פרשת האונס שלא היה ולא נברא בקפריסין, והשאלה האם להציב מצלמות, להשתמש בטלפון הנייד כדי לצלם או לא? ואיפה עובר הקו הדק בין ההגנה על עצמך ובין פגיעה בפרטיות של האחר?

פרשת הנערים בקפריסין

הגם שאין חולק שצילום של יחסי מין הוא דבר דוחה, בלתי הולם, מבזה את המצולם וכיוצ"ב  – בואו נודה באמת – זה מה שהציל את הנערים מהעמדה לדין בגין אונס במדינה זרה, הליך שהיה לוקח שנה שנתיים, היה עולה להוריהם הון עתק, וקרוב לוודאי שבתקופה זו נאלצים היו הנערים להישאר בקפריסין, גם אם לא בבית העצורים.

התחושות באשר למקרה מעורבות. מצד אחד אם לא היה תיעוד הרי שהנערים היו חשופים לכתב אישום.  מנגד צילום של יחסים אינטימיים הוא בזוי ביותר, גם אם לא מהווה עבירה פלילית. ודאי שהדברים נכונים אם מדובר ב"ארוע רב משתתפים" בלשון עדינה.

יש סכסוך של גירושין – תתעדו!

ישנם מקרים בהם אני מייעצת לגבר, שאני מייצגת בהליך גירושים, לתעד את כל מהלך שהותו בבית, כאשר בני הזוג מצויים בהליך לא נעים של גירושין ו/או פירוד, וכבר היו מצבים בהם האישה בדתה אירוע של אלימות במשפחה, אירוע שלא היה ולא נברא.

תיעוד, באמצעות צילום או אפילו הקלטה של האירוע, תביא לחשיפת האמת כפי שהייתה וקרתה, ומי שלא פגע או איים על זולתו – עשוי לצאת בלא פגע לאחר המפגש עם המשטרה.

ולמה זו עצה שמיועדת לגבר? כי במרבית המקרים תלונות השווא על אלימות במשפחה הינן כנגד גברים. רק מיעוטן של התלונות הינן של גברים כנגד נשים בגין אלימות במשפחה. לאו דווקא ובהכרח בגלל שאין אלימות של אישה כלפי גבר.

יש כאלו מקרים, אלא שמניסיוני גבר לא יתלונן, ואם יתלונן – יבטל את תלונתו כדי שלא לפגוע באשה שהינה אם ילדיו. בשנה האחרונה ייצגתי שני לקוחות, אשר בכל אחד מהמקרים בת זוגם תקפה אותם, והמשטרה רצתה להרחיק אותה, אך בכל אחד משני המקרים הבעל חזר בו מהתלונה, למרות שהייתה תקיפה ממשית, ומאומה לא ארע לאשה.

באחד המקרים האישה ניפצה צלחת על ראש הגבר ובמקרה השני האישה שברה אגרטל על ראשו של בעלה, אך חרף זאת, כל אחד מהגברים שייצגתי ביקש מהמשטרה באותו היום או למחרת היום, לחזור בו מהתלונה.

ברור שיש גם תלונות אמיתיות של נשים וגברים שספגו באלימות במשפחה, ואולם אלה ראוי שיורחקו או למצער – יוזהרו.

רק לאחרונה הוגשה תלונה למשטרה כנגד לקוח שאני מייצגת, ומאחר והאחרון גם הקליט וגם הסריט את האירוע של המפגש במצלמה גלויה – הוא יצא בלא פגע, ולאחר חקירה משטרתית נסגר התיק.  יצוין כי עצם העובדה שהוא הקליט את המפגש במצלמה גלויה עוררה תרעומת של אשתו, ואולם מנגד לולא היה מסריט ומקליט, קיים היה סיכוי שהמשטרה הייתה מעבירה את התיק לפרקליטות לבחינת הצורך האם להגיש כתב אישום אם לאו, שכן האישה התלוננה על אלימות.

צילום ברשות הפרט

מנגד, יש מי שיאמר  כי צילום ברשות הפרט פוגע בפרטיות ויכול לזכות את הצד השני בפיצוי כספי עקב הפגיעה בפרטיות.

כזהו המקרה שנדון ב-17- 1118-09-17,66415-11-17,31095-11-17,40816-10-17,4569-10-712-11-17 שם בעל אשר הפסיק להתגורר בבית, הציב בבית מצלמות נסתרות, גם במקומות פרטיים ביותר, ועל כן נקבע כי ישלם לאשתו פיצויים בגין הפגיעה בפרטיות שנגרמה לה בסכום של 30,000 ₪.  יצוין כי הפיצוי אינו גבוה ומן הסתם שכר טרחת עוה"ד אשר יצג את האישה בהליך המשפטי היה גבוה יותר, משמע אין בטחון שהאישה יצאה נשכרת מכך כלכלית, אך האמירה הברורה היא שאין לפעול כפי שפעל הבעל, ויהיו גם מקרים בהם הפיצוי יהיה גבוה יותר מאשר הסכום שנפסק במקרה ספציפי זה, שם התנהלו תביעות נוספות במסגרת הליך הגירושין של הצדדים.

