מרכז גישור בדיני משפחה

א’ - ה’ : 18:00 - 09:00
03-6969916
תובל 40, רמת גן
עו

מעוניינים להתגרש וזקוקים לעזרה?

מלאו את הפרטים שלכם | ונחזור אליכם בהקדם

    סרבנות קשר כעילה לביטול מזונות

    בפרשת קטן נשאלה השאלה על ידי בית המשפט: "…. האם ילד שמזונותיו קוצצו יאהב את אביו יותר, והאם הכנעתו בשוט הצמצום באמצעיו הכלכליים, אף אם יביא אותו לשינוי גישתו, ייצור יחסי אמון ואהבה אמיתיים? יש, בנסיבות שבפנינו, משום שימוש באמצעי שלא יוליך למטרתו ולא ייצור קשר רצוי וראוי בין האב לילדיו. בטוחני שדווקא לאור יחס סלחני וסבלני מצד האב, יבוא היום, עם התבגרותם הנוספת של הבנים, שישובו לקשר עם אביהם….."

     

    ביטול או הפחתת  מזונות בשל כישלון קשר, מרדנות, ניכור הורי או סרבנות קשר

    האפשרות לפטור גבר מתשלום מזונות, כולה או מקצתה כלפי ילדיו, מחמת התנהגות מחפירה של הזכאי במזונות כלפי החייב במזונות – קבועה בסעיף 9 לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות) התשי"ט – 1959.

    לאורך השנים, הביטוי התנהגות מחפירה של הזכאי למזונות פורש בצורה מצמצמת. בדרך כלל בית משפט יעשה כל שלאל ידו על מנת שלא לבטל את תשלום המזונות, הן מחמת התפיסה שביטול מזונות יכול לפגוע במי שזכאי למזונות, והן מחמת החשש שביטול מזונות הינו צעד קיצוני והאלמנט החינוכי שבו לא בהכרח יביא לתוצאה הרצויה.

    כאשר החיוב במזונות נעשה ע"פ הדין העברי, הכירה הפסיקה באפשרות להפחית או לבטל חיוב של מזונות ילדים מקום שמוכחת 'מרדנות' מצדו של הילד כלפי ההורה החב במזונותיו. על גישת המשפט העברי בכל הנוגע למזונות הבן המרדן ר' פסק דינו המקיף והמפורט של השופט אסף זגורי  בתלה"מ (נצרת) 44950-12-18 ד.פ נ' מ.ב.ל.

     

    שאלת המרדנות והפחתת המזונות בעקבותיה היא שאלה עתיקת יומין ואינה חדשה ונדונה בעבר

    בע"א 425/68 משכיל לאיתן נ' משכיל לאיתן, שניתן לפני למעלה מחמישים שנה נפסק כי השימוש בסנקציה של ביטול מזונות כדי להשפיע על ילד שיפגוש את הורהו, אינה הדרך הנכונה לקרב לב ילד אל אביו, או שמא יש בכך אף להעמיק הקרע ביניהם.

    יחד עם זאת נפסק באותו מקרה כי לפי הדין העברי, קטין שמסרב להיות בקשר עם האב, פטור מתשלום מזונות. במקרה זה האם היא זו שתפרנס את הילד, ואין לה זכות לחזור בתביעה להשבת הוצאותיו כנגד האב, ואולם – במקרה שפטור ממזונות עלול להביא לחוסר בסיפוק צרכים הכרחיים של הילד בשל היעדר יכולתה של האם לספקם, ייתכן ובכל זאת יש מקום לחייב את האב להשלימם וזאת עד דרגת ההכרח. הלכה זו אושררה בפס"ד רבים בערכאות השונות.

     

    פטור ממזונות קטין וגם הפחתתם הינה המוצא האחרון שבית המשפט ינקוט בו ובית המשפט ינקוט בצעדים מקדימים כדי שלא להגיע למצב בו הוא מפטיר אב ממזונות משום שהילד אינו פוגש בו

    לא אחת נפסק כי בית המשפט לא ימהר לפטור הורה ממזונות ילד "מרדן" (ר'א ע" א 199/77 חריר נ' חריר). ייתכנו  אף מקרים בהם מסרב הקטין לפגוש את הורהו ואף אינו נוהג בהם מצוות כבוד אב ואם ועדיין לא יוכרז כ"מורד".

