אזרחיים ובין בנישואים דתיים כדמו”י.
בית המשפט לענייני משפחה עוסק בהתרת נישואין של בני זוג שנישאו בנישואי תערובת או שהינם חסרי דת, או שאין להם בית דין דתי המוכר בארץ (כמו מוסלמים המתדיינים בבית הדין השרעי).
לבית המשפט לענייני משפחה אין סמכות בנוגע לבני זוג יהודים, ככל שהדברים נוגעים לגירושין. אם מדובר בנושאים רכושיים, מזונות וכל נושא אחר השייך לדיני המשפחה או בין בני משפחה (כגון סכסוך בין אחים) – יכול בית המשפט לדון בו אך לא ליתן פסק דין לגירושין בין יהודים, נושא שהוא בסמכותו הבלעדית של בית הדין הרבני.
האם יש הבדל בין בני זוג שנישאו לפני 1.1.74 ובין בני זוג שנישאו לאחרי מועד זה?
התשובה היא חיובית. קיים הבדל בין זוג שנישא לפני המועד לבין בני זוג שנישאו לאחריו. על בני זוג שנישאו לפני מועד זה חלה הלכת השיתוף. על בני זוג שנישאו לאחר מועד זה חל הסדר איזון משאבים על פי חוק יחסי ממון התשל”ג – 1973.
אמנם בסופו של דבר רכוש שנצבר על ידי מי מבני הזוג, הן לפני החוק והן לאחריו, הינו משותף, והתוצאה תהיה דומה אם לא זהה, אך היישום של המתווה המשפטי הינו שונה.
במקרה של זוג אשר נישא לאחר תחולת חוק יחסי ממון, הרי שחלוקת הרכוש ואיזונו תעשה רק לאחר פקיעת הנישואין, ולאחר התיקון לחוק, בחלוף תשעה חודשים מיום פרוץ הסכסוך או קודם לכן אם מתקיימת אלימות. בעבר איזון המשאבים היה כרוך בקשר אמיץ עם הגירושין עצמם אך נוכח העוול שזיקה זו גרמה לאחד מבני הזוג, תוקן החוק וניתן לערוך איזון משאבים גם אם אחד מבני הזוג מסרב לכך בהתקיים התנאים המפורטים בחוק.
האם ניתן לפסול שופט אם אחד הצדדים חש שהוא פוסק לרעתו וגיבש עמדה נגדו?
התשובה הינה שלילית. אם שופט פוסק פסק דין שאינו לרוחו של אחד מהצדדים ניתן להגיש על כך ערעור (או בקשת רשות ערעור לפי העניין). עצם פסיקה שלא לטובת אחד הצדדים אין די בה כדי לבסס תחושה שהשופט אינו אובייקטיבי ושגורל התיק נחרץ. רק במקרים נדירים נפסל שופט מלדון בתיק. מובן שאם שופט מכיר אחד הצדדים קודם לכן בהכרות אישית, או שיש לו סוג של קשר או עניין – שומה עליו מיוזמתו לפסול את עצמו.
כיצד פוסלים שופט?
הבקשה מוגשת לאותו שופט עצמו שיפסול את עצמו. ברוב המקרים אותו מותב אינו פוסל את עצמו ועל כן הערעור על החלטתו מוגש לבית המשפט העליון, שם ידון בערעור שופט של בית משפט עליון. ברוב המקרים המערכת מגבה את עצמה ואת שופטיה ועל כן רק במקרים חריגים העתירה תחשב מוצדקת.
במידה והבקשה נדחית השופט שקודם לכן דן בתיק ממשיך לדון בתיק לאחר שבקשת הפסילה נדחית. מטבע הדברים שופט כזה אינו רואה בעין יפה הטלת דופי בו, הוא אמנם לא נוקם בצד שביקש לפסול אותו אך הוא ככל אחד, בשר ודם.
על כן מומלץ להימנע מלעתור לפסילת שופט שכן לבקשה כזו סיכויים קלושים. מה גם שבחלק מן המקרים התחושה היא סובייקטיבית ולא בהכרח נכונה ומשקפת את המצב לאשורו. אין אפשרות להחליף שופט ללא סיבה נכונה ואין די בתחושה של צד המתדיין כי נעשה לו עוול.
מהי תביעה לשלום בית?
