ישנם קשישים שמעדיפים להישאר בביתם ולא להתגורר בבית אבות
בשנים האחרונות אנו עדים לתופעה הולכת ומתרחבת של קשישים המפתחים מערכת יחסים עם מטפליהם, כשלא מעט קשישים מעדיפים להמשיך ולהתגורר בביתם עם מטפל או מטפלת צמודים, במקום לעבור לבית אבות מוגן.
ברור שאם המצב הרפואי הבריאותי והכספי מאפשר זאת ישנם קשישים שיעדיפו להמשיך להתגורר בביתם ולא לעבור להתגורר בבית אבות, יהא טוב ככל שיהא ואפילו מפואר.
אין להוציא מכלל אפשרות כי כל שינוי משמעותי במקום מגורים לאדם לא צעיר ולא בריא הוא שינוי קשה. לעיתים זהו שינוי מבורך והקשישים יכולים ליהנות מאד מבית אבות, לפתח מערכת קשרים חדשה, ליהנות מפעילויות וכיוצ”ב.
מנגד, לעיתים ירגישו הקשיש או הקשישה חוויה קשה ואפילו טראומטית של ניתוק מהבית בו התגוררו עשרות שנים בו הם מכירים כל פינה, מכירים את רעש חריקת הדלת, והידוע והמוכר הנוסך בהם בטחון ושלווה.
הפעלת לחץ על כתיבת צוואה לטובת המטפל הזר
במצב בו קשיש הולך ומזדקן ונזקק לטיפול צמוד יותר או פחות – חשוף הוא גם למניפולציות של עובדים זרים המטפלים בו, בין אם מדובר בגזילת כספים במהלך הטיפול, ובין אם מדובר במקרים רבים יותר בשכנוע הקשיש להוריש להם את הרכוש כך שהירושה לא תגיע לידי הילדים, או כך שלפחות חלק מן העיזבון יגיע לידי העובד הזר בדמות הורשת כספים או דירה וכיוצ”ב רכוש.
יחסי התלות והקרבה הללו עשויים ליפול על קרקע פורייה. לעיתים הילדים עסוקים בעניינים שלהם, טרודים בפרנסה ובגידול הילדים, ומזניחים שלא במכוון את ההורה הקשיש. ישנם גם מקרים עצובים יותר של נתק מוחלט או כמעט מלא בין הילדים לקשיש, מסיבה כזו או אחרת, או אז מלאכתו של המטפל הזר הלוטש עיניו לירושה – קלה יותר.
מצד אחד זכותו של אדם להוריש את רכושו לכל מי שהוא חפץ ביקרו, ועקרון גדול הוא בדיני ירושות שיש לקיים אחר רצון המת. מצד שני יש קושי לברר האם מדובר ברצון חופשי של כותב הצוואה או שהוא במצב שדעתו כבר אינה עמו, או שמופעל עליו לחץ כבד שהקשיש לא יכול או מתקשה להתמודד עמו.
קיים גבול דק בין רצון להוריש לאדם אשר מטפל בך, דואג לך ושוהה עמך 24 שעות ביממה, והכל מתוך הכרת תודה, לבין מצב בו הרצון כבר אינו חופשי, לקשיש אין כשירות משפטית מלאה או אפילו חלקית לעריכת צוואה, והרצון שלו מושפע משטיפת מוח בלתי פוסקת או חלילה מחשש מפני המטפל הזר שעשוי להתנכל לו.
בפסק דין שנתנה השופטת גליק ב- ת”ע 55595-12-16 בו פסלה צוואה שנעשתה לטובת עובד זר, ולא אפשרה את קיום הצוואה, סיימה היא את פסק דינה בקריאה למחוקק להתייחס לתופעה שקיימת כבר לא מעט שנים, ויש אפשרות שגם הולכת ומתפשטת ותופסת נפח גדול יותר, ובה קשישים עריריים בדרך כלל או כאלה שקרובי המשפחה שלהם אינם בקשר עמם ו/או בקשר רופף, כאשר מדובר באנשים שהינם גם חסרי ישע, מזכים את המטפלים הסיעודיים שלהם ברכוש באמצעות צוואה שתבוא לידי ביטוי לאחר פטירתם.
