במקרים רבים פונה אחד מן ההורים לפתחו של בית המשפט לענייני משפחה, ומבקש לצמצם את זכויות האפוטרופסות של ההורה השני.
בחלק מן המקרים אין לכך הצדקה, וזה נסיון בלתי ראוי לפגוע בזכויות של הורה אשר במקביל לחובותיו כלפי ילדיו זכאי גם לקבוע את אופי החינוך שלהם וזכאי להביע דעתו ולקבוע גם בעניינים רפואיים וכך גם בנושאים נוספים.
יש להבחין בין הורה שאינו מצוי בשום קשר עם ילדיו, לבין מצב בו מתקיימת מחלוקת בין ההורים על טיפול רפואי או דרכי חינוך.
יש להבחין גם בביטול זכות האפוטרופסות, בין מצב בו באופן חד פעמי ניתנת הזכות לאחד ההורים לחתום על הוצאת דרכון במסגרת בקשה ספציפית, או ביטול גורף ומשמעותי של זכויות אפוטרופסות כמו במקרה של הורה שאינו נמצא בארץ ומגדל את הילד בשלט רחוק, בין מבחירה ובין מאילוץ.
מהי האפוטרופסות הטבעית והאוטומטית של הורה על ילדיו?
הוריו של ילד הם האפוטרופסים הטבעיים שלו במשך כל תקופת היותו קטין, כלומר עד לגיל 18. המשמעות היא, שמכוח החוק, עד לגיל 18, ההורים הם אפוטרופסים באופן אוטומטי על ילדם.
ההנחה היא, כי הוריו-אפוטרופסיו של הקטין פועלים לטובתו, כך שההחלטות שמתקבלות על ידם הן ההחלטות הראויות עבורו. יובהר, כי על פי הדין להורים נתונה הזכות היסודית לאוטונומיה בגידול ילדיהם, ללא התערבות של גורמים חיצוניים. לכן, במצב הרגיל, המדינה אינה מתערבת בשיקול דעתו של ההורה במסגרת תפקידו כאפוטרופוס הטבעי של ילדו.
ישנם מצבים שבהם המדינה כן תתערב בנושא, לדוגמה, כאשר ההורים לא ממלאים את תפקידם כראוי. אז נכנס לפעולה חוק הנוער או חוק האימוץ. על פי חוק הנוער יכול בית המשפט לנוער להפקיע את האפוטרופסות ולהעבירה לגורם אחר, לשים את הילד במשפחת אומנה או בפנימיה אם ההורים אינם מתפקדים כהורים.
על פי חוק האימוץ יכול בית המשפט להפקיע את הקשר בין ההורה לילדיו ולנתק אותו לחלוטין כאשר אב ואם אחרים יאמצו את ילדיהם.
תפקידי ההורים – חובות האפוטרופוס
אפוטרופסות ההורים כוללת את החובה והזכות לדאוג לצורכי הקטין.
צורכי הקטין, לפי החוק, כוללים בין השאר את חינוכו ולימודיו. כמו כן נפסק, כי צורכי הקטין כוללים גם נושאים הקשורים בטיפול הרפואי בו.
על-פי הדין, לא ניתן לבצע טיפול רפואי באדם ללא הסכמתו לטיפול. כשמדובר בקטין, יש צורך בהסכמה מדעת של הוריו לטיפול.
גם בהסכמתם לביצוע טיפול רפואי בילד, כבכל נושא אחר, על ההורים לפעול לטובת הילד ולרווחתו, והם אינם רשאים לסרב לטיפול רפואי שהוא לטובת הילד.
שיתוף בין ההורים
בכל עניין הנתון לאפוטרופסותם, חייבים שני ההורים לפעול תוך הסכמה.
הסכמתו של אחד מהם לפעולתו של רעהו, יכולה להינתן מראש או בדיעבד, במפורש או במשתמע, לעניין מסוים או באופן כללי. חזקה על הורה שהסכים לפעולת רעהו, כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר.
כאשר מדובר בעניין שאינו סובל דיחוי, רשאי כל אחד מההורים לפעול על דעת עצמו.