תביעה לשלום בית היא תביעה שלעיתים הינה טקטיקה בלבד ולעיתים הינה אמיתית וגורמת לאחד הצדדים, לשקול את התנהגותו כלפי בן הזוג השני, ולבחון את האפשרות לשקם את הנישואין במקום להתגרש.
לעיתים זוהי טקטיקה של אחד הצדדים, על מנת להבהיר לצד השני כי לא בנקל יזכה בגירושין, וכי הדבר יארך זמן או שיהיה על הצד המעוניין בגירושין לעשות ויתורים מפליגים כתנאי לגירושין.
מה קורה אם תביעת בעל לגירושין נדחית וניתן פסק דין הדוחה את תביעת הגירושין?
במקרה כזה גם כל הנושאים שהבעל כרך בתביעת הגירושין נופלים יחד עם התביעה, והאישה יכולה להגיש תובענה באותם נושאים לבית הדין לענייני משפחה. אם לא ניתן פסק דין סופי – הנושאים עדיין כרוכים.
האם אפשר להגיש ערעור על פסק דין של בית דין רבני אזורי?
התשובה היא חיובית. ערעור לבית הדין הרבני הגדול מוגש בתוך 30 יום. בית הדין הרבני הגדול מצוי בירושלים, והדיון נעשה בהרכב של שלושה דיינים ותיקים ומומחים בדין.
האם אפשר להגיש ערעור על פסק דין של בית המשפט לענייני משפחה?
התשובה היא חיובית. ערעור מוגש לבית המשפט המחוזי לפי חלוקת המחוזות. ערעור כזה ידון בהרכב של שלושה שופטים, לאחר שקדם המשפט נערך בהרכב של שופט אחד.
לדיון עצמו יש לצרף תיק מוצגים ועיקרי טיעון במועדים הקבועים בתקנות.
מה ההבדל בין ערעור בזכות לבין בקשת רשות ערעור?
ערעור מוגש על פסק דין סופי בתובענה. בקשת רשות ערעור מוגשת על החלטת ביניים שנתן בית המשפט, כמו – החלטה במזונות זמניים, החלטה לעניין דרך ניהול ההליך, החלטה בנושא גילוי מסמכים, החלטה בנושא חקירת מומחה, החלטה בעניין משמורת זמנים, החלטה בעניין הסדרי ראייה זמניים ועוד ועוד.
בגין כל ההחלטות שאינן סופיות מוגשת בקשת רשות ערעור. בגין פסק דין סופי יש להגיש ערעור.
בקשת רשות ערעור אינה מאפשרת באופן אוטומטי דיון ענייני בסוגיה נשוא המחלוקת. בית המשפט צריך להשתכנע שיש הצדקה באמצע הליך לדון בנושא מסויים, וכי הצד המבקש רשות ערעור יפגע בצורה משמעותית אם הנושא לא ידון כעת אלא לאחר מתן פסק הדין הסופי.
כפועל יוצא מכך – לא ניתנת זכות ערעור כאשר מדובר במזונות זמניים אלא אם כן מדובר במקרה קיצוני אשר עושה עוול למי מהצדדים, לצד המקבל או לצד המשלם.
האם ניתן לבצע בדיקת רקמות במסגרת תביעת אבהות בין גבר נשוי לפנויה?
התשובה היא חיובית. ילד כזה הינו ילד חוקי לכל דבר וענין ואין הוא ממזר. ממזר הוא רק מי שנולד לאישה נשואה שלא מזרעו של בעלה. כל הורות אחרת אינה פוגמת בילד. יש גם חשיבות הן לאב להיות משוכנע למעלה מכל ספק שהילד הוא בנו, והן לילד שידע מיהו אביו.
האם בית המשפט או בית הדין מאפשר לבצע בדיקת רקמות לצורך ברור אבהות בין בני זוג נשואים שהינם יהודים?
התשובה הינה שלילית, שכן אם תוצאות הבדיקה יהיו כאלה שיוכיחו שהילד אינו בנו של האב התוצאה האפשרית היחידה תהיה להכריז עליו ממזר, שאינו יכול לבוא בקהל ישראל לדורי דורות ומנוע מלהינשא לבת ישראל. כמובן שמדובר בנישואין דתיים, וממזר יכול להינשא בחו”ל בנישואין אזרחיים.
האם זוג יהודים יכול להינשא בנישואין אזרחיים בארץ?
