ניצול לרעה של הזכות לאשר הסכם ממון בין ידועים בציבור

ערנות של בית המשפט, כב’ השופט אסף זגורי, הביאה למחיקת בקשה של אישה לאשר הסכם ממון בין ידועים בציבור, הסכם לחיים משותפים

ידועים בציבור יכולים לאשר ביניהם הסכם על פי סעיף 3(ג) לחוק בית המשפט לענייני משפחה התשנ”ה – 1995.

אישור הסכם ממון בין בני זוג נשואים או העומדים להינשא נעשה על פי סעיף 2 לחוק יחסי ממון בין בני זוג התשלג 1973.

בפסק דין שניתן ראינו כי בית המשפט לענייני משפחה שם לב לכך שאשה פלונית הגישה במהלך השנים האחרונות מספר בקשות שבכולן ביקשה לאשר הסכם לחיים משותפים בין ידועים בציבור, אך כל פעם הבקשה התייחסה לגבר אחר.

בית המשפט הבחין בכך שהמדובר בניסיון לניצול לרעה של ההליך המשפטי המאפשר לאנשים שלא נישאו, לאשר ביניהם הסכם ממון והסכם לחיים משותפים, ובעצם אישור ההסכם, יכולים בני הזוג להציג עצמם במוסדות רבים וברשויות שונות כבני זוג ולהנות מהטבות שונות, כגון: זכות לקבל משכנתא ועוד’.

בית המשפט קובע כי אין הוא רשות חקירה והוא גם לא בודק את אופיים של יחסים בין בני זוג המופיעים בפניו.

יחד עם זאת, בית המשפט לענייני משפחה אינו חותמת גומי ובמקום בו עולים שימוש לרעה בהליכים בענייני משפחה ובאישורי הסכם לצרכים זרים, תוך שימוש בהצהרות סותרות ו/או לכאורה כוזבות, יגלה בית המשפט זהירות יתירה על מנת שלא יוטעו רשויות או ציבור כתוצאה מאישור הסכם ממון בין בני זוג.

העובדה שההסכמים אינם מתייחסים לרכוש כלשהו ואינם כוללים הסדר רכושי – מעוררת חשד בבית המשפט כי נעשה שימוש לרעה בהליכים משפט.

יתר על כן שלל ההסכמים המתייחסים לגברים שונים בתקופות שונות, כוללים סתירות עובדתיות ביניהן אם משווים את הבקשות השונות.

ידועים בציבור אינו סטטוס אלא מצב עובדתי

בית המשפט מציין בפסק דינו כי המושג “ידועים בציבור” ממילא משתנה על פי ההקשר הרלוונטי בדברי חקיקה שונים, כאשר כל דבר חקיקה שקבע את המושג, קבע גם את ההשלכות הנובעות מאותו חוק לגבי היות אדם ידוע בציבור. היותם של בני זוג “ידועים בציבור” אינו מקנה להם כל ‘סטטוס’ על פי הדין הנוהג בישראל ומדובר במצב עובדתי הגורר תוצאות משפטיות שונות.

הטיעון כי בני זוג הינם “ידועים בציבור” הינו עניין שבעובדה שיש להוכיחו בראיות כמו כל עובדה אחרת. קביעה עובדתית כי בני זוג מסוימים הינם ידועים בציבור תיעשה לפיכך כהחלטה שבגררא בלבד, במסגרת סעד של  צד הנסמכת על  עובדה שכזו כחלק מעילת התביעה.

אין הליך של הצהרה כללית על היות בני זוג ידועים בציבור

הצהרה כללית בדבר היות בני זוג ידועים בציבור, אינה יכולה להינתן מעשית על ידי בית משפט על רקע ההבדלים הבולטים בין דברי חקיקה שונים בהקשר זה

בהקשר זה יש לציין את הפניה לרשם הירושות בבקשה להכיר באשה כידועה בציבור על פי סעיף 55 לחוק הירושה, המאפשר במקרה שבו אין צוואה בעדים או צוואה בכתב יד או צוואה נוטריונית – למי שנותר בחיים לקבל מחצית מהירושה כאילו הצדדים היו נשואים.

כך גם צריך להכריע בגררא אודות היות צדדים ידועים בציבור כאשר אחד מבני הזוג הלך לבית עולמו והנותר בחיים מבין בני הזוג הידועים בציבור מעוניין לקבל קצבת שארים של המוסד לביטוח לאומי או פנסיה של אלמן אלמנה, ואזי עליו לפנות לבית הדין לעבודה שצריך להכריע אגב אורחא בדבר היות הצדדים ידועים בציבור זה של זו ולהיפך.

בהתחשב בעובדה שהמבקשת הגישה תוך פרק זמן לא ארוך יחסית מספר רב של תובענות להכיר ביחסים שלה עם גברים אחרים, כולם תושבי חוץ, עם חלקם היא טענה אף כי נישאה נישואין אזרחיים או דתיים, וכאשר ביחס לכולם מבקשת היא להצהיר כי מתקיימים יחסי “ידועים בציבור” הרי שהדבר מעלה תמיהה לכל הפחות.

יש חשש להטעיית בית המשפט או ניסיון לעשיית שימוש לרעה בהליך של אישור הסכם לפי סעיף 3(ג) לחוק בית המשפט לענייני משפחה התשנ”ה – 1995.

בענייננו קובע בית המשפט כי המדובר בהליכים שאינם מבוססים על הצהרות אמת ויש חשש כי נעשה ניסיון לעשות שימוש לרעה בהליך המשפטי ולנצל את בית משפט זה על מנת לזכות בסעדים הצהרתיים או פסקי דין לצרכים אחרים שאינם קשורים כלל לזוגיות הנטענת של המבקשת עם אותם בני זוג.

ככל הנראה המדובר בהסכם שמיועד להצגה במשרד הפנים, רשות האוכלוסין, על מנת להשיג מעמד לעובדים זרים המצויים בארץ ללא אשרת שהייה ו/או אשרת עבודה, וכדי לאפשר להם להישאר בארץ בניסיון להקנות להם מעמד.

כך או כך מסתמן שהמניע פסול ובית המשפט מחייב את האישה בהוצאות משפט.

עו”ד אלינור ליבוביץ, מומחית בגירושין, דיני משפחה, ירושה וגישור משפחתי

כתובת המשרד: ויצמן 2, תל אביב

יצירת קשר: 03-6969916