סילוק על הסף של תביעה בענייני משפחה

מתי ובאילו נסיבות ייעתר בית המשפט לענייני משפחה לבקשה לסילוק על הסף תביעה, כלומר לא יאפשר לתובע לעבור את הרף של קיום דיונים בעניינו.

המתווה המשפטי באשר למחיקה על הסף

הכללים בנושא סילוק תביעה על הסף נקבעו בע”א 3510/99 ולעס נ’ אגד אגודה שיתופית לתחבורה בישראל, פ”ד נה(5) 826, שם נפסק כי הוראות סדר הדין האזרחי מחייבות את בית המשפט לנקוט משנה זהירות טרם שהוא מחליט למחוק תובענה על הסף.

סעיף 100(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ”ד-1984, מסמיך את בית המשפט לצוות על מחיקת כתב התביעה, כאשר זה אינו מראה עילת תביעה. בית המשפט יפעיל את סמכותו על פי סעיף זה, אך ורק כאשר “ברור ונעלה מכל ספק הוא, שעל יסוד העובדות שטען להן לא יוכל התובע לזכות בסעד שביקש…” (י’ זוסמן, סדרי הדין האזרחי (ש’ לוין עורך, מהדורה שביעית, 1995), 384).

כב’ השופט רובינשטיין קבע בפסק הדין שנתן בעניין צוקית הכרמל פרוייקטים בע”מ נ. מיכה צח חברה לקבלנות כללית בע”מ כי על בית המשפט אשר דן ופוסק בבקשות לסילוק על הסף, לפלס דרכו בין אינטרסים נוגדים. כאשר הכוונה באומרו אינטרסים נוגדים, כי הם נוגדים לא רק בין בעלי הדין אלא גם מבחינת המדיניות השיפוטית.

מחד גיסא, עשיית צדק מחייבת פתיחתם של שערי משפט; מאידך גיסא, צדק הוא גם מניעתם של הליכי סרק, הטרדת בעלי הדין, והעמסת יומנו של בית המשפט.

אשר על כן נדרשת זהירות במתן החלטות מאין אלו. על בית המשפט לעמוד על משמעותם ולהפעיל את שיקול דעתו “בהתחשב ברעיונות שעמדו ביסוד התקנתם של תקנות סדר הדין האזרח במטרותיהם ובתפיסות היסוד של השיטה המשפטי”.

חובת תום הלב בהגשת תביעה יכולה גם היא לשמש שיקול למחיקת תובענה

כך למשל, דחה בית המשפט לענייני משפחה לא פעם תובענה להפחתת מזונות כאשר חלף אך זמן קצר מיום שנכרת הסכם הגירושין המתייחס, בין היתר למזונות ילדים ועד למועד בו הוגשה התובענה להפחתת מזונות ילדים.

במקרים כאלו יכול וייפסק כי חובת תום הלב מטילה על בעל דין את החובה לפעול כפי שבעל דין הגון וסביר היה פועל. המבחן אינו מבחן סובייקטיבי אלא אובייקטיבי (בר”ע 305/80 שילה נ. רצקובסקי וע”א 579/83 זוננגשיין נ. גבסו.

הגשת תובענה שלא על פי חובת תום הלב יש שתהווה בסיס לדחייתה.  ע”א 813/87 רוטברד נ. מדינת ישראל. ישנם מקרים בהם כמעט ולא יבשה הדיו מעל אישור הסכם הממון בין הצדדים בו הוסכם גם על מזונות קטינים וגם על משמורת הקטינים, וכבר האב/הבעל אץ לו רץ לו לבית המשפט לשנות את ההסכם או שמא האם עושה כן, בחותמה על הסכם גירושין בלי כל כוונה לעמוד בו.

למקרים מעין אלו יפים דבריו של כב’ השופט זגורי אשר סילק על הסף תביעה להפחתת מזונות שהוגשה 7 חודשים לאחר אישור הסכם –  בתמ”ש 8879-12-15 י.ר. נ’ ד.ר (פורסם בנבו, 14/2/16). באלו המילים:

“המקרה שבפניי הוא מקרה מובהק לדחייה על הסף של תביעה, הן מפאת העובדה שאינה עומדת ויכולה לעמוד בתנאי ההלכה הפסוקה בדבר הוכחת “שינוי נסיבות מהותי” והן מפאת חוסר תום הלב הנלווה לה…… על הצדדים למלא אחר התחייבותם החוזית ועל בית המשפט להגן בנסיבות שכאלה על חשיבות קיום חוזים במשפחה באמצעות דחיית תביעות לשינוי החוזים או התנערות מהם, על הסף.”