התשובה היא שלילית. זוג יהודים יכול להינשא אך ורק בנישואין דתיים בארץ. אין בארץ כלל פרוצדורה של נישואין אזרחיים בין יהודים. אמנם מעת לעת חברי כנסת יוזמים הצעות חוק ותיקונים ברוח זו אך עדיין הדבר לא צלח.
בני זוג שאינם רוצים או אינם יכולים להינשא בחו”ל ואינם רוצים או אינם יכולים להינשא בארץ יכולים לערוך הסכם יחסי ממון בין ידועים בציבור, ולנהל חייהם כאילו היו נשואים.
האם זוג שנישא בנישואין בחו”ל בהליך אזרחי חייב להתגרש בבית הדין הרבני?
התשובה היא חיובית. גם זוג שנישא בחו”ל מתגרש באר רק בג”פ בבית הדין הרבני ואין כל פרוצדורה אחרת. יהודים מתגרשים רק בבית הדין הרבני.
מה הקשר, אם בכלל קיים, בין חובתו של אב לשלם מזונות לילדיו, לבין זכותו לפגוש בהם?
אין קשר ובית המשפט או בית הדין אינם יוצרים זיקה בין הזכות לחובה או להיפך. גם אב שאינו רואה את ילדיו, בין בשל סרבנות קשר, בין בשל היותם ילדים מורדים, ובין בשל הסתת האם – מחוייב לשלם מזונות לילדיו.
יחד עם זאת בסיטואציה של סרבנות קשר נמשכת – יכול אב להגיש תביעה לבית המשפט לענייני משפחה לביטול ו/או להפחתת מזונות, ובית המשפט יעשה כל שלאל ידו כדי לחדש את הקשר בין הילדים לאב, ובלית ברירה יבטל את המזונות או יפחיתם, אך זאת כמוצא אחרון.
אישה מגישה כדבר שבשיגרה תביעת מזונות למזונות ילדים כנגד אבי הקטינים. האם גבר יכול להגיש תביעת מזונות כנגד האם, במידה והילדים מצויים במשמורתו?
עקרונית כן, אך מעשית רק במקרים בודדים נקבעו ונפסקו מזונות כנגד אם. הדין אינו שווה בין אב לאם בסוגיה זו של מזונות ילדים. גבר חייב במזונות ילדים בכל מצב, אפילו הינו אסיר, נכה או חולה, ואפילו ידו אינה משגת והפוטנציאל שלו נמוך ביותר. אם לעומת זאת חייבת במזונות ילדיה, רק אם הינה “אמידה” (אין כוונה לאישה עשירה) וקודם לכך שהיא מפרנסת את הילדים היא מסוגלת לכלכל את עצמה בצורה סבירה.
פועל יוצא של הלכה זו הנובעת מן הדין העברי הוא שברוב המקרים בהם תיתבע אישה, על ידי אבי הקטינים אשר משמש משמורן – היא לא תחוייב כלל ו/או בסכום נמוך עד מאד. כל זאת מאחר והאב הוא זה החייב בצרכים ההכרחיים של הילדים ולא האם וזאת מדין תורה.
באילו נסיבות יכולה אם לדרוש הגדלת מזונות מן האב?
בעקרון התשובה נחלקת לשניים. היה והיה הליך משפטי בין הצדדים, יכולה האם לעתור להגדלת המזונות רק אם ארע שינוי נסיבות מהותי, המצדיק פתיחה מחדש של סוגיית המזונות.
היה והמזונות נקבעו בהליך של גישור או בהסכם בין ההורים, כאשר הילדים לא היו צד להליך – יכולה האם בכל עת ובכל שלב לדרוש בדיקת סכום המזונות מבלי שיש לה צורך להוכיח כי ארע שינוי נסיבות מהותי. במקרה כזה מדובר בתביעת מזונות ראשונית בניגוד למצב בו מדובר בהגדלת מזונות.
האם ניתן לתבוע בנזיקין את בן הזוג בשל התעללות גופנית ונפשית מתמשכת?
