מרכז גישור בדיני משפחה

א’ - ה’ : 18:00 - 09:00
03-6969916
תובל 40, רמת גן
עו

מעוניינים להתגרש וזקוקים לעזרה?

מלאו את הפרטים שלכם | ונחזור אליכם בהקדם

    על מערכת היחסים המשולשת בין הבנק לבין שותפים בחשבון

    אישה וגבר חוברים זה לזו בזוגיות שניה, ואחד מהשניים מצרף את בן/בת זוגו לחשבון קיים, בו יש למחזיק החשבון המקורי, סכום נכבד יותר או פחות.

    האם זכאי הצד המצורף לחשבון למחצית מן הכספים הקיימים בו? האם יש כוונה להקנות מתנה במקרה זה? מה יכולים לטעון היורשים של בעל החשבון המקורי?

    מקרה כזה נדון בערכאת הערעור של בית המשפט המחוזי בחיפה בעמ"ש 48060-05-21.

    המערערת הגישה ערעור על קביעת בית המשפט לענייני משפחה לפיה אין לה זכויות בחשבונות הבנק, על אף שצורפה על ידי בן זוגה, שנפטר בינתיים, לחשבון הבנק שלו.

    בית משפט לענייני משפחה קבע כי לא מדובר ביחסים של בני זוג ידועים בציבור אלא ביחסים של זקן הנשוי לאשה אחרת, מאושפזת, לבין מטפלת שהועסקה על ידי קשיש חולה סרטן, שהרחיקה אותו מילדיו צעד אחר צעד, ביצעה פעולות מכוונות ומתוכננות היטב, נוכח החלטתה להשתלט על רכושו וכספיו.

    נקבע כי המערערת לא הרימה את נטל ההוכחה הנדרש כדי להוכיח שהיא שותפה לחשבונות הבנק של המנוח, אשר מקורם בכספים שהצטברו מעבודתו במשך שנים ולא ממאמץ משותף שכן אם עסקינן במאמץ משותף מן הסתם היה נקבע כי האישה שותפה לכספים הללו. הצדדים חברו זה לזו, לאחר שקודם לכן היו במערכות יחסים שונות ולא היה זה פרק א' לאף אחד מבני הזוג.

    הכספים במקור היו פרי עבודתו של בן הזוג שנפטר. המערערת לא הפקידה ולו שקל אחד בחשבונות אלה ובהליכים קודמים שהתנהלו בין הצדדים, גם לא טענה כי מגיע לה מחצית מרכוש המנוח.

     

    הנטל המוטל על ידוע בציבור כבד יותר מזה של בני זוג נשואים

    המערערת, הידועה בציבור לכאורה, לא הצליחה להרים את נטל ההוכחה הרובץ על הטוען לשיתוף בנכסי הידוע בציבור, נטל אשר הינו כבד יותר מהנטל הרובץ על בן זוג נשוי.

    בית משפט קמא כלומר בית המשפט לענייני משפחה שמע את המערערת והמנוח עוד בחייו והתרשם מהם באופן ישיר כאשר המנוח ביקש צו הגנה מפני המערערת.

    יתר כן המערערת משכה כספים מחשבונו של הקשיש ותביעתה לפסק דין הצהרתי הנוגע לשיתוף בחשבונות הבנק, נועדה אך לחפות על מה שהיא עשתה ולכאורה להכשיר את השרץ.

     

    בית המשפט סבור כי מערכת היחסים בין הצדדים לא הייתה זוגית או מערכת שגרתית

    בית המשפט לענייני משפחה התרשם שלא הייתה פה זוגיות במובנה הפשוט והמקורי. המנוח לא קיים יחסי מין מעולם עם המערערת. תביעתה למתן פסק דין הצהרתי הוגשה שלא בתום לב, בשיהוי של 8 שנים לאחר פטירת המנוח, וזאת רק כדי להימנע מהשבת הסך של מיליון ₪, אותם משכה מחשבון הבנק של המנוח.

    תביעת המערערת בבית משפט קמא הוגשה סמוך למועד ההוכחות שנקבע לתביעה שהוגשה על ידי יורשי המנוח, ולאחר שהאחרונים הוכרזו כיורשי המנוח כפי שעלה מפסק הדין שניתן על ידי ערכאת הערעור בהליך קודם.

    המערערת פעלה בעורמה ובהשפעה בלתי הוגנת על הקשיש עת הצטרפה לחשבון הבנק של המנוח בבנק לאומי, וזמן קצר לאחר מכן גרע אותה המנוח מחשבון הבנק. טענתה שכספי המנוח בבנק לאומי הינם שלה, מתעלמת מקביעת בית המשפט כי לגבי כספים אלה אין מחלוקת כלל, וזאת גם בהתאם למוצג הבנקאי המפורש של גריעתה מחשבון זה.

