צרו קשר
ּ

ניכור הורי

מתי בא לידי ביטוי מצב של ניכור הורי

יש הטוענים כי הניכור ההורי יכול להתחיל הרבה לפני הפירוד או הגירושין וכי בפועל – מבלי שהצד המנוכר שם לב לכך – ההורה המנכר מבצע זאת בין במודע ובין שלא במודע – כאשר בני הזוג חיים בהרמוניה – לפחות לכאורה – ואין ביניהם כל סכסוך. זוהי דעה רווחת שלא בהכרח הינה נכונה אך היא אופציה קיימת, ועל פיה הניכור ההורי בעצם מתחיל קודם להתפרקות התא המשפחתי ודאי שקודם לגירושים.

על פי תיאוריה זו אחד ההורים דואג להתקרב לילד מאוד, לנכס את הילד לעצמו, ולגרום לכך שהילד יהיה מעוניין פחות ופחות בקשר עם ההורה השני וזאת אפילו כאשר הצדדים חיים יחדיו ומנהלים חיים שהם לכאורה לפחות רגילים.

ההורה המנכר נוהג בצורה מסורה ביותר כלפי הילד, נענה לכל בקשותיו או לרובן, נוח כלפיו מצד אחד אך מהצד השני מזלזל באוזניו של הילד בהורה השני, שוטף את מוחו אט אט באיטיות ובמרומז כנגד ההורה השני, ובפועל יוצר מצב של שני מחנות.

בשלב זה עדיין הניכור הוא סמוי מן העין וקשה לאבחן אותו, שכן ההורה המנכר נוהג ברכות יתירה כלפי הילד או הילדים ונענה לכל בקשותיהם גם אם חינוכית אין זה נכון לעשות כך.

לכאורה ההורה המנכר מצטייר כהורה האמפטי, החם, הקרוב לילד והמטפל בו בצורה משמעותית. ההורה המנכר מבצע חטיפה פסיכולוגית של הקטין אשר יעדיף להיות עמו בכל מצב ובכל מקרה. בשלב זה הניכור הוא מתחת לפני השטח שכן ההורים מתגוררים יחדיו ואין ביניהם קרע או גירושין.

 

ניכור הורי גלוי ונראה לעין

השלב הגלוי של הניכור ההורי הוא לעת פירוד ופירוק התא המשפחתי, כאשר מתקיימת או עומדת להתקיים הפרדה פיסית בין שני ההורים, או אז הניכור ההורי הופך להיות גלוי ובוטה, והילד המנוכר מסרב לפגוש בהורה השני, מסרב לבקר אותו ובוודאי שאינו מוכן לשהות במחיצתו.

 

פיילוט מוצלח במחוז תל אביב

במחוז תל אביב ישנו שופט מוקד המטפל בניכור הורי – כב' השופט ארז שני – ובמהלך התקופה האחרונה נתן הוא אינסוף החלטות שמטרתן למגר את הניכור ההורי ולבצע טיפול מיידי שיחזיר את הקשר בין ההורה המנוכר לבין הילדים.

חשוב לציין שבית המשפט יכול להתערב במערכת היחסים רק עד הגיע מי מהילדים לגיל 18 וכי לאחר מכן אין לבית המשפט יכולת להתערב, לקבוע טיפול או לקבוע סנקציות כלשהן ובכל הנוגע לילד בגיר לא קיימות סמכויות לבית המשפט לענייני משפחה.

 

סמכויות בית המשפט לענייני משפחה

לבית המשפט לענייני משפחה סמכות להטיל עיצומים כספיים כלומר קנסות כספיים, על הורה מנכר, להורות על העברת הילד להורה המנוכר, כלומר על שינוי המשמורת, וכמו כן כצעדים מתונים יותר רשאי בית המשפט, להורות על טיפול פסיכולוגי, התנהגותי או רגשי, או כל סוג אחר של טיפול, שיביא לחידוש מפגשים ולשיקום הקשר בין הילד להורה המנוכר.

מי שמאבחן את קיומו של ניכור הורי הוא בדרך כלל פסיכולוג או פסיכיאטר מומחים לנושא, כאשר בתסקיר יכולה פקידת סעד להפנות תשומת לב בית המשפט לאפשרות זאת, ולהמליץ על דרכי טיפול.

 

תסמין מדאיג ביותר

אחד התסמינים לניכור הורי הוא כאשר בן או בת הזוג החדשים של ההורה (המנכר) הופכים להיות האב או האם של הילד במקום אלו המקוריים. מצב כזה יש בו כדי להוות פגיעה של ממש בהורה המנוכר, ומעבר לעצם הניכור וסירוב הילד להיפגש עם ההורה, יש בכך עלבון גלוי חמור ביותר, על פיו האב או האם יכולים להיות מוחלפים על ידי אדם אחר.

הורה מנכר מלמד את הילד לקרוא אמא או אבא לבן הזוג במקום להורה האמיתי אשר אוהב את הילד ורוצה בקשר עמו, דבר המצביע על בעייתיות בתפיסת הילד וזכויותיו כמו גם זכויות ההורה השני.

ההורה המנכר טוען לעיתים כי הניכור אינו פרי מעשיו וכי הוא מתיר לילד לעשות מה שהוא רוצה ולעיתים הוא טוען שהוא אף מעודד אותו להיות בקשר עם הצד השני, אך ללא הצלחה.