התשובה לכך הינה חיובית. בתי המשפט בשנים האחרונות מצאו דרך להטיל על גבר אלים לשלם פיצוי כספי לאישה במידה והתעלל בה. כל וזאת למרות העובדה שאין בחוקי ישראל עילה מיוחדת וישירה המאפשרת לאדם לתבוע פיצוי כספי בשל התעללות בו. בית המשפט עשה שימוש בחוקי הנזיקין הקיימים תוך שימוש במערכת היחסים המיוחדת בין גבר לאישה והדגשתם. חידוש הלכה זה מאפשר לאנשים שסבלו מאלימות מטעם בני זוגם לתבוע אותם גם בנזיקין, מלבד זכויות אחרות המוקנות לבני זוג ובנוסף להן ולא במקומן.
האם אב חייב במזונות ילד אשר נוצר בהליך של גניבת זרע ללא ידיעתו וללא רצונו?
התשובה היא חיובית. אב חייב לפרנס את ילדו בכל מצב, ולא משנה מהן נסיבות הורתו והיווצרו. יחד עם זאת במידה והאב מוכיח כי הילד נוצר בתרמית ותוך שימוש בהונאתו, בית משפט יחייב את האב במזונות מינימליים בלבד. הטעם לכך הוא שילד אינו צריך להינזק בשל התנהגות אמו או אביו, והוא זקוק בכל מקרה למזונותיו, יהיו הנסיבות אשר יהיו.
האם גבר שאישה גנבה את זרעו יכול לתבוע אותה בגין עוולת התרמית?
ברמת העיקרון כן. דיני הנזיקין מאפשרים זאת. הבעיה היא שהנטל הוא על התובע, דהיינו על הגבר להוכיח כי הורתו של הילד נוצרה באמצעות הטעיה תרמית ו/או עוולה נזיקית אחרת הכרוכה בהתנהגות האם. כך לדוגמא לא תועיל לגבר טענה כי האם הבטיחה לו שהיא נוטלת גלולות. צריך להוכיח כי אמרה לו. מטבע הדברים אנשים אינם מחתימים את זולתם על הסכמים והתחייבויות בחדר המיטות, ועל כן הנושא קשה עד מאד בהוכחה.
יחד עם זאת במידה והטענות הנזיקיות יוכחו – יש אפשרות לחייב את האם, שתיתבע, בסכום בו חויב האב למזונות + פיצויים בגין עוגמת נפש. כיום נשאר נושא זה עדיין במישור התיאורטי בלבד במיוחד נוכח הקושי להוכיח דברים שנעשים בחדרי חדרים.
מה ניתן לעשות כנגד גבר שאינו משלם מזונות?
אפשר לפנות למוסד לביטוח לאומי אשר משלם בצורה מסודרת, מידי חודש בחודשו, ובתנאי שמשכורת האם אינה עולה על תקרה מסויימת. בדרך כלל המוסד משלם רק חלק מן הסכום ולא את כולו.
אפשר גם לפנות ללשכת ההוצאה לפועל לגביית המזונות, ואז אפשר להטיל עיקול על המשכורת/פנסיה, לעקל נכסים שונים, מקרקעין או מיטלטלין או רכב וכיוצ”ב. במקרה קיצוני בו לאב אין מאומה, ואין דרך אחרת לגבות – אפשר להוציא פקודת מאסר. בדרך כלל גבר העומד בפני מאסר מוצא את הדרך לשלם, גם בסיוע בני משפחתו.
כנגד מי שנפתח נגדו תיק הוצאה לפועל אפשר להוציא צו עיכוב יציאה מן הארץ כדי למנוע את הימלטותו מחרב המזונות.
האם אם שרכשה דירה לאחר הגירושין ומשלמת משכנתא יכולה לדרוש השתתפות בדמי מדור עבור הילדים?
התשובה לכך הינה חיובית. השתתפות במשכנתא הינה מדור “רעיוני”. במקום שהאב משתתף בשכר הדירה משתתף האב במשכנתא, בסכום שאינו עולה על גובה שכר דירה סביר התואם את תנאי המגורים טרם הגירושין, ואזי יש לאם תמריץ לרכוש דירה למגורי קבע שלה ושל הילדים.
האם הגשת הסכם גירושין לבית המשפט או לבית הדין יוצרת סמכות נגררת?
התשובה היא שלילית. אישור ההסכם באחת מן הערכאות אינה מחייבת כי אותה ערכאה תדון בעניינם של הצדדים גם בהמשך, רק מן הטעם שההסכם אושר במקום כזה או אחר.
האם הסכם ממון או הסכם גירושין מחייבים בטרם אושרו בבית המשפט או בבית הדין?