כאשר הורי הקטין חיים בנפרד, הם רשאים להסכים ביניהם, על מי תהיה האפוטרופסות לקטין, כולה או מקצתה. הסכם זה טעון אישור בית המשפט, והוא יאשרו לאחר שנוכח כי ההסכם הוא לטובת הקטין. אם ההורים לא הגיעו להסכם ונותרו חלוקים בנושא הנתון לאפוטרופסותם, תעבור ההכרעה בעניין לבית המשפט.
גם כאשר אחד ההורים מקבל את המשמורת הפיזית על הילד, עדיין נתונים שאר ענייני האפוטרופסות להורים במשותף.
הורה של קטין יכול לבקש ממוסד רפואי (כמו מכל גוף המחויב על-פי דין למסור מידע בכתב להורה בעניין ילדו הקטין), לקבל עותק מהמידע בנפרד מהמידע שנמסר להורהו האחר של הקטין.
מקרים שבהם בית המשפט ממנה לילד אפוטרופוס
ישנם מקרים שבהם, למרות שמדובר בילד שהוא קטין (עד גיל 18), נשללת האפוטרופסות הטבעית של הוריו, ובית המשפט ממנה לילד אפוטרופוס.
על-פי החוק בית המשפט רשאי למנות אפוטרופוס לקטין, כאשר:
שני הוריו של הקטין נפטרו, או שהוכרזו פסולי דין, או שהאפוטרופסות נשללה מהם לפי החוק, או שאינם מסוגלים למלא כלפי הקטין את חובותיהם או שהם נמנעים ללא סיבה סבירה מלמלא את חובותיהם. בית המשפט ישלול אפוטרופסות מהורה לקטין על-פי החוק, רק אם נתמלאו כל התנאים בחוק, מצב זה הינו מצב חריג.
מינוי אפוטרופוס בנוסף להורה
כאשר אחד מהורי הקטין נפטר, או הוכרז פסול דין, או שאינו מסוגל למלא חובותיו או שאפוטרופסותו הוגבלה, וההורה השני נשאר אפוטרופוס, בית המשפט רשאי למנות לקטין אפוטרופוס כללי או לעניינים שיקבע בית המשפט, בנוסף להורה.
בית המשפט לא ימנה אפוטרופוס בנוסף להורה, אלא אם כן ראה סיבה מיוחדת לכך, לטובת הקטין ולאחר שניתנה הזדמנות להורה להשמיע את טענותיו.
במקרה של בני זוג מאותו מין המגדלים יחד את הילד, רשאי בית המשפט למנות את בן הזוג של ההורה הביולוגי לאפוטרופוס על הילד, וזאת בתנאי שההורה הביולוגי הנוסף אינו בחיים או אינו ידוע או אינו בקשר עם הילד.
במספר פסקי דין ניתנו הכרעות בסוגיה זה של ביטול או צמצום זכויות האפוטרופסות, הכרעות שאפשר לראות בהן עקרוניות וחשובות.
בהתאם לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ”ב-1962, הורים הם אפוטרופוסים טבעיים של ילדיהם הקטינים (סעיף 14 לחוק האפוטרופסות), זו נובעת מכוח ההורות הטבעית והביולוגית. המחוקק נזהר מלפגוע באפוטרופסות הטבעית של ההורים והיא מוגנת הרבה יותר מאפוטרופסות הנקבעת במינוי בצו שיפוטי.
ביטול/שלילת אפוטרופסות מהורה
שלילת אפוטרופסות מהורה הינה פעולה חריגה ומוגבלת הנעשית במשורה, לאור המשמעות המשפטית והחברתית העמוקה שלה.
על פי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ”ב-1962, הורים הם האפוטרופסים הטבעיים של ילדיהם הקטינים, זכות וחובה הנגזרת מהקשר הביולוגי והטבעי שבין הורים לילדיהם.
יחד עם זאת, המחוקק והפסיקה מכירים במצבים שבהם נדרשת התערבות, וזאת על מנת להגן על טובת הקטין – עיקרון עליון במערכת דיני המשפחה.
לפי סעיף 27 לחוק, שלילת אפוטרופסות או הגבלתה אפשרית רק בהתקיים תנאים מסוימים, כדוגמת מקרים בהם הורה אינו ממלא את חובותיו ההוריות, מסכן את הקטין או מנוע מלפעול לטובתו, בין אם בשל חוסר יכולת, התנהגות אלימה, ריחוק או הפקרה מתמשכת של הקשר.
