מזונות נקבעים על ידי בית המשפט לא רק מהכנסה שוטפת עכשווית אלא גם בהסתמך, בין היתר, על הכנסה שהיתה בעבר טרם פרוץ הסכסוך בין בני הזוג. בית המשפט מסתמך גם על רכוש קיים, וגם על היכולת הפוטנציאלית של אדם להשתכר
בחינת יכולת כלכלית של הורה לצורך קביעת גובה דמי מזונות בהם יחויב, לוקחת בחשבון את ההשתכרות ואת כלל הרכוש שיש ברשותו, כאשר בית המשפט בוחן בו זמנית את צרכי הילדים, את ההשתכרות של ההורה השני, ואת יחס ההכנסות הפנויות. זוהי ההלכה החדשה שהותקנה בבית המשפט העליון באמצע 2017.
פוטנציאל השתכרות לעומת השתכרות בפועל
באשר להערכת פוטנציאל השתכרות, נפסק לא אחת, כי בסכסוכי משפחה נהגו בתי המשפט להעריך “פוטנציאל ההשתכרות” על יסוד נתונים שונים ובעיקר תוך התחשבות בגיל, עבר תעסוקתי, עבודה נוכחית, מקצוע, השכלה ותארים, ניסיון, מוניטין אישי, הכנסה נטו, שעות נוספות וכיוצ”ב. רק על ידי שיקלול הנתונים הרלוונטיים, ייקבע שיעור פוטנציאל ההכנסה.
הערכת פוטנציאל להבדיל מהשתכרות בפועל מחייבת זהירות
יש לזכור תמיד כי מדובר בהערכה, ומכאן מחייבת היא זהירות רבה בקביעתה, זאת גם לנוכח המשמעויות וההשלכות שתהיינה לה, בקביעת גובה המזונות שיושתו על אותו הורה, ובחלוקת הנשיאה במזונות בין שני ההורים. זהירות זו מתחייבת משום שאותה הערכה מייחסת לאותו הורה יכולת שהוא אינו מממש, והיא מתעלמת מאוטונומית הרצון שלו בבחירת מקצועו לרבות היקף עבודתו באותם מקרים בהם הבחירה נעשתה שלא על רקע רצון להתחמק מתשלום מזונות.
על כן, הערכת הפוטנציאל והעמדתו על סכום העולה בהרבה על זה המתקבל בפועל תתאפשר במקרים חריגים, ובעיקר כאשר הפער ביניהם הוא משמעותי, שעה שהנתונים השונים מצביעים על יכולות גבוהות בהרבה והדבר נתמך בניסיון העבר – השתכרות בפועל של סכומים גבוהים משמעותית מאלה המתקבלים היום.
במקרים מסוימים יאמר בית המשפט להורה כי הכנסתו אינה מספיקה כדי לפרנס את הילדים וכי מבחינתו הוא יכול ללכת לשטוף מדרגות או לעבוד בשמירה בלילה כדי לכלכל את ילדיו כפי צרכיהם.
במקרים אחרים יבחן בית המשפט את היכולת של האדם העובד ויקבע כי אין הוא ממצה את יכולתו ואת פסק הדין יתן בהתחשב בהכנסה שהאדם יכול להגיע אליה מעבודה ולא בהכרח במה שהוא משתכר בפועל.
כך למשל נכונים הדברים לגבי סטודנט שכיום משתכר מעט אך עם קבלת התואר וההסמכה יכול להשתכר יותר.
בית המשפט העליון קבע זה מכבר כי אב שעיקר חובת המזונות מוטלת על כתפיו, חייב למצות את פוטנציאל השתכרות. לציין שגם הכנסות האם נלקחות בחשבון, וכי גם פוטנציאל השתכרותה עומד למבחן וגם היא לא תוכל להפחית באופן מלאכותי את הכנסותיה בכדי להגדיל את מזונות ילדיה.