התשובה לכך הינה שלילית באופן מוחלט. בני זוג חייבים להגיש הסכם לאישור רשות מוסמכת על פי סעיף 2 לחוק יחסי ממון, והאישור אינו רק ראייתי אלא מהותי. אין די בכך שהצדדים התכוונו להסכם ופעלו על פיו. יש צורך לאשר אותו כדין ורק אז הוא מחייב. אין אפשרות להסתמך על הסכם ממון שנכרת רק בין הצדדים ולא אושר על ידי רשות מוסמכת.
האם קטין אשר נולד לאב אמיד או עשיר, זכאי למזונות גבוהים יותר?
התשובה בדרך כלל לכך הינה שלילית. מזונות משלמים לפי צרכי הקטין ולא לפי עושרו של האב. יחד עם זאת אב עשיר יש שיחויב בסכום מעט יותר גבוה.
האם גבר המשלם מדור עבור ילדיו (ולא רק מז\ונות בסיס) יכול לדרוש הפחתת מרכיב המדור או ביטולו אם אשתו נישאת לגבר אחר ועוברת להתגורר עמו בדירה שאין נושאת משכנתא, או עוברת להתגורר עמו בשכר דירה, כאשר הגבר משתתף גם בשכר הדירה?
התשובה היא חיובית בשני המקרים. אם נפסקו כנגד האב דמי מדור והמדור אינו כרוך בתשלום מחמת שבן הזוג החדש הינו בעלים של דירת מגורים – אין זה נכון לשלם דמי מדור, ואם פסק הדין אינו מפורש דיו בנקודה זו – יש לפנות לבית המשפט.
אם עובר להתגורר עם האם גבר אחר, מן הסתם הוא נושא בחלק משכר הדירה, כחלק מהשתתפותו בעלות החיים, ועל כן יש לגזור את דמי המדור רק ממחצית הדירה ולא מכולה.
יחד עם זאת לבית המשפט לענייני משפחה שיקול דעת בנושא, האם וכמה להפחית. במידה וממילא משולמים מזונות מינימליים – לא יופחת הסכום.
האם יש הבדל בחבות ההורים במזונות בנוגע לילד או ילדים שנולדו בהפריה מלאכותית?
לא. חיוב המזונות אינו משתנה והעובדה שהילדים נולדו מהפריה אינה משנה את מהות או את היקף החיוב של האב לזון את ילדיו.
כיצד מבטיח בית המשפט שהמזונות יהיו ריאליים?
באמצעות הצמדה למדד, כך שהמזונות מתעדכנים מידי שלושה חודשים ללא תשלום הפרשים למפרע. מאחר והמשכורת לא תמיד עולה בהתאמה למדד יתכנו מצבים בהם החלק היחסי של המזונות יגדל ביחס למשכורת.
מתי מסתיים חיובו של אב למזונות ילדיו?
בגיל 18 או סיום הלימודים התיכוניים לפי המאוחר. במהלך הצבא משלם אב שליש מהמזונות שהיו משולמים עובר לגיוס, על פי הלכת קירשנר.
האם יש הבדל או שוני בין מזונות זמניים לקבועים?
לא בהכרח. במקרים רבים מהווה פסיקת המזונות הזמניים אינדיקציה טובה לפסק הדין הסופי, אם כי יתכנו שינויים ביניהם.
האם יש עדיפות לחוב מזונות?
לחוב מזונות דין קדימה, בין היתר בהליכי פשיטת רגל.
האם אפשר להגיש תביעה כנגד קרובי משפחה אחרים לתשלום מזונות?
אם יכולה להגיש תביעה כנגד הוריו של הבעל לתשלום מזונות הילדים ואולם עליה לעבור על פני מספר משוכות המפורטות בחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) ובמרבית המקרים לא יפסקו מזונות כנגד סבים, אלא אם מדובר במקרים בהם האב נעלם ואינו זן את ילדיו לחלוטין, הכנסתה של האם אינה מספקת לכך, ואילו הסבים, הינם בעלי רכוש ויכולת. לצורך קבלת מזונות שווים הסב והסבתא מצד האם לאלו מצד האב, כך שסבים שנתבעים יכולים להוציא הודעת צד שלישי להורי הצד השני.
מהם מזונות בסיסיים?
