מרכז גישור בדיני משפחה

א’ - ה’ : 18:00 - 09:00
050-969-3850
תובל 40, רמת גן
עו"ד אלינור ליבוביץ

מחפשים עורך דין לענייני משפחה?

הגעתם למקום הנכון אלינור ליבוביץ עו"ד גישור, גירושין, דיני משפחה, צוואות וירושות

    פסילת חוות דעת של מומחה בענייני משפחה ובכלל גם בדין האזרחי

    החלטה חריגה של בית המשפט המחוזי הביאה לפסילת חוות דעתו של מומחה בתחום הנפשי והחלפתו במומחה חילופי, נוכח עבודה רשלנית משהו.

    בהחלטה הנוגעת לפסילת מומחה התנהל מאבק עז בין ההורים אודות קטין פעוט, כאשר האם עתרה להגבלת המפגשים ועתרה להערכה פסיכיאטרית, ואילו האב טען שאין לכך כל הצדקה עניינית, וכי העבר שאליו מתייחסת האם, שייך לאירועים שקרו לפני 20 שנה בשירות הצבאי ואינו רלוונטי נוכח חלוף הזמן בין היתר.

    בית המשפט מינה מומחה בתחום הפסיכיאטרי, אך נפלה תקלה חמורה אצל המומחה ובסופו של דבר הורתה ערכאת הערעור (מחוזי) על פסילת חוות הדעת ומינוי מומחה רפואי אחר מהתחום הפסיכיאטרי לבדיקה של האב ומידת מסוכנותו כלפי הבן שהינו פעוט.

    מקרה זה שהתפרסם בפסיקה מדגים דווקא את היוצא מן הכלל ולא את הכלל, כאשר בשגרה בתי המשפט מעריכים את המומחה שמינו, שאחרת לא היו ממנים אותו, וברוב המקרים מאשרים את חוות דעתו ולא פוסלים אותה.

    פסילת מומחה שמונה על ידי בית המשפט עצמו הינה אירוע חריג

    לא בנקל פוסל בית משפט מומחה מטעמו שהוא עצמו מינה ומעמדו של מומחה מטעם בית המשפט הינו מעמד נחשב, שכן המינוי נעשה על ידי ערכאה שיפוטית, לאחר בדיקת איכותו וההמלצות עליו,  ואין הוא מטעם הצדדים. ואולם במקרה זה  המתואר בפתיח, כאשר נשמטו מן המומחה חומרים מהותיים שהיו אמורים להיות בפניו ואשר הם מסמך חשוב משני מומחים בתחום בריאות הנפש, לא היה מנוס מביטול המינוי ופסילת חוות הדעת, תוך מינוי בעל מקצוע מומחה חילופי.  המקרה כאמור חריג ולא קורה לעיתים קרובות, משום מעמדו של המומחה.

    רק לאחרונה ייצגתי בבית הדין הרבני האזורי באזור המרכז, גבר, אשר לאחר תקופה ממושכת, זכה להכרה כי אין הוא יכול לפגוע בבתו או לסכן אותה, ואולם הוא עבר דרך חתחתים כדי לזכות בהכרה זו.  תחילה מונה מומחה ממכון מסוים, אשר חוות דעתו הייתה נראית מבוססת ורצינית, והייתה כתובה היטב וסדורה, ואולם לחקירה הנגדית הגיע המומחה ללא חוות הדעת, התבלבל בעובדות בסיסיות, ועדותו עוררה חשש, ועל כן מונה מומחה אחר במקומו.  גם את חוות הדעת של המומחה האחר ניסתה האם לפסול, גם הוא נחקר, אך למרבה השמחה, המומחה עמד בחקירה הנגדית היטב, ביסס את חוות דעתו ואת הנחות היסוד כמו גם את המסקנות, והבקשה של האם לפסול את חוות הדעת של המומחה השני נפסלה. כל זאת נעשתה גם בהתבסס על תסקיר של פקידת הסעד לסדרי דין אשר תמכה באב ומסקנתה הייתה כי אין בו סיכון כלפי הבת.  אמנם בסופו של דבר יצאה האמת לאור והאב נוכה מכל דופי או חשד לאי כשירות אך מנגד יש לציין כי הדבר ארך זמן, וזמן שיורד לטמיון בחייו של ילד אינו חוזר. בסופו של דבר הטיפול המשפטי הסתיים והאב קיבל את מבוקשתו. הניסיונות לפסול את חוות הדעת שניה לא עלו יפה, משמע יש גבול גם כמה אפשר לפסול מומחים ולהשתלח בהם, שהרי בתי המשפט מכבדים אותם בסופו של יום.

