מרכז גישור בדיני משפחה

א’ - ה’ : 18:00 - 09:00
03-6969916
ויצמן 2, תל אביב יפו
עורך דין גירושין אלינור ליבוביץ

מעוניינים להתגרש וזקוקים לעזרה?

מלאו את הפרטים שלכם | ונחזור אליכם בהקדם

    על האפשרות לתחולה רטרואקטיבית של ההלכה שנקבעה בבע"מ 919/15

    רק שינוי נסיבות מהותי יהווה עילה לשינוי גובה המזונות

    בית המשפט העליון נעתר לבקשת רשות ערעור על פסק דין שניתן בבית המשפט המחוזי בבע"מ 7670/18, אשר קבע כי לצורך הפחתת מזונות ניתן להוכיח שינוי נסיבות עובדתי באופן פחות קפדני מאשר בעבר, פסל את הקביעה, והחזיר את המצב לקדמותו, וקיבע את ההלכה שהייתה קיימת מאז ומתמיד שעל פיה רק שינוי נסיבות מהותי יהווה עילה והצדקה לשינוי סכום המזונות.

    כמו כן נקבע כי ההלכה החדשה שהותקנה בבע"מ 919/15 אינה מהווה שינוי נסיבות כשלעצמו, אלא יש צורך בשינוי מהותי בצרכי הקטינים ו/או בהשתכרות ההורים ו/או שינוי במצב בריאותי ו/או שינוי בהסדרי שהות/משמורת פיסית, על מנת לשנות את סכום המזונות, בין אם נקבע בפסק דין ובין אם נקבע בהסכם גירושים בין ההורים.

    פסק הדין בבע"מ 919/15 קבע הלכה חדשה בהתייחס לחלוקת מזונות ילדים בגילאים 15-6 בין הורים יהודים על דעת כל שבעת שופטי ההרכב אשר סוכמה באופן הבא: "בגילאי 15-6 חבים שני ההורים באופן שווה במזונות ילדיהם מדין צדקה, תוך שהחלוקה ביניהם תקבע על פי יכולותיהם הכלכליות היחסיות מכלל המקורות העומדים לרשותם, לרבות שכר עבודה, בנתון לחלוקת המשמורת הפיזית בפועל, ובשים לב למכלול נסיבות המקרה".

    מטרת ההלכה בבע"מ 919/15  הייתה ליצור אחידות וסדר בנושא, ולהביא לחלוקה הוגנת ושוויונית של מזונות הילדים, בין ההורים, על פי יחס הכנסותיהם הפנויות ובהתחשב בחלוקת הזמנים בין ההורים, תוך שמירה על עיקרון טובת הילד.

    מאז שניתן פסק הדין ההלכה מיושמת באופן לא עקבי על ידי בית המשפט לענייני משפחה וקיים חוסר אחידות בשאלת תחולתה של הלכת בע"מ 919/15 על תביעות לשינוי מזונות, אשר נקבעו בפסק דין חלוט לפני שהותקנה ההלכה החדשה.

     

    מבחן שינוי הנסיבות מהותי-בית המשפט העליון מחזיר עטרה ליושנה

    נקודת המוצא העקרונית הינה כי הלכה שיפוטית חדשה פועלת הן על הליכים תלויים ועומדים והן על הליכים חדשים (הלכת סולל בונה). יחד עם זאת הלכה חדשה אינה חלה רטרואקטיבית לנוכח עיקרון סופיות הדיון,

    יחד עם זאת ולמרות זאת, פסק דין חלוט בענייני מזונות אינו יוצר מחסום החלטי בפני התדיינות חוזרת, וניתן לדון מחדש בכל עת בגובה מזונות שישולמו מעתה ואילך בהתקיים שינוי נסיבות מהותי בהשוואה למצב בעבר (ע"א 363/81 פייגה נ' פייגה וכן ע"א 442/83 קם נ' קם).

     

    תנאי מכללא

    פסק דין בענייני מזונות ניתן לשינוי גם כשמדובר בפסק דין שנתן תוקף להסכם גירושין כולל בין הצדדים. במקרה זה יכול בית המשפט לקרוא אל תוך ההסכם תנאי מכללא על פיו ישתנה ההסכם במקרה בו יחול שינוי נסיבות מהותי.