     

    יש הבדל בין סיטואציה בה הילד אחראי לנתק לבין סיטואציה בה לא ניתן להאשים את הילד ויתכן כי קיים צידוק חלקי או מלא לסרבנות הקשר שהוא מגלה

    זאת כאשר לא ניתן לתלות את האשם בקטין וכאשר הנסיבות מצביעות על צידוק לסרבנות. לעניין זה ר' הדברים שנפסקו בבע"מ 513/09 פלונית נ. פלוני (2010): "ייתכנו מקרים בהם מסרב הילד לראות את אביו או את אמו, ואף אינו נוהג בהם מצוות כבוד אב ואם, ועדיין לא יוכרז הילד כמורד,  כאלה הם המקרים בהם לא ניתן לתלות את האשם בקטין וכאשר הנסיבות מצביעות על קיום צידוק לסרבנות…ילדים נוטים לשאת בקרבם כעסים רבים כלפי אותו הורה אשר ע"פ הבנתם אחראי לקרע במשפחה. לכן, אין די בסתם סירוב להיפגש עם ההורה כדי לשלול מהילד את מזונותיו, ולא בכדי נקבע כי יש לתור אחר ביטויי עולבים, גסים ופוגעים …..כדי לפטור את ההורה מתשלום מזונות ילדיו".

     

    טובתו של הילד צריכה לעמוד כעקרון ראשון בעיני בית המשפט

    עוד נפסק כי על בית המשפט לשים לנגד עיניו את טובתו של הקטין הכוללת סיפוק צרכיו ההכרחיים על מנת שלא יגיע חלילה לחרפת רעב. בעניין זה ר' הדברים שנפסקו בע"א 199/77 הנ"ל, שם נפסק, בין היתר, כי "הפטור של האב אינו החלטי בכל הנסיבות, כי אפילו הבן או הבת מרדנים אין להביאם לסף רעב ולהשאירם בחוסר כל". ובהמשך –  "מגמת בית המשפט העליון היא צמצום תוצאת הלכת "בן מרדן" באופן שפטור ממזונות עשוי לעמוד לאב רק במקרים קיצוניים של מרדנות בעלת ביטויים בולטים, גסים ועולבים".

     

    התנאים לביטול חובת המזונות הינם שניים

    לשם ביטול חובת המזונות בשל מרדנות קטינים, יש צורך בשניים:

    • קיומה של הוראת בית משפט המחייבת את הקטינים בקיום הקשר;
    • הסיבה לסרבנות הקשר היא בשל התנהגות הקטינים ולא בשל נסיבות אחרות, המצדיקות לכאורה את הסרבנות.

     

    תמ"ש (ירושלים) 48008-03-19 פלוני נ' אלמוני  ע"א 1880/94 קטן נ' קטן ע"א 4322/90 אדלשטיין נ' אדלשטיין, ע"א 574/83 חג'ג' נ' חג'ג', ע"א 66/84 למברג נ' למברג,; ע"מ (י-ם) 513/09 פלונית נ' פלוני; תמ"ש (חי) 42858-03-10 האב נ' האם וכן ר' תמ"ש 30589-10-12 ש.ה נ' א.ה.

    על פי הפסיקה תביעה לביטול או צמצום חיוב במזונות ילדים צופה פני עתיד, ותכליתה להביא לחידוש הקשר בין הורה לילדו. תביעה לביטול או צמצום החיוב במזונות ילד עוסקת במערכת היחסים שבין הילד לבין ההורה החייב במזונות, ויש בה הצבת "תג מחיר" למעשי הילד, תוך תקווה שזה יביאו לחדש את הקשר עם הורהו.

     

    לא בכל מקרה של העדר קשר יש להפסיק את החיוב במזונות שכן זהו אמצעי קיצוני

    הפסקת החיוב במזונות או הפחתתם בגין סרבנות קשר לא נעשה בכל מקרה של העדר קשר,  שכן הפטור ממזונות הינו אמצעי קיצוני שיש לנקוט בו במקרים קיצוניים "עד שמגיעים למסקנה כי אי רצון לפגוש בהורה שאין בידיו משמורת, מצדיק הפחתת המזונות הדרושים לקיומו, ראוי לנהוג בזהירות ובריסון". לעניין זה ע"א 1880/94, ע"א 1741/93 אזולאי נ' אזולאי. בפסק דין אזולאי נפסק כי הפטור של אב ממזונות ילדו במקרה של אי קיום זמני שהות,  אינו פטור מוחלט ושיקול העל הינו טובת הקטין. הפטור, כך נקבע, הוא צעד קיצוני וחריף אשר יש להימנע ממנו אלא אם כן קיימות נסיבות יוצאות דופן.

