קציבת מזונות ילדים בהליך של חדלות פרעון

הליך חדלות הפרעון החליף את הליך פשיטת הרגל

אדם אשר חוייב במזונות הילדים הקטינים בפסק דין של בית משפט לענייני משפחה או של בית דין רבני (בדרך כלל גבר…) ואשר נקלע לחובות מסיבה כזו או אחרת, והגיש בקשה על פי החוק לחדלות פרעון, מגיש את בקשתו לקציבת מזונות ילדים מכוח סעיף 179(א)(2) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע”ח-2018 (להלן: חוק חדלות פירעון).

כדי להגיש בקשה לקציבת מזונות יש צורך שקודם כל יהיה פסק דין למזונות בבית דין או בבית משפט

כבר נפסק שתנאי להקצבת מזונות על ידי בית המשפט של חדלות פירעון, הוא קיומו של פסק דין למזונות של בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הדתי.

ידוע הוא כי למרות השינוי שחל בעניין זה בסעיף 179 לחוק חדלות פירעון לעומת סעיף 128(א) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש”ם-1980, לא השתנתה הדרישה למתן פסק דין כתנאי מקדים לקציבת המזונות ותנאי מקדמי זה עדיין מתקיים.

וראה לעניין זה את רע”א 3239/18 יעקב ז’ק בנזקר נ’ עו”ד מיכאל גבור ו-חדלפ 35178-04-20 עו”ד ניר שדה נ. הממונה על חדלות פרעון’ .

בית משפט של חדלות פרעון יכול אך ורק לקצוב מזונות ולהפחית מפסק הדין אך לא להגדילו

סמכות בית המשפט של חדלות פירעון מוגבלת אך ורק להקציב לזכאי המזונות סכומי כסף, אשר ישמשו למחייתו בתקופה בה מצוי היחיד בהליך חדלות פירעון על חשבון חוב המזונות הפסוק (בע”מ 2255/19 פלוני נ’ פלונית).

בית המשפט של חדלות פירעון רשאי להפחית מסכום המזונות שנקבע בפסק הדין, אך הוא אינו רשאי לקבוע סכום בשיעור גבוה ממנו (רע”א 4540/19  ‏פלוני נ’ פלונית).

לאחרונה ניתן פסק דין בבית המשפט העליון בר”ע 8382/20   פז נ. פז, בגין בקשת רשות ערעור של חייב שמזונותיו נקצבו לשלושה ילדים על הסך של 3,000 ובקשתו נדחתה מהנימוק כי: קציבת מזונות לחייב בהליך פשיטת רגל נמצאת בגרעין שיקול דעתה של הערכאה המבררת ואין זו דרכה של ערכאת הערעור להתערב בה אלא אם נפלה טעות יסודית בהחלטה (ראו לדוגמה: רע”א 2968/18 פלוני נ’ פלונית …)

 איזון בין צרכי החייב לבין זכויות הנושים וזכויות הזכאים למזונות

החלטה של בית המשפט בדבר קציבת מזונות מצריכה עריכתו של איזון בין האינטרסים המתחרים של נושי היחיד, הזכאים למזונות והיחיד עצמו.

מלאכת איזון זו הינה מטבעה תלויה בנסיבות הקונקרטיות של כל מקרה. על כן, מדובר בעניין שלגביו מסור לבית המשפט, המצוי בפרטי ההליך והצדדים, שיקול דעת נרחב (רע”א 1437/15 ‏פלוני נ’ פלוני).

הפרמטרים הרלוונטיים

על בית המשפט ליתן דעתו, בין יתר השיקולים ובמיוחד: לסכום החובות של היחיד-החייב, לסכום מזונות הילדים שעליו לשלם מדי חודש, לסכום שבקופת פשיטת הרגל ולהכנסותיו של היחיד. כמו כן נבחנים לא רק צורכיהם ההכרחיים של הזכאים למזונות, אלא גם הכנסותיו של היחיד וכן הכנסותיו העצמאיות של הזכאי למזונות.

 קציבת מזונות אינה מבטלת את חוב המזונות במלואו

הליך קציבת המזונות נועד לאפשר לחייב לעמוד בהתחייבויותיו בתקופת חדלות הפרעון, אך אינו מבטל את חוב המזונות כולו. למעשה, הסכום שנקצב מהווה תשלום חלקי וזמני בלבד מתוך כלל החוב הפסוק, והיתרה תיוותר לעיתים כ”חוב בר תביעה” בדין קדימה, בהתאם למעמדו של חוב המזונות בחוק.

