עיזבון או חשבון משותף?

חשבון משותף בבנק

מה משמעותו במערכת יחסים בין ילדי מנוח להבדיל ממשמעותו במערכת היחסים אל מול הבנק?

עו"ד אלינור ליבוביץ, מומחית בגירושין גישור ודיני משפחה

מנהלת את פורום הגירושין בוואלה! מנהלת ובעלים של אתר gerushin.co.il

פעמים רבות מתעוררים קשיים, המידרדרים להליכים משפטיים, כאשר הורה נפטר, ורק אחד מילדיו, הינו שותף בחשבונותיו.

או אז מתעוררת השאלה, מהי משמעות של שותפות בחשבון מבחינתם של הילדים. האם הדבר מעיד על כך שהילד הינו בעלים של 50% מהכספים אשר בחשבון , ואילו העזבון הינו הבעלים של יתרת החשבון, או שמא כל הכספים כולם המצויים בחשבון שייכים למסה של העזבון?

התשובה לכך היא כי הדבר תלוי במקרה ומשתנה על פי הנסיבות. יחד עם זאת אם עסקינן בהיבט של מערכת היחסים שבין הבנק ללקוחות – אזי מבחינת הבנק מדובר בשותפים לחשבון ואין הבנק נכנס למניעים או לסיבות של השותפות, ואין זה מעלה או מוריד מבחינתו מי הכניס את הכסף, וכיצד בעלי החשבון התייחסו לסוגיית הבעלות ביניהם טרם נפטר ההורה המנוח. מבחינת הבנק מדובר בשותפים שווים ואין הוא נכנס למערכות היחסים שבין בני המשפחה.

מנגד כאשר נפטר ההורה ששיתף את אחד הילדים – וקיימת מחלוקת בין הילדים בסוגיה זו – אואז  נכנס לתמונה בית המשפט לענייני משפחה, הקובע את חלוקת העזבון, קובע מה שייך למסת העזבון, ומה לא (דהיינו מה שייך לילד שהיה בעלים משותף בחשבון עם המנוח) ועם הינתן פסק הדין – הבנק מכבד את פסק הדין ומחלק את הכספים על פי המותווה בפסק הדין שניתן בסוגייה של מהי מסת העזבון ומה כולל או לא כולל העזבון.

לצורך הדוגמא ניטול מקרה בו הורה חסך משך שנים רבות כספים והשקיע אותם בחשבון בנק, ובמהלך השנים כאשר הזדקן או חלה, ביקש מאחד הילדים להצטרף כשותף לחשבון (שאליו הילד לא הכניס כספים) כאשר אותו ילד סייע לו בניהול החשבון, ועשה בו לפיו הוראות ההורה הקשיש.  במקרה כזה סביר להניח שהילד לא יחשב עם פטירת ההורה כמי שקיבל ממנו במתנה מחצית מן הכספים והחשבון ייחשב כחשבון "נוחות" בלבד.  במקרה כזה הנטל להוכחה כי מדובר במתנה כספית מונח לפתחו של הילד שהיה שותף בחשבון עם ההורה.

יחד עם זאת אפשר להשתמש באותה דוגמא עם הבדל אחד: כאשר הקשיש הזדקן או חלה, הוציא הקשיש את הכספים מחשבונו, וביחד עם בנו או בתו מהדוגמא שלעיל – פתחו יחדיו חשבון חדש.

האם יש הבדל בין המצבים? התשובה יכולה להיות חיובית וייתכן ובית המשפט לענייני משפחה יגיע למסקנה כי בעצם פתיחת חשבון חדש שבו שני שותפים להבדיל מצב בו מצורף הילד לחשבון של ההורה – יש אמירה של ההורה כי הוא נותן מחצית מן הכספים לילד.  חיזוק לתזה זאת אפשר לקבל אם הילד משך גם כספים לצרכים של עצמו במהלך חיי של ההורה ובידיעתו.

לצורך סיבוך השאלה, אפשר להכניס גורם נוסף לפיו, אותו ילד שהפך שותף בחשבון או פתח יחד עם ההורה חשבון חדש שאליו הוכנסו כספי הקשיש – הכניס לשם גם כספים משלו, ועשה פעולות כספיות בחשבון שאינן נוגעות דווקא להורה אלא מתייחסות לענייניו שלו.

במקרה כזה יתכן ונטל הראיה יעבור דווקא לילדים האחרים הטוענים שהבעלות בחשבון אינה משותפת.

בית המשפט לענייני משפחה קבע כבר בעבר כי כאשר נפתח חשבון משותף יחדיו של הורה וילד קמה חזקה – הניתנת לסתירה – לפיה לכל שותף בעלות על מחצית מיתרת החשבון.

יתר על כן פתיחת חשבון משותף (להבדיל מהצטרפות או קבלת ייפוי כוח לפעול) מעידה על ראיה לכאורה לרצון לשותפות שווה בין הצדדים.  יחד עם זאת אין די בפתיחת חשבון משותף כדי להוכיל בעלות שווה של כל השותפים לחשבון בכספים המצווים באותו חשבון.

במקרים רבים קבע בית המשפט לענייני משפחה קבע כי כאשר מדובר בחשבון שותפות שבו קיימים כספים רק של ההורה והילד מצורף (או שנפתח חשבון חדש) כדי לפעול בחשבון לצרכי הקשיש – אזי הנטל הוא על הילד הטוען לכך שההורה התכוון לתת לו במתנה מחצית הכספים, דהיינו על הילד הטוען לכוונת שיתופו בכספים ובבעלות בהם להביא ראיה נוספת מלבד עצם קיומו של חשבון משותף.  בדרך כלל במצב כזה יקבע בית המשפט כי המדובר באקט של נוחות, דהיינו מעשה שנועד לסייע להורה בשל גילו ומתוך חשש שמא יימצא במצב בו לא יוכל לנהל את נכסיו, ומכאן שיש להגיע למסקנה שההורה שהפך למנוח ברבות הימים (ואז נוצר הסכסוך בין היורשים) התכוון להקל על עצמו בניהול ענייניו ולשם כך צירף את בנו או בתו ולא מתחך כוונה לחלוק עמם בכספים או לתת את מחציתם במתנה להם.

אמנם קיימת חזקה בעצם פתיחת חשבון משותף כי מדובר ביחסי שותפות ולא בחשבון מטעמי נוחות אך חזקה זו ניתנת לסתירה.

דרך פתיחת החשבון היא בעלת משמעות רב ויש בה להוות ראיה לקיומם או להעדר של יחסי שותפות.  לשאלה איך פעלו בחשבון גם משמעות מרובה, כי אין דומה מקרה בו הכספים היו רק של ההורה והילד פעל בהם לרווחת ההורה ולסיפוק צרכיו למקרה בו גם הילד משך בידיעת ההורה כספים לצרכיו שלו, לא כל שכן אין זה דומה למקרה בו הילד גם הוא הפקיד כספים לחשבון זה ופעל בו לצרכי משפחתו שלו.

מכל מקום כך או כך מדובר בחזקה הניתנת לסתירה על פי נסיבות המקרה המשתנות ממקרה למקרה.