     מקרה ספציפי שנדון בבית המשפט המחוזי במסגרת ערעור בו נפסלה חוות הדעת

    מיד עם הגשת חוות הדעת, הבחין ביהמ"ש לענייני משפחה כי חוו"ד המומחה ביחס לאב נעדרת התייחסות לדו"חות שהתקבלו מד"ר רבינוביץ וד"ר דשאוני ביחס לאב ובית המשפט ביקש הבהרת המומחה האם מידע זה היה לנגד עיניו או לאו. במענה מאותו היום הודיע המומחה כי אותם דו"חות לא הובאו לעיונו אלא רק באחור, ואזי הכין חוות דעת שניה בהתייחס לחומר החסר, אך גישתו לקתה בחסרונות מרובים, דבר שהביא בסופו של דבר לפסילת חוות הדעת והחלפת המומחה.

    הזכות לשלוח שאלות הבהרה למומחה על פי התקנות

    המבקשת שלחה שאלות הבהרה רבות למומחה  ובמקביל עתרה לפני ביהמ"ש קמא למתן צו להמצאת התיק האישי והרפואי של המשיב מצה"ל. המשיב שלח שלוש שאלות הבהרה למומחה, ועתר לפני ביהמ"ש להסרת הפיקוח וכן להורות למומחה לקבלו לצורך תחילת המעקב עליו המליץ. המומחה השיב לשאלות ההבהרה שהצדדים שלחו. הזכות לשאול מומחה שאלות הבהרה וכן הזכות להזמינו לחקירה – מעוגנים בתקנות סדר הדין האזרחי ומשלוח שאלות הבהרה למומחה מקובל, שגרתי, ויצוין כי כרוך בתשלום נוסף.

    עקרונות לפסילת דעת של מומחה

    הלכה היא "שמומחה שמונה מטעם בית המשפט משמש, לצורך בירור התובענה במסגרתה נתמנה, מעין זרוע ארוכה של בית המשפט בתחום מומחיותו. לא בנקל יורה בית המשפט על פסילת חוות דעת מומחה אשר מינה "הכלל הוא כי חוות דעתו של המומחה לא תיפסל אם אין מדובר בפגם היורד לשורשו של עניין, שיש בו כדי לגרום לעיוות דין" (רע"א 7714/05, אלגרה כהן נ' רשות הנמלים והרכבות נמל חיפה).  פסילת חוות דעת מומחה מטעם בית המשפט אינה עניין שבשגרה. נקודת המוצא היא, שהמומחה פעל בהגינות ובתום לב, ולא כל שגגה או תקלה יביאו לפסילתו (רע"א 6116/97 שוחט נ' ציון חברה לביטוח בע"מ).

    גם אם מוכח פגם בחוות הדעת על המבקש לפסול אותה להוכיח כי כתוצאה ממנו נגרם לו עיוות-דין (רע"א 3358/91 סהר חברה ישראלית לביטוח  בע"מ נ' יוסף ציון. מאחר ופסילת חוות דעתו של מומחה אינה עניין שבשגרה, הרי שלפני מימוש צעד כה קיצוני, יש למצות אפשרויות אחרות (רע"א  6116/97 סגן הנשיא, כב' השופט ש' שוחט, רמ"ש 35818-09-22 .