    על כן, במקרה שנערך הסכם גירושין, בו הוסדרו בהסכמה מכלול העניינים, וההסכם קיבל תוקף של פסק-דין – אין בכוחו למנוע מבית המשפט לבחון את שאלת המזונות מחדש, אם נתגבש שינוי מוחלט ומהותי של הנסיבות.

     

    עקרון הצדק אל מול עקרון סופיות הדיון

    עיקרון הצדק קובע כי כאשר שינוי הנסיבות הופך את המשך אכיפת פסק הדין לבלתי צודקת, על בית המשפט להתערב.

    עסקינן בזכויות ילדים, ודרכו של עולם כי חיי המשפחה עשויים להשתנות. מן הצד האחר, אין לאפשר דיונים נוספים ללא בקרה בעניין שכבר הוכרע.

    על מנת לאזן בין עיקרון הצדק ובין עיקרון סופיות הדיון, נקבע כי על שינוי הנסיבות להיות מהותי, ובעת בחינת השינוי יש להשוות את המצב המקורי בעת מתן פסק הדין למצב הנוכחי, ולבחון האם השינוי יורד מהותית לשורש החיוב.

    מאחר שלא ניתן להגדיר כללים ברורים לשינוי הנסיבות המצדיק דיון מחודש בתיק, נקבע, כי על בית המשפט להביט על התמונה בכללותה, ולבחון כל שינוי לגופו על-פי השכל הישר, ניסיון החיים ופרטי המקרה (בע"מ 3148/07 ).

     

    השפעת הלכת בע"מ 919/15 על מבחן שינוי הנסיבות – המצב כיום 

    בפסק הדין בבע"מ 919/15 לא הייתה התייחסות לתחולתה של ההלכה שנפסקה בו על ציר הזמן. מאז, נדרשו בתי המשפט לענייני משפחה ובתי המשפט המחוזיים לשאלת תחולתה של הלכת בע"מ 919/15 על תביעות לשינוי שיעור מזונות, שנקבעו בפסק דין חלוט, טרם שנפסקה ההלכה.

    מפסיקת בתי המשפט בערכאות הנמוכות, ניתן להתרשם כי אין תמימות דעים בסוגיה זו, ולמעשה, קיימות כיום גישות מגוונות באשר להשפעת הלכת בע"מ 919/15 על דרישת השינוי המהותי בנסיבות, אשר תובאנה להלן בתמצית.

     

    האם ההלכה חלה גם לגבי תיקים שהסתיימו או רק לגבי תיקים חדשים או תלויים ועומדים

    גישה אחת גורסת כי הלכת בע"מ 919/15 אינה חלה באופן רטרואקטיבי על דמי מזונות שנקבעו, זה מכבר, בפסק דין חלוט, בין אם מדובר בפסק דין שנתן תוקף להסכמות הצדדים בהסכם ממון וגירושין כולל, ובין בפסק דין למזונות שניתן לאחר הליך משפטי.

    על-פי הגישה השנייה, הלכת בע"מ 919/15 מהווה כשלעצמה שינוי נסיבות מהותי המצדיק דיון מחודש בחיוב מזונות שמקורו בפסק דין שאישר הסכמות או שניתן לאחר הליך משפטי.

    גישה אחרת מבחינה בין חיוב פסוק במזונות שנקבעו בפסק דין למזונות שניתן לאחר הליך משפטי, שאז הלכת בע"מ 919/15 מהווה עילה בלעדית לבחינת דמי מזונות שנפסקו – לבין מזונות שמקורם בהסכם גירושין, שאז ההלכה תחול ככל שהמבקש יוכיח שינוי נסיבות עובדתי ברף הנמוך מהנדרש, וקיומו של תום לב בהגשת התביעה.

    גישה נוספת הציעה דרך ביניים, לפיה, הלכת בע"מ 919/15 אינה מהווה כשלעצמה שינוי נסיבות המצדיק התערבות בפסיקת מזונות, ועל המבקש להוכיח שינוי נסיבות עובדתי באופן פחות קפדני, תוך עמידה בדרישת תום הלב.  גישה זו הובאה בפסק דינו של בית המשפט המחוזי – נשוא ערעור זה.

