צוואות וירושות – עקרון ההסתמכות בצוואות הדדיות

צוואות וירושות

עיקרון ההסתמכות בצוואות הדדיות

עו"ד אלינור ליבוביץ, מומחית בגירושין גישור ודיני משפחה

מנהלת את פורום הגירושין בוואלה! מנהלת ובעלים של אתר gerushin.co.il

אינטרס ההסתמכות בצוואה הדדית

זוג עורך שתי צוואות או צוואה הדדית אחת, ובה מסכימים הצדדים כי כל רכוש מכל מין וסוג שהוא יעבור לבן הזוג השני ולאחר אריכות ימיו של בן הזוג שנותר – יעבור ככל הרכוש לילדים.

האם צד יכול לשנות את הצוואה המבוססת על עקרון ההסתמכות? התשובה לכך כלל אינה פשוטה. כמו כן יש ליתן את הדעת מתי מעוניין צד לשנות את הצוואה, לפני פטירת בן הזוג או לאחר הפטירה?

בהקשר זה יש לציין את תיקון 12 לסעיף 8 לחוק הירושה, כאשר סעיף 8א (אשר הוסף לחוק הירושה) אשר קובע כדלקמן:

"8א.  (א)  בני זוג רשאים לערוך צוואות מתוך הסתמכות של בן הזוג האחד על צוואת בן הזוג האחר; צוואות כאמור יכולות להיעשות בין אם הזוכה על פי כל אחת מהצוואות הוא בן הזוג ובין אם הוא גורם שלישי, בין בשני מסמכים שנערכו באותה עת ובין במסמך אחד (בסעיף זה – צוואות הדדיות).

(ב)  לביטול צוואה הדדית לא יהיה תוקף אלא אם כן יתקיים אחד מאלה:

(1)   בחייהם של שני בני הזוג – המצווה המבקש לבטל את צוואתו ימסור הודעה בכתב על ביטול הצוואה למצווה השני; נמסרה הודעה כאמור, בטלות הצוואות ההדדיות של שני המצווים;

(2)   לאחר מות אחד מבני הזוג –

(א)   כל עוד לא חולק העיזבון – בן הזוג שנותר בחיים ומבקש לבטל את צוואתו יסתלק שלא לטובתו, לטובת ילדו או לטובת אחיו של המוריש, מכל מנה או מכל חלק בעיזבון שהוא אמור לקבל לפי הצוואה ההדדית של המצווה שמת;

(ב)   לאחר חלוקת העיזבון – בן הזוג שנותר בחיים ומבקש לבטל את צוואתו ישיב את כל שירש לפי הצוואה ההדדית לעיזבון, ואם השבה בעין בלתי אפשרית או בלתי סבירה – ישיב את שווי המנה או החלק בעיזבון שירש;

(ג)   הוראות סעיף קטן (ב) יחולו אם אין בצוואות ההדדיות הוראה אחרת, ואולם הוראה השוללת לחלוטין את הזכות לבטל את הצוואה בחיי שני בני הזוג – בטלה."

בפסיקה שלפני תיקון 12 לחוק הירושה הגדירה הפסיקה צוואה הדדית כצוואה שבה ההסדרים שקבע אחד המצווים מבוססים על ההסדרים, שקבע המצווה השני, ואשר לא היו נערכים ללא הסדרים אלה (ע"א 4402/98 מלמד נ' סולומון, פ"ד נג(5) 703).

בשנת 2005, תוקן חוק הירושה והוספה לו הוראה הנוגעת לצוואות הדדיות סעיף 8א, חוק הירושה (תיקון מס' 12).

הוראת החוק מגדירה צוואות הדדיות כצוואות הנערכות "מתוך הסתמכות של בן הזוג האחד על צוואת בן הזוג האחר". הוראת החוק קובעת כי "לביטול צוואה הדדית לא יהיה תוקף", אלא בתנאים המפורטים בחוק.

מהם התנאים המפורטים בחוק לצורך ביטול צוואה הדדית?

1. מסירת הודעה בכתב למצווה השני כל עוד בני הזוג שניהם בין החיים (שאז מתבטלות שתי הצוואות ההדדיות).
2. במקרה שאחד מבני הזוג נפטר ניתן והאחר מודיע על הסתלקותו מהעיזבון במקרה זה (כל עוד לא חולק העיזבון) -ההסתלקות היא לטובת ילדו או אחיו של המוריש לאחר חלוקת העיזבון, משמע בן הזוג הרוצה לבטל צוואתו ישיב את כל שירש לפני הצוואה ההדדית לעיזבון, ואם השבה בעין בלתי אפשרית או בלתי סבירה – ישיב הוא את שווי המנה או ישיב את שווי המנה או החלק בעיזבון שירש.

בצוואות הדדיות קיימת סתירה בין שני עקרונות מרכזיים והם: "החופש לצוות" הכולל בתוכו את החופש של המצווה לשנות את צוואתו כרצונו בכל עת (סעיף 27(ב) לחוק הירושה, תשכ"ה-1965) לבין עקרון ההסתמכות של כל אחד מהצדדים לצוואה שעומד בבסיס צוואה הדדית. כל צד לצוואה מצפה כי השני לא ישנה את הוראותיו, בין בחייו של הנפטר הראשון ובין לאחר פטירתו.

הפסיקה כיום נוטה להעניק הגנה לאינטרס ההסתמכות של מצווים בצוואות הדדיות, אולם הגנה זו טרם התגבשה במלואה.