בפסיקת בית המשפט העליון נמצאת התייחסות לייחודה של התקופה בראי זכויות חוקתיות לרבות חופש התנועה, בראי מגפת הקורונה ובמיוחד בעיתוי בו נדרשת הכרעה בנוגעת לילדים ולמחלוקת בין הורים אודות נסיעות לחו”ל בתקופת קורונה מחד, ובמחלוקת על הצורך או העדר הצורך בחיסונים מאידך.
יפים לעניין זה דברי כב’ השופט עמית: “מגפת הקורונה מותירה את חותמה בכל תחומי החיים. מאז התפרצה המגיפה בדצמבר 2019, מתמודדות מדינות העולם עם הנגיף המתפשט במהירות, שהותיר אחריו נכון להיום שובל ארוך של למעלה ממיליון חולים ורבבות מתים. מקומה של ישראל במאבק זה לא נפקד […] בהיבט המשפטי, המגפה מוליכה אותנו בארץ לא זרועה, במחוזות ובמשעולים חוקיים וחוקתיים שלא שיערו ראשונים ולא חזו גם רואי השחורות. זכויות חוקתיות בסיסיות כמו הזכות לפרטיות, לקניין, לחופש העיסוק ולחופש התנועה בתוך ישראל נאלמות דום מול מונחים כמו סגר והסגר, כתר, מחסומי דרכים, איכון טלפונים על ידי השב”כ, ריחוק חברתי ועוד. כל אלה חולפים בסך לפנינו כמו חלום בלהה דיסטופי במדינה דמוקרטית שחירויות האזרח הן בבסיס קיומה. בימים של שגרה, אמצעים אלה היו נפסלים על אתר כבלתי חוקיים בעליל, אך הימים אינם ימים רגילים ומפני “שהשעה צריכה לכך” (יבמות צ, ע”ב, סנהדרין מו ע”א), אין מנוס אלא מלהלקות את הציבור, הגם שלא חטא ואינו ראוי ללקות” (בבג”ץ 2435/20 ידידיה לוונטהל נ’ בנימין נתניהו ראש הממשלה.
וכיצד דברים אלו משליכים על מחלוקות בין הורים בראי פסיקת בית המשפט לענייני משפחה
חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ”ב -1962, הקובע כי הפררוגטיבה להחליט בעניינם של קטינים מסורה לכתחילה להוריהם (סעיף 18(ב)); ברם, בהעדר שיתוף פעולה בין הורים בית המשפט לענייני משפחה יידרש להכריע בענייני קטינים (סעיף 24); העיקרון שלאורו יכריע בית המשפט הוא טובת הקטינים, כלשון הרישא לסעיף 25 לחוק: “לא באו ההורים לידי הסכם כאמור בסעיף 24, או שבאו לידי הסכם אך ההסכם לא בוצע, רשאי בית המשפט לקבוע את העניינים האמורים בסעיף 24 כפי שייראה לו לטובת הקטין…“.
בפסק דין שניתן לעניין בקשתו של אב לקחת את הילדים לחופשה בחו”ל קבעה כב’ השופטת הילה מלר שלו בתלה”מ 30128-06-21 כי אינה מתירה נסיעה של קטינים עם אביהם לוחפשה בחו”ל.
בית המשפט אינו מתיר את הנסיעה של הקטינים עם אביהם לחופשה בשל הקורונה (ולא מכל סיבה אחרת) בהתחשב בעובדה שהקטינים אינם מחוסנים ובכך שהיעדים העומדים על הפרק הינם קפריסין (בחלקה הצפוני) ואיי סיישל שהינם יעד עם אזהרה חמורה.
יעד המסווג כיעד בעל אזהרת מסע חמורה הוא כזה המוגדר כ”יעד אשר רמת התחלואה בו מחמירה ואם לא יחול שיפור משמעותי הוא ייכנס לרשימת היעדים ברמת סיכון מירבית” (מתוך דף המידע במרשתת ממנו מובא המידה “עודכן לאחרונה בתאריך 4.7.21);
עיון בהגדרות משרד הבריאות מעלה כי יעד המסווג כיעד עם אזהרת מסע הוא יעד אשר משרד הבריאות ממליץ שלא לנסוע אליו בשל רמת התחלואה בו.