    בפסק דין שניתן לעיל, שאליו אני מתייחסת – התייחס בית המשפט למקרה בו המומחה נתן חוות דעתו על סמך מידע חלקי שהובא בפניו, כאשר רק לאחר שהתבררה עובדה זו, נתן המומחה התייחסות לטענה לפיה רק חלק מהחומר היה לפניו, והשלמת החומר הייתה בשלב מאוחר יותר.

    קביעת בית המשפט לענייני משפחה כי חוות הדעת המתוקנת תקינה ואין לפוסלה – בית המשפט המחוזי סבר אחרת ופסל את חוות הדעת

    למרות הפגמים הרבים בית המשפט קבע כי המומחה ערך חו"ד מקיפה ויסודית לאחר עיון בכלל המסמכים שהומצאו לעיונו והוסיף וקבע כי האם אינה טוענת שהמומחה פעל שלא בהגינות, אלא שחו"ד ניתנה על בסיס מידע חלקי ועל כן הפגם יורד לשורשו של עניין ומחייב פסילתה. עוד קבע בית המשפט לענייני משפחה – כי הפסיקה אליה המבקשת הפנתה אינה רלוונטית לנדון שהרי חו"ד נערכה בסופו של דבר על יסוד כל החומר הרלוונטי. הלכה למעשה המבקשת סבורה שמסקנות המומחה אינן נכונות משום שאינן תואמות את מסקנותיהם של ד"ר רבינוביץ ומר דשאוני. העובדה שהמומחה אינו מקבל את אבחנותיהם של ד"ר רבינוביץ ומר דשאוני – לעניין מצבו של האב – אין משמעותה שהוא מסרב לשנות את חו"ד הראשונה, והמומחה נימק היטב מדוע אינו מקבל את ממצאיהם.

    עוד נקבע כי ידי בית המשפט לענייני משפחה כי המומחה השיב לעשרות שאלות ההבהרה שהמבקשת שלחה לו, ולא שינה מחו"ד מאומה. טענות המבקשת אינן מצדיקות פסילת חו"ד המומחה משהפגמים הנטענים אינם יורדים לשורשו של עניין וממילא לא נגרם כל עיוות דין. המומחה המליץ על הסרת הפיקוח בתהליך מדורג, אגב פיקוח של פסיכיאטר ושל הרווחה. די בכך לשלול את טענות המבקשת לנזק לקטין. יש לזכור שהסוגייה הנדונה הייתה הסרת הפיקוח על קיום זמני שהות של המשיב עם הקטין. מעת שהמומחה שלל מסוכנות כאמור הרי שאין מקום להותרת הפיקוח עד לסיום ההליכים. 

    המתווה המשפטי

    בדרך כלל אין אפשרות לפסול חוות דעת מומחה שמונה על ידי בית המשפט

     ככלל, על אף שבית המשפט אינו מחויב לאמץ את חוות דעתו של המומחה אשר מונה מטעמו, אין לו לסטות ממנה ומממצאיה כל עוד לא קיימת סיבה של ממש וטעמים כבדי משקל לעשות זאת. זאת, בהתחשב בהנחת המוצא, לפיה המומחה הממונה על-ידי בית המשפט הינו אובייקטיבי ויבצע מלאכתו נאמנה, יפעל בהגינות ובמקצועיות, כמו גם במעמדו ובאמון הרב לו זוכה מומחה מטעם בית המשפט, הנובע, בין היתר, מחזקות התקינות והמקצועיות המיוחסות לו () רע"א 1834/18 שירותי בריאות כללית נ' פלונית).

