סיווג בכתובה כחוב אזרחי או כחוב מזונות

סיווג הכתובה כחוב אזרחי או כחוב מזונות

האם חיוב בכתובה הינו חוב אזרחי שניתן לגבות בדרך בה גובים כל חוב אזרחי או שמא יש לסווגו כחוב מזונות, על היתרונות הקיימים בסיווג חוב כמזונות לצורך גביה בהוצאה לפועל?

עו”ד אלינור ליבוביץ, מומחית בגירושין גישור ודיני משפחה

מנהלת את פורום הגירושין בוואלה! מנהלת ובעלים של אתר gerushin.co.i

ענייננו בערעור שנדון בביה”ד הרבני הגדול, ערעור שהוגש על חיוב גבר בכתובה, וסיווגה לצורך גביה כחוב מזונות ולא כחוב רגיל, ולהלן החלטת בית הדין הרבני האזורי , עליה מוגש הערעור:

  1. על הבעל להעביר לאישה בתוך 30 יום סך של 20,000 ש”ח תשלום ראשון.
  2. בנוסף, על הבעל להעביר לאישה בכל חודש סך של 1,000 ₪ החל מתאריך 1.9.13 למשך 120 חודשים.
  3. דין האמור בסעיפים א ו־ ב דינם כדין תשלום מזונות.

כידוע, חוב מזונות ניתן לגביה ביתר קלות מאשר חוב רגיל וכנגד חייב במזונות אישה או מזונות ילדים אפשר להפעיל אמצעים שונים לגביה, אמצעים שלא ייושמו במקרה של חוב רגיל. דרכי גביה של חוב מזונות ילדים או חוב מזונות אישה נוקשים ומחמירים בהשוואה לחובות בעלי אופי אזרחי.

בית הדין הרבני הגדול דחה את הערעור ופסק כי אמנם  בדרך כלל בהתאם לחוק ולהלכה, לא ניתן להפוך את חוב הכתובה לחוב מזונות אישה. ברם, לעניין זה יש להבחין בין חיוב עצם הכתובה, קרי חוב הכתובה עצמה המשולמת במלואה שאינו בגדר חיוב מזונות, לבין החיוב הנוסף למזונות שנובע מהכתובה, כשהכתובה משולמת טיפין טיפין וזאת עד לפירעון הכתובה.

קיים חשש שמא הבעל ישתמט מלשלם לאישה את כתובתה בבת אחת ולכן תיקנו שעד שמשלם מלוא הכתובה חייב במזונות אישה וזהו המקרה בענייננו. מכאן, שמבחינה הלכתית יש ביסוס להחלטת ביה”ד האזורי לחייב הבעל במזונות חוץ מתשלום הכתובה, ולכל הפחות לתת לחובו הקיים תוקף של חוב מזונות לעניין הסדרי הוצאה לפועל.

על כן, יש ביסוס להחלטת ביה”ד האזורי להחשיב את החוב כחוב מזונות. גם בחיוב הכתובה עצמו מובנה חיוב מזונות עד הפירעון המלא של הכתובה. שכוונת החוק שאין לכתובה דין מזונות היא בחוב הכתובה עצמה המשולמת במלואה, אבל כשהכתובה משולמת טיפין טיפין ברור יש מקום לראות בזה את קיום חיוב המזונות שיש למי שמעכב את תשלום הכתובה במלואה בפעם אחת.

הדברים נכונים ביתר שאת לאחר שהתברר שהמערער לא שילם עד עתה אפילו פרוטה על חשבון הכתובה. יחד עם זאת, ביה”ד מסייג את החלטה שהחיוב הכתובה בפריסה יהיה דינה כמזונות, אך אין לעצור את הבעל בגלל חוב זה, כלומר פקודת מאסר לא  ניתן יהיה להוציא, אך ניתן יהיה לנקוט באמצעי גביה אחרים מלבד מאסר הבעל.

איך רואה הדין האזרחי  את חיוב הכתובה כחוב של מזונות אישה או כחוב אזרחי?

ההיבט האזרחי לעניין קביעת מעמדו של החיוב בכתובה כחוב מזונות נדון בפסק דין של בית המשפט המחוזי בחיפה בברע (חי’) 3269/96 סלומון טקאטש נ’ מלכה טקאטש, נפסק שם כי אין לראות בחוב לתשלום כתובת אישה כחוב מזונות.

