עו”ד אלינור ליבוביץ, מומחית בגירושין גישור ודיני משפחה
מנהלת את פורום הגירושין בוואלה! מנהלת ובעלים של אתר gerushin.co.il
חובת המזונות של בעל כלפי אשתו היא בסיסית ומעוגנת בדין העברי וכן בשטר הכתובה
הדין הוא שכל עוד נשואה אישה יהודייה לבעלה, עליו לשאת במזונותיה ולשלם מזונות אישה על פי רמת החיים לה הורגלה.
מנגד, אם ניתן פסק דין רבני המחייב את האישה להתגרש, והיא מסרבת לקבל את הגט, יש מקום להפסיק את מזונותיה.
הסיבה לפסיקה זו היא, שלא תותיר האישה את הבעל נשוי לה, בנישואין חסרי כל תוכן, כאשר מטרתה היחידה היא לקבל מזונות אישה ממנו (תמ”ש (כפר-סבא) 8840/01 ש’ מ’ ו-4 אח’ נ’ ש’ מ‘ ; תמ”ש (ראשל”צ) 17070/03 ; בש”א 2923/03 שוחט נ’ שוחט ; תמ”ש 54664/98 ל’ ואח’ נ’ ל‘)
אף סיבות שבצדק ובתקנת הציבור מצדיקות בנסיבות אלו, הפסקת מזונותיה של האישה (פסק דינו של כב’ השופט שפירא, בע”מ (י-ם) 765/05 פלוני נ’ אלמונים).
אין די במתן הפסק הרבני המחייב גירושין, אלא יש להוכיח כי האישה סירבה לקבל את הגט לאחר מתן הפסק ולא מנימוקים מוצדקים, כמו אי ביצוע ההסדרים הרכושיים שקבע פסק הדין המחייב בגירושין בין הצדדים. לעניין זה יפים דבריו של כב’ השופט פורת (ת”א) 41/96 פלונית נ’ פלוני:
…לסיכום, מקום שבית הדין הרבני פוסק כי האישה חייבת להתגרש מבעלה, קיימת חובה על האישה למלא אחר פסק דינו של בית הדין.
עם זאת, בכפוף לסעיף 21 לעיל, מועד הפסקת חיוב הבעל במזונות אשתו איננו מיום מתן פסק הדין של בית הדין הרבני המחייבה בגירושין, אלא רק לאחר סירוב מצד האישה למלא אחריו.
במאמר מוסגר אוסיף, כי כמובן שבית המשפט האזרחי הדן בתביעת המזונות צריך לקחת בחשבון, כי הגשת ערעור על פסק דינו של בית הדין הרבני לבית הדין הרבני הגדול ומתן צו עיכוב ביצוע של החובה לקבל גט דוחים את סופיות הדיון עד לאחר שהערעור מתקבל או נדחה (ואז צו העיכוב מבוטל) ורק מרגע סופיות הדיון, נוצר “מעשה בית דין” המחייב את בית המשפט האזרחי (ראה רע”א 4982/92 טביב נ’ טביב, פ”ד מח (3) 392)…
ובהמשך, בסעיף 24 לפסק דינו, כותב השופט פורת כי:
…ראוי להדגיש, כי סירובה של האישה חייב להקבע פוזיטיבית ע”י בית הדין הרבני כממצא עובדתי מבוסס. הסירוב יכול להיות סירוב מוחשי או כל צעד המהווה עיכוב בביצוע החלטת בית הדין כגון אי הופעה של האישה לצורך קביעת שמות או כתיבת הגט, וזאת כמובן ללא סיבה מוצדקת או התנאת תנאים בהם תאות לקבל גט – תנאים שלא מצויים בפסק הדין של ביה”ד הרבני (ראה ע”א 486/89 פלדמן נ’ פלדמן (לא פורסם) [פורסם בנבו]..
וראו אף את פסק דינה של השופטת נ’ מימון הסוקר בהרחבה את דעות הפוסקים לפי המשפט העברי ואת ההלכה הנוהגת לענייננו בסעיף זה בתמ”ש (י-ם) 10138/99 מ.פ נ’ נ.פ .
אם ניתן פסק הדין של בית הדין הרבני האזורי ש”על הצדדים להתגרש זה זמ”ז בג”ט. על הבעל לשלם לאישה כתובה“.
על הבעל לעמוד בפסק הדין וכל עוד לא משלם הוא את הכתובה אין הוא יכול לפטור עצמו מהמזונות.