     

    ומה יהיה על הילד במצב של חרפת רעב בשל ועקב שלילת המזונות

    על בית המשפט לבחון כל מקרה לגופו, לרבות הסיבות שהובילו להיווצרות היחסים הבלתי תקינים, כאשר כאמור לעיל, המזונות לא יופסקו אם הדבר עלול להביא את הילד לחרפת רעב (ע"א 1880/94). על בית המשפט לנהוג באיפוק בכל הנוגע לעוצמת הפעלת הסנקציה "אין מבטלים מזונות של ילד מורד לחלוטין, ניתן להורות על צמצומם. החובה לספק את מזונותיו ההכרחיים שרירה וקיימת. לא דנים אותו לחרפת רעב, בוודאי כאשר אין לתלות את האשם בקטין"  תמ"ש (ת"א) 49073/98 פלוני נ. פלונית.

     

    השלבים מתחילה ועד הסוף בשלילת מזונות ילד סרבן

    אשר לשיקולים שיש לבחון במקרה של תביעה לביטול מזונות בשל מרדנות ויפים לענייננו הדברים שנפסקו כב' השופט רובינשטיין ברע"א 3761/10 בו נקבע כי האפשרות העקרונית להפחית או לשלול לחלוטין את מזונותיו של ילד סרבן (במקרים המתאימים) אינה שנויה במחלוקת, תוך פירוט שיקולים מנחים לשימוש בכלי של שלילת מזונות או הפחתתם:

    • שלילת מזונות או הפחתתם, לא יכולה להיות "הקו הראשון" של ההתמודדות עם ילדים המסרבים לקשר עם הוריהם. מדובר בצעד קיצוני וחריף שיש להימנע ממנו אלא בנסיבות יוצאות דופן.
    • יש לשקול השלכות הפחתת המזונות על העמקת הקרע, וכן לקחת בחשבון את התנהלות האב העותר להפחתת הפיצוי, ולמניעים לעתירתו.
    • גם בהעדר "סיבה מוצדקת" לסרבנות הקשר, יש לתת משקל לעקרון העל של טובת הילד, בטרם ננקטים צעדים לרעתו.
    • במקרים "הקשים" והקיצוניים בהם מדובר בהתנהגות מחפירה של הילד, בקשר שלא נראית תקוה לשיקומו עד כדי כך שלא יהיה זה הוגן לחייב את האב לפרנס את הילד בבחינת היותו "כספומט" תוך התעלמות מהיחס המוענק לו, מחייב עיקרון טובת הילד לוודא לכל הפחות, שאין פגיעה בצרכיו הבסיסיים, שכן גם במקרים בהם בית המשפט סבור שהפחתת מזונות הינה הצעד הראוי – אין להביא את הקטין לסף רעב ולהותירו בחוסר כל (במקרה זה הזכות למזונות תהא מדין צדקה).
    • אין להסיר כליל אחריות מהאב, ויש לבחון האת האמצעי שפגיעתו פחותה (כגון צמצום היקף המזונות תחת ביטולם), תוך חתירה להשגת איזון ראוי בין שמירה על צרכיו הבסיסיים של הילד לבין הביטוי שיש לתת להתנהלותו.

     

    גם השלב בו מצויה התביעה הינו נתון רלוונטי

    יש הבדל  האם התביעה נדונה תוך כדי ניסיונות נמשכים להפסיק את סרבנות הקשר או שמא היא נדונה לאחריו. "ככל שהתקיים נתק משמעותי יש להביא בחשבון שעולמו של הקטין עוצב והתגבש (במידה זו או אחרת) כאשר ההורה המסורב איננו חלק ממנו. במקרה כזה יכול וכבר נבנו מנגנוני הגנה מוצקים מפני חידוש הקשר (שמעורר חרדות ורגשות שליליים מן העבר), וגם את אלה יש להביא בחשבון בבחינה לקולא של טעמי הסרבנות" (תמ"ש (ת"א)  7364-12-16 .

