קציבת מזונות ילדים בהליך של חדלות פרעון

הליך חדלות הפרעון החליף את הליך פשיטת הרגל

אדם אשר חוייב במזונות הילדים הקטינים בפסק דין של בית משפט לענייני משפחה או של בית דין רבני (בדרך כלל גבר…) ואשר נקלע לחובות מסיבה כזו או אחרת, והגיש בקשה על פי החוק לחדלות פרעון, מגיש את בקשתו לקציבת מזונות ילדים מכוח סעיף 179(א)(2) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע”ח-2018 (להלן: חוק חדלות פירעון).

כדי להגיש בקשה לקציבת מזונות יש צורך שקודם כל יהיה פסק דין למזונות בבית דין או בבית משפט

כבר נפסק שתנאי להקצבת מזונות על ידי בית המשפט של חדלות פירעון, הוא קיומו של פסק דין למזונות של בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הדתי.

ידוע הוא כי למרות השינוי שחל בעניין זה בסעיף 179 לחוק חדלות פירעון לעומת סעיף 128(א) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש”ם-1980, לא השתנתה הדרישה למתן פסק דין כתנאי מקדים לקציבת המזונות ותנאי מקדמי זה עדיין מתקיים.

וראה לעניין זה את רע”א 3239/18 יעקב ז’ק בנזקר נ’ עו”ד מיכאל גבור ו-חדלפ 35178-04-20 עו”ד ניר שדה נ. הממונה על חדלות פרעון’ .

בית משפט של חדלות פרעון יכול אך ורק לקצוב מזונות ולהפחית מפסק הדין אך לא להגדילו

סמכות בית המשפט של חדלות פירעון מוגבלת אך ורק להקציב לזכאי המזונות סכומי כסף, אשר ישמשו למחייתו בתקופה בה מצוי היחיד בהליך חדלות פירעון על חשבון חוב המזונות הפסוק (בע”מ 2255/19 פלוני נ’ פלונית).

בית המשפט של חדלות פירעון רשאי להפחית מסכום המזונות שנקבע בפסק הדין, אך הוא אינו רשאי לקבוע סכום בשיעור גבוה ממנו (רע”א 4540/19  ‏פלוני נ’ פלונית).

לאחרונה ניתן פסק דין בבית המשפט העליון בר”ע      8382/20   פז נ. פז בגין בקשת רשות ערעור של חייב שמזונותיו נקצבו לשלושה ילדים על הסך של 3,000 ובקשתו נדחתה מהנימוק כי: קציבת מזונות לחייב בהליך פשיטת רגל נמצאת בגרעין שיקול דעתה של הערכאה המבררת ואין זו דרכה של ערכאת הערעור להתערב בה אלא אם נפלה טעות יסודית בהחלטה (ראו לדוגמה: רע”א 2968/18 פלוני נ’ פלונית …)

 איזון בין צרכי החייב לבין זכויות הנושים וזכויות הזכאים למזונות

החלטה של בית המשפט בדבר קציבת מזונות מצריכה עריכתו של איזון בין האינטרסים המתחרים של נושי היחיד, הזכאים למזונות והיחיד עצמו.

מלאכת איזון זו הינה מטבעה תלויה בנסיבות הקונקרטיות של כל מקרה. על כן, מדובר בעניין שלגביו מסור לבית המשפט, המצוי בפרטי ההליך והצדדים, שיקול דעת נרחב (רע”א 1437/15 ‏פלוני נ’ פלוני).

הפרמטרים הרלוונטיים

על בית המשפט ליתן דעתו, בין יתר השיקולים ובמיוחד: לסכום החובות של היחיד-החייב, לסכום מזונות הילדים שעליו לשלם מדי חודש, לסכום שבקופת פשיטת הרגל ולהכנסותיו של היחיד. כמו כן נבחנים לא רק צורכיהם ההכרחיים של הזכאים למזונות, אלא גם הכנסותיו של היחיד וכן הכנסותיו העצמאיות של הזכאי למזונות.

עו”ד אלינור ליבוביץ, מומחית בגירושין, דיני משפחה, ירושה וגישור משפחתי

כתובת המשרד: ויצמן 2, תל אביב

יצירת קשר: 03-6969916

רוצים להתייעץ?

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם!

צריכים עורך דין לענייני משפחה/גירושין?

לתיאום פגישת ייעוץ ללא התחייבות

מלאו את הפרטים שלכם | נחזור אליכם בהקדם

עוד בנושא

החלטה חריגה של בית המשפט המחוזי הביאה לפסילת חוות דעתו של מומחה בתחום הנפשי והחלפתו במומחה חילופי, נוכח עבודה רשלנית משהו. בהחלטה הנוגעת לפסילת מומחה התנהל מאבק עז בין ההורים אודות קטין פעוט, כאשר האם עתרה להגבלת המפגשים ועתרה להערכה פסיכיאטרית, ואילו האב טען שאין לכך כל הצדקה עניינית, וכי העבר שאליו מתייחסת האם, שייך […]

שיהוי בתוך תקופת ההתיישנות השתהות בהגשת תביעה אינה, כשלעצמה, שיהוי כמובנה המשפטי.   שיהוי בתוך תקופת ההתיישנות נוצר מקום שיש בהשתהות בפנייה לבית-המשפט משום שימוש לא נאות בזכות התביעה הנתונה לתובע ופגיעה בציפייה הלגיטימית של הנתבע שלא להיתבע.  במקרים בהם שימוש המגיע כדי ניצול לרעה של ההליך השיפוטי  יביע על כך בית המשפט ביקורת. ישנם מקרים […]

ברוב המקרים הבעל הוא זה שהינו המפרנס העיקרי וזה שמביא את מירב האמצעים לכלכלת המשפחה, ועדיין הדברים נכונים בשנת 2023 במאה הנוכחית. אמנם אין ספק שיש נשים יזמיות ומרשימות ביכולות שלהן אך אחוזן הוא נמוך, וכאמור הגבר הוא זה שאחראי על אספקת אמצעי הקיום למשפחה, ובין היתר ישנם גברים המנהלים חברות, בין גדולות ובין קטנות. […]

דילוג לתוכן