 

הציפייה מההורה המשמורן היא לעשות כל שלאל ידו כדי להפסיק את הניכור

מצופה מהורה משמורן כי יגרום לילד המנכר, להיפגש עם ההורה האחר, ההורה המנוכר וכי יגרום לו לפעול כך. הורה אינו יכול לפטור את עצמו בטענה לפיה הוא מנסה לגרום לילד או לשכנע אותו להיפגש עם ההורה האחר, ובית המשפט מצפה ממנו לנקוט בצעד הרבה יותר אקטיבי בנוגע לילד ולא לאפשר לילד להחליט כי אין הוא מוכן או רוצה להיפגש עם ההורה השני.

בית המשפט גם לא נוהג בסלחנות כלפי הורה מנכר וטוב שכך.

 

איך לטפל בניכור הורי

יש שני גורמים מרכזיים שיש בהם צורך כאשר עסקינן במקרה של ניכור הורי:

האחד זו סבלנות, אורך רוח וידיעה שזהו מרוץ למרחקים ארוכים. מרתון ולא ריצת 100 מ"ר.

השני הוא עורך/עורכת דין מקצועיים שיתנו לכם שירות המבוסס לא רק אכפתיות ואנושיות, אלא גם על ניסיון נרחב בתחום זה שהינו תת תחום של דיני משפחה.

נכון שזה יעלה לא מעט, אך אין מחיר לקשר חם ואוהב עם ילדיך. ויתור על הקשר אינו אופציה ממשית.

ברוב המקרים יפנה בית המשפט את כל הנוגעים בדבר לאבחון ולאחר מכן לטיפול שיש בו כדי להביא מזור ליחסים ולגרום לחידוש הקשר ולשמירה עליו.

 

דרכי הטיפול המרכזיות בתופעת הניכור ההורי הינן שילוב של היבטים משפטיים והיבטים טיפוליים

בהיבט המשפטי, בית המשפט ידון בשאלה האם מתקיים ניכור ומה מידת חומרתו ומה הם הכלים המשפטיים הראויים להינקט בכל מקרה כגון: קנסות על אי שמירה על הסדרי מפגש והאם לחייב השתתפות בטיפול.

בהיבט הטיפולי, גורמי הטיפול – פקידת סעד או פסיכולוג או פסיכיאטר, מחליטים אלו טיפולים יכולים להיות יעילים בכל מקרה ספציפית ומהו ההרכב המשפחתי שיגיע לטיפול, באיזה מינון ומי יהיה נוכח באיזה מפגש.

המערכת הטיפולית תצטרך להמליץ בפני בית המשפט האם טיפול משפחתי רגיל יהיה יעיל או שמא יש ליצור דרכי טיפול חדשות כגון טיפול בתנאי מחנה, שהינה אפשרות המצריכה אמצעים כלכליים.

התערבות מוקדמת הינה אקוטית להצלחה של הטיפול. ככל שמצב הניכור ממשיך, כך קשה יותר לטפל בו ולכן נדרשת התערבות מהירה, תוך נקיטת הצעדים לבירור מעמיק של המצב המשפחתי על מנת למנוע את המשך הניכור והחמרתו.

 

אמצעי טיפול קיצוניים הינם שנויים במחלוקת

קיימת מחלוקת בכל הנוגע לצעדי טיפול קיצוניים ולהעברת משמורת.

ממשיכיו של גרדנר אשר טבע את המונח ניכור הורי רואים בהתנהגות ההורה המנכר התעללות רגשית בילד ולכן ממליצים על נקיטת צעדים מרחיקי לכת על ידי בית המשפט עד כדי ניתוק הילד מההורה המנכר והעברת הילד למשמורת ההורה המנוכר או הוצאת הילד לסידור חוץ ביתי.

לא אחת נתקלתי בהמלצה על הוצאת הילד לפנימייה על מנת למנוע את המשך הניכור ההורי ועל מנת לנטרל את ההורים כדי לטפל בילד.

לשיטתם של המתנגדים לגישתו של גרדנר, הטיפול צריך להתמקד בהגברת הקשר עם ההורה המנוכר, שלא על חשבון ההורה המנכר.

בנוסף לכך, הטיפול יכול לפעול ליצירת שיתוף פעולה בין ההורים ולהעלות למודעות ההורים את חשיבות מעורבות שני ההורים בחיי הילד.

יהיה מי שיאמר כי העברת הילד מההורה המנכר להורה המנוכר יכולה ליצור טראומה קשה לילד. וכי הפרידה מהורה אוהב ואכפתי עמו יש לו קשר משמעותי גם אם קשר חולני תולשת אותו מהעוגנים ומהיציבות שיש לו ועלולה לערער את מצבו הנפשי.

לסיכום, ניכור הורי זוהי רעה חולה שיש לטפל בה מהר ככל שניתן כאשר הניכור מתגלה, ורצוי לעשות זאת תוך גיוס ההורה המנכר לתהליך ואפשרות זו עדיפה על כפייה או העברת משמורת שיש להחליט עליה רק כשאין כל אמצעים יעילים אחרים.

 

עו"ד אלינור ליבוביץ, מומחית בגירושין, דיני משפחה, ירושה וגישור משפחתי

כתובת המשרד: ויצמן 2, תל אביב

יצירת קשר: 03-6969916

למעלה

לצורך קבלת יעוץ ראשוני,

לתאום פגישה במחיר מוזל ונוח,

וכן להצעת מחיר

לתאום פגישת ייעוץ ללא התחייבות

ּ