    המומחה נהנה מחזקה שחוות דעתו תקינה והוא נהנה מאמון הגורם הממנה

    לצד חזקות התקינות והמקצועיות מהן נהנה מומחה בית המשפט, ועל מנת להצדיק את האמון הרב שניתן בו, מוטלות על המומחה חובות שונות שהן מקצת החובות המוטלות על בית המשפט עצמו.  בעניין פלונית עמד בית המשפט העליון על שני סוגי חובות עיקריים המוטלים על מומחה זה.

    חובות המומחה

    הסוג הראשון, הנוגע לאתיקה של עבודת המומחה, הן חובות אמון. מכוחן של חובות אלה מוטל על המומחה לנהוג "בתום לב, באובייקטיביות, ללא משוא פנים, בלא ניגוד עניינים ותוך הקפדה על מראית עין של התנהלות תקינה" וכן – רע"א 5611/07 לינצקי נ' קופ"ח של ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י . הסוג השני, הנוגע לעבודה העניינית עצמה, הן חובות מקצועיות. מכוחן של חובות אלה, שומה על המומחה לבצע בדיקותיו במיומנות ובמקצועיות, ולערוך את חוות דעתו על בסיס מלוא החומר הרלוונטי שהובא בפניו, לאחר שעיין בו, התמודד עם האמור בו וגיבש עמדה ביחס אליו (עניין פלונית, בפסקה 12 ; רע"א 600/96 אדרי נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ.

     

    הכלל השגור – פסילת חוות דעתו של מומחה שמונה מטעם בית המשפט שמורה למקרים חריגים בלבד

    ומהם מקרים חריגים" מקרים בהם "חוסר מהימנותם של חוות הדעת או של המומחה יורד לשורש העניין וכאשר עלול להיגרם עיוות דין למי מהצדדים" (רע"א 7479/18 פלוני נ' קרנית חברה לביטוח בע"מ (23.1.2019)). אחת מעילות הפסלות המרכזיות שפותחו בפסיקת בתי המשפט מתקיימת בנסיבות בהן חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט גובשה על סמך חומר רפואי מטעם צד אחד בלבד. משמע לא היה לפניו מלוא החומר הרלוונטי, שזהו עניין מהותי.  פסיקת בית המשפט העליון הכירה בכך שברבים מהמקרים הללו נופל פגם מהותי, שורשי בחוות הדעת, המצדיק את פסילתה.

     

    כך, ברע"א 8152/18 פלוני נ' כלל חברה לביטוח בע"מ נידון מקרה בו ניתנה חוות דעת רפואית של מומחית מטעם בית המשפט בשאלת הקשר הסיבתי בין מצבה הרפואי של התובעת לתאונת הדרכים שעברה וכן גובה נכותה. הנתבעת ביקשה את פסילת חוות דעתה של המומחית לאחר שעמדה לנגד עיניה רק חוות הדעת מטעם התובעת ללא חוות הדעת מטעם הנתבעת. בית המשפט העליון (כב' השופט עמית) אישר את קביעת בית המשפט המחוזי לפיה, על אף שהמומחית פעלה בתום לב, משעמדה לנגד עיניה חוות דעת התומכת בעמדת צד אחד בלבד, נפל פגם מהותי היורד לשורשה של חוות הדעת. בית המשפט עמד על כך שאכן "לא כל פגם יוביל לפסילת חוות דעת, ויש לבחון אם די באמצעים מתונים יותר כדי לרפאו".

    עם זאת, נקבע כי בנסיבות העניין כאשר בפני המומחית עמדה חוות דעת אחת בלבד התומכת בעמדת צד אחד, נכון יהיה לקבל את מסקנת בית המשפט המחוזי, וזאת מבלי להטיל דופי במקצועיות המומחית ובתום ליבה. עוד נקבע כי לאחר שכבר חיוותה המומחית את דעתה לא יהיה בהמצאת חוות דעת שניה בדיעבד כדי לרפא את הפגם שנוצר.