    התפתחו בפסיקה עמדות שונות המבחינות בין פסק דין שנתן תוקף להסכמות הצדדים בהסכם גירושין כולל; פסק דין שאישר הסכם שעניינו קביעת שיעור המזונות בלבד; ופסק דין שניתן לאחר ניהול הליך משפטי בנושא מזונות.

    לנוכח האמור לעיל, מצא לנכון, בית המשפט העליון בפסק דין זה, לעשות סדר ולהבהיר את הסוגיות השנויות במחלוקת.

     

    השפעת הלכת בע"מ 919/15 על מבחן שינוי הנסיבות

    יודגש כי פסק דין חלוט בדיני מזונות אינו סופי במובן של פסקי דין מתחומים אחרים במשפט האזרחי.

    הפסיקה הכירה בשוני זה, מאחר שפסק דין למזונות הוא פסק דין שביצועו הולך ונמשך בעתיד, וככזה הוא מסווג כעילה הולכת ונמשכת.

    השני, הלכה חדשה של בית המשפט העליון אינה מביאה לפתיחתם פסקי דין חלוטים, וזאת אפילו אם ההלכה הייתה עשויה לשנות את תוצאת פסק הדין לו הייתה נפסקת לפני מתן ההכרעה החלוטה.

    כלל זה מבטא את כוחה של סופיות הדיון, והעדפתה על פני פתיחת מכלול התיקים, לנוכח שינויים משפטיים שנעשו לאחר ההכרעה החלוטה.

    יש מתח מסוים בין שני הכללים אך ברור שנדרש שינוי נסיבות מהותי על מנת להצדיק דיון מחודש בפסק דין חלוט בענייני מזונות.

    שינוי נסיבות זה צריך שיהיה פרטני, ויתייחס למערכת העובדתית הייחודית של הצדדים שעניינם נבחן במקרה הקונקרטי. אם לא תאמר כן, הרי שעקרון הסופיות ייסוג לאחור ויימצא חסר.

    כך ניתן ליישב בין שני הכללים – באמצעות אמות המידה שהחילה הפסיקה ביחס לפתיחת פסק דין חלוט בענייני מזונות, שמכירות בכוחה העקרוני של הסופיות, ומאפשרות לגבור עליה רק בהתקיים התנאי של שינוי נסיבות מהותי הנוגע לעניינם הפרטני של הצדדים.

    ברבות השנים, טרם שניתן פסק הדין בבע"מ 919/15, הפעילו בתי המשפט במשורה, את החריג המאפשר דיון מחודש בענייני מזונות (בע"מ 3984/15).

    ויודגש כי הלכת בע"מ 919/15 אינה מהווה כשלעצמה שינוי נסיבות מהותי המצדיק פתיחת תיק מזונות. עמדתי היא כי כאשר עסקינן בתביעה להפחתת מזונות, לא תשמש הלכת בע"מ 919/15 כעילה לשינוי הנסיבות. תוצאה זו תפגע יתר על המידה בעקרון סופיות הדיון, ותפתח פתח רחב מדי שאף יפגע ביציבות חיי בני המשפחה.

    אין בהלכת בע"מ 919/15 כדי לשנות או להקל בדרישת השינוי המהותי בנסיבות הפרטניות, כפי שפורשה בפסיקה קודם שניתן פסק הדין בבע"מ 919/15.

    יש להותיר את מבחן שינוי הנסיבות המהותי על כנו לשם דיון מחודש בחיובי מזונות שנקבעו בפסקי דין חלוטים שניתנו לפני הלכת בע"מ 919/15, וזאת מארבעה טעמים עיקריים.

     

    אין לאפשר פתח רחב לתביעות לשינוי גובה המזונות

    הקלה במבחן שינוי הנסיבות תוך הסתפקות בראשית ראיה או בשינוי עובדתי שאינו מגיע לכדי שינוי מהותי כמשמעו בפסיקה, פותחת פתח רחב להגשת תביעות לשינוי שיעור חיוב מזונות חלוט. מסקנה זו ממזגת בין שיקולים מעשיים ובין שיקולי צדק. דחייתה עלולה – ללא כוונה – לגרום לדינמיקה של אי-סדר ולגל של שינויים שעלול לפגוע בקטינים, כפי שיפורט להלן.