בעבר היה נקבע כדבר שבשגרה שאישה כלל לא חייבת לעבוד כדי להשתתף בכלכלת ילדיה אך מאז חלפו הרבה מים בירדן והגישה מאוד השתנתה וטוב שכך, שכן בלתי סביר להטיל את כל העול על הגבר בלי לחייב את האישה לשאת גם היא בנטל הכלכלי, שכן גם כששני בני הזוג עובדים עדיין נוכח יוקר המחיה בארץ קשה לפרנס משפחה אם משלמים משכנתא או שכירות בסכומים משמעותיים. היום השיח בבית המשפט הוא שגם אישה צריכה לעבוד וגם באשר אליה מסתכלים על פוטנציאל השתכרותה, וזהו שינוי לא מבוטל.
איך מתייחס בית המשפט להפחתת השתכרות?
הפחתת השתכרות נתפסת לעיתים, כטקטיקה בצל הליך גירושין ובית המשפט מתייחס לה בחשדנות. במקרים רבים, כל צד מנסה להפחית את הסכומים המיוחסים לו או לה. אם אתה עצמאי אתה יכול להקטין את הכנסתך על פי החלטתך. אם אתה שכיר אתה יכול להפחית או לבטל ביצוע שעות נוספות ואזי בכל אחד מן המקרים ההכנסה קטנה.
במקרי קיצון אנשים עוזבים מקום עבודה ובוחרים באחר כדי להקטין את ההכנסה או עושים קומבינה עם קרובי משפחה שמשתפים עמם פעולה.
הוכחת פוטנציאל השתכרות נעשית על בסיס ראיות. בשלב ראשון, יש להתבסס על המשכורת או ההכנסה הממוצעת, ערב פתיחת ההליך המשפטי. זאת ניתן לעשות על ידי הצגת תלושי שכר, דיווחים למס הכנסה וכדומה. כמובן שאפשר גם לדרוש תלושי שכר ו/או דוחות מס לשנים קודמות אם יש בהם כדי להואיל לטענת אחד הצדדים כי ההכנסה הוקטנה מלאכותית וכי הפוטנציאל הבלתי ממומש כרגע – הוא גבוה יותר.
הן הפוטנציאל והן הרכוש חשובים בקביעת המזונות וכיום גם יש משמעות לא מבוטלת לחלוקת הזמנים בין ההורים בכל הנוגע לילדים. את הבסיס לכך נתנה הלכת 919/15 ובתי המשפט הולכים בעקבותיה של הלכה חשובה זו שעשתה מעט צדק עם גברים.
עובדי הייטק
הגם ששוק ההיי טק רותח כיום, מאות אלפי עובדים בשוק העבודה הישראלי שחצו את גיל 40 אינם מוצאים עבודה. עשרות אלפים מהם עבדו בהייטק. במקרים רבים נוצר מצב שבו המועמד נפלט מענף ההייטק בגיל 40-50 ומעלה, לא מצליח למצוא עבודה, ולאחר שחולפת שנה-שנתיים, גם אם מצא מקום עבודה מתאים שמוכן להעסיק אותו, סיכוייו להשתלב בעבודה נמוכים מאחר ובפרק הזמן הארוך הזה שנדרש לו כדי למצוא עבודה – הוא לא הספיק להתעדכן טכנולוגית.
ענף ההייטק מאופיין ב”גילנות” – שילוב של “גיל” ו”גזענות” – זהו מונח שנולד כדי לתאר אפליה בעבודה על רקע גיל מבוגר. בענף ההייטק, כידוע, תופעה זו חריפה יותר מאשר בכל ענף אחר במשק – גם מכיוון שהתכנים המקצועיים בענף מזדקנים כל שנתיים, וגם מכיוון שזירה זו מאופיינת במנהלים צעירים שמרגישים מאוימים על ידי אנשים מבוגרים יותר.
תחום ההייטק כל כך מהיר ודינמי שמבחינה טכנולוגית, דברים שנלמדו לפני שנתיים כבר לא רלוונטיים לשוק העבודה של היום.
