אין ספק וידוע לכל כי ניכור הורי פוגע בצורה מאוד קשה בילדים, ושילדים שעברו ניכור הורי הם ילדים בסיכון. אין מדובר רק בהפרדה מאחד ההורים אלא גם בהשלכות לעתיד שיש ויתנו אותות גם ביכולת ליצור זוגיות עם בני זוג בעתיד ויכולת לקיים קשרים נורמטיביים בכלל עם בני משפחה.
מסתמן כי מספר התיקים העוסקים בניכור הורי הולך וגדל. התופעה מקבלת מימדים משמעותיים בעת האחרונה וקיים חשש כי הניכור ההורי מצוי בעליה מתמדת.
ומדוע תופעת הניכור ההורי הולכת וגדלה?
כפועל יוצא מהשינוי שיצרה הפסיקה של בית המשפט העליון ב- בע”מ 919/15 קיימת נטייה ליצור ניכור, מקום בו לא היה נוצר ניכור קודם לכן. השינוי בכל מה שנוגע למזונות הילדים, גורם למרבה הצער לחלק מן האימהות להסית את הילדים כנגד האב על מנת שלא תיווצר משמורת משותפת, כאשר ברור שמשמורת משותפת לאור התקדים של בית המשפט העליון מפחית את גובה מזונות הילדים ולעיתים מאיין את תשלום המזונות כאשר הכנסת ההורים ומצבם הכלכלי דומה.
מנגד, גם האבות עושים מאמצים ליצור מצב של משמורת משותפת בחלק מהמקרים בשל שיקולים כלכליים, והתנהגותם, כמו התנהגות האימהות עשויה להשפיע על הילדים לנתק קשר בצורה מלאה או חלקית עם האבות.
לשני המינים יש “תרומה” שלילית למצב.
לאור השינויים בדיני המשפחה הבאים לידי ביטוי הן בפסיקה והן בחקיקה, צפויה מגמה שתלך ותחריף הן בהיקף תלונות השווא והן בהיקף הניכור ההורי וזאת מאחר שניכור הפך להיות כלי נשק טקטי שיש בו השלכות כלכליות, דהיינו הניכור משפיע על גובה המזונות בעקיפין.
מצד שני בתי המשפט לענייני משפחה ערים למצב של ניכור הורי וכיום יש היערכות של בתי המשפט לנושא זה, כך שיש סיכוי שמצבים של ניכור יטופלו כבר בשלבים ראשוניים, ומנגד התופעה כמפורט לעיל מסלימה בהיקפיה.
קיימת תוכנית חדשה שעומדת להתקיים בבית המשפט לענייני משפחה כפי שחידשה סגנית הנשיא כב’ השופטת מירה דהן, בהרצאה שנתנה בכנס דיני משפחה באילת בדצמבר 18.
התוכנית של צופית גרנט בנושא ניכור הורי
בסוף שנת 2018 עלתה התוכנית של צופית גרנט, תוכנית בת שלושה פרקים שחשפה לכלל הציבור את נושא הניכור ההורי, דבר המוכר לכל עורך דין העוסק בדיני משפחה ולשופטים, אך פחות מוכר לציבור.
בעקבות התוכנית, בין היתר אם כי לא רק, בתי המשפט התחילו להפנים שמחובתם לנסות ולטפל בבעיית הניכור ההורי. אין ספק שהתקשורת משפיעה בין היתר גם על מצבים מסוג זה ומסייעת להביא את העניין לתודעת כלל הציבור וגורמת לטפל בבעיות שונות.
מהו ניכור הורי?
ניכור הורי – תסמונת הניכור ההורי (באנגלית “Parental Alienation Syndrome”) היא תופעה בה ילד מתנכר לאחד מהוריו, כאשר אין צידוק לכך, ועל רקע של גירושים בין בני זוג.
