בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים, כב’ השופטת יהלומי, נדונה בקשה לסילוק על הסף של התנגדות לצוואה של מנוח בתה”ס (ירושלים) 50997-11-20
המנוח הותיר אחריו צוואה בעדים, ואולם אחיו של המנוח הגיש התנגדות לצוואה וטען כי אין לקיימה נוכח פגמים שונים בה.
הנהנים על פי הצוואה טענו כי יש לסלק על הסף את ההתנגדות מהטעם הפשוט, שגם לו תבוטל הצוואה – הרי שאחיו של המנוח שהותיר את הצוואה – אינו יורש, ואם אין צוואה קודמת (ואין) הרי שעל פי חוק הירושה ילדיו של המנוח הינם היורשים המידיים והברורים, וממילא אחיו של המנוח אינו יורש.
לאור זאת אין כל מעמד למתנגד לצוואה, שכן גם לו תיפסל הצוואה הרי שהאח אינו יורש מאומה, וגם לא תצמח לו כל תועלת מהגשת התנגדות לצוואה – גם לו זו תתקבל.
יתר על כן היורשים טוענים כי אם האח היה מתגבר על כל מיני משוכות שונות בדרכו להתנגדות לצוואה, וגם אם הצוואה היתה מתבטלת, ובהתחשב בכך שאין צוואה אחרת, הרי שבכל אחד מהמצבים אין הוא נהנה או זוכה, ועל כל הינו מחוסר מעמד.
בשני המצבים הקיימים היום – צוואה וירושה על פי דין, ילדיי המנוח הינם היורשים היחידים.
רק מעוניין בדבר יכול להגיש התנגדות לצוואה
בנסיבות אלה נטען כי המשיב אינו עונה על הדרישה בסעיף 67 לחוק הירושה, הקובעת כי רק מי שהינו “מעוניין בדבר” רשאי להגיש התנגדות לצוואה.
גם אם המתנגד לצוואה טוען לחובות של המנוח כלפיו וכי הינו נושה של העיזבון לאור הטענה כי המנוח חב לו כספים לכאורה, הרי שטענות אלה לא רלוונטיות להליכים להוצאת צו קיום הצוואה כי אם כנגד העיזבון לאחר מתן צו הקיום.
המבקשת מפנה להחלטות שניתנו במקרים דומים בת”ע (משפחה ת”א) 17217-06-15 עיזבון המנוחה א’ מ’ ז’ ז”ל נ’ האפוטרופוס הכללי () ובעמ”ש (מחוזי נצרת) 59019-02-16 עיזבון המנוחה שפרה סילביה שיק ז”ל נ’ מ.ז.ש .
לאור כל האמור לעיל נטען כי מדובר במקרה מובהק שבו יש לסלק את ההתנגדות על הסף תוך חיוב המתנגד בהוצאות המבקשת, כאשר אין הצדקה לחייב את המבקשת לנהל הליך ההתנגדות לגופו, על כל העלויות והמשאבים הכרוכים בכך והעיכוב שייגרם במתן צו קיום צוואה, משעה שאין למתנגד כל זכות עמידה.
מיהו מעוניין בדבר
גם ידועה בציבור הטוענת לירושה מכוח סעיף 55 לחוק הירושה, על פיו בת הזוג עשויה להיות יורשת על פי דין ובהעדר צוואה, יכולה להיחשב כמעוניין בדבר.
במסגרת ע”ז 20850-12-18 נדונה השאלה הבסיסית במסגרת הליכי התנגדות לצוואה – למי נתונה כלל הזכות להגיש התנגדות לצוואה?! הליך זה התנהל בפני כב’ השופט בן שלו בבית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע.