השופטת גליק מציינת כי ביחסי התלות שנוצרים בין קשישים בודדים עריריים, מנותקים מהמשפחה או חסרי ישע לבין המטפלים הסיעודיים יש גם ניגוד עניינים, ניגוד אינטרסים מובנה.
אפשר לטעון כי בשל ניגוד עניינים זה יש לראות את התופעה כפסולה – ולשרש אותה.
העובד הסיעודי, מתגורר עם הקשיש, מקבל את שכרו מהקשיש (או באמצעות חברת כוח אדם) ואין הוא צריך לצפות להכרת תודה נוספת מעבר לשכרו באמצעות זכייה בצוואה.
יחסי התלות בין מטפל לקשיש יוצרים אינטימיות גדולה שלעיתים משפיעה על שיקול הדעת של המטופל הקשיש אשר מוריש את רכושו או את חלקו למטפל הזר, העובד הסיעודי.
מטבע הדברים, יחסי התלות שבין המטפל לקשיש יוצרים אינטימיות גדולה מאוד שלעיתים משפיעה על שיקול הדעת של הקשיש ויוצרת אצלו מחויבות בלתי מוסברת שלעיתים אף יוצרת בכייה לדורות לילדיו של הקשיש ו/או ליתר בני המשפחה הנותרים כיורשים של העיזבון.
הפסיקה מלאה בדוגמאות של גילוי צוואה של קשיש או קשישה ששונתה בלי ידיעת בני המשפחה, כאשר בני המשפחה ובמיוחד ילדיו יודעים על קיומה של צוואה שנעשתה אצל עורך דין, והם מופתעים לגלות צוואה חדשה שונה עד מאוד בתוכנה ומכילה הוראות הורשה לגבי העובד הזר ובנוגע לו.
במקרים רבים מדובר בהשפעה בלתי הוגנת של אותם מטפל או מטפלת על הקשיש שהיה במצב נפשי וגופני רעוע מאוד בעת עשיית הצוואה.
בחלק מן המקרים מבוטלת הצוואה ובחלקם האחר – הצוואה מקבלת צו קיום צוואה, והל לפי הראיות ולפי שיקול דעת השיפוטי ובהתחשב במסמכים רפואיים אודות מצבו של הקשיש.
כך או כך מדובר בהליך ממושך עד מאוד הכולל בסופו של דבר פסק דין שניתן על ידי בית המשפט לענייני משפחה ואשר עליו ניתן לערער בבית המשפט המחוזי.
נישואין לקשיש מסבכים את הנושא
ישנם מקרים שהולכים צעד אחד קדימה והמטפלת נישאה לקשיש או המטפל נישא לקשישה או לפחות ערכו הסכם ידועים בציבור ביניהם לרבות הליך של הסדרת מעמד, ואזי המצב מורכב יותר, וקשה יהיה יותר לבטל צוואה המורישה לבן או בת זוג להבדיל מצוואה המורישה למטפל או מטפלת זרים.
כאמור, מול מציאות עגומה זו מתמודדים בני המשפחה, שלאחר פטירתו של המנוח מצויים במציאות חדשה שבה לפתע הם מגלים שותף חדש בעיזבון.
לא קל לבטל צוואה, שכן הגישה היא כי יש לכבד את רצונו של האדם. אולם, יש ועורך הצוואה היה במצב ששולל את האפשרות שלו להחליט מתוך רצון חופשי מה באמת הוא רוצה שיקרה עם רכושו לאחר מותו. לעתים מה שנחזה להיות רצונו של אדם אינו כך באמת ומכאן נגזרות עילות לביטול צוואה.