     

    למסקנה דומה הגיע בית המשפט העליון (כב' השופטת וילנר) בעניין פלונית. גם בעניין זה דובר על מקרה בו בפני מומחית בית המשפט לא עמדה חוות דעת מטעם אחד הצדדים בעת עריכת חוות דעתה המקורית. בית המשפט העליון עמד על מטרתן של חוות הדעת מטעם הצדדים: "טרם מינויו של מומחה בית המשפט כבר היו באמתחתו של כל אחד מהצדדים להליך חוות דעת רפואיות של מומחים מטעמו. בחוות דעת אלו מגולמות, הלכה למעשה, טענותיהם העיקריות של בעלי הדין ביחס לחבות וביחס למצבו הרפואי של הניזוק. משכך, ישנה חשיבות רבה לכך שחוות דעת אלו יועמדו לעיונו של המומחה מטעם בית המשפט טרם שיגבש את חוות דעתו. …….. משכך, במקרים כאלה, כבענייננו, בהם המומחה לא מילא אחר חובותיו המקצועיות וגיבש את חוות דעתו מבלי שבחן את חוות הדעת הרפואית מטעם אחד הצדדים להליך (אף אם בשוגג וללא כוונת מזיד מצד המומחה עצמו), נפגעה זכות הטיעון של אותו צד – זכות שהיא אבן יסוד במשפט. על כן, נפל פגם מהותי בחוות הדעת היורד לשורש ההליך, אשר ככלל, לא יהיה ניתן לרפאו. במצב שכזה, הפגיעה בתקינות ההליך, בזכויותיו הדיוניות של בעל הדין שחוות דעתו לא הובאה לפני המומחה, ובמראית העין בכל הנוגע לניטראליות המומחה, היא אינהרנטית לפגם שנפל בהליך גיבוש חוות הדעת, ועל כן מצדיקה את פסילת חוות הדעת ומינוי מומחה אחר"…………….. נמצא כי הפרת החובה לעיין ולבחון את כל חוות הדעת שהוגשו מטעם הצדדים בטרם גיבוש חוות הדעת הראשונה, אף אם הדבר נעשה בשוגג ובתום לב "הובילה לפגם המקרין אף על חוות הדעת המתוקנת שהוגשה מטעמה" וכי "הפגם שעמד ביסוד חוות הדעת הראשונה לא נרפא באמצעות הגשת חוות הדעת המתוקנת. משכך, אין מנוס מלפסול אף את חוות דעתה המתוקנת של המומחית".   ולעניין זה גם פס"ד של בית המשפט העליון (כב' השופטת וילנר) ברע"א 7921/20 פלוני נ' מרכז החינוך העצמאי לת"ת ובתי ספר.

     

    וחזרה למקרה נשוא מאמר זה – לדידו של בית המשפט המחוזי שיושב כערכאת ערעור – מדובר בדוחות שנערכו ע"י פסיכולוגים שונים שפגשו וטיפלו במשיב עם פרוץ המשבר הזוגי ביניהם ועד סמוך למועד בו נפתח ההליך המשפטי בביהמ"ש קמא (לפי הנטען בבקשת רשות הערעור ליוותה ד"ר רבינוביץ את המשיב לאורך כשנה וחצי ופגשה אותו 23 פעמים ואלו ד"ר דשאוני החל לטפל במשיב בחודש פברואר 2021 וטיפל בו באופן אישי כשמונה חודשים. הדברים לא הוכחשו במסגרת התשובה לבר"ע).

