צוואת שכיב מרע: מהי ומה משמעותה המשפטית?
צוואת שכיב מרע היא סוג ייחודי של צוואה במשפט הישראלי, המיועדת לאנשים המצויים במצב גופני או רפואי קשה, עד כדי סכנת מוות, ואינם יכולים לערוך צוואה רגילה בכתב או בפני עדים.
מקור המונח “שכיב מרע” הוא במשפט העברי, ומשמעותו “אדם על ערש דווי”. ההנחה המרכזית היא שאדם במצב כזה מבקש להעביר את רצונו האחרון לפני פטירתו, ולכן הדין מאפשר לו לערוך צוואה בצורה פשוטה יותר, מבלי להקפיד על כל הדרישות הפורמליות של סוגי הצוואות האחרים.
דרישות וצורת צוואת שכיב מרע
צוואת שכיב מרע מעוגנת בסעיף 23 לחוק הירושה, תשכ”ה–1965, אשר קובע את הכללים הבאים לעריכתה:
- אופן הבעת הרצון:
- הצוואה נעשית בעל פה בלבד, כאשר המצווה מביע את רצונו האחרון בפני שני עדים.
- חשוב שהעדים יבינו את לשונו של המצווה ושלא יהיו להם אינטרסים בנכסים שהוא מצווה.
- תיעוד הצוואה:
- העדים מחויבים לתעד את דברי המצווה בכתב באופן מיידי לאחר שנאמרו. התיעוד נחתם על ידם ומועבר לרשם לענייני ירושה או לבית המשפט.
- מועד תוקף הצוואה:
- צוואת שכיב מרע תקפה רק אם המצווה נפטר בתוך 30 יום מיום עריכתה. אם חלפו 30 ימים והמצווה עדיין בחיים, הצוואה מתבטלת, שכן ההנחה היא שהמצווה לא היה במצב של סכנת מוות אמיתית בעת עריכת הצוואה.
הייחודיות של צוואת שכיב מרע
הייחודיות של צוואת שכיב מרע טמונה בכך שהיא אינה דורשת את כל הפורמליות שמאפיינות צוואות אחרות, כמו צוואה בכתב יד, צוואה בפני עדים, או צוואה בפני רשות. גמישות זו נועדה לאפשר לאדם במצב של סכנת חיים להביע את רצונו האחרון גם בנסיבות דחופות, שבהן לא ניתן להיעזר בכלים משפטיים רגילים.
עם זאת, על אף הגמישות, ישנן דרישות מחמירות בנוגע לאמיתות הצוואה, כדי למנוע ניצול של מצב המצווה או זיוף דבריו. כך, לדוגמה, על העדים לתעד את דברי המצווה במדויק ולוודא שהם משקפים את רצונו החופשי, ללא השפעה חיצונית או כפייה.
מגבלות ותנאים לפסילת צוואת שכיב מרע
לצוואת שכיב מרע יש גם חסרונות ומגבלות:
חוסר ראיות: מכיוון שהצוואה אינה כתובה על ידי המצווה עצמו, אלא מתועדת בעל פה על ידי עדים, עלול להתעורר קושי להוכיח את אמיתות הצוואה במקרה של מחלוקות משפטיות.
תלות בעדים: מהימנות העדים היא קריטית. אם העדים מתגלים כבלתי מהימנים, הצוואה עלולה להיפסל.
ביטול אוטומטי לאחר 30 יום: אם המצווה שורד את סכנת המוות לאחר 30 יום, הצוואה מתבטלת אוטומטית, גם אם הייתה ערוכה באופן תקין.
עדים לצוואת שכיב מרע: חשיבותם ומשמעותם המשפטית
עדים הם מרכיב קריטי בצוואת שכיב מרע, שכן היא נערכת בעל פה ואינה משאירה אחריה מסמך חתום בידי המצווה. תפקידם של העדים הוא להבטיח את האותנטיות של הצוואה, לשמש ראיה לתוכן דברי המצווה ולתעד את רצונו האחרון בצורה מדויקת ואמינה. על כן, החוק מטיל דרישות מחמירות על זהותם ותפקודם של העדים בצוואת שכיב מרע.
מי יכולים להיות עדים לצוואת שכיב מרע?
על פי חוק הירושה, תשכ”ה–1965, ישנם קריטריונים מרכזיים הנוגעים לכשירותם של עדים לצוואת שכיב מרע:
- כשירות משפטית:
- העדים חייבים להיות בגירים (מעל גיל 18) ובעלי כשרות משפטית מלאה.
- הם אינם יכולים להיות פסולי דין או במצב רפואי או נפשי המונע מהם להבין את תוכן הצוואה.
- עצמאות ואי-תלות בצוואה:
- העדים אינם יכולים להיות נהנים מהצוואה או בעלי אינטרס כלשהו בתוכנה.
- אדם המקבל חלק בעיזבון מכוח הצוואה אינו רשאי לשמש כעד, שכן הדבר עלול להטיל ספק באובייקטיביות שלו ולגרום לפסילת הצוואה (סעיף 35 לחוק הירושה).
- יכולת להבין את לשונו של המצווה:
- העדים חייבים להבין את לשונו של המצווה כדי להבטיח שהם מבינים את רצונו במדויק. אם יש קושי בהבנת השפה, יש צורך במתורגמן, שיתעד את הדברים בצורה ברורה.
תפקידם של העדים בצוואת שכיב מרע
תפקידם של העדים לצוואת שכיב מרע רחב וכולל מספר שלבים קריטיים:
- נוכחות בעת אמירת הצוואה:
- המצווה חייב להצהיר על רצונו בפני שני עדים לפחות. העדים צריכים להיות נוכחים יחד באותו הזמן ולשמוע את כל דבריו.
- עליהם לוודא שהמצווה הביע את רצונו בצורה ברורה, ללא כפייה, השפעה בלתי הוגנת או מצבים המעלים ספקות בדבר גמירות דעתו.
- תיעוד מידי של הצוואה:
- לאחר אמירת הצוואה, על העדים לתעד בכתב את דברי המצווה בצורה מדויקת ומיידית. התיעוד חייב לכלול את תוכן הצוואה, פרטי המצווה, נסיבות עריכתה ותאריך מדויק.
- על העדים לחתום על המסמך שתיעדו ולהגיש אותו לרשם לענייני ירושה או לבית המשפט לענייני משפחה.
- וידוא כשרות המצווה:
- העדים צריכים לוודא שהמצווה היה במצב כשרות משפטית בעת אמירת הצוואה – כלומר, שהוא הבין את משמעות דבריו ושהיה במצב נפשי וגופני המאפשר לו להצהיר על רצונו.
מגבלות ותנאים להעדת צוואת שכיב מרע
- חובת מהימנות:
- אמינותם של העדים היא גורם קריטי, במיוחד לאור העובדה שצוואת שכיב מרע נעשית בעל פה. אם מתעורר ספק בנוגע לאובייקטיביות שלהם, או אם קיימות סתירות בעדויותיהם, הדבר עלול להוביל לפסילת הצוואה.
- חשש להשפעה בלתי הוגנת:
- אם יש חשד שהעדים השפיעו על תוכן הצוואה או שכפו על המצווה לומר דבר מה בניגוד לרצונו, הצוואה עשויה להיפסל.
- מועד הגשת התיעוד:
- חובה להגיש את התיעוד לרשם לענייני ירושה או לבית המשפט בסמוך לעריכתה. עיכוב משמעותי בהגשה עלול לעורר ספקות בנוגע לאמינותה של הצוואה.
מעמד העדים במקרה של מחלוקת משפטית
במקרה של מחלוקת משפטית על תוקפה של צוואת שכיב מרע, העדים נדרשים לעיתים להעיד בבית המשפט. עליהם להוכיח את כשרות הצוואה, להסביר את הנסיבות שבהן נערכה ולשקף את דברי המצווה בצורה המדויקת ביותר.
במקרים רבים, פסילת עדים תוביל גם לפסילת הצוואה, מכיוון שהעדים הם היסוד המרכזי להוכחת תקפותה. לכן, חשוב לבחור בעדים מהימנים וניטרליים.
צוואת שכיב מרע – פסיקה של בית המשפט
בתמ”ש 34464-10-147 מ. ואח’ נ’ ע. ואח’ מתייחס השופט מוטי לוי, בין היתר, לסוגית צוואת שכיב מרע בתביעה שהוגשה לפתחו, לעריכת משפט חוזר, בטענה של קיומן של ראיות חדשות שיש בהן לקבוע קיומה של צוואת שכיב מרע.
בהליך זה התבקש בית המשפט לקבל ראיות נוספות שלא הוגשו במסגרת ההליך הראשון, בו ניתן פסק דין.
תנאי בסיסי הוא כי אדם צריך לסבור שהוא עומד נוכח פני המוות
לדברי בית המשפט, ראש וראשון בכדי שצוואה תהא צוואת שכיב מרע צריך שתעשה על על ידי אדם מחמת דאגת המיתה המטרידה אותו (שמואל שילה, פירוש לחוק הירושה תשכ”ה -1965
במקרה שלפנינו כעולה מתצהירו של מר XXXX נראה שהדברים נאמרו על ידי המנוח בעת שנפרד ממר XXX, פרידה זו כמובן מדברי המבקש בעדותו הייתה עת שיצא לביתו מבית החולים (פרוטוקול עמ’ 54-56) שכן המנוח נפטר בביתו ומדוע שיסבור המנוח שהוא יוצא אל מותו.
מעבר לכך נקבע שדיבורים בעלמא המתייחסים באופן כללי לרצונו של הנפטר לעניין מה יעשה ברכושו לאחר מותו או בקשה בעל פה לערוך צוואה בכתב – אפילו אם פרטי הצוואה נאמרו בעל פה-אינם מוכרים כצוואה בעל פה. יש להדגיש את המילה לצוות …אחרת אין להכיר בדבר כצוואה (שילה עמ’ 214).
תצהיר העד המייחס לצוואת שכיב מירע לכאורה נערך באיחור של חצי שנה.
זאת ועוד – תצהירו של מר XXX נערך כחצי שנה לאחר מות המנוח ולאחר שהמבקש הוא ששלח את מר XXXX לפרקליטתו, עורכת דין יל.
די בעיתוי עריכת התצהיר ונסיבות עריכתו כדי לשלול את מהותו כצוואת שכיב מרע.
זאת, ועוד אותו תצהיר אשר נערך כחצי שנה לאחר מות המנוח לא זו שלא נשלח, כאמור, לרשם לענייני ירושה, הוא גם לא הופקד אצל הרשם כדרישת התקנות (שאול שוחט פגמים בצוואות).
התצהיר לא הופקד אצל רשם הירושות.
לו סבר המבקש ו/או מר XXXXX שמדובר בצוואת שכיב מרע חובה הייתה להפקידה אצל רשם הירושות. משעה שהתצהיר נערך על ידי עורכת דין יל לא יכולה להתקבל טענה בדבר אי ידיעה על החובה לעשות כן שהרי דברים אלו ידועים לעורכי דין.
כך גם הדרישה המהותית לציווי בפני שני עדים אינה מתקיימת ואין בשלל התצהירים אשר הוכנו זמן רב לאחר הגשת תובענה זו כדי לרפא את הפגם.
איחור בהפקדת הצוואה
איחור בהפקדת זיכרון הדברים אודות צוואת שכיב מרע, כמו גם איחור ברישומו ובעריכתו יש בהם כדי לפגוע באמינות המסמך המהווה למעשה נדבך חשוב בשאלה קיומה של הצוואה שנאמרה על ידי המצווה ונרשמה.
הפסיקה לא קבעה מסמרות באשר למועד הפקדת זיכרון הדברים וכל תיק נבחן לגופו.
יחד עם זאת מתוך ההן – למד אתה על הלאו. חובת ההפקדה היא חובה. שאלת מהימנות ואמינות המסמך תבחן בין היתר על פי מועד הפקדתו, אך ההפקדה נדרשת.
סעיף 23 לחוק הירושה מחייב שההפקדה תתבצע על ידי שני העדים. יש הסוברים שדי שההפקדה תעשה על ידי אחד העדים או צד ג’ אך גם אלה הרואים באי הקפדה על הפקדה על ידי שני העדים רואים בעצם ההפקדה תנאי אין בלתו.
כך שאם ההפקדה התבצעה על ידי אחד העדים בלבד או צד שלישי עניין לנו בפגם פורמלי הניתן לתיקון לפי סעיף 25 (א) סיפא לחוק, כפוף להוכחת גמירות הדעת של המצווה. קל וחומר נכונים הדברים כאשר אין שני עדים לצוואה..
יודגש, שככל שסבר מר XXX שמדובר בצוואת שכיב מרע היה עליו להפקידו.
לא יכולה להישמע טענה שבהיותו הדיוט לא ידע שעליו לעשות כן, שכן תצהירו נערך על ידי עורכת דין אמונה ועוסקת בתחום, מי שייצגה את המבקש והאחים מול רשם הירושות.
לאור המועד של עריכתם, מהווה זה פגם שאינו ניתן לתיקון מכוח סעיף 25 (א) לחוק הירושה (ת”ע (ת”א) 5790/99 עזבון המנוח בן ציון עושרי ז”ל נ’ שמשון עשרי ע”א 295/85ניג נ’ האפוטרופוס הכללי פ”ד מב(1) 172 ע”א 430/73 אקשטין נ’ כהן פ”ד כח (2) 432.
דעה נוגדת בעניין האפשרות להכשרת אי הפקדת הצוואה
לעומת זאת, יש הסוברים שניתן להכשיר את אי הפקדת הצוואה אצל בית המשפט או הרשם לענייני ירושה (דברי כבוד הנשיא שמגר בע”א 631/88 קהא נ’ לוי פ”ד מד(, אולם גם אלו סוברים שהתנאי לכך יהיה רק אם אין לו לבית המשפט ספק באמיתות הצוואה.
הנה כי כן גם מסמך זה, תצהירו של מר XXXX אינו ראיה חדשה וממילא אין בו לשנות את פסק הדין והוא אינו מקים עילה לקיום משפט חוזר. לפיכך הגשת התובענה החדשה לא הועילה למבקש, ובית המשפט דחה את קיומה של צוואת שכיב מרע בענייננו.
סיכום:
צוואת שכיב מרע היא כלי ייחודי שנועד להבטיח מימוש רצון אחרון של אדם במצב של סכנת מוות, אך מעורבותם של עדים ואמינותם מהווים את עמוד השדרה של תוקפה המשפטי. החוק והפסיקה מדגישים את החשיבות בתיעוד הצוואה בזמן אמת והפקדתה ברשם לענייני ירושה.
מקרים בהם יש ליקויים בתיעוד או באי-הפקדה בזמן הנדרש עשויים להוביל לפסילת הצוואה. דוגמת פסקי הדין שנדונו במאמר ממחישים את המורכבות והצורך בעמידה מדוקדקת בדרישות החוק.
תוכן נוסף שעשוי לעניין אתכם:
צוואת שכיב מרע בבית הדין הרבני זוכה להתייחסות דומה לזו שהייתה מתקבלת בבית המשפט לענייני משפחה