    זאת ועוד, בפסיקה נקבע כי הלכה חדשה אינה "פותחת מחדש" הליכים שהסתיימו בפסק דין חלוט. זוהי הכרעה המעדיפה את סופיות הדיון – על הערכים המגולמים בה – על פני הטענה שיש חוסר צדק בכך שהליך משפטי הוכרע בעבר על ידי הלכה ששונתה.

    הפסיקה העדיפה בנסיבות אלה את הסופיות באיזון הכולל. אם תרצו, ניתן לומר כי ההכרעה הנורמטיבית היא שאין פגיעה בצדק בכך שהלכה חדשה אינה חלה על פסקי דין חלוטים.

    הכלל לפיו פסק דין בענייני מזונות ניתן, בנסיבות מסוימות, לפתיחה מחדש, לא מכוון כלפי שינויי הלכה, אלא מתייחס לשינויים עובדתיים בחיי המשפחה.

     

    שמירה על יציבות משפחתית והגנה על עיקרון טובת הילד

    החלה רטרואקטיבית של הלכת בע"מ 919/15 על תביעות לשינוי דמי מזונות, מקום בו מוכח שינוי נסיבות מהותי ברף הנמוך משנדרש בעבר עשויה להוביל, לריבוי תביעות וכפועל יוצא מכך עשויה לעורר מחדש סכסוכים משפחתיים.

    התדיינות מחודשת בין הורים עלולה להעצים את הפגיעה בילדים ואף להעכיר את היחסים בין הקטינים להורים ובין ההורים לעצמם.

     

    אין להפר את מערך האיזונים העדין במשפחה

    קיים גם חשש להפרת מערך האיזונים בין הצדדים: החלטות בענייני מזונות מהוות לרוב חלק ממכלול הסכמות אליו מגיעים בני הזוג (במקרה שמושג הסכם גירושין כולל), או ממכלול הכרעות שיפוטיות המבקשות ליצור הסדר צודק וראוי בין השניים (במקרה שלא מושגת הסכמה בין הצדדים).

    חלק משמעותי מההסכמות וההכרעות הללו הן בלתי הפיכות (כך, למשל, הגט וחלוקת הרכוש בין המתגרשים), וקיים חשש כי דיון מחודש באותם רכיבים שהם ברי שינוי, יביא להפרת האיזונים העדינים שהושגו במסגרת ההסכם הכולל או ההכרעה הכוללת, ויגרום בכך עוול לאחד הצדדים.

    כאשר ארע שינוי נסיבות מהותי, הרי שאין מנוס מבחינה מחודשת של החיוב במזונות, שכן הימנעות מלעשות כן תיצור כשלעצמה אי צדק בין האב והאם אך בחינה זו צריכה עם זאת להיעשות בזהירות המתבקשת, ותוך ניסיון לצמצם את ההתערבות למינימום המתחייב.

    לעומת זאת, כאשר השינוי שחל הוא בדין בלבד, ואף כשמדובר בשינוי מהותי בדין, אין בכך די כדי לשנות את גובה המזונות.

    שינוי מהותי בנסיבות חייהם של בני הזוג או מי מהם עשוי לסלול הצדקה לבחינת העניין מחדש. ברם, הגדרת הלכה חדשה כשינוי מהותי עלולה לערער את היציבות של המשפחות בדרך חייהן.

     

    אבולוציה מול רבולוציה

    אין בכך לדגול בעמדה שמרנית, בעוד אבולוציה היא תופעה טובה ומבורכת – רבולוציה חדה עלולה לפגוע ולהזיק. איזון ראוי הוא המשך שמירת הכללים בדבר שינוי מהותי, כהגדרתו בפסיקה, לצד פיתוח היישום של הלכת בע"מ 919/15 בתיקים שתלויים ועומדים.

