מתי פונים לעו"ד?

באיזה שלב פונים לעורך דין לגירושין כאשר מעוניינים להתגרש?

עו"ד אלינור ליבוביץ, מומחית בגירושין גישור ודיני משפחה

מנהלת את פורום הגירושין בוואלה! מנהלת ובעלים של אתר gerushin.co.il

מתי לגשת לעו"ד לגירושין?

פגישת ייעוץ עם עו"ד לגירושין אפשרית כבר בנקודת ההתחלה, לקראת קבלת ההחלטה האישית להתגרש, או אפילו כשרק שוקלים החלטה זו. בנקודה הזו הפניה לעו"ד העוסק בדיני משפחה וגירושין, תהיה פגישה אחת או שתיים של ייעוץ חד פעמי בלבד, באופן דיסקרטי, כדי לקבל הכוונה כללית מגורם מקצועי על הצפוי, על התהליך עצמו, ועל האפשרויות העומדות בפניך.

בפגישה כזו לא תהיה בהכרח, אם כי זה אפשרי, חתימה על ייפוי כוח או התחייבות ארוכת טווח או הסכם שכ"ט עם עורך הדין.

זו פגישה אחת חד פעמית על מנת לקבל מושג על הצפוי. התשלום יהיה על הפגישה בלבד, ויתבצע בד"כ במזומן ולא בצ'ק או כרטיס אשראי, כדי לא לחשוף לצד השני כי נפגשת עם עו"ד לענייני משפחה וגירושין.

אפשר להתייעץ עם עו"ד באופן נקודתי גם במהלך תהליך הגישור, כדי לקבל "חוות דעת שנייה" על ההסכמות המתגבשות בגישור. האם ההסכמות סבירות בנסיבות העניין? האם הוויתורים שעשית, והוויתורים שעשה הצד השני סבירים, על פי החוק והתקדימים המשפטיים הנהוגים? האם הפשרה המתגבשת בגישור אינה מקפחת אותך?  על איזה דברים כדאי להתעקש בכל מקרה? גם פגישות ייעוץ כאלו אמורות להיות פגישות חד-פעמיות, ללא חתימה על ייפוי כוח לייצוג, ללא התחייבות ארוכת טווח, ללא הסכם לתשלום שכ"ט, רק תשלום לפי הפגישה הספציפית בפועל.

במקרים של גישור העוסק גם בסוגיות משפטיות מורכבות במיוחד, ייתכן כי בכל מקרה שני הצדדים ידרשו לייעוץ של עו"ד. לא תמיד המגשר/ת הוא איש המקצוע המתאים לטפל בהיבטים ספציפיים, בד"כ היבטים רכושיים ספציפיים, כמו בעלות על מניות בעסקים, קניין רוחני ופטנטים, סטרט אפ בתחום ההיי טק וכד'. ייעוץ כזה ינתן בד"כ בתיאום עם המגשר/ת ועל ידי עו"ד לגירושין שהמגשר/ת ימליץ עליו, וכמובן שכל אחד מהצדדים רשאי להתייעץ בנפרד עם עו"ד המתמחה בדיני משפחה, המקובל עליו.

המקרה השלישי שבו ניגשים לעו"ד הוא כמובן לצורך הגשת תביעה לבית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני. במקרה שהגעת למסקנה כי הדרך המועדפת להתגרש הינה באמצעות פניה לבית המשפט או בית הדין הרבני, או שקיים חשש סביר שבן הזוג השני ימהר ויקדים להגיש תביעה בעצמו ואז הוא זה שיבחר את הערכאה, בית משפט למשפחה או בית הדין הרבני (מרוץ סמכויות)- ולכן החלטת כדאי להקדים ולהגיש תביעה בעצמך.

במקרה של פניה לעו"ד לצורך הגשת התביעה, עו"ד יחתים אותך על ייפוי כוח לייצג אותך בפני בית המשפט והרשויות, יסכם איתך על שכ"ט, ויחתים אותך על שכ"ט המוסכם. חשוב לקבל ולשמור עותק. חשוב לא פחות להבין את הסכם שכר הטרחה ואם יש צורך – גם לשאול שאלות ולקבל הבהרות.

והמקרה הרביעי שבו ניגשים לעו"ד הוא כשהוגשו נגדך תביעות שמיועדות להשיג את הגירושין, בד"כ שלוש תביעות: משמורת/הסדרי ראיה, מזונות אשה וילדים או אחד מהם, ורכוש/פירוק שיתוף/איזון משאבים/שיתוף רכושי, הכרוכות זו בזו.

כמו כן, ייתכן שתוגש תביעת גירושין בבית הדין הרבני. במקרה זה, בן הזוג כבר הקדים אותך והגיש נגדך תביעות. קבלת התביעות – כגון בענייני משמורת ילדים, חלוקת רכוש ופירוק שיתוף או מזונות אישה ומזונות ילדים – עלולה להלחיץ, ולכן חשוב להגיב בקור רוח ובשיקול דעת. אמנם למי שהגיש את התביעות ראשון יש יתרון מסוים, אך זה אינו בהכרח יתרון מכריע. נכון, לבן הזוג שתבע ראשון הייתה אפשרות לבחור את הערכאה שבה ידון התיק, וגם זמן להכין את התביעה ולאסוף ראיות (חוקר פרטי, חיטוט במסמכים, האזנה לשיחות).

אבל ברגע שקיבלת את התביעה, יתרון ההפתעה כבר לא קיים והיתרון היחידי שיכול להיות הוא שבן הזוג כרך את הנושאים השייכים לנושא הגירושין לערכאה שטובה לו, כלומר בבית הדין או בבית המשפט. כמו כן, לבן הזוג הייתה הזדמנות לפני שידעת על רצונו להתגרש – לאסוף אודותיך חומר (כמו תיעוד שאינך מוציא קבלות וחשבוניות על כל ההכנסות כולן).

יחד עם זאת, גורם ההפתעה ואיסוף החומר אינם חזות הכל ואין זה אומר שידך תהיה על התחתונה, בכל ההליך כולו ותצא נפסד. ממש לא, יש צורך לשכור עורך דין לגירושין, שהוא טוב, מנוסה וותיק, המתאים לצרכיך אשר יתחיל לפעול עבורך ויקטין את הפער ביניכם, פער שנוצר כאשר צד אחד היה מוכן ונקט בפעולות בטרם הצד השני ידע על מעשיו ורצונותיו. כשהצד הנתבע מוצא עו"ד טוב, הוא יגיש כתבי הגנה, וברוב המקרים גם תביעה שכנגד, ומרגע זה ההליך יתנהל כרגיל.

בפניה לעו"ד, חשוב להביא את כל מסמכי התביעה שנמסרו לך ולמסור לו את כל המידע שנדרש על ידו לצורך ניהול ההליך.

מאד חשוב שלא להסתיר מידע או להטעות את עורך הדין לגירושין המייצג אותך, שכן הסתרת מידע או אי מסירת מידע רלוונטי עלולה להיות בעוכריכם.