על פסק דין זה הוגשה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון וזו נדונה ברע”א 4033/98 טקאטש מלכה נ’ טקאטש סולומון ונדחתה.

בפסק הדין של בית המשפט העליון, נאמר כי ההסדרים המיוחדים אשר נקבעו בו לשם ביצוע פסק דין שעניינו מזונות אישה אינם חלים על ביצוע פסק דין שעניינו סכום כתובה:  “חוב מזונות כמשמעותו בחוק מתייחס לסכום הפסוק שעל החייב לשלם למחייתו ולצרכיו היום יומיים של בן משפחתו. כאמור, לשם גביית חוב מסוג זה נקבעו בחוק הסדרים מיוחדים השונים מדרך הגבייה של חובות פסוקים אחרים. ראו, למשל, סעיפים 71 (ב), 74, 74א ו־76 לחוק. תכליתם של הסדרים מיוחדים אלה נובעת בעיקר מאופיו המיוחד של חוב המזונות ומן הרצון להעניק עדיפות לגבייתו על־פני חובות אחרים ולהקל עליה, וזאת על מנת לאפשר את מחייתו של הזכאי. ראו בג”ץ 5304/92 פר”ח… פ”ד מז (4) 715, בע’ 730. מובן אפוא שסכום הכתובה שבו חויב המשיב על ידי בית הדין הרבני איננו מהווה חוב מזונות על פי המשמעות הנודעת לו בחוק על פי תכליתו של החוק.”

הרציונל של סיווג החוב של דמי הכתובה כחוב אזרחי לצרכי גביה נובעת מכך שחוב מזונות הוא חוב המסדיר את הקיום היומיומי ומחייתו של הזכאי לתשלום מזונות אישה וילדים – תלויה בתשלום.  אין הדברים נכונים לגבי חוב הכתובה שלא נועד לקיום שוטף.

מצאנו אם כן שבית הדין הרבני צידד באישה ולא בבעל במחלוקת זו לעומת בית המשפט העליון שהינו ערכאה אזרחית שנטתה לטובת הגבר במחלוקת זאת.

יחד עם זאת, יש לציין כי בפסקי דין אחרים של בית הדין הרבני הגדול  כמו למשל תיק 771520/6 לא סווג חוב הכתובה כחוב מזונות אישה וכנראה שכל מקרה על פיו נסיבותיו.

רוצים להתייעץ?

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם!

צריכים עורך דין לענייני משפחה/גירושין?

לתיאום פגישת ייעוץ ללא התחייבות

מלאו את הפרטים שלכם | נחזור אליכם בהקדם

עוד בנושא

החלטה חריגה של בית המשפט המחוזי הביאה לפסילת חוות דעתו של מומחה בתחום הנפשי והחלפתו במומחה חילופי, נוכח עבודה רשלנית משהו. בהחלטה הנוגעת לפסילת מומחה התנהל מאבק עז בין ההורים אודות קטין פעוט, כאשר האם עתרה להגבלת המפגשים ועתרה להערכה פסיכיאטרית, ואילו האב טען שאין לכך כל הצדקה עניינית, וכי העבר שאליו מתייחסת האם, שייך […]

שיהוי בתוך תקופת ההתיישנות השתהות בהגשת תביעה אינה, כשלעצמה, שיהוי כמובנה המשפטי.   שיהוי בתוך תקופת ההתיישנות נוצר מקום שיש בהשתהות בפנייה לבית-המשפט משום שימוש לא נאות בזכות התביעה הנתונה לתובע ופגיעה בציפייה הלגיטימית של הנתבע שלא להיתבע.  במקרים בהם שימוש המגיע כדי ניצול לרעה של ההליך השיפוטי  יביע על כך בית המשפט ביקורת. ישנם מקרים […]

ברוב המקרים הבעל הוא זה שהינו המפרנס העיקרי וזה שמביא את מירב האמצעים לכלכלת המשפחה, ועדיין הדברים נכונים בשנת 2023 במאה הנוכחית. אמנם אין ספק שיש נשים יזמיות ומרשימות ביכולות שלהן אך אחוזן הוא נמוך, וכאמור הגבר הוא זה שאחראי על אספקת אמצעי הקיום למשפחה, ובין היתר ישנם גברים המנהלים חברות, בין גדולות ובין קטנות. […]

דילוג לתוכן