בפסק דין קצר מאת כב’ השופט ארז שני מותווים עקרונות להתנהלות של שני הורים, על אף פרידה או גירושין, בכל הנוגע לילדיהם ולתקשורת ביניהם, ואלו הם בתמצית העקרונות.
הסעה לחוגים או לטיפולים
כאשר קטינים שוהים עם מי מההורים, באחריות אותו הורה להביא את הקטינים לחוג או לטיפול, באחריותו ליטול את הקטינים בתום הטיפול או החוב, ולא תישמע טענה לפיה “הוא אינו חפץ לטיפול; הוא אינו רוצה בטיפול” ומדובר בחובה מנדטורית שהיא חלק מן האחריות ההורית.
מומלץ למעט בהפניה למתאמים הוריים או לגורמים טיפוליים ומצופה מהורים למצוא דרך לתקשורת ביניהם בכל הנוגע לילדים
כאשר היחסים ההוריים מלווים במתח גבוה או במה שמכונה “עצימות גבוהה”, אל לנו למהר ולפנות לפתרונות של צדדי ג’ כגון מתאמים הוריים, בין השאר הואיל ולדבר שתי מגרעות:
האחת, מדובר בהשתת עלות על הצדדים אשר צריכים לממן בכסף את חוסר יכולתם לתקשר. לא תמיד חוסר התקשורת יתמיד לאורך זמן וכאשר “ישקע” הסכסוך מן הסתם, יפעלו ההורים כהורים מסורים;
שנית, כאשר בוחרים ההורים צד ג’ מתווך, לא רק אומרת המערכת שהיא נואשה מן ההורים כמסוגלים לקיים את חובתם לתקשר, אלא היא גם פורקת מן ההורים את אחריותם, לנהוג על-פי החוק – לאמור, כדרך שהורה מסור היה נוהג.
יש לציין כי פעמים רבות מידי נוטים בתי המשפט להפנות את הסכסוך ל”מיקור חוץ” דהיינו לפקידות סעד, למתאמים הוריים, לבדיקות פסיכולוגיות כאלה ואחרות, לבדיקות מסוכנות ולבדיקות מסוגלות הורית. בסופו של יום כל הגורמים הללו לא רק שעולים ממון רב אלא שהם מסירים כל אחריות מההורים, שכן הגורמים החיצוניים אמורים לפתור את הבעיות ולא ההורים עצמם.
גישה זו אינה תקינה לדידו של השופט ארז שני ויש בכך הרבה מאד הגיון. כשם שההורים בחרו זה בזו והקימו משפחה מצופה מהם לקחת אחריות גם על פירוק המשפחה ולא רק על בנייתה.
פעמים רבות נשמעות טענות של אמהות כנגד אבות בנוגע לילדים כגון: הוא נוטל סמים, הוא לא אדם אחראי, הוא לא יודע לשמור על סדר יום ולעמוד במשימות.
זה אותו אדם בדיוק שלו נישאתן – הוא לא השתנה. עכשיו כל התכונות הללו שקרצו לכן אמורות להיות לרועץ לאב?
תקשורת חיובית והאזנה בסבלנות להורה השני הינה חלק ממשימות ההורות
מסתבר, כי חלק מן המסירות לקטין היא גם היכולת להאזין בסובלנות ובסבר פנים יפות להורה האחר, גם הימנעות מהפרעה והטרדה כלפי ההורה האחר.
זמני שהות מחייבים את ההורים
למען הסר ספק – כאשר נקבעים זמני שהות לאב, אין בכך כדי לקבוע רק את זכותו לקיים את זמני השהות, אלא באותה נשימה בית המשפט גם אוסר עליו לחדור לתחומה של האם בזמנים אשר יועדו לשהות הקטינים עם האם, והגעת הילדים למוסדות החינוך בכלל זאת.
צריך להבין שכאשר אנשים נפרדים נוצר מרחב פרטי, בו הורה אחד אינו יכול “לצוץ” בבחינת אורח לא קרוא, ולחדור למרחב הפרטי של ההורה האחר.
כאשר שוהים הילדים עם האב למשל בסוף השבוע, לא מצופה מן האם להופיע בהפתעה ולערוך בדיקות; כאשר שוהים הקטינים עם האם, לא מצופה מן האב להזכיר לילדים פתאום את קיומו ולערער את שלוותם. ילדים, במיוחד בגיל הצעיר, זקוקים ליציבות וסדר בחייהם.
איסור על הסתת הקטינים כולל גם איסור של קרובי משפחה להסית את הקטינים כנגד ההורה השני
אחריות הורית בזמני שהות וגם ללא זמני שהות לא רק אוסרת על הסתת קטינים כלפי הצד השני, אלא מחייבת את ההורה לוודא כי משפחת המוצא שלו תציית לאיסור גם כן, ולא יישמע הורה בטענה שאין לו שליטה על בני משפחת המוצא שלו – כי אם אין לו שליטה, אל יפגיש את הקטינים עמם.
חשוב להדגיש כי קשר עם משפחת המוצא הוא חלק מטובת הקטין, אך עדיין לא תמה חובתו של הורה לוודא שהקשר יהיה מיטיב עבור הקטינים ולא רק עבור ההורה עצמו.
אלא מאי?
קל לומר וקשה לביצוע. מטבע הדברים הורים מתגרשים זה מזו לא בשל אהבתם הרבה זה לזו אלא להיפך, ואזי צצים משקעים, כעסים וכיוצ”ב רגשות שנצברו במהלך חיי הנישואין ולא קיבלו ביטוי כלשהו בתהליך עצמו, ובמצב כזה גם לאחר הגירושין, מוצאת הטינה הנסתרת חריצים לצוץ דרכם, ומערכת היחסים לא רק שאינה משתפרת אלא מתעכרת ומתכערת.
משמע יש רצוי ויש מצוי. אך אין בכך לגרוע מההמלצות המפורטות לעיל. מומלץ שלמען טובת הילדים ההורים ינסו לפעול על פי ההמלצות דלעיל ולנהל קשר מכבד וענייני עם הצד ממנו התגרשו וזאת לטובת הילדים.
כך לשיטתו של כב’ השופט ארז שני אשר גם גורס כי לאם מותר גם לנוח מידי פעם.
עו”ד אלינור ליבוביץ, מומחית בגירושין, דיני משפחה, ירושה וגישור משפחתי
כתובת המשרד: תובל 40, מגדל ספיר, רמת גן
יצירת קשר: 03-6969916