הגישה לפיה רק גורם שיש לו מעמד עקרוני כיורש המנוח/ה ע”פ דין, או גורם האוחז בצוואה אחרת, קודמת, על פיה הוא זכאי לזכויות בעיזבון, רק אלו רשאים להתנגד לקיום צוואת המנוח/ה – רק אלו יחשבו “מעוניין בדבר” ע”פ סעיף 67 לחוק הירושה – הינה גישה שאבד עליה הכלח, והיא נחשבת מיושנת, שכן גם לידועה בציבור יש זכות להגיש מטעמה התנגדות לצוואה, בלא כל קשר לשאלה מהם הסיכויים שלה, והאם יכולה היא לזכות בעזבון המנוח והאם היא כלל היתה בפועל ידועתו בציבור. שאלות אלו צריכות לידון בהליך המשפטי ואין לדחותן על הסף.
כב’ השופט בן שלו דן במקרה בו המנוח הורה בצוואה כי יורשיו הינם אשתו, בנותיהם המשותפות ונכדיו. ההתנגדות לצוואה הוגשה ע”י הידועה בציבור לכאורה אשר טענה כי הינה בת זוגו במשך 26 שנים. לטענתה, הצוואה נערכה כאשר המנוח היה בלתי כשיר ואף הוגשה בעניינו בקשה למינוי אפוטרופוס.
הידועה בציבור המתנגדת לצוואה, טענה כי הצוואה פסולה בשל השפעה בלתי הוגנת ובשל העדר כשירות לבצע פעולות משפטיות.
אמנם הרשם לענייני ירושה הורה על מחיקת ההתנגדות מאחר וגרס כי המתנגדת אינה יכולה לעמוד כיורשת ע”פ דין (בשל היות של המנוח נשוי לאישה אחרת בעת פטירתו), כמו גם באשר בידי המתנגדת אין הלכה למעשה כל צוואה אחרת של המנוח.
משכך קבע הרשם לענייני ירושה, כי למתנגדת אין לפי דיני הירושה מעמד להגשת התנגדות לקיום צוואת המנוח.
בית המשפט ביטל את החלטת הרשם לענייני ירושה
הכרעת ביהמ”ש בערעור שבפניו התבססה על פרשנות לשונית פשוטה של הוראות חוק הירושה (לרבות סעיף 67 לחוק) המובילה למסקנה שונה לפיה יכול להגיש התנגדות גם בן או בת זוג של המנוח והוא יכול להיחשב בגדר “מעוניין בדבר” הרשאי להתנגד לצוואת המנוח שהוגשה לקיום.
ובחזרה לפסק הדין של השופטת יהלומי – המתנגד לצוואה טען שאין לסלק הליך על הסף אלא במקרים חריגים ומיוחדים
המתנגד טוען כי הליך לסילוק על הסף הינו הליך חריג שיש לעשות בו שימוש זהיר ובמקרים יוצאי דופן בלבד.
המתנגד לא הכחיש כי אינו זוכה מכוח צוואה מוקדמת או יורש על פי דין, ואין שום קונסטלציה שבה הוא יזכה לנתח מן העיזבון באופן כזה אחר, אך לטענתו הוראות סעיף 67 לחוק הירושה מחייבת את רשם הירושות להעביר לבית המשפט כל התנגדות בטענה להשפעה בלתי הוגנת על המצווה.
המתנגד טען כי אחיו ציווה את רכושו בישראל לאחים ולאחיות שלו ואולם לא עשה זאת בצוואה, ואף אין חולק כי לא הוגשה על ידו כל צוואה לקיום.
כן נטענו טענות כי למנוח היו נשים נוספות וילדים נוספים, אך אין בכך כדי להשפיע על סוגיית מעמדו של המשיב וזכייתו בעיזבון, ובעצם עולה כי העילה המרכזית מבחינתו להגשת ההתנגדות הינה כי הצוואה איננה אמיתית.