נושא הניכור ההורי העסיק אנשי מקצוע בעשורים האחרונים אך רק בשנת 1985 נטבע המונח ‘סינדרום הניכור ההורי’ על ידי המומחה ד”ר ריצ’ארד גרדנר, אשר ראה אותו כהתעללות רגשית של ההורה המנכר בילד.
עיון בפסיקה – ממחצית שנות ה-90 ואילך – מלמד, כי בתי המשפט נדרשו לתורתו של ד”ר גרדנר ועשו בה שימוש בסכסוכי משמורת, במקרים של סרבנות קשר קשה בין ילדים להוריהם ואף הורו במקרי קיצון על הוצאתם מידי ההורה המשמורן לסביבה אחרת ולעיתים אף על העברתם להורה המנוכר שנמצא מתאים לקבלה; ע”מ (ת”א) 33/96 פלוני נ’ פלונית, ע”מ 90/97 מורן נ’ פלדמן-מורן, ע”א 2891/99 פלונית נ’ פלוני, רע”א 8689/99 פלונים נ’ היועץ המשפטי.
להכרה פורמלית, מפי בית המשפט העליון, זכתה התופעה ב- רע”א 3009/02 פלונית נ’ פלוני, פ”ד נו (4) 872. בפרשה זו הוכרה הן התופעה של ניכור הורי, הן תסמונת הניכור ההורי כהגדרה מתודית של תופעה קיימת.
בית המשפט קבע כי התופעה גורמת לסכנת ניתוק של הילדים מאחד ההורים בד בבד עם תלות יתר בהורה האחר. ב- בע”מ 5579/07 פלוני נ’ פלוני, קבע בית המשפט העליון שיש לנקוט משנה זהירות בקביעה כי אכן היא מתקיימת במקרה נתון וכי “לשם קביעת המצב לאשורו יש להסתייע בבחינתם של הגורמים המקצועיים האמונים על כך, תוך בדיקה ביקורתית של בית המשפט את המסקנות שהוגשו לו” (בע”מ 6327/08 פלוני נ’ פלונית).
קביעת קיומו של ניכור הורי נעשית בדרך כלל על ידי בעלי מקצוע כגון מכונים למסוגלות הורית המעסיקים פסיכולוגיים קליניים וחינוכיים, והן בתסקירים של פקידות סעד.
דרכי טיפול בניכור הורי
אשר לדרכי טיפול אלו נקבעו בהתאם לרמת התופעה – מהקל אל הכבד:
קביעת הסדרי משמורת מדויקים בין ההורים והקפדה על קיומם;
טיפול בילד על ידי גורם חיצוני תוך השארת הילד בסביבתו של ההורה המנכר;
ניתוק הילד לחלוטין מההורה המנכר והשמתו אצל אדם שלישי או העברתו להורה המנוכר
וראה לעניין זה רע”א 3009/02 פלונית נ’ פלוני, פ”ד נו (4) 872 וכן ע”א (ת”א) 2891/99 פלונית נ’ פלוני.
יש הבדל בין סרבנות קשר לניכור הורי ולא מדובר באותה תופעה
סרבנות קשר אינה שם נרדף ל”ניכור הורי“. סרבנות קשר היא אחד המאפיינים של תופעת ה”ניכור ההורי” (רע”א 3009/02 פלונית נ’ פלוני, פ”ד נו (4) 872) ואין די בעצם קיומה וממילא יש לבחון את הרקע לה, האם היא מוצדקת ואם יש לה הסבר כלשהו.
מעבר לכך, נכון לבחון אם קיימים מאפיינים נוספים מעבר לסרבנות הקשר שיש בהם כדי להצביע על “ניכור הורי” – ובראש ובראשונה, פעילות מכוונת של אחד הצדדים לשלילה או הגבלה של האפוטרופסות הטבעית שיש לצד השני על ילדיו.
פעילות שכזו, מטרתה אחת, למחוק את דמותו של האב/האם מעולמם של הילדים ולמצב בתודעתם משפחה גרעינית ללא דמות אב/אם בתוכה. קיומה של פעילות כזו, ללא הצדקה, מטה את הכף לקביעה בדבר קיומה של “תסמונת ניכור הורי” בדרגתה החמורה.
