אם לשלושה ילדים שידעה שקיצה קרוב בשל מחלה קשה וסופנית השאירה צוואה ובה קבעה כי מעוניינת היא, שהוריה יגדלו את הילדים, ולא בעלה.
מה הסיכויים שחלק זה של הצוואה יקוים, כלומר האם קיים סיכוי שבית המשפט יקבל את בקשתה של המנוחה ויקבע שהאב לא יהיה ההורה המשמורן ויעביר את הטיפול בקטינים להוריה של האישה שהלכה לבית עולמה?
בעוד שבית המשפט מכבד הוראות הניתנות בצוואה בכל הנוגע לרכוש ונוטה לקיים את ההוראות של המנוחה המופיעות בצוואה, כל עוד לא נפלו פגמים בצוואה, הרי קיים סיכוי קלוש שבית המשפט ייעתר להוראה ספציפית זו הנוגעת לא רק לזכויות הילדים אלא גם לזכויותיו של האב, זכויות שאין לפגוע בהן, אלא מסיבה ראויה והולמת.
יש להבחין בין הוראות הנוגעות לרכוש שבאות לידי ביטוי בצוואה לבין הוראות הנוגעות לילדי בני הזוג, כאשר מה שיישקל הוא טובתם וזכויות האב, ויינתן משקל מועט לרצון האם בהיבט זה.
צוואה בלתי חוקית ובלתי מוסרית
יהיה מי שיראה בהוראת האם בצוואה שערכה כסעיף בלתי חוקי ובלתי מוסרי .
חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות קובע כי זכותם וחובתם של הורים כלפי ילדיהם ובין היתר את חובתו של הורה ליתן חינוך מקום מגורים מלבוש ומזון לפיהם של ילדיו.
וזו לשון סעיף 15 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות: אפוטרופסות ההורים כוללת את החובה והזכות לדאוג לצרכי הקטין, לרבות חינוכו, לימודיו, הכשרתו לעבודה ולמשלח-יד ועבודתו, וכן שמירת נכסיו, ניהולם ופיתוחם; וצמודה לה הרשות להחזיק בקטין ולקבוע את מקום מגוריו, והסמכות לייצגו.
עינינו הרואות אם כן, זכויות בצד חובות.
האמנה בדבר זכויות הילד וההלכות שנקבעו בפסיקה מביאות למסקנה שאין בסיס הגיוני להוראה זו שבצוואה ואין לקיימה. בדרך כלל למעט במקרים מיוחדים טובת הילדים הקטינים לגדול אצל אביהם בצורה בלעדית אם אמם נפטרה, ורק בהתקיים סיבה מיוחד שמצדיקה פגיעה בתא המשפחתי לא יהיה רשאי האב לחיות עם ילדיו הקטינים ותשלול זכותו להחזיק בילדיו.
בטלותה של צוואה בלתי חוקית בלתי מוסרית או בלתי אפשרית.
סעיף 34 לחוק הירושה קובע כי הוראת צוואה שביצועה בלתי חוקי, בלתי מוסרי או בלתי אפשרי –בטלה.
בפסיקה הובעה דעה שגם הוראת צוואה הנוגדת את תקנת הציבור בטלה (5715/95 בע”א 5717/95, 3710/96, 6662/96, בבש”א 8415/96 (פסק דינו של כב’ השופט טירקל וכן הפסיקה אליה הוא מפנה : ע”א 245/85 יהודית אנגלמן נ’ מרטה קליין, )פ”ד מג (1)772 ע”א 477/88 היועץ המשפטי לממשלה נ’ אוניברסיטת תל-אביב ואח’, פ”ד מד(484 ,476 (2; ע”א 30/92 שמחה ניימן ואח’ נ’ היועץ המשפטי לממשלה ואח’, פ”ד מז(279– 278 ,275 (2).
על כן הוראת האם שככל הנראה נעשתה בערוב ימיה בהיותה במצב קשה נוגדת את החוק, המוסר והנורמות החברתיות-מוסריות שנקבעו בפסיקה לגבי מעמד הורים כלפי ילדיהם.
המעמד של ההורים כלפי ילדיהם לזכויות ולחובות
בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות תשכ”ב (סעיפים 14,15) קבע המחוקק את מעמדם של ההורים חובותיהם וזכויותיהם כלפי ילדיהם .
עולה אם כן כי זכות ההורים לגדל את ילדיהם היא זכות שהוכרה בפסיקה כזכות יסוד (ראה: ע”א 436/76 פלונית נ’ מ”י ואח’ פ”ד לא(2) 239.
קול הדם
על זכותו של אב להחזיק בבנו עמד כב’ השופט חשין ז”ל בע”מ377/05 פלונית נ’ פלוני ההורים המיועדים לאימוץ נ’ ההורים הביולוגיים, פ”ד ס(1)124,184-185 כדלקמן :
“על כל אלה נזכור כי זכותו של אב להחזיק בבנו אין היא כשאר זכויות שבעולם. נעלה ועמוקה היא משאר זכויות, זכות מן הטבע היא, יש שקוראים אותה “קול הדם”. אכן זכות נעלה היא אותה זכות: הזכות כי יותן לנו להיות הורים לילדינו”.
אמנם זוהי זכות יחסית וניתן להפקיעה במקרים שההורים אינם ממלאים את תפקידם וייעודם, פוגעים בילדיהם וגורמים להם לנזק בשל חוסר יכולת, הזנחה, צריכת סמים, מחלה נפש, או אורח חיים קיצוני (עיסוק בזנות), אך אין זה המקרה כאשר אם נפטרה והאב הוא אדם נורמטיבי המיטיב עם הקטינים.
סיכום
עולה אם כן, כי הוראה מעין זו המצויה בצוואה של הורה שילך לבית עולמו כאשר הילדים קטינים לא תקוים כאשר ההורה הנותר ראוי ומסוגל לגדל אותם בצורה תקינה, וההתערבות באוטונומיה המשפחתית לא תקרה במקרה שאין לכך מקום.