רב מכובד המתגורר בארצות הברית ואשר תמך בצורה אקטיבית בבנו סרבן הגט, חוייב לשלם קנס בגין כל יום ויום, בו הבן אינו מעניק את הגט המיוחל לאשתו, כך שסכומו הכולל של הקנס שהושת עליו הגיע כדי מיליון שקלים כמעט – ואין זה הסוף וכל עוד ממשיכה הסרבנות ממשיך גם הקנס היומי ובעתיד הקרוב הוא עומד להצטבר לסכום בלתי סביר
בית המשפט העליון בהחלטתו הבהיר שצורה שאינה משתמעת לשתי פנים שיש להילחם בכל מחיר ובכל כלי בתופעת העגינות וסרבנות הגט. המקרה המתואר בפסק דין זה, קורע לב במיוחד, ולמעשה קשה להבין את ההתנגדות להתגרש, במיוחד כאשר האשה נכה ומוגבלת והבעל ממילא עזב אותה וחי את חייו.
בית הדין הרבני התרשם בצורה חד משמעית כי האב של הבעל עומד מאחורי הרעיון לסרב ליתן גט ולעגן את האשה וכי יש לו השפעה גדולה עליו ולפיכך השית עליו קנס יומי בגין כל יום בו הבן מסרב ליתן את הגט לאשתו.
גם פניה לבית המשפט העליון לא הועילה לו לרב המכובד, אבי הבעל, ובית המשפט העליון אשרר את התוצאה וכפועל יוצא מכך את הקנס.
עסקינן בפרשת עגינות נמשכת וקשה ומתמשכת במסגרתה התגלה כי האב, רב מכובד בחסידות מסויימת בארצות הברית, הוא המניע הישיר מאחורי מעשיו של הבן שמותירים אישה נכה ומוגבלת, כמסורבת גט ועגונה זמן רב.
בית המשפט העליון הבהיר בצורה חד משמעית כי הקנס יבוטל אך ורק כשיוכיח אבי הבן, שהוא עושה מאמצים כנים ונחושים להביא את בנו לסגת מסרבנות הגט המתמשכת.
האישה עגונה באופן רשמי מ-2014, אם כי בעלה נטש אותה ואת ילדיו כבר בשנת 2005 כאשר זו לקתה באופן מפתיע בארוע מוחי חמור והפכה נכה ומוגבלת. הבעל חזר לארצות הברית שם התגוררו לפני הפרידה.
במסגרת ההליכים המתמשכים בפרשה התגלה כי אבי הבעל עומד מאחורי סרבנות הגט הקשה, תומך בו, מפרנס אותו ואף ניסה להשיג עבורו “היתר מאה רבנים” לשאת אישה שנייה מבלי להתגרש.
ב-2016 החליט בית הדין על צעד קיצוני והטיל עליו מאסר של 30 יום בגין בזיון בית משפט. לפני כשנתיים הומרה הסנקציה לקנס לאחר שנקבע כי מאסר לא יהיה אפקטיבי.
בבקשה הנוכחית דרש האב לבטל את הקנס בטענה שהקביעות לפיהן הוא מעורב בסרבנות הגט התבססו על ראיות נסיבתיות ונגרם לו עיוות דין.
לדבריו, אין הוכחה לכך שיש לו השפעה על בנו בעוד שהראיות שהציג למאמצים הרבים שהשקיע כדי להביא אותו לשתף פעולה זכו להתעלמות מבית הדין. עוד טען האב, כי כלל לא ברור מה מצופה ממנו לעשות במסגרת הצו שהוטל עליו.
מצווה גדולה היא להוציא נשים לחופשי ולמגר את סרבנות הגט
בית המשפט העליון קבע כי המפתח לפתרון הבעיה מצוי דווקא אצל האב, שככל הנראה מנהל את בנו, וכי אם יינתן הגט לאשה המסורבת, כלל הבעיות יפתרו. לא ברור מהם המניעים לסרבנות הגט של הבעל כנגד האשה האומללה, שנותרה נכה ובודדה, ואולם קשה להסכים עם המצב.
לדברי בית המשפט הפרשה זו מגלה שיאים חדשים של פגיעה כואבת בחייה של אישה אשר לא שפר עליה גורלה. בית המשפט קובע כי המפתח לסיום הסאגה נמצא בידי המבקש אך הוא נמנע מלעשות זאת.
בית המשפט קבע כי כל שהמבקש צריך לעשות כדי לבטל את הקנס הוא לפעול בנחישות ולהביא את בנו לתת גט לאשה. בפועל, התנהלותו מעידה שלא עשה את המוטל עליו ואף ניסה להתל בבתי הדין.
עוד נקבע כי הקנס עשוי לשרת גם את האינטרס בקיום מלחמת חורמה בתופעת העגינות, וייתכן שהמקרה הנוכחי ישכנע סרבני גט אחרים לנהוג אחרת.
עוד קבע בית המשפט כי “תופעת ה’עגונות החיות’, מסורבות הגט, היא תופעה חברתית קשה ומעיבה, הנובעת מניצול ציני של הוראות הדין הדתי… תוך פגיעה אנושה בזכות של הנשים לחירות”. על כן, בתי המשפט צריכים לפעול כמיטב יכולתם כדי להוציא את הנשים לחופשי.
סעיף 6 לפקודת בזיון בית המשפט הנועד לאכוף ציות לצווים
סעיף 6 לפקודת בזיון בית המשפט מסמיך מוסדות שיפוטיים “לכוף אדם בקנס או במאסר לציית לכל צו שניתן על ידם והמצווה לעשות איזה מעשה או האוסר לעשות כל מעשה”.