יש לפתור את הבעיה של ניכור הורי בשלביה המוקדמים ואין להמתין
חשוב מאוד לנסות ולפתור את הבעיה של הניכור ההורי מוקדם ככל הניתן. ככל שהזמן עובר, המציאות מתקבעת ומקשה על הגעה לפתרון, למרות שיש גם מקרים בהם הניכור ההורי נפסק עם הזמן, אם עקב שינוי בהתנהלות ההורה המנכר, ואם עקב רצונו של הילד. בדרך כלל התופעה אינה נעלמת מאליה ויש צורך בהתערבות טיפולית של גורם מקצועי בפיקוחו של בית המשפט.
במקביל ובלי קשר ניתן לפנות לבית המשפט מתוך מטרה להטיל קנסות כספיים על ההורה המנכר על אי אפשרות לקיים את זמני השהות בגלל ניכור הורי או בקשה להפחתת/ביטול המזונות עקב ניכור הורי.
פסקי דין בנושא ניכור הורי שניתנו לאחרונה ואשר שמים דגש על התופעה
כב’ השופט נחשון פישר נתן החלטה ב- תלה”מ 38796-11-18 כי ממש באותו היום תעבור הקטינה ממשמורת האם למשמורת האב עקב ניכור הורי.
כבוד השופט ארז שני, תלה”מ 11686-08-18, בנסיבות של ניכור הורי או בחשד כבד מאוד לניכור הורי מחווה בית המשפט עמדתו כי ניכור הורי פעיל אינו מעשה שהוא עוולה אזרחית בלבד, אלא נכנס הוא לתוך תחומי העבירה הפלילית ובוודאי שאין הוא עולה בקנה אחד עם החובה שבחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות לנהוג כהורה מסור. עוד לעמדתו של בית המשפט ברור כי עצם קיומו של ניכור הורי נוגד את טובתו של קטין.
בנסיבות של ניכור הורי סבור כבוד השופט שני כי אין מקום לסברה שאומרת “אל לנו ללחוץ על קטין, הבה ניתן לו להגיע לתובנות בזמנו החופשי”, גם מפני שבמקרים רבים תופעת הניכור ההורי אינה פרי רצונו החופשי של קטין. וכי הקטין מבטא כלפי חוץ דברים המצופים ממנו מן ההורה המנכר. עוד נקבע כי בנסיבות אלו – שליחת הסוגיה לבדיקה בת חודשים, כמוה כאי עשיה.
במצבים של ניכור הורי זקוק ביהמ”ש לחוות דעת מיידית ודחופה בשאלה האם קיים ניכור הורי אם לאו ואין להמתין חודשים.
וכן:
כב’ השופט אסף זגורי, תמ”ש 4487-01-15, קבע כי מתקיים ניכור הורי כלפי האם וקובע סנקציות כספיות.
כב’ השופטת רותם קודלר עיאש, תמש-49927-04-15 הטלת קנס כספי על האב על כל אי קיום מפגש בין הילד לאמו.
כב’ השופטים שוחט, ענבר ושבח, עמ”ש 60592-03-15, דחיית ערעור (תמ”ש 44417-01-14) על העברת משמורת לאבא עקב ניכור הורי מצד האם.
תמ”ש 56724-11-13 כב’ השופטת איריס ארבל-אסל, קנס לאם על מניעת מפגש בין האב לילד ויצירת ניכור הורי.
ויש עוד פסקי דין רבים וטובים בעניין הניכור ההורי בהם בית המשפט נוקט עמדה אקטיבית ועושה לביעור הניכור ההורי. אך בכך אין די ומתקיימים מקרים רבים נוספים בהם אין טיפול מיידי אקטיבי וממשי, והניכור הולך ומעמיק ככל שאין בית המשפט נזקק להתערבות מיידית.