    אם סברה המערערת כי מגיע לה מחצית מרכושו של המנוח, הייתה צריכה להשמיע טענתה זו במועד ההתנגדות לצוואה, מיד לאחר פטירת המנוח ו/או בהליך הערעור שהגישה, שכאמור, נדחה. היא לא עשתה כן ועל כן תביעתה זו מחוסרת תום לב.

    המנוח לא ראה את המערערת כשותפה. על פי עדות נציגת הבנק, החשבון לא היה פעיל ואין בו הוצאות והכנסות. צירופה הזמני של המערערת הוא לחודש ימים בלבד. אין כל מסמך על החזרתה לחשבון זה.

     

    מה המשמעות של סעיף אריכות ימים, סעיף של "היוותרות בחיים" שנחתם במסמכי הבנק

    ערכאת הערעור קובעת כי בצדק קבע בית משפט קמא כי סעיף זה, כלומר סעיף של אריכות ימים בחשבון הבנק, חל רק במישור היחסים בין הבנק לבין הלקוח אך אינו משנה את יחסי הבעלות בין בעלי החשבון לבין היורשים.

    סעיף "היוותרות בחיים", בהתאם לסעיף 13(א) לפקודת הבנקאות, 1941, בא לקבוע כי תאגידים בנקאיים רשאים להמשיך ולקיים את הוראות בעל החשבון הנותר בחיים, בלי שיסתכנו בתביעות של צדדים אחרים כגון מנהל עיזבון

    או היורש של בעל החשבון שנפטר.

     

    דיני המתנה דיני הירושה ודיני הבנקאות כולם משתייכים לסוגיה משפטית זו

    הסוגיה המתעוררת בתיק זה מצויה בצומת המשולש שבין דיני מתנה, דיני ירושה ודיני בנקאות, ולענייננו, מהן זכויותיה של המערערת בחשבונות הבנק אליהם צירף אותה המנוח.

    כפי שאפשר להבין חשבון בנק משותף עשוי להיתפס כמקנה באופן אוטומטי זכויות קנייניות ביתרת החשבון לשותפים בו, אך לא תמיד הנחת יסוד זה נכונה והיא יכולה להתברר כבלתי נכונה.

    מענה על שאלת הזכויות הקנייניות בחשבון בנק אינו תמיד חד וחלק וישתנה ממקרה למקרה על פי הנסיבות המיוחדות והשונות של כל מקרה. שאלת חלוקת הבעלות היא שאלה בסיסית בהגדרת מהות החשבון המשותף, ובעלת השפעה הן על זכויות השותפים בחשבון במקרה של סכסוך ביניהם, והן על צדדים אחרים כגון יורשים, נושים והבנק עצמו.

     

    הבחנה בין חשבון שנפתח יחדיו לבין חשבון ששייך לאחד מבני הזוג ואשר השני צורף אליו

    הפסיקה מבחינה בין חשבון בנק שנפתח מלכתחילה במשותף בין שני שותפים או יותר, לבין חשבון בנק שנפתח על ידי פלוני אלמוני אשר מפקיד בו מכספיו, ומצרף את פלונית רק בשלב מאוחר יותר.

     

    המקרה הראשון

    בכל הנוגע למקרה הראשון, חזקה היא שהכספים בחשבון הם בבעלות המשותפת של כל השותפים, אלא אם הוכח ההיפך, וזאת בהתאם לסעיף 9(ב) לחוק המיטלטלין התשל"א-1971, לפיו בנכס משותף חלקו של כל אחד מהשותפים הנו שווה.

    בגדר "נכס" נכללת גם "זכות" (ע"א 679/76 אילה סלי הוריה, אפוטרופסיה הטבעיים דוד ו-הניה סלי נ' עזבון המנוח קרל שפר מנהל עזבונו נ' פלדמן).

     

    המקרה השני

    לעומת זאת, במקרה השני, כשמדובר בכספים שהיו בשלב הראשון בבעלותו הבלעדית של אחד השותפים, בכדי שמחציתם תעבור לשותף המצטרף ללא תמורה מצדו, יש להוכיח קיומה של מתנה על פי חוק המתנה, התשכ"ח-1968 ע"א 268/81 שרה ברעם נ' מלכה גרטי,.

    כלל זה מוחרג בכל הנוגע לבעל ואישה, ביניהם קיימת בדרך כלל חזקה שהבעלות הופכת למשותפת מרגע ההצטרפות של אחד מהם לחשבון הבנק של האחר.

     

    ההיגיון שמאחורי ההבחנה בין שני המקרים

    בסוג הראשון, נקודת הפתיחה שווה לשני השותפים. בחשבון כזה, קיימת חזקה כי הכספים מחולקים לאורכם של חיי החשבון.