    אין גם מקום, להבחין בין מזונות שמקור חיובם הוא בפסק דין שנתן תוקף להסכם גירושין כולל; מזונות שמקורם בפסק דין שאישר הסכם שעניינו מזונות בלבד; ומזונות שנקבעו בפסק דין שניתן לאחר הליך משפטי.

    על כן, יש להקנות להסכם גירושין יציבות ואמינות "אחרת לא יהיה ערך להסכם גירושין וכל הסכם יהיה רק בגדר שלב ביניים עד לפניה חוזרת לבית המשפט" (ע"א 4545/92 שטיין נ' שטיין).

    מידת זהירות יש לנקוט גם לגבי שינוי שיעור מזונות שנקבע בפסק דין שאישר הסכם שעניינו מזונות בלבד אשר נחתם לרוב לאחר משא ומתן מייגע, הליכי יישוב סכסוך או גישור. זאת, על מנת למנוע כרסום בעיקרון כיבוד הסכמים, ולשם שמירה על חופש החוזים ועל אינטרס ההסתמכות.

    הלכת בע"מ 919/15 אינה מהווה עילה לפתיחת הליכי מזונות חלוטים. זאת ועוד, אין בהלכת 919/15 כדי לשנות, לרכך או להשפיע על מבחן שינוי הנסיבות המהותי בתביעות להפחתת מזונות שנקבעו – בין בפסק דין חלוט שאישר הסכם גירושים כולל או הסכם קונקרטי, ובין בפסק דין חלוט שניתן לאחר הליך משפטי – טרם שנפסקה הלכה זו.

    ככל שבית המשפט מגיע למסקנה כי התרחש שינוי נסיבות מהותי, כמשמעותו בפסיקה, המצדיק עיון מחודש בגובה המזונות – מן הראוי כי עיון זה יעשה בהתאם להלכת בע"מ 919/15, שהרי מרגע שנגזר לקיים דיון מחודש בגובה המזונות, אין הצדקה לקיימו על פי דין ישן, שאיננו נוהג עוד.

     

    על בתי המשפט לשקול בזהירות ובקפדנות את השפעת השינוי המהותי ביחס לסכום המזונות שנקבע בעבר

    ראוי לבחון באופן מתוחם את הרכיב הספציפי שבו חל שינוי הנסיבות המהותי, וביחס אליו בלבד להחיל את העקרונות שנקבעו בהלכת בע"מ 919/15, תוך חתירה, ככל הניתן, וככל שקיימת הצדקה, לצמצום היקף ההתדיינות.

    ככל שמדובר בשינוי באחד מרכיבי המזונות, אין מקום להחיל את הלכת 919/15 ביחס לכלל סכום המזונות, ולשנות באופן דרמטי את שיעור המזונות שהיה נהוג לאורך זמן, אלא יש לבחון רק את השינוי שחל בפרמטר הספציפי בהתאם להלכת בע"מ 919/15 ומן הכלל אל הפרט.

    כאמור, מבחן שינוי הנסיבות המהותי בתביעות לשינוי מזונות שנקבעו בפסק דין חלוט טרם הלכת בע"מ 919/15 – עומד בעינו.  וכך גם לגבי סכומי מזונות שנקבעו בהסכם גירושים כולל.

    אכן בית המשפט העליון עשה סדר אך יהיו גברים רבים שלא יהיו מרוצים ובצדק מבחינתם מהתוצאה, שכן נכון להיום יש גברים סוג א המשלמים מזונות נמוכים או בכלל לא, כפועל יוצא מההלכה התקדימית וישנם גברים סוג ב, אשר משלמים מזונות גבוהים ו/או מזונות בשיעור שאינו הולם את הצדק ואת האיזון בין הצדדים שהתגרשו.

     

     

    עו"ד אלינור ליבוביץ, מומחית בגירושין, דיני משפחה, ירושה וגישור משפחתי

    כתובת המשרד: ויצמן 2, תל אביב

    יצירת קשר: 03-6969916

    חווים אלימות במשפחה? אני כאן כדי לעזור!

    לתיאום פגישת ייעוץ ללא התחייבות

    מלאו את הפרטים שלכם | ונחזור אליכם בהקדם

      חברת קידום אתרים חברת קידום אתרים