     

    הגורמים המקצועיים שסיפקו מסמכים עליהם התבסס המומחה בחוות דעתו המתוקנת, לרבות המומחה עצמו, פגשו את המשיב פעם אחת בלבד או פעמים בודדות לכל היותר. אני מוצא לנכון לציין את הדברים משום שבדו"ח הטיפולי מאת ד"ר רבינוביץ היא תיארה כי בתחילת ההיכרות שלה עם המשיב הוא התגלה כ"בחור אינטיליגנטי מקסים ומגויס" אך במהרה התגלה בחדר הטיפול כ"קשה, נוקשה, ווכחן, כעסן ותוקפני….מסתמנת תמונה ברורה שבראש ובראשונה סובל מ-PTSD קשה…" ולכן לא ניתן לבטל את מידת ההתרשמות. הדוחות מאת הפסיכולוגים רבינוביץ ודשאוני שנערכו בקשר למשיב ושהובאו לפני המומחה מטעם ביהמ"ש חמורים ביותר.

     

    אף המומחה מטעם ביהמ"ש תיאר את הדוחות כ"קשים" בחוו"ד המתוקנת.  מהדוחות עולה כי במהלך הטיפול הפסיכולוגים נחשפו להתנהגות מדאיגה ביותר של המשיב וחששו מאוד לשלום המבקשת והקטין. כך לדוגמא, ד"ר דשאוני תיאר בדו"ח מטעמו כי במהלך הטיפול ,כשהמבקשת הודיעה למשיב על רצונה להיפרד חלה החמרה דרמטית בתדירות ובאופי ההתפרצויות והאיומים עד שלבסוף עלה בו חשש ממשי לפגיעה אפשרית במבקשת, באמה, בד"ר רבינוביץ "ולבסוף גם אמירות מאיימות על פגיעה אפשרית גם בקטין ובעצמו".

    מטרת חיי להרוס לה את החיים…אני רוקם מזימות…אני מחפש לעשות רע…רוצה הרב ובכי…משוש חיי הוא מלחמה ונקמה…

    אין אלא להתפלא שהמומחה לא התייחס לאמירות קשות שאמר האב למומחים שעמם נפגש רבות כאשר ברור שהאמירות קשות ואף יכולות להתפרש כאיום. ברור שלכל אב יש זכויות, אבל אלו ככל הנראה נסוגות מפני החובה והצורך לשמור על בטיחותו של הקטין, על חייו ועל נפשו.

    ד"ר דשאוני תיאר פגישות עם המשיב שהיו קשות וטעונות שבמהלכן הביע שוב ושוב זעם ואיומים בעיקר על המבקשת, אמה, ד"ר רבינוביץ ובהמשך גם על הקטין. ד"ר דשאוני הביא בדו"ח התבטאויות מסמרות שיער מצד המשיב להן נחשף:" מצב מלחמה…מטרת חיי להרוס לה את החיים….בזמן האחרון אני רוקם מזימות….אין לי עוד כלום בחיים האלו…מבחינתי יש רק נקמה שמחזיקה אותי….שיחפשו אותי במדינה ללא הסכם הסגרה וגם בדרך קסם הקטין יגיע אליי….למבקשת הולך להיות 18 שנים פחות 7 חודשים גיהינום…..אני מחפש לעשות רע…רוצה הרס ובכי….משוש חיי הוא מלחמה ונקמה…אני הולך לוותר על החיים שלי כנראה…"

     

    לפי המתואר ד"ר דשאוני החליט להתייעץ אנונימית עם עו"ס לחוק נוער,  ואף התייעץ עמה פעמיים, כשבפעם השנייה זו המליצה לפנות ליחידה למניעת אלימות או למשטרה. ד"ר דשאוני תיאר חששותיו למשבר פסיכוטי שחווה המשיב ובהמשך אף לתגובה פרנואידית מצד המשיב, שהביאו אותו לפנות להתייעץ במסגרת הדרכה מקצועית ובשלב מסוים אף להתייעץ עם עו"ד בנוגע לחובת הדיווח שחלה עליו. יצוין כי הן ד"ר דשאוני והן ד"ר רבינוביץ התרשמו כי האב סובל מפוסט טראומה קשה, בעקבות אירוע בו שיתף אותם (פיגוע לו היה עד כשהיה בגיל 15 ושבו איבד 2 מחבריו הטובים)  טראומה שלא טיפל בה מעולם. נראה כי לאור חומרת תוכנם של הדוחות כלפי המשיב, לא בכדי עמד המשיב במשך תקופה ארוכה על סירובו לוויתור על סודיות רפואית.