ראה גם דברי כב’  השופט ארז שני בסוגית תום לב והחוזה המשפחתי האינהרנטי במשפחה בין בני משפחה ב- תמ”ש 6935-08-12 ג.ואח’ נ’ ג.(פורסם בנבו , 3/3/13) כי:

כאשר הופך אדם כשיר להתדיינות בהליכי בית המשפט לענייני משפחה ו/או בית דין דתי, נשוי כגרוש, ידוע בציבור כזר כמעט מוחלט, יש לקרוא עליו ועל בן זוגו או יריבו להליכים המתנהלים בפני הטריבונלים לעיל, חוזה יחודי לאותם יחסים. אותו חוזה אינו פוקע גם לעת גירושי אדם או פרידתו מבן זוגו ותומו אינו אלא כאשר ניתק החוט האחרון הקושר את השניים – כמשפחה. סברתי, כי בשל מיוחדותו של החוזה הנובע מיחסי משפחה חלים בגדר מובן מאליו, גם שני כללי יסוד שאינם דורשים כתב: א. חלות הסעיפים 12, 39 ו-61 לחוק החוזים (חלק כללי) (וראה בע”מ 5359/04, שם, וכן ע”א 700/81 מיכל פז נ’ אליהו פז, פ”ד ל”ח(2) 736), והרי לא תמצא כמעט חוזה ובו נמצא צורך להוסיף בכתב ובמפורש כי חלים עליו תום לב ודרך מקובלת. ב. חיוב הצדדים בדרגה נוספת שהיא מעל עקרון תום הלב הרגיל, אותה מדרגה שכונתה על ידי כב’ השופט רובינשטיין בשם “הגינות” (וראה בע”מ 5939/04, שם). ב”חוזה המשפחתי”,

על פי הפסיקה מתקיים איסור מכללא לעשות שימוש לרעה גם בזכויות דיוניות הניתנות לבן הזוג (ראה בר”ע 308/80, פ”ד ל”ה(3) 449). מכאן שאפילו זכות הקיימת בדין, לבעל דין, יכול ולא תזכה אותו בסעד, שכן יש לראות ביריבו צד הוגן ותם לב בנסיבות העניין (ראה ע”א 1915/91 אסתר יעקובי נ’ עזרא יעקובי, פ”ד מ”ט(3) 529) כל מקרה ונסיבותיו.

במילים אחרות, הדין מאפשר שלא ליתן לתובע אפילו  זכויות שלכאורה מוענקות לו ובכלל זאת הזכות לבקש שינוי מזונות, שעה שהוא רואה בפעולותיו חוסר תום לב. הפועל היוצא  הוא שהחוזה המשפחתי מכיל “עקרון על” אשר התפתח, לפחות מאז חוקק חוק החוזים (חלק כללי), והשולל מכל וכל תכסיסנות אגב ניתנת וקבלת זכויות משפטיות.

עוד קובעת כב’ השופטת חני שירה בתמ”ש 8390-10-17 בהקשר של סוגיה זו:

“…מחיקת תביעה אינה עניין של מה בכך, אולם עצם בירור התביעה לגבי אב שמפר ברגל גסה הסכם גירושין חודשים ספורים לאחר אישורו, מפסיק מיוזמתו לשם מזונות לילדיו ומגיש תביעה לביטול/הפחתה פחות משנה לאחר האישור, כאשר טרם יבשה הדיו על ההסכם, כאשר ידוע לו כי עצם אי תשלום המזונות דחק את האם למצוקה נוראית מכן עד כדי כך שלא יכלה עוד להחזיק הקטינים – אינה יכולה לעמוד. במקרה המתואר לעיל מדובר בתביעה שהוגשה 10 חודשים בלבד לאחר אישור הסכם הגירושין.

הדעת נותנת כי לעת חתימת ההסכם ישבו הצדדים ודנו בצרכי הילדים וביכולותיהם האמיתיות, יכולות המוכרות לשניהם מפרק חייהם המשותפים, ובהתאם נקבעו בהסכם ההתחייבויות כולל התחייבויות כספיות נוספות שנטל התובע על עצמו, מיוזמתו.

לכאורה די בהעדר תום הלב המובנה למחיקת התביעה על הסף שכן בהתאם לסעיף101(א) לתקנות סדר הדין האזרחי: בית המשפט או רשם שהוא שופט רשאי, בכל עת, לדחות תובענה נגד הנתבעים, כולם או מקצתם, מאחד הנימוקים האלה: (1) מעשה בית דין; (2) חוסר סמכות; (3) כל נימוק אחר שעל פיו הוא סבור שניתן לדחות מלכתחילה את התובענה בנוגע לאותו נתבע. אולם סילוק של  תביעה על הסף תיעשה רק כאשר בית המשפט משוכנע, שגם אם היה נשמע הדיון לגופו, אחד היה דינו – להידחות (ע”א 57/617).

המסקנה

לאור המפורט לעיל ברור הוא שרק במקרים נדירים ומיוחדים תיחסם בפני אדם זכות הגישה לערכאות ותביעתו תימחק על הסף ואולם תביעה טורדנית, קנטרנית וחסרת סיכוי לחלוטין – יש שתימחק על הסף.

עו”ד אלינור ליבוביץ, מומחית בגירושין, דיני משפחה, ירושה וגישור משפחתי

כתובת המשרד: ויצמן 2, תל אביב

יצירת קשר: 03-6969916