     

    אמצעי קיצוני ביותר

    כן ראוי גם להתייחס ברמ"ש (מרכז) 67214-03-18 מ.נ. נ' א.נ. בעניין הצורך לשקול כל מקרה של שלילת מזונות בשל סרבנות קשר לגופו ולנסיבותיו לרבות ההשלכות על מצבו של הקטין ובשים לב לכך ששלילת מזונות הינו אמצעי קיצוני שיש לנקוט בו בריסון ובמקרים חריגים בלבד. בית המשפט העליון הותיר החלטה זו על כנה (בע"מ 6504/18 פלוני נ' פלונית).

    מהאמור לעיל עולה כי ילד המסרב לציית לצו של בית המשפט בענייני הסדרי שהות, וזאת ללא הצדקה, וכאשר הסרבנות נובעת מרצונו העצמאי של הילד, מפסיד את זכותו למזונות על פי דין, אך זכאי למזונות מדין צדקה על מנת לאפשר לקטין את קיומו הסביר. ביטול מזונות יעשה במקרים קיצוניים ונדירים לאחר שבית המשפט שוכנע כי האב נקט בכל הפעולות והמאמצים הנדרשים לשם חידוש הקשר ויש לשקול תמיד חלופה מתונה יותר. הפסיקה התייחסה בעיקר בהקשר של הדין העברי אולם נראה כי יש לפסיקה זו רלבנטיות בהתייחס לדין אישי אחר נוכח הוראת סעיף 9 לחוק המזונות.

     

    ניכור הורי הינו מניע שונה ואזי אנו מתמודדים עם סרבנות קשר הנובעת מהסתה או מפעולות אקטיביות או פאסיביות של ההורה האחר ואזי ההתייחסות שונה היא. במקרה כזה הפחתת או ביטול המזונות מתבקשת ומובנת

    להבדיל מסיטואציה זו של סרבנות קשר מצידו של קטין, נראה כי אין חולק כי מקום בו מדובר בסרבנות קשר כתוצאה מניכור הורי, מצידו של ההורה האחר, אין חולק כי הקפאת תשלום המזונות, הפחתתם ובמקרים המתאימים גם שלילתם, הינה חלק מארגז הכלים שעומד לרשותו של היושב בדין במסגרת טיפול במקרה של ניכור. במקרים אלה להבדיל ממקרים של סרבנות, מרכז הכובד והאחריות מוטלים על ההורה המנכר, ולא על הילד שניתק קשר עם מי מהוריו.

    בסיטואציות אלה, הכירה הפסיקה באפשרות הטלת עיקר האחריות הכלכלית (ובמקרים קיצוניים מלוא האחריות הכלכלית) לדאגה לצרכיו של הקטין – על ההורה המנכר. אף מקרים אלה נבחנים במלוא הזהירות, כחלק מתהליך התערבות שיפוטי וטיפולי, וגם במקרים אלה עיקרון העל הינו טובת הקטין תוך דאגה כי צרכיו ההכרחיים של הקטין יסופקו. על הפחתת מזונות במקרה של ניכור הורי פתולוגי (תלה"מ 44950-12-18).

     

    ברור שלא כל סרבנות קשר מצד הילד מקורה בניכור הורי ובהסתה של ההורה השני וכל מקרה שונה

    מובן שלא כל סרבנות קשר מקורה בניכור הורי, ויש מגוון רחב של טעמים וסיבות לסירובו של קטין להיות בקשר עם מי מהוריו, כל מקרה לפי נסיבותיו הייחודיות. בכל הנוגע למניעים לסרבנות הקשר הסתמך בית משפט אשר דן בהפחתת מזונות לשתי בנות בשלהי גיל ההבגרות, וציין: "מתוך הכרותי רבת השנים עם בני המשפחה, ובמכלול ההליכים שהתנהלו בפניי, כולל גם תסקירים שהוגשו מטעם פקידת הסעד, ואף ראיון שקיימתי אישית עם הבנות, אין לי אלא להסכים עם האב. עם כל הכאב… הניתוק של הבנות מאביהן אינו מוצדק כלל וכלל בכל קנה מידה של סבירות, והוא מעמיד את בית המשפט בפני עובדה חדה וחד משמעית כי אין כל סיכוי במצב הנוכחי שהבנות כלל ישקלו אפשרות כלשהי לחידוש הקשר, בין אם ישירה ובין אם בדרך טיפולית, או אף בדרך של קבלת מכתבים או מתנות או שיחת טלפון". ערעור שהגישו האם והבנות לבית המשפט המחוזי התקבל למרבה ההפתעה.