זאת בניגוד לנושים רגילים, שייתכן ויוותרו על חלק מהחוב במסגרת תוכנית הפירעון המאושרת. לפיכך, על החייב להבין כי הקציבה היא פתרון זמני – ולא סיום חוב המזונות.

מזונות ילדים לעולם אינם מופטרים

גם כאשר מוגשת בקשת הפטר כוללת לאחר סיום הליך חדלות הפרעון, חשוב לדעת כי חובות מזונות ילדים אינם נכללים בהפטר. סעיף 175(א)(2) לחוק חדלות פירעון קובע במפורש שחוב בגין מזונות לפי פסק דין אינו מופטר, גם אם ניתן הפטר סופי מחובות אחרים.

למעשה, מדובר באחת מהקטגוריות החריגות שממשיכות לרדוף את החייב גם לאחר שיקומו הכלכלי. מסיבה זו, המלצה מרכזית לעורכי דין היא לשקול קציבה מיידית כבר בשלבים המוקדמים של ההליך, כדי למזער חובות עתידיים ולשמר מסגרת תשלום מאוזנת.

ההליך משפיע גם על תיק ההוצאה לפועל

כאשר חוב המזונות נקצב, ובמיוחד אם יש צו תשלומים חדש, יש לעדכן את לשכת ההוצאה לפועל המטפלת בגביית המזונות, כדי למנוע ריבוי הליכים כפולים. כך, נמנעים עיקולים סותרים, ונשמרת עקביות בין פסקי הדין.

עם זאת, יש להדגיש כי לא ניתן לכפות על הזוכה להסכים לקציבה – מדובר בהחלטה שיפוטית, ולא בהסכמה בין הצדדים. זוכה שחש עצמו מקופח רשאי להגיש בקשת עיון חוזר בהחלטה.

האם חוב המזונות קבוע או משתנה?

שאלה שחשוב להעלות בהקשר זה היא האם פסק הדין למזונות כולל סכום קבוע בלבד, או שיש בו גם רכיבים משתנים (כגון השתתפות מדור יחסי, חוגים, הוצאות רפואיות וכו’). במצב כזה, הקציבה תחול לרוב רק על הרכיב הקבוע, בעוד שהרכיבים המשתנים יישארו פתוחים לדרישה נפרדת או לאכיפה בהוצאה לפועל.

לכן, בעת ההגשה, חשוב שהחייב יציג לבית המשפט פירוט מלא של מבנה חיוב המזונות, ולא רק את הסכום הכולל שנקבע, כדי שניתן יהיה לקבוע קציבה מדויקת וישימה.

האם ניתן לערער על הקציבה?

אכן, קיימת אפשרות להגיש בקשת רשות ערעור על החלטת קציבה, אך כפי שציין בית המשפט העליון, מדובר בתחום המצוי בליבת שיקול הדעת של הערכאה הדיונית, והנטייה היא שלא להתערב, אלא במקרים של טעות ברורה או חוסר איזון קיצוני בין צורכי הצדדים.

למעשה, מי שמבקש לערער – בין אם חייב ובין אם זוכה – צריך להציג פער קונקרטי ודרמטי בין הקציבה לבין הנתונים הכלכליים, ולהמחיש כיצד ההחלטה אינה עומדת באמות המידה שנקבעו בפסיקה.

קציבת מזונות אינה חלה על חוב עבר

הקציבה חלה אך ורק על התשלומים לעתיד, לתקופת ההליך. היא אינה פוטרת את החייב מחוב עבר שהצטבר טרם כניסתו להליך חדלות פירעון. זוכה המעוניין לגבות את חוב העבר, רשאי להגיש תביעת חוב בתוך ההליך – וזו תיבחן כיתר החובות, בכפוף למעמד העדיף של חוב מזונות בדין.

עו”ד אלינור ליבוביץ, מומחית בגירושין, דיני משפחה, ירושה וגישור משפחתי

**זקוקים לייעוץ פרטני בעניין מזונות בתוך הליך של חדלות פירעון? אתם מוזמנים לפנות אליי בכל עת לקבלת ייעוץ אישי ללא התחייבות, במסגרתו אני מעמידה את כל שנות ניסיוני כעורכת דין בכירה לענייני משפחה למענכם. אשמח לסייע!