הפוטנציאל של עובד הייטק שפוטר
משכך, הערכת פוטנציאל השתכרות לצרכי חיוב במזונות והעמדתו על סכום העולה בהרבה על זה המתקבל בפועל – תתאפשר אך ורק במקרים חריגים, לא כל ניסיון עבר ילמד בהכרח על יכולת השתכרות גבוהה כיום, וככל שניסיון זה הוא מתקופה רחוקה יותר, כך יפחת גם משקלו בהערכת כושר ההשתכרות הנוכחי.
עובדי ההייטק שהפסיקו לעבוד למשך תקופה מסוימת יכולים למצוא עצמם גם במיטב שנותיהם, דהיינו 40-50 ללא מקור פרנסה, ולא בהכרח ניתן להאשים אותם כי ביצעו הפחתת מזונות מלאכותית בצל הליך הגירושין.
כאשר המדובר בעובדי הייטק אשר משתכרים 25-50 אלף ₪ ברוטו לחודש בממוצע (ויש כאלה שגם יותר) לא קל להתמודד עם גישת בית משפט הדורשת מאדם לחזור למקום עבודתו הקודם ו/או למצוא מקום עבודה בשכר דומה או הקובעת את הפוטנציאל לפי מה שהשתכר בעבר.
גילנות – הפליה על סמך גיל
הגילנות קיימת בענפים רבים אבל היא בולטת ומדוברת במיוחד בהייטק אשר מצד אחד נתפס כענף צעיר ומצד שני משווע לעובדים וסובל ממחסור באנשים עם כישורים מתאימים. אמנם בעשרים השנים האחרונות נרשמה עלייה בממוצע הגילים בהייטק וכיום הגיל הממוצע בהייטק אינו שונה מהגיל הממוצע בשוק העבודה, כך לפי דו”ח של רשות החדשנות שהתפרסם בשנת 21, אך עדיין עסקינן בגילאים צעירים. אנו ממעטים לראות אנשים בני 60-70 אשר עובדים בהייטק.
נושא נוסף שעובדים שמבוגרים נאלצים להתמודד איתו בתהליך הקבלה לעבודה הוא הניהול על ידי אנשים צעירים או פחות מנוסים מהם. ישנם מנהלים צעירים שחוששים שלא יידעו לנהל עובדים מבוגרים או שאותם עובדים לא יקבלו אותם כמנהלים בגלל גילם או ניסיונם.
המשמעות של האמור לעיל בהקשר של פסיקת מזונות היא, כי יש להביא בחשבון שאם נפסקים מזונות ילדים לגבר שהינו כבן 40 לערך, ויש שינוי במקום ההעסקה שלו, הוא עוזב, מפוטר, החברה נסגרת ו/או כל שינוי שהוא – יש סיכוי סביר ביותר שאותו אב לא ימצא מקום עבודה בהקדם, אם המדובר בהייטק, ואם הוא באמצע שנות ה-40 שלו יש להניח שהוא יצטרך לעשות הסבה מקצועית, ולעבור לתחומים אחרים, כגון הוראה, בהם השכר הינו כ- 30% לכל היותר או לכל מקצוע אחר, שיבטיח לו מן הסתם השתכרות נמוכה יותר, ואזי לא ניתן יהיה לטעון לפוטנציאל אלא להשתכרות בפועל, המעוגנת במציאות.
התמודדות עם סיטואציה מעין זו מהווה אתגר עבור עורכי דין לענייני משפחה המייצגים אבות המועסקים בתחום ההייטק, ולא תמיד פשוט להבהיר לבית המשפט, כי מה שהיה – מבחינת ההשתכרות – הוא לא מה שיהיה.
עו”ד אלינור ליבוביץ, מומחית בגירושין, דיני משפחה, ירושה וגישור משפחתי
כתובת המשרד: תובל 40, מגדל ספיר, רמת גן
יצירת קשר: 03-6969916