צרו קשר
ּ

צמצום זמני שהות של ילד עם אחד מן ההורים נוגד את טובתו ואין לו מקום בתפיסה הנוהגת כיום

לא כל שכן נכונים הדברים כאשר אחד ההורים מבקש כי הסדרי המפגש (מה שהיה קרוי הסדרי ראיה) בין ההורה האחר לבין הילד יתקיימו במרכז קשר.

 

מרכז קשר

מרכז הקשר העירוני הינו מסגרת שאמורה להיות מסגרת המגינה על ילדים ומאפשרת מפגשים בין הורים (ביחד או לחוד) לילדיהם כשהמפגש אינו יכול להתקיים באופן עצמאי מכל מיני סיבות.

המסגרת אמורה להיות תומכת, מקצועית ומסייעת במצבים של נתק בבניית קשר מחודש בין ילדים להורים או שימור קשר יציב ורצוף במצבים של סכסוכי גירושין חריפים, אשר כתוצאה מהסכסוך ישנה הפרעה בקשר שבין ילדים להורה.

המפגשים במסגרת מרכז קשר הינם מוגבלים בזמן ומטרתם לאפשר קשר עצמאי נורמטיבי בין ילדים והורים. משמע השמת ילד למפגש עם ההורה במרכז קשר הינה לתקופת מוגבלת בזמן, והכוונה היא למרכז בו יפגשו ההורה והילד למשך תקופה קצרה ולא לאורך שנים.

משפחות מופנות למרכזי קשר כאשר נמצא שיש קושי בקשר בין ילדים והוריהם או משפחתם על רקע מצבי סיכון לילדים, נפשי או פיסי, משבר גירושין בין ההורים, סכסוך או תפקוד הורי לקוי.

על פי רוב מדובר בילדים שהוריהם נתונים בסכסוך גירושין, ילדים באומנה או ילדים בתהליך אימוץ.

מטרות מרכז הקשר הן שימור ובניה מחדש של הקשר בין הורים לילדיהם וכן חידוש הקשר והידוק הקשר בין הורים או הורה לילדים במצבים שבהם הם אינם גרים יחד, בגלל פירוד, גירושין, נתק ממושך או עזיבת הילדים את הבית למקלט או לאומנה.

 

החסרון של מרכז קשר הוא בעיקר העלבון שהמפגשים כרוכים בו

משמע ההורה שאולץ להיפגש עם הקטינים או הקטין במרכז קשר חש בעלבון עמוק לפיה המערכת סבורה כי הוא מסוכן לילדיו והוא מרגיש כעסים כלפי אשתו גרושתו בת זוגו לשעבר, הדורשת מפגשים אך ורק במסגרת מרכז קשר והמנסה לשכנע את בית המשפט כי זהו המתווה הנכון עבור הילד.

לעיתים מצליח צד כלשהו לשכנע את בית המשפט לאחר ששכנע עו"ס כי הצד השני הוא הורה המסכן את הילד ואזי באמת המפגשים יערכו במרכז קשר.

אף אחד לא אוהב שטוענים נגדו שהוא אלים או מסוכן וכי הוא נדרש לפיקוח. אף אדם לא יכול לקבל טענה לפיה צריך לפקח על המפגשים בינו לבין ילדו. זה הרבה יותר ממעליב.

 

מדוע בכלל הורה אחד מבקש שההורה השני ייפגש עם הילד או הילדים תחת פיקוח ובמרכז קשר

המענה הפשוט הוא חשש מפגיעה בקטין. יש חששות המבוססים על מציאות והיסטוריה ויש חששות לא ריאליים, שכאשר מתקיימת בדיקה של מסוכנות או מסוכנות מינית אפשר להפריך אותם.

יחד עם זאת באם מדובר בטקטיקה בצל הליך גירושין, שאדם יוזם כנגד בן זוגו לשעבר הרי שאם הוא יבנה סיפור מספיק משכנע – בשל רגשות כעס, נקמה, רצון להכניע לתנאים או רצון להתנקם – הוא יוכל לגרום להורה השני – לפרק זמן מסויים – לפגוש בקטין רק במרכז קשר, עד שהגורמים המוסמכים יוכלו להיווכח שאין בכך צורך או תועלת.

לא פעם נתקלתי במומחה אשר טוען כי בדיעבד לא היתה הצדקה לשים את האב ואת הילד/ה במרכז קשר לצורך המפגשים וכי השמה זו גרמה עוול הן לאב והן לילד.