הליך זה נתמך גם בחוק הנוער (טיפול והשגחה), תש”ך-1960, אשר מסמיך את בית המשפט לנוער לפעול במקרים חמורים של הזנחה או התעללות.
הפסיקה מוסיפה כי ביטול אפוטרופסות אינה הליך טכני בלבד, אלא החלטה שיש לה השלכות ארוכות טווח על זהותו ורווחתו של הקטין. בתי המשפט מקפידים לבחון כל מקרה לגופו, תוך איזון בין זכותו הבסיסית של הורה להיות מעורב בגידול ילדיו לבין טובת הקטין.
לעיתים, במקום שלילה מוחלטת של אפוטרופסות, נוקט בית המשפט בגישה מאוזנת יותר, המאפשרת צמצום זמני או מוגבל של זכויות ההורה, לצד מתן מנגנונים המבטיחים שהחלטות דחופות יתקבלו באופן מיטבי.
במצבים חריגים בהם ישנה התעלמות שיטתית של הורה מחובותיו או הסכמה מפורשת מצדו לוותר על תפקידו, עשוי בית המשפט להידרש לניתוק האפוטרופסות, גם שלא במסגרת סעיף 27 לחוק.
התפתחויות בפסיקה מצביעות על מגמה לבחון מחדש את עקרונות האפוטרופסות הטבעית במקרים שבהם ניכר כי היא אינה עולה בקנה אחד עם טובת הקטין, תוך היקש מחוקים אחרים כגון חוק האימוץ.
שלילת אפוטרופסות מהורה – ניתוח פסיקה של בית המשפט
כאמור, סעיף 27 לחוק האפוטרופסות דן בשלילת אפוטרופסות או הגבלתה:
“הורה של קטין שבית משפט שלום נקט כלפיו בדרך האמורה בסעיף 3(3) או (4) לחוק הנוער (טיפול והשגחה), תש”ך-1960, רשאי בית המשפט לשלול ממנו את אפוטרופסותו על הקטין או להגבילה, הוא הדין אם הוכח להנחת דעתו של בית המשפט כי נתמלאו התנאים שבהם היה בית משפט שלום נוקט כלפי ההורה בדרך האמורה”.
במקרה בו הוגשה בפני כב’ השופטת נחמיאס מבית המשפט לענייני משפחה בצפון, בקשה האם מתן זכות וחתימה בלעדית בענייני חינוך בריאות וחתימה על דרכון בעניינה של קטינה נעתרה היא לבקשתה למרות שהאב התנגד לסעד המבוקש כאשר הוא טוען שאינו “עציץ”. (תלה”מ 22-03-17723 פלונית נ’ פלוני).
מתיאור המקרה בפסק הדין, עולה כי האב לא היה בקשר כל השנים עם הקטינה, וזו מטופלת באופן מסור ע”י אמה שסובלת אף היא מבעיות נפשיות כתוצאה מפוסט טראומה.
האב ריצה תקופות מאסר בבית הסוהר לפחות פעמיים ולטענתו יש לו ילד חדש והוא בזוגיות. בביקור בית ניתן היה להתרשם כי קיים קשר טוב בין האם לקטינה והאם נותנת לה כל הנדרש לה.
במשך ארבע השנים האחרונות, ההורים אינם בקשר, והמסרים מועברים לאב באמצעות אימו (האם פונה לאימו של האב כדי להעביר אליו לאב מסרים, והיא מחזירה תשובות לאחר שהיא משוחחת עם האב). גם האב וגם הסבתא לא נפגשו עם הקטינה כלל לאורך 4 שנים.
עוד צויין בתסקיר כי הקטינה כיום עומדת לעלות לכיתה א’ וצריכה לעבור אבחון פסיכולוגי לצורך הכנסתה לכיתת חינוך מיוחד, אך האב אינו מוכן לחתום על מסמך זה או אחר הקשור לקטינה, והאם בתחושה כי האב מתנהג כך רק כדי להקשות עליה.
הקטינה, ילדה הזקוקה לטיפולים שונים, אבחונים וכיתת חינוך מיוחד, ולכן יש צורך כי ההורים יהיו מגוייסים לטובתה. אם הורה אחד אינו מוכן להתגייס לטובת הקטינה ולבחון ביחד עם גורמי המקצוע כיצד ניתן לקדם אותה – הרי שאפשר לפקפק בהורותו ולצמצם את זכויותיו.
