לעיתים הניסיון לחסוך עלויות של עריכת צוואה מביאות להוצאות גבוהות יותר בשל עשייה בלתי מקצועית וכזה הוא המקרה שבפנינו.
המבקש, שאשתו נפטרה לפניו, הגיש בקשה לקיום צוואת אשתו המנוחה ח.כ. ז”ל. המדובר בצוואה בכתב יד שנעשתה לפחות לכאורה על ידי המנוחה ונכתבה בכתב ידה.
לאחר שהמבקש הצהיר כי מדובר בכתב ידה של המנוחה, ולאחר שנשלחו הודעות לילדי המנוחה, הודיע ב”כ היועץ המשפטי לממשלה כי אינו מתנגד לקיום הצוואה של המנוחה.
למרות זאת אין בידי הרשם לענייני ירושה היכולת לקיים את הצוואה וליתן לה תוקף.
לשון הצוואה
המנוחה קובעת בחלק האופרטיבי של הצוואה:
מבקשת אני מכם לחלק ביניכם את כל אשר יותר [כך!] לאחר תשלום חובותיי לחלק הכל שווה בשווה ביניכם. זאת כמובן רק אחרי מאה ועשרים שנות חיי אביכם שכל רכושינו המשותף שייך רק לו עד יומו האחרון. אם אינו חפץ בתכולת הבית… יחולקו אלה ביניכם שווה, אם משה [כך!] מכם יותר [כך!] יחלקו האחרים ביניהם הכל שווה בשווה…”
לאחר מכן כוללת הצוואה הבעת הערכה לעזרא (ככל הנראה לבעלה), לילדיה, לחתנה, וכלתה ומברכת אותם.
צוואה סתומה
מן האמור עולה כי המדובר בצוואה שהיא לכאורה סתומה. בעניין זה קובע סעיף 33 לחוק הירושה, תשכ”ה-1965 כי “הוראה שאין לראות מתוכה למי ציווה המצווה… – בטל”.
אין כל אפשרות להבין מהוראת הצוואה למי ציוותה המנוחה את רכושה.
דרכי פרשנות צוואה על פי אומד דעתו של המצווה
“מפרשים צוואה לפי אומד דעתו של המצווה” מורה סעיף 54(א) לחוק הירושה.
לדעת הרשם לענייני ירושה יש בסיס לטענה כי כוונתה של המנוחה ב”אביכם” המופיע בצוואה היא בעלה, המבקש.
המבקש לא הגיש בקשה להוספת פרטים, דבר שאינו מונע את קיום הצוואה אך עלול לגרום לקשיים במימושו.
זאת ועוד, המנוחה לא פירטה בין מי לחלק את רכושה לאחר פטירת “אביכם”. ייתכן שכוונתה הייתה לילדיה (ונראה שכך סבר גם ב”כ היועץ המשפטי לממשלה”), ייתכן שיש לכלול באלה הזכאים לרכושה גם את חתנה וכלתה המוזכרים בסיפא לצוואה, וייתכן שיש לכלול אחרים.
מילוי החסר בדרך של פרשנות צוואה
דברים אלה לא ניתן ללמוד מלשון הצוואה ויתכן שניתן למלא החסר בדרך של פרשנות הצוואה.
רשם הירושות אינו מוסמך להשלים את החסר בצוואה בדרך של פרשנותה וזכות זו נתונה רק לבית המשפט לענייני משפחה.
על אף תפקידו המעין שיפוטי, הרשם לענייני ירושה הוא רשות מנהלית ואין לו אלא הסמכויות שהוענקו לו בחוק. הסמכות לפרש את הצוואה לא הוענקה לרשם לענייני ירושה ורק בית המשפט הוא המוסמך לבצע פרשנות.
מכוח סעיף 67א(א)(8) לחוק הירושה מורה רשם הירושות על העברת הבקשה לבית המשפט לענייני משפחה באשדוד. בית המשפט לענייני משפחה יעשה ככל הנראה כמיטב יכולתו כדי להבין מה הייתה כוונת המנוחה באמצעות דרכי פרשנות צוואה ובאמצעות ניסיון לאמוד את אומד דעתה של המצווה.
היה ויצליח מה טוב. היה ולא יצליח יהיה על היורשים הפוטנציאליים להגיע להסדר ביניהם על מנת לחסוך הליכים משפטיים, באמצעות הסכם בין יורשים.
פניה לעורך דין העוסק בצוואות ובדיני משפחה הייתה פותרת את התסבוכת שנוצרה שלא לצורך.