המקרים משתנים בהתאם לנסיבות ובהתאם למקרה הנדון בפני בית המשפט
אם מצבו הנפשי או השכלי של עורך הצוואה היה מצב בו לא יכול היה לקבל החלטה מתוך רצון חופשי.
אם הייתה מערכת יחסים של תלות מוחלטת של עורך הצוואה במי שלטובתו נעשתה הצוואה.
אם הנהנה על פי הצוואה היה מעורב בעריכת הצוואה.
אם האמור בצוואה אינו חוקי, אינו מוסרי או איננו ניתן לקיום.
השפעה על המצווה
המבחן הוא מה היה רצונו האמיתי של המצווה בצוואה שערך. לכן, במקרים מסויימים מגיע בית המשפט למסקנה כי מי שאינו כשיר מבחינה נפשית או שכלית לעריכת צוואה או אדם הנתון להשפעה בלתי הוגנת או תלוי תלות מוחלטת באדם שלטובתו נכתבה הצוואה – לא ערך אותה מתוך רצונו החופשי ולכן צוואה זו תפסל.
אך כאמור לא בנקל תבוטל צוואה אלא על בית המשפט להשתכנע כי בעת שערך המצווה את צוואתו לא יכול היה לפתח רצון עצמאי ואמיתי משלו.
כך למשל, במקרים בהם אנשים ציוו רכושם והונם למטפלים בהם היו תלויים לחלוטין, בית המשפט בוחן היטב – ומדובר על בחינה של דבר שארע לפני תקופה ארוכה או קצרה, האם מדובר בהכרת תודה או בתלות. הגבול יכול להיות דק.
כבר כתבתי על כך במאמר אחר כי בית המשפט יבטל ביתר קלות צוואה לטובת מטפל עובד זר לעומת מקרה בו הצוואה מנשלת ילד אחד או אחר.
הגישה הרווחת והמקובלת הנוהגת בבית המשפט היא כי במקרים בהם נושלו הילדים מהצוואה של אביהם או אמם לטובת גורם מטפל, הנטל המוטל על מבקש קיום הצוואה הוא גבוה יותר מאשר על המבקש לבטלה.
לעומת זאת במקרה בו העדיף המצווה את אחד הילדים שטיפל בו בעוד האחרים לא, יצטרך בית המשפט לקבוע אם מדובר בהכרת תודה או בניצול מצב של תלות מוחלטת שיש בה כדי ביטול רצונו של המצווה ומילוי רצונו של אותו יורש ולאו דווקא רצון חופשי של המצווה.
מי שהיה מעורב בעריכת הצוואה או נטל חלק פעיל בהכנתה יהיה פסול מלרשת
במהלך השנים התמודדו בתי המשפט עם מצבים גבוליים שבהם הנהנה על פי הצוואה היה מעורב בתהליך הכנתה או היה גורם פעיל ביצירת הקשר בין עורך הדין לבין המצווה או שהיה זה שהוביל את המצווה למשרדו של עורך הדין, אם כי לא כל מעורבות פוסלת את הצוואה וקיימת מעורבות שאינה פוסלת את הצוואה.
לסיכום, מי שמביא מטפל לבית של הוריו או מי מהם צריך לפקוח שבע עיניים על מה שקורה בבית ומחוצה לו, גם כדי שלא תעשה צוואה לטובת המטפל הזר וגם כדי שהשימוש השוטף בכספים של הקשיש/ה יהיה תקין.
רק לאחרונה הגיע למשרדי תיק שאני מנהלת בשם שני אחים כנגד אח שלישי, אשר משך מאות אלפי שקלים מחשבונה של האם, בלא שהיא מבינה מה קורה עמה ומה הוא עושה בכספיה, מה שמדגים את העובדה שקשיש הנתון להשפעה חשוף לגזילת רכושו וכספו.