כב' השופט איתי כץ, קיבל את טענת האישה, שגובתה בעדות שניים מילדיה הבוגרים, ובאישור של חברה שהינה מומחית לציוד מעקב, כי כל הבית היה מרושת במצלמות כולל בשירותים ובאמבטיה. ממש כך!!

נישואין אינם שוללים את הזכות לפרטיות

כב' השופט כץ הבהיר כי לא עצם הנישואים וגם לא עקב של קיומם זכויות קנייניות בבית הצדדים, מתירים לאדם לפגוע בפרטיות של האחר או של בן או בת זוגו ואין בכך כדי לשלול את זכותם של בני הזוג לפרטיות האחד כלפי השניה, ולהיפך.

זכור היטב וידוע פסק הדין שניתן בבית המשפט העליון אשר פסל כראיה צילום והסרטה של גבר את אשתו מנהלת רומן ובוגדת עם גבר אחר, מקיימת יחסי אישות במרתף הבית, לאחר שהוא עצמו כבר לא התגורר בבית, וכי בית המשפט העליון כבר קבע שמרגע שאחד מבני הזוג עוזב את הבית הוא עובר לרשות היחיד של מי שנותר בו – ועל כן, צילום האחר בסתר נחשב לפגיעה בפרטיות.

על פי הדין, צילום ברשות היחיד ללא ידיעתו של המצולם, צילום ברשות הרבים כאשר לא מדובר בצילום מקרי ואקראי, וכן פרסום צילומים מביכים, מבזים או משפילים של אדם ללא ידיעתו ומבלי שנתן לכך את אישורו לכך מראש עשויים להוות פגיעה בפרטיות.

צילום יחסי אישות והפצת התצלומים יהוו פגיעה בפרטיות על פי הדין בארץ

וחזרה לפרשת הנערים בקפריסין – ככל שניתן להבין, הפצת הצילומים אינה מהווה עבירה על החוק שם, בעוד שבארץ הדבר מהווה עבירה על החוק ויכול גם לזכות בפיצוי כספי.

על פי דיני ישראל, ברור שתצלום של יחסי אישות בין אנשים המופצים באינטרנט מהווים פגיעה בפרטיות ועילה לתביעת פיצויים בגין הפרת הפרטיות.  למרות הידיעה הזאת, ידיעה שהיא נחלת רבים, אם לא של כל הציבור כולו, אנשים מצטלמים בעירום ובתנוחות פרטיות, למרות שהם מודעים לכך שיש סכנה ממשית שהתצלומים לא יישארו ברשות אדם אחד בלבד, אלא יופצו.  למרות זאת אנשים רבים מתעדים מצבים אינטימיים וחושפים עצמם להפצת החומר וגם סומכים – שלא בצדק – על היושרה של מי שהחומר מצוי אצלו.

למרות הידיעה שזוהי עבירה על החוק – אין הדבר מונע מאנשים להפיץ תמונות אינטימיות של אנשים אחרים. כמו במקרה של רצון לנקום על פרידה חד צדדית, ניסיון להשיג הישגים כלכליים במסגרת הליך גירושין ועוד ועוד.

כיום, בעידן הטכנולוגי המתקדם, אין יותר פרטיות, וכל אדם צריך לפעול לשקול ולחשוב מה הוא עושה וכיצד הוא מתנהג בין בנוגע לעצמו, ובין בנוגע לאחרים. הדבר נכון לא רק לגבי צילומים ברשות היחיד, אלא גם לגבי פעילות בפייסבוק כגון: פוסטים מעליבים, חשיפת נושאים פרטיים. תגובות קיצוניים ובלשון בוטה וכיוצ"ב.

לא אחת הוגדר הפייסבוק כ"כיכר העיר החדשה".

צילום אדם ברשות הציבור – באילו מקרים צילום במקום ציבורי מהווה עבירה על החוק ומתי לא?

באופן עקרוני, יש לקבל את אישורו של האדם המצולם כדי שלא לפגוע בפרטיותו.  יחד אם זאת כאשר אדם שוהה במקום ציבורי כגון רחצה בחוף הים, שהייה במסעדות, בבתי מלון או בבתי קולנוע ואפילו ברחוב, הרי שאז עסקינן ברשות הרבים, וכל אדם צריך להיות מודע לכך שאפשר לצלמו ואף לעקוב אחריו, והדבר לא יהווה בהכרח פגיעה בפרטיות.

חשוב לדעת כי קיימת עילה להגשת תביעה לא רק במקרים שבהם האדם שצולם ותועד –  ונגרם לו נזק ממשי בעקבות הפגיעה בפרטיותו, אלא שאפשר לקבל פיצוי גם ללא הוכחת נזק, אם נוצרה פגיעה משמעותית בפרטיות של האדם.

עו"ד אלינור ליבוביץ, מומחית בגירושין, דיני משפחה, ירושה וגישור משפחתי

כתובת המשרד: ויצמן 2, תל אביב

יצירת קשר: 03-6969916