העו”ס התרשמה כי האב לא מביע נכונות זו, ויתכן שאם לא היתה תביעה מצד האם, האב לא היה מנסה ליצור קשר עם הקטינה גם בעתיד.
האב לא היה מעורב בחיי בתו ולא עשה שום מאמץ כדי להיות איתה בקשר, וכל נטל גידול הבת היה על כתפי האם, לכן להערכת העו”ס לטובת הקטינה, יש לאפשר לאם להיות אפוטרופוס בלעדי בנושא חינוך, בריאות והוצאת דרכון ובנוסף יש להתיר לה לעבור דירה בהתאם לרצונה.
בכל הנוגע לבקשת האב להיפגש עם הקטינה במרכז קשר, המליצה העו”ס שהאב יגיע תחילה לטיפול ביחידה לטיפול באלימות ורק לאחר קבלת התרשמות חיובית מהמטפלים עליו, ניתן יהיה להפנותו למפגשים במרכז קשר עם הקטינה. עולה אם כן כי על אף אלימותו של האב והמאסר שהוא מרצה לא נשללה לחלוטין האפשרות כי יפגוש בקטינה.
החלטת בית המשפט
משכך נעתר בית המשפט לעתירות האם ברובן ואפשר לה להיות אפוטרופוס יחיד בנושאי חינוך, רפואה ומקום מגורים. ב
רוב המקרים האב והאם אמורים לקבל החלטות בנושאים אלה יחדיו ואין לאף אחד מהם עדיפות. המקרה שלפנינו אינו אלא מקרה חריג. ככל הנראה המדובר באב שאורח חייו הינו חריג ומכאן נובעת הנטיה ליתן לאם סמכויות בלעדיות בנושאים מסויימים שהינם משמעותיים.
כב’ השופטת ברגר נתנה פסק דין המנסה לאזן בין הצורך לקבל החלטות בזמן סביר לבין החשיבות הגדולה הקיימת לעובדה ששני ההורים יהיו מעורבים בחיי ילדיהם וגם יהיו מעורבים בקבלת החלטות בעניינם (תלה”מ 27909-06-21) .
לדידו של בית המשפט, הרי שנקודת הפתיחה ונקודת הסיום היא טובתו של הקטין שכן: “טובתם של הילדים היא המגדלור לאורו יש ליתן את ההכרעה, והיא הגורם בלעדיו אין.
במקרה הזה מגיע בית המשפט לכלל מסקנה כי מבחינת טענות הצדדים, טובת הקטין אינה עולה בקנה אחד עם שלילת האפוט’ של האב. כי קיימת משמעות לא פשוטה של שלילת האפוטרופסות מהאב וכי בדרך זאת יש לנקוט במשורה, ורק במקרים המתאימים.
האב מתגורר בארץ, אם כי בעיר מרוחקת מהאם ולטענת האם, האב לא שיתף פעולה עת האם פנתה אליו לחתימה על מסמכים הנוגעים לקטין לטענת האם היא מתקשה להשיג את האב כדי שיחתום על מסמכים הנדרשים וכי הדבר פוגע בטובת הקטין. האב טען שמעולם לא סירב לחתום וכי האם יכולה להשיג אותו בהתקשרות.
בית המשפט קובע כי אין לשלול אפוטרופסות מהאב וכי ראוי ששני הוריו יקבעו דברים מהותיים הנוגעים לחייו ויקבלו החלטות משותפות בנוגע לבנם, ועל כן יש לקבוע מנגנון מיוחד במקרה זה, שבו תינתן לאב אפשרות להתייחס בתוך 72 שעות ממועד פניית האם אליו שאם לא כן – תוכל האם לחתום בשמו ובמקומו.
פתרון זה יוצר איזון בין ההורים.
בכל הנוגע לצורך רפואי דחוף ו/או פעולה רפואית דחופה לקטין, אפשר בית המשפט לאם זכות חתימה יחידה, תוך יידוע האב בסמוך לאחר ביצוע הפעולה הרפואית הדחופה לקטין באחת הדרכים המקובלות לתקשורת כיום.