     

    לגישת בית המשפט המחוזי, בענייננו נפלה שגגה בעבודתו של המומחה כאשר ערך והגיש את חוות הדעת הראשונה מבלי שעיין בחומרים הללו, הדוחות מאת הפסיכולוגים רבינוביץ ודשאוני, התומכים באופן מובהק בטענות המבקשת באשר למצבו הנפשי של המשיב ומסוכנותו.  לאור המשקל הלא מבוטל שיש לחומרים אלו (דוחות שנערכו כאמור ע"י פסיכולוגים שהתרשמו מהמשיב במסגרת טיפולית, ושהתרשמותם מהמשיב הייתה ממושכת וארוכה הרבה יותר מהתרשמות המומחה מטעם ביהמ"ש), הרי שההתייחסות שניתנה להם ע"י המומחה הממונה על ידי בית המשפט לענייני משפחה, בחוות הדעת המתוקנת – אינה מרפאה את הפגם שנפל ביסוד חוות הדעת הראשונה.

     

    אמנם בית המשפט המחוזי אינו מטיל דופי ביושרו המקצועי של המומחה, עלול להיווצר, ולו למראית עין, חשש כי המומחה התקשה לשנות באופן קיצוני את הערכתו בחוות הדעת הראשונה, שניתנה בהיעדר אותם חומרים.   מסתמן כי המומחה טענה גם בדרך וגם בתוצאה וחוות דעתו נפסלה, הגם שהדבר חריג.

     

    מקרה נוסף של פסילת מומחה הגיע עד בית המשפט העליון

    עוד פסק דין בו התייחס בית המשפט המחוזי בחיפה לפסק דין שניתן על ידי בית משפט לענייני משפחה ניתן גם הוא בהתייחס למומחה שמונה ואשר כנגדו הועלו טענות קשות באשר למקצועיותו ומסקנותיו. ביום 17.8.2021 קיבל בית המשפט לענייני משפחה (כב' השופטת ה' גולדקורן) את הבקשה. בית המשפט ציין כי במקרה דנן התקיימו הנסיבות החריגות שיש בהן כדי לפסול את חוות הדעת של המכון ולמנות מומחה חדש תחתיו.

    אובדן חומרי הגלם

    הפגם, כך נקבע, יורד לשורשו של עניין ויש בו כדי לפגוע בזכויות דיוניות של מי מהצדדים ובזכותם להגיע לחקר האמת. צוין כי העובדה שאין בידי המכון את חומרי הגלם מסכלת את האפשרות להגיש שאלות הבהרה ולחקור בחקירה נגדית את עורך חוות הדעת. בית המשפט ציין כי הוא ער לטענת המשיבה שלפיה ביצוע הליך אבחוני נוסף עשוי להשפיע על מצב הקטינה, אך בנסיבות העניין קבע שאין מנוס מלהורות על עריכת אבחון חדש. בסופה של ההחלטה ציין בית המשפט כי הוא "מורה על הוצאת חוות דעת מכון 'רגעים' מתיק בית המשפט" ונתן הוראות לגיבושה של חוות דעת חדשה.

     

    המשיבה הגישה בקשת רשות לערער על ההחלטה וכב' השופט ס' גיוסי דן בקשה כאילו ניתנה רשות לערער והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה. בית המשפט קיבל את הערעור ומצא כי נפלה שגגה בהחלטת בית המשפט לענייני משפחה. בית המשפט ציין כי בעוד בקשת המבקש הייתה להורות על עריכת חוות דעת חדשה, בית המשפט לענייני משפחה הורה על פסילת חוות דעת המומחה ומינוי מומחה חדש תחתיו.