מדובר בהליך המצוי בתווך בין ההליך האזרחי לבין ההליך הפלילי, והוא נושא אופי מיוחד (רע”א 3888/04 שרבט נ’ שרבט, פ”ד נט(4) 49
ככלל השימוש בכלי האכיפה לפי פקודת בזיון בית משפט מוגבל למקרים המתאימים והקשים בלבד, כאשר מדובר בהליך שיורי אשר יש לנקוט בו רק אם לא קיימת דרך אחרת לאכוף ביצוע פסק דין באמצעים פוגעניים פחות (בש”פ 7491/18 פלוני נ’ פלונית).
מטרת ההליך היא לגרום למילוי אחר הצו ואינה עונשית
תכלית הסנקציות – קנס או מאסר – היא אכיפתית ולא עונשית. היא נועדה להביא לציות להחלטה שיפוטית שלא קוימה, ולא להעניש את המפר (ע”פ 6/50 לויט נ’ אנגל, פ”ד ד 459; ע”א 24/78 ויטקו כימיקלים בע”מ נ’ סלמאן, פ”ד לג(3) 101, ע”פ 2595/13 סופר נ’ ארז איתן עו”ד, בש”פ 4072/12 פלוני נ’ בית הדין הרבני הגדול, בש”פ 701/18 פלוני נ’ פלונית.)
הסכום אינו מוגבל אך נדרש הגיון לצורך כפיית הציות
הגם שסעיף 6 לפקודת בזיון בית משפט אינו קובע גבול עליון או תחתון לסכום הקנס או לתקופת המאסר אותו רשאי בית משפט (או בית דין) להטיל לצורך כפיית ציות, אין מדובר בסנקציה בלתי מוגבלת והיא נגזרת ממידת ההכבדה הדרושה כדי להשיג את המטרה של ציות לצו הרלוונטי (ע”פ 6658/05 פרידמן נ’ קבוצת לב אופיר בע”מ,; בש”פ 4266/18 פלונית נ’ פלוני.)
ההליך ייושם רק אם יש בו כדי להביא תועלת ואכיפת הצו תהיה אפשרית
לאור אופיו של ההליך, אין מקום לנקיטת הליך לפי סעיף 6 לפקודת בזיון בית משפט אם אכיפת הצו השיפוטי אינה אפשרית (ע”פ 519/82 גרינברג נ’ מדינת ישראל, פ”ד לז(2) 187.
אם ייצא כי קיום הצו אפשרי, וקיים חשש סביר כי הצו לא יקוים בעתיד, יש מקום לנקיטת הליך ביזיון בית המשפט במבט צופה פני הבאות (ע”פ 517/06 מנור נ’ KPMG Inc, .)
לצורך הטלת סנקציה מכוח פקודת בזיון בית משפט, יש לקבוע כי הייתה הפרה של צו שיפוטי. לעתים התמונה הראייתית פשוטה, והפרת הצו השיפוטי אינה נתונה כלל במחלוקת.
מצד שני, לעתים, בין הצדדים ניטשת מחלוקת עמוקה בדבר התשתית העומדת בבסיס השאלה אם אכן הצו הופר.
רף הראיות הנדרש למימוש סעיף 6 לפקודה
בפסיקת בית המשפט העליון נקבע כי הרף הראייתי הנדרש להפרתו של הצו, כדי להטיל סנקציות מכוח פקודת בזיון בית משפט אינו אחיד.
על רף ההוכחה בכל מקרה להיקבע על פי טיב ההפרה ומידת הענישה הצפויה בגינה (בש”פ 2137/16, שאלת תום הלב (ע”פ 2351/95 “מובי” בירנבאום בע”מ נ’ שמעוני, פ”ד נא(1) 661) גם אינה רלוונטית.
המקרה שלפנינו יחודי ומיוחד
עסקינן בסיטואציה ייחודית, שבה מוטלת סנקציה על אביו של סרבן גט, לאחר שבית דין רבני השתכנע בהשפעה המשמעותית והדרמטית שיש לאב על הבן ועל מצב הדברים הקיים. אין מדובר בהליך בזיון נגד סרבן הגט עצמו.
אין מדובר במקרה שגרתי. ברם, הלכה היא כי כאשר הנסיבות מחייבות זאת, ניתן להוציא צו לפי פקודת בזיון בית משפט כלפי כל אדם שסייע או הביא להפרת הצו השיפוטי, אף אם הוא “גורם זר” להליך העיקרי ולא היה בעל דין בו (ע”א 371/78 מוניות הדר לוד בע”מ נ’ ביטון פ”ד לד(4) 232).
הטלת האחריות על גורם שלישי
האפשרות להטיל אחריות גם על גורם “זר”, אשר התנהגותו מביאה להפרת הוראה שיפוטית, הינה אף רצויה ונכונה לעתים מבחינת מדיניות משפטית.
יש בה כדי לשרת את התכלית שעניינה כיבוד פסקי דין והגשמת שלטון החוק, ולקדם הן את אינטרס הפרט והן את אינטרס הכל
סוף דבר
המפתח נמצא כעת בידי האב. יכבד ויפעל בכנות, בתום לב ובדרכים אפקטיביות להשפיע על בנו ליתן לאשתו גט פיטורין. אם וכאשר יעשה כן, דלתות בית הדין ודלתות בית משפט זה לא ננעלו. ככל הנראה יש כאן רמז דק לאפשרות לביטול הקנס לו יימצא וייראה שיתוף פעולה.
עו”ד אלינור ליבוביץ, מומחית בגירושין, דיני משפחה, ירושה וגישור משפחתי
כתובת המשרד: ויצמן 2, תל אביב
יצירת קשר: 03-6969916
