בית המשפט לענייני משפחה דן בתביעת הגירה והתיר לאם לעזוב את הארץ עם ילדם של בני הזו מנימוקים שנמצאו לנכון בפסק הדין. האב בחר להגיש ערעור לבית המשפט המחוזי ובאותה נשימה ביקש לעכב את נסיעת האם והילדים במסגרת בקשה לעיכוב ביצוע.
מהו המתווה הנורמטיבי לעיכוב ביצוע של פסק דין שניתן
בדרך כלל פסקי דין יש לקיים ועצם הגשת ערעור עליהם אינם גורמת לעיכוב ביצוע, אלא במקרים מיוחדים ונדירים, כאשר צפוי וסביר שאם לא יעוכב ביצוע פסק הדין הרי שהמצב יהיה בלתי הפיך.
תקנה 145 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע”ט 2018 קובעת את הכלל לפיו אין בהגשת ערעור כדי לעכב את ביצועו של פסק הדין. נקודת המוצא היא אם כן, כי הגשת ערעור לא תעכב את ביצוע ההחלטה שעליה מערערים, וכי עיכוב הביצוע הוא החריג לכלל (ע”א 46/12 ניסים אסייג, ייעוץ וניהול בע”מ נ’ אבשלום אדרת).
שיקול דעת נתון לבית המשפט האם להורות על עיכוב ביצוע אם לאו
תקנה 145 (ב) מותירה לבית המשפט שיקול דעת האם להורות על עיכוב הביצוע. בהתאם לפסיקה, בבוא בית המשפט לדון בבקשה לעיכוב ביצוע עליו לבחון שני קריטריונים עיקריים:
- האם סיכויי ערעור טובים
- שיקולים של מאזן הנוחות
מאזן הנוחות
על המבקש לשכנע כי אם תדחה בקשתו, יהיה זה בלתי אפשרי או קשה מאוד להשיב את המצב לקדמותו (ע”א 1981/13 בהה אסעיד נ’ עבדאללה חליל, עמ”ש 12095-07-14 ע.ש נ’ י.ש 2014, בש”א 86/89 הפרז נ’ אחיטוב).
עוד נפסק כי בין תנאים אלו מתקיימת מעין “מקבילית כוחות” כך, שככל שאחד מהם נוטה למי מבעלי הדין כך ניתן יהיה להקל בדרישת קיומו של התנאי השני ולהפך, אולם נהוג לראות את שיקולי מאזן הנוחות כראשונים במעלה (ע”א 2841/18 רון דגמי נ’ ליאת זידה אהרון (10.06.2018) ע”א 3709/17 מוחמד נביל כיאל נ’ ג’מאל יאסין בע”מ; ע”א 4790/19 רשות מקרקעי ישראל נ’ עזבון המנוח דעיבס,
סיכויי הערעור
אשר לסיכויי הערעור, מטבע הדברים עיניה של ערכאת הערעור טובות יותר לבחון את סיכוייו של הערעור שכן הערכאה שנתנה את פסק הדין תתקשה בדרך כלל להפעיל שיקול דעת כנגד קביעתה שלה עצמה. (השווה הדברים שנפסקו בבש”א 6378/96 החברה העירונית לפיתוח תיירות בהרצליה בע”מ נ’ י’ שיינר ושות’ מהנדסים יועצים בע”מ ות”א (מחוזי ת”א) 2419/04 חברת תאוצה ניהול והשקעות בע”מ נ’ בנק המזרחי המאוחד בע”מ.
ההחלטה לעניין עיכוב הביצוע
אמנם בית המשפט לא מצא ממש בטענות האב לפיהן, האם עלולה להעלים את הקטין לאחת מקהילות חב”ד ברחבי העולם ובוודאי שלא נכון להתייחס לטענות בדבר היותה חב”ד “כת של הזויים”, טענה שראוי לדעת בית המשפט כי טוב היה לולא נטענה כלל.
המבקש ידע היטב עוד טרם הנישואין כי האם משתייכת לקהילת חב”ד, ורק לאחר שניתן פסק הדין טען לראשונה טענות כנגד עצם השתייכותה של האם לקהילה זו.
אשר למאזן הנוחות – כפי שצויין בפסק הדין, תיקים בהם מתעוררת שאלת הגירתו של קטין, הם מהמאתגרים ביותר ובמיוחד משום שהכרעה משפטית של תיק הגירה “מובילה לתוצאה של ניתוק משמעותי של ילד מאחד מהוריו” (בע”מ 9773/16(
במקרים אלו יש אם כן חשיבות למצות את כל ההליכים המשפטיים העומדים בפני הצדדים, בטרם ישתנה גורלו של מי מהצדדים, והקטין בעיקר.
על כן נקבע כי מבלי לקבוע מסמרות בעניין סיכויי הערעור, ובשים לב לקושי של המותב שהוא זה אשר הכריע בתיק, להביע עמדתו אשר לסיכויי התערבות ערכאת הערעור בהכרעתו, וכמו כן מאחר שהקטין מקבל טיפולים רגשיים ורפואיים שונים – ישנו חשש שאם אכן המשיבה תהגר עם הקטין ויהא צורך להחזיר את הגלגל אחורנית, עלול הדבר להקים קושי ממשי בעיקר ברצף הטיפולי אותו מקבל הקטין,
קיים קושי באפשרות של הסתגלותו הכפולה של הקטין למטפלים שונים וחשיפתו האפשרית לשיטות רפואיות שונות במדינות שונות, בעיצומו של הליך שלא ברור מה יהא סופו על כן יש להורות על עיכוב ביצוע.
יחד עם זאת יש להטיל על האב לקיים את חובתו כלפי הקטין
מאחר שהשיקולים בעיכוב הביצוע נעוצים בטובתו של הקטין – אין להשלים עם מצב בו האב אינו מקיים את שאר חובותיו ההוריות ובכללן – תשלום מזונות לקטין, המיועדים לשם סיפוק צרכיו ההכרחיים. כפי שהוסבר היטב בפסק הדין, חרף נסיונותיה, קיים קושי של ממש לאם להשתלב בעבודה ולהשתכר (קושי שאינו קיים בארה”ב), ועל האב לקיים את חובותיו בעניין זה.
תנאים לצו בדבר עיכוב ביצוע
בהתאם לתקנה 96 לתקסד”א, רשאי בית המשפט להתנות את מתן עיכוב הביצוע בערובות ועל כן עיכוב ביצוע פסק הדין יותנה בתשלום המזונות השוטפים לידי האם, וכן בתשלום חוב המזונות רטרואקטיבית מהמועד בו הופסק התשלום. התשלום הרטרואקטיבי יועבר לאם תוך 14 יום מהיום.
בהתאם לתקנות, סעד זמני יותנה בהתחייבות עצמית של המבקש לפיצוי ועל כן עיכוב הביצוע מותנה בהתחייבות עצמית של המבקש.
עו”ד אלינור ליבוביץ, מומחית בגירושין, דיני משפחה, ירושה וגישור משפחתי
כתובת המשרד: ויצמן 2, תל אביב
יצירת קשר: 03-6969916