    היה צריך להוסיף חוות דעת אך לא לפסול את הראשונה רק בגלל אובדן חומרי הגלם משמע הסעד הוא מינוי מומחה נוסף ולא פסילת חוות הדעת

    בית המשפט המחוזי הבהיר כי לא ברור מדוע הוחלט על פסילת חוות הדעת מקום שסעד זה כלל לא התבקש. הובהר כי "אין, ולא יכול להיות חולק בדבר נחיצות העיון בחומרי הגלם, אשר משמשים מומחים לעריכת חוות-דעת, מקל וחומר עת מדובר במומחה מתחום הנפש" (סעיף 16 לפסק הדין), וכי חקירה נגדית אפקטיבית לא יכולה להתקיים בהעדרם.

    עם זאת, נפסק כי אין מדובר בפגם שיורד לשורשו של עניין כך שיש להורות על פסילת חוות הדעת. בית המשפט המחוזי הבהיר כי הטענות נגד המומחה אינן טענות לדעה קדומה או משוא פנים אלא הטענה נוגעת לאובדן חומרי הגלם, וכי הסעד המאוזן והראוי במקרה דנן הוא מינוי מומחה נוסף, ללא פסילת חוות הדעת או הוצאתה מהתיק. בית המשפט הוסיף כי הוצאת חוות הדעת מהתיק היא בלתי מידתית בשים לב למהותה, המאמץ והזמן שהושקעו בעריכתה וחשוב מכך – מצד הקטינה והליכי האבחון שנערכו לה. בית המשפט הורה אפוא על ביטול פסילת חוות הדעת, וביטול ההוראה להוציאה מתיק בית המשפט. עוד נקבע כי המבקש יישא בשיעור של 75% מעלות חוות הדעת הנוספת, וזאת בין היתר משהמשיבה מיוצגת על ידי הסיוע המשפטי.

    אובדן חומרי גלם לא היווה משקל חשוב בבית המשפט העליון

    לטענת המבקש שהגיש בקשת רשות ערעור לפתחו של בית המשפט העליון -הותרת פסק הדין של בית המשפט המחוזי על כנו גורם לעיוות דין ופוגע בזכותו של המבקש להשיג על חוות הדעת של המכון. לשיטתו, יש להורות כבר בשלב זה על פסילת חוות הדעת, מאחר שנמנעת ממנו האפשרות להשיג (מהותית) על חוות הדעת ועל תוכנה.

     

    לטענת המבקש, התנהלות המכון חורגת מהקווים המנחים שפרסם משרד הבריאות לכתיבת חוות דעת פסיכולוגית של מומחה לבית המשפט. עוד כנטען, שגה בית המשפט המחוזי משהתעלם מטענות המבקש בדבר חוסר תום לבה של המשיבה; וכאשר קבע שאובדן כל חומרי הגלם אינו פגם שיורד לשורשו של עניין. לבסוף, משיג המבקש גם על חלוקת התשלום שעליה הורה בית המשפט המחוזי עבור חוות הדעת החדשה.

    בית המשפט העליון לא מצא שיש לדון בבקשה זו בגלגול שלישי והעיף את האב מכל המדרגות. וחבל. להרבה גברים נגרם עוול בדרך משפטית זו שלכאורה הינה תקינה וחוקית אך בפועל פוגעת באב, לפעמים שלא באשמתו.

     

     

    עו"ד אלינור ליבוביץ, מומחית בגירושין, דיני משפחה, ירושה וגישור משפחתי

    כתובת המשרד: ויצמן 2, תל אביב

    יצירת קשר: 03-6969916

     

     

    רוצים להתייעץ?

    השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם!




      חווים אלימות במשפחה? אני כאן כדי לעזור!

      לתיאום פגישת ייעוץ ללא התחייבות

      מלאו את הפרטים שלכם | ונחזור אליכם בהקדם

        חברת קידום אתרים חברת קידום אתרים