     

    יש משמעות לשאלה איך האם וכמה ניסה האב לחדש את הקשר עם ילדיו הסרבנים

    במישור הפרטני, בסופו של יום ביטל בית המשפט המחוזי את פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה, והורה על המשך תשלום המזונות. בין היתר ניתן משקל לעובדה, שהאב לא עשה כל שביכולתו כדי לשמר (ו/או לחדש) את הקשר עם בנותיו – ובכלל זאת, עמד על כך שכניסת כל המשפחה להליך טיפולי תהיה אצל פסיכולוג פרטי, אך סירב לשאת בעלות המלאה של הליך זה.

    בית המשפט התייחס לעובדה, שבית המשפט לענייני משפחה לא נדרש לסוגיית מצבה הכלכלי של המשפחה ולאופן בו עשויה הפחתת המזונות להשפיע על הבנות ועל אחיהן – והטעים, כי לא ניתן לנקוט צעד כאמור ללא בדיקה כלכלית מעמיקה יותר. עוד נאמר, כי יתכן שסירובן של הבנות אינו מעשה "החורג מסירובם של ילדים רבים אחרים" והוזכר כי האפשרות להפחית את המזונות (תחת שלילתם המוחלטת) לא נשקלה. מסיבות אלה הוחלט על ביטול פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה.

    בפרשה אחרת נקבע כי: "לא בקלות מחליט בית המשפט לקבוע כי מזונות יבוטלו בגלל העדר קשר. הנטייה הטבעית היא לחשוב שילדים אינם אחראים להתנהגות הוריהם במהלך גירושין ולא לתוצאות הנגרמות כתוצאה מההליך הזה ובוודאי לא אמורים לשלם את המחיר על ידי צמצום רווחתם הכלכלית. מאידך, אב איננו 'כספומט' וכאשר ילדים בגילאים 15 – 14 מסרבים לכל קשר עם האב ולכל טיפול שמטרתו ליצור קשר ופועלים כלפי האב בעלבון והשפלה, אינם יכולים לצפות ממנו לרווחה כלכלית" (תמ"ש (תל אביב) 14652/97.

    מנגד יש לומר כי נכון הוא שילדים "אינם אחראים להתנהגות הוריהם במהלך גירושין ולא לתוצאות הנגרמות כתוצאה מההליך"; אך גם "אב איננו 'כספומט'" – המנפיק כספים מבלי לשאול שאלות וללא קשר להתנהגות ילדיו כלפיו.

     

    מספר שיקולים מנחים

    • עד שמגיעים למסקנה כי אי רצון לפגוש בהורה שאין בידיו משמורת, מצדיק הפחתת המזונות הדרושים לקיומו, ראוי לנהוג בזהירות ובריסון.
    • אין חולק, כי שלילה (ואף הפחתה) של מזונות, אינה יכולה להיות "הקו הראשון" של התמודדות עם ילדים המסרבים לשמור על קשר עם הוריהם, ולא בכדי התייחס אליו השופט שמגר כאל "פתרון פשטני מידי".
    • שלילת המזונות היא צעד קיצוני וחריף אשר יש להימנע ממנו אלא אם כן קיימות נסיבות יוצאות דופן.
    • כבר נאמר שאין "למדוד התנהגותו של ילד בגיל זה בקנה מידה של אדם מבוגר" וכן "אין לשכוח שהמרירות ויחסי הניכור נובעים בראש וראשונה מן החומה שנצורה בין ההורים. יחס הבת למשיב היא פועל יוצא של האכזבה ושל התיסכול שנולדו באווירה של הגירושין ואחריה. הילד לא הרס את בית ההורים אלא הם שעשו זאת, ואל להם לכן להתפלא אם הנזק הוא בעל השלכות על גישתו של הקטין שגדל באווירה בלתי נורמלית.

     

     

    עו"ד אלינור ליבוביץ, מומחית בגירושין, דיני משפחה, ירושה וגישור משפחתי

    כתובת המשרד: תובל 40, מגדל ספיר, רמת גן 

    יצירת קשר: 03-6969916

    רוצים להתייעץ?

    השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם!




      חווים אלימות במשפחה? אני כאן כדי לעזור!

      לתיאום פגישת ייעוץ ללא התחייבות

      מלאו את הפרטים שלכם | ונחזור אליכם בהקדם

        חברת קידום אתרים חברת קידום אתרים