החלטת בית המשפט הינה לדחות את ההתנגדות ולסלקה על הסף
כלל הוא כי בית המשפט לא יסלק תביעה על הסף בשל העדר עילה “אלא במקרים נדירים בהם התביעה על פניה אינה מגלה ולו צל של עילה” (ת”א 53315-10-15 מנשה נ’ יוויז’ן אייר בע”מ)
לצורך סילוק תביעה על הסף בהיעדר עילה, כאשר בית המשפט בוחן האם אין שום סיכוי להעניק לתובע את הסעד המבוקש, רשאי ביהמ”ש וייתכן שאף חייב לבחון עילות תביעה אפשריות שלא נטענו אשר עולות מהעובדות המפורטות בכתב התביעה (רע”א 65770-06-17 בויראת ואח’ נ’ בוויראת).
יחד עם זאת, סבורני כי די בטעם הראשון המפורט בבקשה כדי להביא לסילוק ההתנגדות, משעה שאין למבקש מעמד או זכות להגיש התנגדות.
בהתאם להוראות סעיף 67 לחוק הירושה, התשכ”ה 1965, “כל המעוניין בדבר רשאי להגיש התנגדות לרשם לענייני ירושה תוך פרק הזמן שנקבע וכל עוד לא ניתן הצו”.
בכל הנוגע לפירוש המונח מעוניין בדבר, וקביעת הזכאים להגיש התנגדות לצוואה, כבר נפסק ונכתב כי הכוונה הינה למי שעשוי ליהנות באופן ממשי מעיזבונו של המנוח, בין באופן ישיר ובין באופן עקיף אם תידחה הבקשה, כגון יורש על פי דין שהודר בצוואה, או זוכה על פי צוואה מוקדמת מזו שמבוקש לבטל, כן נפסק כי מעוניין בדבר הינו בעל זכות ישירה או עקיפה או בעל ציפייה להנאה מהעיזבון.
ויודגש כי מדובר רק במי שיש לו אינטרס ממוני אובייקטיבי עכשווי בעיזבון וזאת אף להבדיל מאינטרס עתידי. ראה גם שוחט, פיינברג, פלומין “דיני ירושה ועיזבון” מהדורה שביעית, עמ’ 189-191; רע”א 3154/94 עאסי נ’ עאסי ואח’, פ”ד מט (2) 251; ע”א 110/89 הכונס הרשמי כמפרק בנק צפון אמריקה בע”מ (בפירוק) נגד ישראל גלבוע , פ”ד מו (3) 638
משמעות האמור הינה כי המשיב שאינו טוען להיותו זוכה מכוח צוואה קודמת של המנוח ואינו יורש על פי דין של המנוח, אינו יכול להוות “מעוניין בדבר” מכוח הוראות סעיף 67 לחוק, ובהתאם לכך לא היה זכאי להגיש את ההתנגדות לקיום הצוואה.
כל טענות המשיב לגבי ההרכב המשפחתי של המנוח (נשים נוספות ואולי ילדים נוספים) לא יועילו לו במובן זה שהוא לא יהפוך ליורש על פי דין של אחיו ז”ל, ואין בפיו כל טענה קונקרטית ביחס לצוואה מוקדמת יותר של המנוח שהוא הותיר לכאורה בה ציווה את רכושו למתנגד.
אין חולק כי המתנגד לא הציג כל צוואה כאמור, לא במסגרת ההתנגדות ולא במסגרת התשובה לבקשה לסילוק על הסף, ואף לא הגישה צוואה מוקדמת כאמור לקיום – כפי המתבקש מקום בו מוגשת התנגדות לצוואה המאוחרת.
על כן, דין הבקשה להתקבל ויש לסלק על הסף את ההתנגדות מאחר ואין אחי המנוח מהווה מעוניין בדבר מכוח חוק הירושה.
נראה כי זוהי התנגדות סרק שאין בה מאומה, ולא ברור מדוע הוגשה ומהם המניעים מאחורי הגשתה של התנגדות לצוואה זו, שרק עיכבה את ההליכים וככל הנראה אין בה כל תועלת.
עו”ד אלינור ליבוביץ, מומחית בגירושין, דיני משפחה, ירושה וגישור משפחתי
כתובת המשרד: ויצמן 2, תל אביב
יצירת קשר: 03-6969916