מזונות שבלעדיהם ילד אינו יכול להתקיים ואלו הם: מזון, ביגוד הנעלה, רפואה חינוך וקורת גג. באלו חב האב על פי דין תורה בחובה מוחלטת ואבסולוטית. מזונות הכרחיים עומדים כיום על מעט יותר מ- 1,300 ₪ לחודש.
מהי חובת המדור?
אב חב במדור ילדיו. עבור ילד אחד 30%, עבור שניים 40%, ועבור שלושה-ארבעה 50% וכך הלאה. המדור שאב צריך לספק לילדיו לאחר הגירושין או הפירוד הוא ברמת הדיור שהייתה נהוגה.
האם יש הבדלים בין ילדים מתחת לגיל 15 לבין מעל גיל זה?
עקרונית כן, על פי ההלכה מגיל 15 שווים האב והאם בסיפוק צרכי הילדים. בפועל בית המשפט לא מפחית המזונות החל מגיל 15 מאחר והוא משקלל את המזונות לכל הגילאים.
אלו פרמטרים מביא בית המשפט בחשבון כאשר הוא בא לקבוע את מזונות הילדים:
השתכרות האב או הפוטנציאל שלו.
רכוש האב.
השתכרות האם.
צרכי הילדים, המשתנים מגיל לגיל ומילד לילד.
האם אישה יכולה לעזוב את בית בעלה ועדיין לקבל מזונות אישה?
עקרונית כן. אישה צריכה להוכיח שיש בידה אמתלא קלה כנוצה, דהיינו הצדקה כלשהי לעזיבה ואז לא תפסיד היא את מזונותיה. יחד עם זאת אישה לא תוכל לאורך זמן להישאר מחוץ לבית בעלה ועדיין להיות זכאית למזונות והיא צריכה בשלב כלשהו לקבל החלטה, האם היא חוזרת לבעלה וממשיכה להיות זכאית לזכויות אישה לרבות למזונות, או שמא היא חפצה להתגרש וממועד הגט אין היא זכאית למזונות.
אישה העובדת ויש לה כדי צרכה אינה מקבלת מזונות מהבעל בבחינת “צאי מעשה ידייך תחת מזונותייך”.
לאיזה סכום זכאית אישה למזונותיה?
אישה זכאית כי בעלה ישמור על רמת חייה כפי שהייתה טרם פרוץ הסכסוך בבחינת “עולה עמו ואינה יורדת”. אם הורגלה אישה לרמת חיים גבוהה אין היא צריכה לרדת ממנה רק בשל העובדה שהבעל חפץ להתגרש ואינו מעוניין בה יותר.
לעומת זאת במידה והאישה עזבה את הבית בלא שיש לה טעם מבורר לעזיבתה וחפצה היא בגירושין, אין היא זכאית למזונות והיא צריכה להסתגל למצב החדש ולכלכל את עצמה.
האם ניתן לתבוע מזונות רטרואקטיבית?
מזונות פוסקים מיום הגשת התביעה. אישה נשואה מוחזקת כמי שמחלה לבעלה על זכות התביעה של המזונות מחמת הסיכוי שעוד יחזרו לחיות יחד והיא נחשבת “מתגלגלת עמו”.
על כן אישה נשואה שלא תבעה מזונות יכולה לדרוש תשלומם רק מיום הגשת התובענה למזונות.
לעומת זאת רווקה יכולה לדרוש מזונות מיום היוולד התינוק גם אם תבעה את אבי התינוק רק בחלוף מספר שנים והמזונות ישולמו החל מיום היוולדו בצירוף עלויות ראשוניות של ציוד לתינוק.
מהי חזקת הגיל הרך?
זוהי הנחה מקדמית המצויה בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות לפיה לילדים עד גיל 6 ייטב במחיצת האם. ישנה כיום המלצה של ועדת שניט לבטל חזקה זו, ולדבר במונחים של אחריות הורית משותפת, ומשמורת משותפת, כאשר ההורים חולקים ביניהם במטלות ובאחריות הכרוכים בגידול ילדים כמו גם בעלות מחייתם.
גברים רבים חשים מנותקים ומופרדים ממשפחתם בעת הגירושין רק בשל העובדה כי הם אינם יכולים לפגוש בילדים באופן חופשי כפי שהיו מורגלים במהלך הנישואין, והמשבר שהם עוברים קשה יותר בשל כך. על פי הסטטיסטיקות, שיעור הגברים המתאבדים עובר לגירושין רב לאין ערוך מזה של נשים.