מפגשים של אמהות וילדיהן במרכזי קשר הינם נדירים ביותר ונתקלתי ב- 32 שנות עבודתי במקצוע כעורכת דין בתחום דיני המשפחה והגירושין, רק במקרים שאפשר לספור על יד אחת (אפילו לא שתיים).

ניתן להבחין בצורך בנקמה בה ההורה משוכנע ומשכנע שההורה השני מאד מסוכן.

זהו תהליך שמתחיל ממקום שבא לשמור על האדם, כי אין לו ברירה ובסופו של דבר ממקום של הגנה הופך לדפוס לא יעיל והרסני. בביטוי הגלוי של תהליכים אלו אנו נראה את ההורה המשמורן “דוחף” באופן מודע, מודע חלקית או לא מודע בגלל למקום של סרבנות קשר”.

אדם כזה חווה את בן/בת הזוג כאובייקט רע והמזיק לילד ועל כן משליך עליו את דחפיו ההרסניים כמו: שימוש בכל האמצעים החוקיים והבלתי חוקיים ע”מ לחסום את ביקורי ההורה, מסורב הקשר, התעסקות בצורה כפייתית בשנאה להורה האחר, העצמת תכונותיו השליליות, עיוות סיטואציות במטרה להכפיש דמות הורית זו ועוד.

 

על חשיבות הקשר של קטין עם כל אחד מההורים

חשיבות קשר של קטין עם שני הוריו היא עובדה שאינה במחלוקת ראה לעניין זה עמ"ש 44351-10-17 תמ"ש 56724-11-13 מיום 29.4.14 (פורסם בנבו); תמ"ש 13612-06-14 תמ"ש (ח"י) 7020-07.

הדבר נכון ביתר שאת, עת מדובר בילד רך בשנים ראו: בע"מ (ת"א) 1125/99 ד.ל נ' כ.ז תמ"ש 39770-11-12.

בתוך כך נקבע כי הורה אשר אינו מסוגל לאפשר קשר טוב ותקין של קטין עם ההורה השני, או שאינו רואה את חשיבותו של הקשר, אינו ראוי להיות הורה משמורן ראו: תמ"ש 56878-07-17.

לפיכך, בכדי להורות על צמצום קשר בין קטין למי מהוריו, צריך להיות טעם מיוחד וממשי. הדבר נכון ביתר שאת, כאשר עסקינן בשלב בניית הקשר.

נקודת המוצא היא כי האב "נוהג לטובת הקטין כדרך שהורים מסורים היו נוהגים בנסיבות הענין" ס' 17 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962.

 

מרכז הקשר בראי הפסיקה

על פי מדיניות משרד הרווחה והשירותים החברתיים, עבודת מרכזי הקשר מכוונת בחלק מן המקרים לחיזוק הקשר, ובמקרים אחרים למניעת נתק שהיה קורה אלמלא הטיפול ראו: ענ"א 32887-06-17 ל' נ' מחלקה לשרותים חברתיים – חיפה.

הובהר בפסיקה, לא פעם, כי "… השימוש במרכז הקשר צריך להיעשות רק כשהדבר הכרחי כדי להגן על הילד מפני כל דבר העלול לפגוע בו, ובכלל זה התנהגות או דיבורים שאינם מתאימים בנסיבות העניין" ראו: תמ"ש 2132/07 ע.ב נ' י.ח תמ"ש 56724-11-13.

יובהר כי מרכז הקשר אינו מהווה עונש או סנקציה להורה (או לקטין) בתגובה להתנהלותו. במקרים מתאימים קיימת חשיבות עליונה למרכז הקשר – המהווה כלי חשוב לבניית הקשר בין הורים לילדים. יחד עם זאת, יש לנקוט בצעד של מפגשים במרכז קשר רק לאחר שנבחנו ומוצו כל האמצעים ודרכי הטיפול האחרים רמ"ש 42448-06-19.

 

 

עו"ד אלינור ליבוביץ, מומחית בגירושין, דיני משפחה, ירושה וגישור משפחתי

כתובת המשרד: ויצמן 2, תל אביב

יצירת קשר: 03-6969916

למעלה

לצורך קבלת יעוץ ראשוני,

לתאום פגישה במחיר מוזל ונוח,

וכן להצעת מחיר

לתאום פגישת ייעוץ ללא התחייבות

ּ