    בסוג השני להבדיל, טרם הצירוף של השותף לחשבון, הייתה תקופה שבה הזכויות בו היו מסורות לבעליו המקורי בלבד של החשבון. בסוג זה של חשבון, לא ניתן להניח רצון של הגורם שפתח את החשבון לחלק שווה בשווה את הכספים שבו, ויש להוכיחו. כך למשל פעמים רבות הורים מצרפים ילדים לחשבון הבנק, כאשר הם מתבגרים על מנת שאותו ילד שצורף יסייע בידיהם בביצוע פעולות בחשבון.

    עצם הצירוף של הילד לחשבון הבנק אינו הופך אותו לבעלים וברוב המקרים לא יהיה זכאי הילד שצורף לחשבון הבנק ליותר מאשר אחיו ואחיותיו עם פטירת ההורה (בהסתייגות אחת – אם ההורה הכין מסמך מתנה או רשם את אותו ילד בצוואה כיורש של הכספים בחשבון הרי שרצונו יכובד)

    צד אשר מעוניין לטעון כי הייתה זו מתנה – צריך על פי הפסיקה להרים נטל מוגבר.

     

    גמירות דעת להענקת מתנה

    כאשר עסקינן בחשבון אשר לאחר פתיחתו צורף אליו שותף ופותח החשבון נפטר, על מנת שנראה בשותף המצטרף כמקבל מתנה, יש להוכיח את גמירות הדעת האמורה להענקת המתנה למצטרף לחשבון, מרגע הענקת המתנה, ולא לאחר המוות, זאת בהתחשב במגבלת סעיף 8(ב) לחוק הירושה תשכ"ה-1965 על הענקת מתנה ("מתנה שאדם נותן על מנת שתוקנה למקבל רק לאחר מותו של הנותן, אינה בת תוקף אלא אם נעשתה בצוואה לפי הוראות חוק זה").

    משמע, קיימים שני תנאים שיש להוכיחם. האחד, הוכחת כוונה לתת: גמירות דעת להעניק מתנה. השני, הוכחת העיתוי למתן המתנה: טרם המוות ולא לאחריו.

    הנטל להוכיח את שני התנאים הוא נטל הוכחה כבד ומוגבר, שכן המנוח אינו יכול להעיד, ועל הטוען בשמו כי רצה להעניק מתנה בחייו, לבסס זאת בראיות ברורות וחד משמעיות. יש לזכור כי הדורש את קבלת המתנה אינו עושה זאת מכוח צוואה, ולכן עליו להוכיח כי כוונת המנוח הייתה להעניק לו מתנה בעודו בחיים.

    הגישה הינה כי אין להקל עליו על חשבון יורש פוטנציאלי מכוח הדין או הצוואה. יש להיזהר מהסתפקות בעדותו של הדורש קבלת מתנה, ויש לדרוש ראיות חיצוניות בעלות משקל, כפי שנקבע בבע"מ 4739/15 פלונית נ' פלוני.‏.

    בענייננו, קבע בית משפט קמא כי חשבונות הבנק נפתחו על שם המנוח בשנות ה-90' ולחשבונות אלו הצטרפה המערערת בסוף שנת 2007, היינו בחלוף כ-15 שנה.

    נכון הוא כי על פי הראייה הנוספת, לחשבון הקטן צורפה המערערת עוד בשנת 1992 ואילו לחשבון הגדול היא צורפה בשנת 2007, ועדיין לא עלה בידי המערערת, כפי שקבע בית משפט קמא, להציג ראיות מפורשות ומשכנעות בדבר גמירות דעתו של המנוח לפיו המנוח הביע רצון מפורש כי היא תקבל את הכספים בחשבונות הבנק במתנה, לאלתר.

     

    בין היתר אפשר למצוא אינדיקציות בצוואת המנוח לצורך הבנת כוונתו.

    בית משפט קמא הפנה לצוואת המנוח, למועד פתיחת החשבונות, לכך שהיו עתירי כספים קודם צירופה של המערערת כבעלים, לכך שלא היו כל הפקדות של המערערת לחשבונות אלו ומלוא הכספים שהוחזקו בהם היו של המנוח.

    קביעת בית משפט קמא כי לא עלה בידי המערערת להוכיח את גמירות דעתו של המנוח להקנות לה במתנה את כספי החשבונות בבנק, היא קביעה הגיונית מבוססת ואין להתערב בה.

    לאור זאת נדחה הערעור ובדין נדחה. צורם הניסיון של האישה המערערת לנכס לעצמה את מה שלא מגיע לה.

    שיטת המשפט שלנו צריכה להיות ערה יותר למטפלת המתלבשת על קשיש.

     

     

    עו"ד אלינור ליבוביץ, מומחית בגירושין, דיני משפחה, ירושה וגישור משפחתי

    כתובת המשרד: תובל 40, מגדל ספיר, רמת גן 

    יצירת קשר: 03-6969916

    חווים אלימות במשפחה? אני כאן כדי לעזור!

    לתיאום פגישת ייעוץ ללא התחייבות

    מלאו את הפרטים שלכם | ונחזור אליכם בהקדם

      חברת קידום אתרים חברת קידום אתרים