הכרעה כזו אינה שוללת זכויות אפוטרופסות אלא מאפשרת לאם להתנהל בחופשיות וללא סרבול. והכל כפי שנכתב על ידי כב’ השופט אסף זגורי בא”פ (נצרת) 11916-21-07.
הגבלת אפוטרופסות שלא מכוח החוק
בפסיקה נידונה השאלה האם ניתן להגביל אפוטרופסות של הורה שלא מכוח סעיף 27 לחוק האפוטרופסות, והדעות אינן חד משמעיות בסוגיה זו.
בתמ”ש 53687-07-13 פלונית נ’ היועץ המשפטי לממשלה קבע כב’ השופט השופט אסף זגורי כי הוא חולק על דברי כב’ השופט פיליפ מרכוס בתמ”ש 32732/05 ה.ס. נ’ ר.ס. שסבר באותו המקרה כי שלילת אפוטרופסות צריכה להיעשות בגדרו של סעיף 27 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות.
לעומתו סבר כב’ השופט זגורי כי ניתן לעשות היקש מההסדרים הקבועים בחוק אימוץ ילדים, התשמ”א-1981, ולשלול אפוטרופסות כאשר ההורה מסכים ומעוניין בניתוק הקשר עם ילדיו.
בתמ”ש 36918-06-14 פלונית נ’ היועץ המשפטי לממשלה סבר כב’ השופט זגורי כי במקרה שבו אין האפוטרופוס “הטבעי” פועל לפי קנה המידה שנקבע על ידי חוק הכשרות המשפטית, מפקיר את בתו, אינו דואג לה, אינו בקשר עמה, אינו מתעניין בה ובנעשה בה, הרי האפוטרופסות שוב אינה טבעית ואינה מובנת מאליה ועובר אליו נטל השכנוע להוכיח כי הוא רשאי לשמש כאפוטרופוס טבעי.
בתיק א”פ 23352-02-17 פלונית נ’ פלוני נידונה תביעת אם משמורנית למנותה כאפוטרופסית יחידה ביחס להחלטות רפואיות הנוגעות לילדיהם הקטינים של הצדדים.
באותו המקרה נקבע כי ככל שאין נכונות של הורה לקיים קשר עם ההורה האחר בעניינים הנוגעים לאפוטרופסות ואין נכונות לעמוד בזמני ובהסדרי שהות עם הילדים (ללא שיש מניעה לכך מצד ההורה האחר או מצידם של הילדים), כך צריכה לגבור הנטייה של בית המשפט לאפשר קבלת החלטות יחידנית על ידי ההורה המשמורן.
שלילת אפוטרופסות – לסיכום:
שלילת אפוטרופסות מהורה היא פעולה יוצאת דופן המשמשת כפתרון אחרון במצבים שבהם טובת הקטין נמצאת בסיכון ממשי בשל התנהגות או מחדלים מצד ההורה.
הפסיקה מתווה גישה מאוזנת שבה נשקלות באופן מדוקדק נסיבות המקרה, זכויות ההורים, וחובתם לפעול לטובת ילדיהם.
עם זאת, כאשר ניכר כי הורה אינו ממלא את חובותיו ההוריות לאורך זמן, מפקיר את ילדיו או מסכן את שלומם, בית המשפט נוקט באמצעים נחוצים, לרבות צמצום או שלילת אפוטרופסות, על מנת להבטיח את רווחת הקטין. מהלכים אלו מדגישים את המחויבות של מערכת המשפט להגן על טובת הילד, תוך שמירה על עקרונות הצדק והאיזון שבין זכויות ההורים לבין זכויותיו של הקטין לחיים בטוחים ומטיבים.
בקשה לאפוטרופסות בלעדית על קטין: עקרונות, מסגרת חוקית ודרכי פעולה
**זקוקים לייעוץ פרטני בעניין הכרוך באפוטרופסות? אתם מוזמנים לפנות אליי בכל עת לקבלת ייעוץ אישי ללא התחייבות, במסגרתו אני מעמידה את כל שנות ניסיוני בתחום למענכם. אשמח לסייע!
עו”ד אלינור ליבוביץ, מומחית בגירושין, דיני משפחה, ירושה וגישור משפחתי
*תוכן נוסף בנושא:
