צוואות וירושות

כללי

נושא הצוואות והירושות מוסדר על ידי חוק הירושה התשכ”ה-1965 אשר תוקן מספר רב של פעמים מהמועד שבו נחקק ועד היום.  חוק הירושה הינו בתוקף החל מתאריך 10.10.65 ועד היום. מעת לעת מתוקן חוק הירושה על מנת להתאימו לרוח הזמן ולשינויים המתחייבים.

על פי סעיף 1  לחוק הירושה –  עם פטירתו של אדם כלל עזבונו עובר לידי יורשיו.

יורשים יכולים להיות יורשים על פי דין, כלומר על פי חוק הירושה,  או נהנים על פי צוואה.

היה ואדם לא הותיר אחריו צוואה – יורשיו זוכים בעיזבונו על פי הכללים הקבועים בחוק הירושה.  ישנם מספר מעגלים (פרנטלות) הקובעים את סדר הירושה כאשר לא קיימת צוואה, בהתחשב בקרבה של הנותרים בחיים למנוח.

היה ואדם הותיר אחריו צוואה, אשר נעשתה על פי אחד מארבעת סוגי הצוואות הקיימים – עובר עזבונו ליורשיו ומחולק ביניהם – כפי שקבע בצוואתו.

הבעלות ברכושו של המנוח, וחלקיהם של כל היורשים (בין על פי חוק הירושה ובין על פי הצוואה) נקבעת עם מתן צו ירושה או צו קיום צוואה.

לצורך הוצאת צו קיום צוואה או צו ירושה יש צורך להגיש בקשה לרשם הירושות.

צו הירושה או צו קיום צוואה אינו יוצר זכויות אלא אך ורק מצהיר על זכויות של היורשים בעיזבון.

מהו עזבון

עזבון אינו אישיות משפטית נפרדת כמו אדם או חברה. כשמציינים את המונח עזבון  מתכוונים לכלל הרכוש שהותיר אחריו אדם עם פטירתו (בלשון מקצועית – מסת הרכוש או מסת העזבון).  העזבון יכול לכלול הן נכסים מוחשיים והן נכסים בלתי מוחשיים. עזבון כולל בדרך כלל: מקרקעין (דירות, בתים מגרשים, חנויות, מפעלי תעשיה וכו’) כספים (באפיקי השקעה שונים בבנקים, בקופות גמל, באופציות, במניות, בקרנות השתלמות, בחברות השקעות וכיוצ”ב) מיטלטלין (רכוש בבית, מכוניות, ציוד וכו’) וכן נכסים בלתי מוחשיים כגון: מוניטין, זכויות יוצרים. כמו כן נכללים במסת העזבון חובות של אנשים זרים כלפי המנוח.

מיהם היורשים

היורשים הינם יורשים על פי הדין (כלומר על פי חוק הירושה) בהעדר צוואה. כאשר קיימת צוואה היורשים הם אלו המנויים והמצוינים בצוואה, על פי החלקים או המנות המצוינים בצוואה.

מהו סדר היורשים

כאמור, ירושה על פי דין חלה על נכסים של אדם אשר לא השאיר צוואה כלל או לגבי נכסים אשר לגביהם לא הייתה כל התייחסות בצוואתו אם עשה צוואה, או לגבי נכסים אשר הוראות הצוואה לגביהם כולם או מקצתם – נפסלו.

אדם יורש את בן זוגו. גם ידועים בציבור אשר אינם נשואים לאחרים יורשים זה את זו בהעדר צוואה.

כאשר יש לאדם ילדים ובן זוג אשר הוא נשוי לו כדין – יורשיו הם ילדיו ובן/בת זוגו בחלקים שווים.  כלומר: בן הזוג יורש מחצית והילדים חולקים ביניהם במחצית האחרת. כך, למשל, אם גבר התאלמן מבת זוגו ולהם ארבעה ילדים, יורש האלמן 50% מן העזבון וכל אחד מהילדים 12.5% מעיזבון אמם המנוחה.

היה ולאדם היה בן זוג ללא ילדים – יורשים הורי או אחי האדם שנפטר מחצית ובן/בת הזוג יורשים את המחצית השנייה.

היה ולאדם ישנם רק ילדים ללא בן או בת זוג – יורשים אותו אך ורק ילדיו.

חוק הירושה מציין מספר מעגלים של יורשים הקרויים בשפה המקצועית: פרנטלות.

היורשים המידיים של אדם הם בן או בת זוגו וילדיו, וכאמור הם חולקים שווה בשווה בעיזבונו (בן/בת זוג מחצית והילדים את המחצית השנייה חולקים ביניהם).

היה ולמנוח לא היו ילדים או בן זוג יורשים אותו ילדי ילדיו, ואם אין – הוריו וילדיהם ואם אין – הורי הוריו וצאצאיהם

כלומר, אם השאיר המנוח יורשים מדרגה ראשונה (בן זוג וילדים) הם אלו אשר יורשים אותו.  אם אין למנוח יורשים מדרגה ראשונה יורשים אותו היורשים מדרגה שניה ואם אין כאלו – ירשו אותו היורשים מדרגה שלישית.

בהעדר קרובים – תירש את המנוח מדינת ישראל.

הוראת סעיף 55 לחוק הירושה מאפשרת ירושה גם בין ידועים בציבור ובתנאי שהידועים בציבור אינם נשואים לאחרים, וכאשר מוכיח בן הזוג שנותר בחיים כי הוא והמנוח חיו כידועים בציבור והוא/היא עומדים בתנאי ההגדרה של ידועים בציבור.

זכות הירושה של בן זוג

בן זוג, לרבות ידוע בציבור יורש את המיטלטלין ואת מכונית הנוסעים של המנוח וזאת בנוסף למחצית מכלל הרכוש של המנוח אם למנוח היו גם ילדים.  בהעדר ילדים – יורש בן הזוג מחצית והורי המנוח או אחיו – את המחצית השנייה.  אם למנוח היה רק בן זוג ולא היו לו ילדים או אחים או הורים – יורש בן הזוג את כל העזבון.

אלמנה זכאית לקבל מן העזבון גם את דמי כתובתה ותוספת כתובה וגם זכאית היא בנסיבות מסוימות למזונות מן העיזבון, ואלו הן זכויות הנובעות מהיותה בת זוגו של המנוח, דהיינו זכויות הנובעות מקשרי האישות שביניהם.

מיהם ידועים בציבור אשר זכאים לרשת

יש לענות על שני תנאים מצטברים:  משק בית משותף וחיי אישות (חיים אינטימיים).

מי כשר לרשת

כל אדם כשר לרשת את זולתו מיום לידתו ועד מותו.  אדם יכול לצוות רכושו גם לילד אשר עתיד להיוולד ובלבד שהוא נולד בתוך 300 ימים מיום הפטירה של המוריש. סעיף 3ב לחוק הירושה מבוסס על ההנחה כי מי שנולד תוך 300 ימים ממועד פטירת המוריש נחשב כולדו והינו רשאי לרשת אותו.

ניתן להוריש את הרכוש גם לתאגיד ולא רק לאדם ובלבד שהדבר צוין במפורש בצוואה.  כאשר מורישים את הרכוש לתאגיד הזוכים בנכסי התאגיד הם אלו אשר זכאים להנות מנכסי העזבון אשר בהם זכה התאגיד.

 מי אינו זכאי לרשת

מי שהורשע בהליך פלילי בכך שגרם בצורה מכוונת למותו של המוריש ו/או מי שניסה לגרום למותו, וכן מי שהורשע בפלילים בכך שניסה או העלים צוואתו האחרונה של המוריש או שזייף אותה או שתבע על פי צוואה מזויפת.

על מנת שייפסל יורש על פי הדין מלרשת את מי שהוא זכאי לרשת יש צורך כי יורשע בפסק דין בהליך פלילי בביצוע העבירה.

האם ניתן להעביר רכוש לאחר המוות שלא בדרך של צוואה

התשובה לכך היא שלילית. מתנה שאדם נותן לאחר על מנת שתועבר אליו לאחר מותו של הנותן פסולה,  אלא אם כן הוא עשה זאת בצוואה. אדם אינו יכול להעביר רכוש כלשהו לאדם אחר או לגוף אחר מתוך כוונה שהרכוש יועבר לאחר מותו,  אלא במסמך הקרוי צוואה. כל מסמך אחר שאינו עונה על דרישות ועל הגדרות הצוואה ואשר מתיימר להעביר רכוש לאדם לאחר מות כותב המסמך – הינו פסול ואינו עומד בדרישות החוק.

הסכם שבו מקנה נותן המתנה זכויות בנכס רק לאחר מותו – הוא הסכם הסותר את הוראות חוק הירושה.

יחסי ממון בין בני זוג

חוק הירושה אינו מתיימר לעסוק בהלכת השיתוף או בחלוקת רכוש בין בני זוג ו/או באיזון משאבים ביניהם.

חוק הירושה מתייחס אך ורק לעיזבון השייך למנוח/ה ולא לבן או לבת הזוג.

ישנם מצבים בהם כלל הרכוש רשום על שם הנפטר ואולם מכוח עקרונות הלכת השיתוף או עקרונות איזון המשאבים – הרכוש הרשום על שם הנפטר שייך אך ורק במחציתו למנוח ואילו המחצית השנייה שייכת לבן או לבת הזוג.

חוק הירושה אינו עוסק בכך כלל. במצבים כאלה על בן הזוג הנותר, אשר הרכוש לא רשום על שמו להגיש כנגד העזבון תביעה לפסק דין הצהרתי שבו יוכרז כי מחצית הרכוש שייכת לו, וכי אך ורק המחצית השנייה נחלקת בהתאם לחוק הירושה או בהתאם לצוואה.

יחסי הממון בין בני הזוג יכולים להשפיע על היקף העזבון ועל שווי הרכוש השייך לעיזבון. מה ששיך לבן הזוג הנותר בחיים מכוח חזקתה שיתוף אינו שייך למסה של העיזבון. על כן על בן הזוג אשר נשאר בחיים להגיש תובענה ובה יעתור למת פסק דין שלפיו רק מחצית מהרכוש שייכת למסה של העזבון ונחלקת על פי הדין או על פי צוואה.

האם יכולים יורשים של בן הזוג לתבוע מכוח הלכת השיתוף את חלקם?

התשובה לכך הינה חיובית. היה ואשה נפטרה וילדיה מנישואין ראשונים הינם יורשיה והרכוש שצברה עם בעלה לא נרשם על שמה ורשום על שם הבעל אשר נותר בחיים – יכולים ילדיה/יורשיה להגיש תביעה לפסק דין הצהרתי בדבר היות מחצית הרכוש שייך לעיזבון של אמם.

דברים אלו נכונים הן לגבי בני זוג אשר נישאו קודם ל- 1.1.74 והלכת השיתוף חלה עליהם,  והן לגבי בני זוג שחוק יחסי ממון התשל”ג-1973, חל עליהם.

סוגי הצוואות

צוואה נעשית באופנים הבאים:

בכתב יד

בעדים

בפני רשות

צוואת שכיב מירע בעל פה

שלושת הדרכים הראשונות – בכתב יד, בפני רשות, ובעדים פתוחות בפני כל אדם בכל מצב ובכל עת.  הדרך הרביעית – בעל פה פתוחה אך ורק בפני אדם שעומד למות ומאמין בכך.

צוואה בכתב יד- נעשית בכתב ידו של המצווה.

צוואה זאת צריכה לא רק להיות כתובה בכתב ידו של המצווה אלא גם להיחתם על ידו ולהיות נושאת תאריך גם הוא כתוב בכתב ידו של המנוח. שלושת המרכיבים הללו הינם עקרוניים ומהותיים.  כתיבת הצוואה בכתב ידו של המנוח הוא דבר מהותי בצוואה ומהווה סימן היכר לצורך ההוכחה שזוהי צוואה אמיתית.

צוואה בעדים – נעשית גם היא בכתב ובנוכחות שני עדים נוספים, זרים, שאין להם טובת הנאה בצוואה ואינם זוכים בה. צוואה כזאת יכולה להיות מודפסת ואינה צריכה להיכתב בכתב ידו של המצווה.

העדים צריכים לחתום על הצוואה ולאשר בחתימתם כי המצווה הצהיר בפניהם שזוהי צוואתו האחרונה וכי זהו רצונו. צוואה כזאת אם כן, נושאת לא רק את חתימת המצווה אלא גם את חתימת שני העדים לצוואה וכן תאריך.

עדים לצוואה הינם בגירים, מעל גיל 18, צריכים להיות כשירים לפעולה משפטית, וצריכים להצהיר שאין להם זיקה לצוואה.

כאשר מצווה אינו יודע קרוא וכתוב או כאשר אינו מבין או קורא את שפת הצוואה – יש צורך לוודא שהמנוח הבין את תוכן הצוואה וכי היא הוקראה והוסברה לו.

דרישת הכתב בצוואה בעדים הינה עקרונית ומהותית.

צוואה בפני רשות– צוואה כזאת נעשית בפני שופט או בפני רשם של בית משפט או בפני רשם הירושות או בפני חבר בית דין דתי או בפני נוטריון

צוואה כזאת נעשית על ידי המצווה באופן אישי בפני הרשות אם בדרך של צוואה רשומה בכתב ואם בדרך של אמירה בעל פיה, כאשר דבריו נרשמים על ידי הרשות ומוקראת בפניו. הרשות חייבת לערוך פרטיכל המפרט את דרך עשיית הצוואה ואת הצהרת המצווה שהדבר נעשה מרצון חופשי.

צוואה בעל פה – יכולה להיעשות אך ורק על ידי שכיב מרע או על ידי  מי שרואה עצמו כשכיב מרע בנסיבות המצדיקות זאת.  כדי שאדם יחשב כמי שרואה עצמו בפני מוות יש צורך בשני מרכיבים:  סכנה ממשית למוות, כאשר מדובר בסכנה אובייקטיבית,  וכן תחושה של אדם כי הוא עומד למות, שזהו המרכיב הסובייקטיבי.

צוואה בעל פה תעשה על דרך אמירת דברי הצוואה בעל פה בפני שני עדים. צוואה כזאת מתבטלת בתום חודש ימים בהנחה שהמצווה לא נפטר.

מי שנעשתה בפניו צוואה בעל פה מחויב להפקיד את זיכרון הדברים אצל הרשם לענייני הירושה והפקדה כזאת הינה מרכיב חיוני.

מה גובר על מה הורשה של קופת גמל בצוואה או קביעת מוטב במסמכי קופת הגמל

הכספים שהותיר אדם בקופת גמל או בביטוח חיים או בקרן השתלמות וכיוצ”ב ישולמו למוטבים ולא ליורשים, במידה ואין זהות בין היורשים למוטבים.  סכומים המשולמים עקב מוות על פי חוזה ביטוח או על פי חברות בקופת פנסיה או בקופת תגמולים אינם נכללים בעיזבון והם ישולמו למוטבים כפי שנקבעו על ידי המנוח.

הוראה בחוזה ביטוחי הינה הוראה לטובת צד שלישי והמוטב זכאי לכספים לא מכוח היותו יורש אלא מכוח היותו מוטב מטעם הנפטר.

ערעור על החלטת הרשם לענייני ירושה

ערעור על החלטת רשם לענייני ירושה מוגש לבית המשפט לענייני משפחה בזכות (ללא צורך בנטילת רשות) ודן בו שופט משפחה. כל מי שרואה עצמו נפגע מהחלטת הרשם יכול ורשאי להגיש ערעור

להיכן מגישים התנגדות לקיום צוואה

ההתנגדות מוגשת לרשם הירושות ומועברת לבית המשפט לענייני משפחה לדיון בהתנגדות. בעקרון כל תובענה לפי חוק הירושה ושעילתה סכסוך בקשר לירושה או לצוואה תידון בבית המשפט לענייני משפחה שלו הסמכות המקומית.

לאן מוגש ערעור על פסקי דין של בית משפט לענייני משפחה בענייני ירושה וצוואות

לבית המשפט המחוזי אשר הוא ערכאת הערעור על החלטות ועל פסקי דין של בית המשפט לענייני משפחה.

מי רשאי לרשת

כל אדם כשר לזכויות ולחובות מגמר לידתו ועד מותו על פי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות תשכ”ב-1962.

יורש הוא גם מי שנולד תוך 300 ימים לאחר מות המוריש והוא נחשב כמי שהיה בחיים במות המוריש.

קיימת חזקה כי מי שנולד תוך 300 ימים לאחר מות המוריש הינו ילדו וככזה הוא רשאי וזכאי לרשת אותו.  חזקה זו ניתנת לסתירה אם הוכח שהוולד נוצר לאחר פטירת המוריש.

גם תאגיד רשאי לרשת עזבונו של מוריש אם הדבר נעשה בצוואה.

האם ילד שנוצר מהפרייה תקופה ארוכה לאחר מות המוריש ייחשב כילדו לצורך חוק הירושה

חוק הירושה אינו נותן מענה לשאלה זו הנובעת מהתפתחות החיים המודרניים המאפשרת הפריה של ביצית בזרע של מנוח.

האם יש הבדל בין ילד שנולד במסגרת הנישואין לילד שנולד מחוץ למסגרת הנישואין לצורך חוק הירושה

התשובה לכך היא שלילית.  כל ילד שהינו ילדו של המוריש זכאי לרשת אותו בחלקים שווים עם שאר הילדים בין אם הילד נוצר במסגרת הנישואין ובין אם לאו, בין אם היה ילד רצוי ומתוכנן ובין אם לאו.  אין הפליה בין ילד לילד לצורך חוק הירושה.

זכות הירושה שקיימת לילדיו של המוריש מוענקת לו מעצם היותו ילד טבעי, פרי חלציו,  ועל כן אין הבחנה בין ילד “חוקי” לבין ילד שנוצר מ”יחסים מזדמנים” ואפילו נוצר מגניבת זרע ובתרמית.

אולם אם המנוח עשה צוואה ובצוואתו הדיר (נישל) את אחד מילדיו – לא ירש אותו ילד מאומה.  יחד עם זאת ילד מתחת לגיל 18 זכאי למזונות מן העזבון גם אם אביו נישל אותו מהירושה.

איך גובים מזונות מן העזבון ומי זכאי להם

מזונות מן העיזבון יכולים לגבות אשת המנוח, ידועה בציבור שלו, וילדים מתחת לגיל 18 שנה.

אם יש זהות בין היורשים לתלויים במנוח – אין משמעות להגשת תביעה כזאת ואולם היה והמנוח הוריש את רכושו לאחרים – יכולים אלמנתו וילדיו הקטינים להגיש תביעה למזונות מן העזבון.

תביעה כזו תתברר בבית המשפט לענייני משפחה.

הסתלקות מירושה

יורש יכול להסתלק מחלקו בעיזבון שהוא זכאי לו על פי חוק הירושה או על פי הצוואה שבה הוא נהנה.  היכולת להסתלק תקפה מהמועד בו נפטר המוריש ועד למועד בו חולק עזבונו.

אם מעוניינים לבצע הסתלקות לאחר הוצאת צו ירושה או צו קיום צוואה יש לעתור לרשם הירושות לתיקון הצו.

האם אדם יכול לתת מתנה לאחר שתינתן לו לאחר פטירתו שלא בדרך של צוואה?

התשובה לכך הינה שלילית.  אדם יכול להעביר רכוש לאחר מותו רק בדרך של צוואה וכל אפשרות אחרת אינה תקפה. הסכם שבו נותן המתנה מקנה זכויות לאחר המוות – עומד בניגוד לחוק הירושה ואינו בר תוקף.

האם אדם יכול לחזור בו מהתחייבות לתת מתנה?

התשובה היא חיובית. כל עוד אדם הינו בין החיים הוא יכול לחזור בו מהתחייבות לתת מתנה לזולת, ואולם לאחר פטירתו יורשיו אינם יכולים לחזור בהם במידה והמוריש לא חזר בו מהתחייבותו לתת מתנה עד לפטירתו.  זכות החזרה מהמתנה אינה עוברת ליורשים עם פטירת המנוח.

מה הזכויות של יורשים של מנוחים שנפטרו בו זמנית?

לעיתים לא קרובות נוצר מצב בו אנשים נפטרים בו זמנית, כמו למשל במקרה של תאונת דרכים או פיגוע חו”ח. במקרה כזה עולה השאלה כיצד יחולקו הזכויות בעיזבונם.

אם לא ניתן לקבוע מהו סדר הפטירה של אלו שנפטרו באירוע אחד זכויות היורשים בעיזבון תיקבענה על פי קרבתם לנפטרים.

את מי יורש ילד מאומץ

גם את ההורים הביולוגיים וגם את ההורים המאמצים, אלא אם כן בצוואה קובעים ההורים אחרת.  בהעדר צוואה על פי חוק הירושה הילד המאומץ נהנה מירושה של שני זוגות ההורים.

האם זכאית אלמנה לקבל את כתובתה, תוספת הכתובה ואת הנדוניה שלה מן העזבון

עקרונית התשובה לכך חיובית, וזאת בתנאי שהאלמנה אינה יורשת, שכן אם הינה יורשת הזכויות שלה “נבלעות”.

תביעה של אישה לבית המשפט לענייני משפחה לקבלת כתובתה, תוספת כתובה ונדוניה הינה רלוונטית כאשר המנוח הוריש את רכושו לאחרים, ואזי זכאית האלמנה גם להגיש תביעת מזונות מן העזבון בנוסף לדרישתה לקבלת הכתובה.

 

עו”ד אלינור ליבוביץ, מומחית בגירושין, דיני משפחה, ירושה וגישור משפחתי

כתובת המשרד: תובל 40, מגדל ספיר, רמת גן 

יצירת קשר: 03-6969916

רוצים להתייעץ?

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם!

צריכים עורך דין לענייני משפחה/גירושין?

לתיאום פגישת ייעוץ ללא התחייבות

מלאו את הפרטים שלכם | נחזור אליכם בהקדם

עוד בנושא

החלטה חריגה של בית המשפט המחוזי הביאה לפסילת חוות דעתו של מומחה בתחום הנפשי והחלפתו במומחה חילופי, נוכח עבודה רשלנית משהו. בהחלטה הנוגעת לפסילת מומחה התנהל מאבק עז בין ההורים אודות קטין פעוט, כאשר האם עתרה להגבלת המפגשים ועתרה להערכה פסיכיאטרית, ואילו האב טען שאין לכך כל הצדקה עניינית, וכי העבר שאליו מתייחסת האם, שייך […]

שיהוי בתוך תקופת ההתיישנות השתהות בהגשת תביעה אינה, כשלעצמה, שיהוי כמובנה המשפטי.   שיהוי בתוך תקופת ההתיישנות נוצר מקום שיש בהשתהות בפנייה לבית-המשפט משום שימוש לא נאות בזכות התביעה הנתונה לתובע ופגיעה בציפייה הלגיטימית של הנתבע שלא להיתבע.  במקרים בהם שימוש המגיע כדי ניצול לרעה של ההליך השיפוטי  יביע על כך בית המשפט ביקורת. ישנם מקרים […]

ברוב המקרים הבעל הוא זה שהינו המפרנס העיקרי וזה שמביא את מירב האמצעים לכלכלת המשפחה, ועדיין הדברים נכונים בשנת 2023 במאה הנוכחית. אמנם אין ספק שיש נשים יזמיות ומרשימות ביכולות שלהן אך אחוזן הוא נמוך, וכאמור הגבר הוא זה שאחראי על אספקת אמצעי הקיום למשפחה, ובין היתר ישנם גברים המנהלים חברות, בין גדולות ובין קטנות. […]

דילוג לתוכן