בית המשפט קובע כי: אמנם על הפרק עומדת סוגיית חופשה של הקטינים מחוץ לגבולות ישראל; אולם בחינת טובתם בנסיבות מקרה דנא בהינתן צו השעה ומגפת הקורונה נערכת אף בראי שמירת שלומם הגופני ודומה כי לעניין זה יש לייחס משקל להמלצות משרד הבריאות בנדון ובהקשר זה יש להפנות להחלטה שניתנה על ידי, כב’ השופטת אייזנברג בתלה”מ (חי’) 8386-03-20 פלוני נ’ פלונית .
עוד נקבע כי לא נעלמו מעיני בית המשפט טענות האב לעניין הידברות הצדדים ונכונות האם תחילה לנסיעת הקטינים לרבות הפניותיו לחלופת תכתובות הוואטסאפ שבין הצדדים.
מנגד יש להביא בחשבון כי השינוי בעמדתה של האם לא בהכרח ייזקף לרעתה בהינתן מציאות החיים המשתנה תדיר בקשר עם מגפת הקורונה, והכל בראי טובת הקטינים ובשקלול העובדה כי הנסיעות המדוברות הן נסיעות לצרכי חופשה וזאת בלבד.
יש להביא בחשבון כי במרוצת התקופה שמאז פרוץ מגיפה הקורונה ועד היום חלים תדיר שינויים באורחות החיים בארץ ובעולם, הגוזרים על האוכלוסייה צורך בהתאמה מתמדת של אופן ההתנהלות, לעיתים על בסיס יומיומי, דבר המחייב גמישות.
לנקודת הזמן יש משמעות בקבלת ההחלטות
בתי המשפט לענייני משפחה נדרשים לדון במחלוקות הוריות בנוגע לקטינים, בתקופת מגיפת הקורונה, המקבלות מענה בהתאם למצב הנוהג בנקודת הזמן שבה הן מתעוררות. וראה לעניין זה את דברי כב’ השופטת פלאוט ברמ”ש 55586-03-20 פלוני נ’ פלונית, החלטת סגנית הנשיא, כב’ השופטת רותם קודלר עיאש בתלה”מ (ב”ש) 44297-11-17 פלונית נ’ פלוני, החלטת הנשיאה, כב’ השופטת שלי אייזנברג בתלה”מ (חי’) 8386-03-20 ועוד’
האם יש מקום לנהל חיים רגילים בתקופת הקורונה
האב טען בבית המשפט כי יש מקום לנהל את החיים גם בצל מגפת הקורונה וכי אף הוא חושש כי אם לא ייסע עם הקטינים עתה, יחמיץ הזדמנות מפאת החמרה במצב וכן כי הנסיעה לאיי סיישל משמעותית לאור העובדה כי היא נערכת במסגרת חגיגות בר המצווה שיחגוג הבן בחודש דצמבר 2021.
למרות ההבנה של עמדת האב בית המשפט לא נעתר לבקשה- ומעדיף את בריאותם של הקטינים על פני סיכונה ובמיוחד בהתחשב בעובדה שזוהי עמדת משרד הבריאות, נתון שיש לו משקל גם לצורך החלטה מסוג זה וגם לצורך החלטה בעניין חיסונים כאשר מחלוקת מעין זו מובאת בפני בית המשפט.
כך גם באשר לחיסון קטינים כנגד הקורונה. ברוב המקרים כעולה מסקירת הפסיקה הלא רבה שיש בנדון – בית המשפט מורה על חיסון גם אם קיימת התנגדות מצד אחד מן ההורים.
עו”ד אלינור ליבוביץ, מומחית בגירושין, דיני משפחה, ירושה וגישור משפחתי
כתובת המשרד: תובל 40, רמת גן
יצירת קשר: 03-6969916
