מקרה מפורסם של עדות מוקדמת שזכה לסיקור תקשורתי נרחב במסגרת הליך פלילי שהתנהל
מקרה מפורסם מאוד, במסגרתו נגבתה עדות מוקדמת, ארע בעת משפטו של ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, שם העיד משה טלנסקי עוד בטרם החל משפטו של אולמרט, זאת, משום שטלנסקי אמור היה לשוב למדינתו, ארצות הברית, בטרם החל המשפט.
על פי סעיף 117 לחוק סדר הדין הפלילי, כאשר עולה החשש שלא ניתן יהיה לגבות עדות במהלך המשפט קיימת אפשרות לגבות עדות מוקדמת ולשמר אותה. עדות מוקדמת אפשר למסור כבר בשלבי החקירה או לאחר הגשת כתב אישום.
יחד עם זאת יש להביא בחשבון כי מדובר בחריגה מסדר הדין הרגיל, זאת מכיוון שהעדות נשמעת מחוץ לסדר הדברים הרגלים, ויש לוודא כי הדבר מוצדק.
מקרה אחר בו תוגש בקשה לעדות מוקדמת היא כאשר עד מרכזי בתביעה מבקש לעזוב את הארץ ולא בטוח שיחזור להעיד. הן התובע, הן הנאשם והן אדם אשר חשוד בביצוע עבירה ונחקר במשטרה – יכולים להגיש בקשה לעדות מוקדמת.
כך גם בהליך אזרחי אפשר לעתור לגביית עדות מוקדמת כאשר הדבר מוצדק
הליך של מתן עדות מוקדמת קורה לעיתים גם במסגרת הליך אזרחי וגם בבית המשפט לענייני משפחה. לאחר הגשת כתב תביעה וכתב הגנה קובע בית המשפט קדם משפט המהווה דיון ראשוני בו נטענות טענות שונות על ידי באי כוח הצדדים, אך במהלך קדם משפט אין הוא שומע עדים.
ההליך המשפטי נפתח עם הגשת כתב תביעה. בבית המשפט לענייני משפחה יכולים גם להיות מוגשים מספר כתבי תביעה בנושאים שונים כגון: משמורת וחלוקת אחריות הורית בין ההורים, תביעה להסדרי מפגש (שבעבר כונתה תביעה להסדרי ראיה), תביעת מזונות ילדים ומזונות אישה, חלוקת רכוש, איזון משאבים בין בני זוג, פירוק שיתוף ועוד ועוד.
בבית המשפט לענייני משפחה כל תביעה מוגשת בנפרד
כל תביעה מוגשת בית המשפט בנפרד ולא במאוחד, כך שיכול להיווצר מצב שיוגשו על ידי הצדדים או מי מהם מספר כתבי תביעה הנוגעים לאותה משפחה. על פי הכלל הנוהג בבית המשפט לענייני משפחה ממונה שופט אחד לדון בכל הסוגיות אשר במחלוקת, כלומר שופט אחד ישמע את כל התביעות, יהא הנושא אשר יהא, כאמור לעיל, משמורת, חלוקת רכוש או מזונות אישה וילדים וכיוצ”ב כלל הנושאים הנוגעים למצב בו משפחה מתפרקת.
למען הסר ספק יש להבהיר כי הגירושין עצמם נעשים בבית הדין הרבני ולא בבית המשפט לענייני משפחה (למעט במקרים של התרת נישואין במקרים של נישואין תערובת, או בין חסרי דת).
לאחר הגשת כתבי תביעה על הנתבע להגיש כתבי הגנה כנגד כל התביעות שהוגשו כנגדו וזאת על פי התקנות.
בסמוך לכך נקבע קדם משפט, בו מנסה בית המשפט לחדד את המחלוקות ולהביא את הצדדים להסכמות כוללות או חלקיות.
רק אם הצדדים אינם מגיעים להסכמות בינם לבין עצמם או בסיוע בית המשפט או בסיוע גישור, יקבע בית המשפט דיון להוכחות בו יחקרו הצדדים לאחר שיגישו תצהיר עדות ראשית. זה סדר הדברים הרגיל בהליך המשפטי.
בין הגשת התביעות למועד הדיון שייקבע להוכחות עשויה לחלוף שנה ויותר.
כאשר נוצר צורך להעיד עד לפני המועד הקבוע להוכחות.
ואולם מה קורה כאשר צד מעוניין להעיד מטעמו עד אשר קיים סיכוי שלא יהיה בין החיים במעמד ההוכחות או כאשר כבר לא ניתן יהיה להעיד אותו מסיבות שונות, כגון סיכוי להעדר צלילות במועד שיקבע להוכחות. לתקנות סדר הדין יש מענה לאפשרות של מתן עדות מוקדמת.
תקנות סדר הדין באשר לעדות מוקדמת
תקנה 73(א) לתקנות קובעת, כך:
“בית המשפט רשאי בכל עת להורות על גביית עדות מוקדמת ועל אופן גבייתה, כל עוד קיים חשש סביר שלא יהיה ניתן לשמוע את העד במועד הרגיל או אם בעלי הדין, המיוצגים כולם בידי עורכי דין, הסכימו לכך”
תקנה זו מחליפה את תקנה 171 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ”ד-1984, אשר התייחסה אף היא ל”זכות לחקור עד מיד”.
לבית המשפט שיקול דעת נרחב באשר לשאלה האם להתיר או לא גביית עדות מוקדמת
ההלכה היא, כי לבית המשפט שיקול דעת נרחב להתיר גביית עדות מוקדמת, בכל עת, לאחר הגשת תביעה (רע”א 2931/03 בנק לאומי לישראל נ’ ריצ’רד נורד תא (י-ם) 7123/0 פלוני נ’ הרשות הפלסטינית).
מתי ייעתר בית המשפט לבקשה מעין זו
הנסיבות המצדיקות שמיעת עדות מוקדמת הן ביתר, גיל מבוגר של העד הרלבנטי; המשמעות של העדות והאם מדובר בעדות הכרחית לתיק, מצבו הרפואי של העד ומשך הזמן שיתנהל ההליך כאשר מנגד נבחנת מידת הפגיעה בזכות הדיונית של הצד לחקור חקירה נגדית את אותו העד (ת”א) 37603-05-11 נרימן כהנים נ. חכימיאן קמאל.
גיל העד מצדיק העדתו מראש
גילו של העד הוא טעם המצדיק שמיעת עדות מוקדמת (ה”פ (חי’) 31439-02-19 ורדי נ’ בן לולו); תמ”ש (נצ’) 10357-11-19 ש.ט. נ’ האגודה השיתופית של מושב.
מחלה מסוכנת גם היא מצדיקה עדות מוקדמת
כן – “זכותו של העד או בעל הדין להקדים דיון לשמיעת העדות היא כאשר הוא חולה במצב מסוכן, אשר יכול לגרום לכך כי כאשר יגיע תורו, לא יוכל להעיד עקב התדרדרות מצבו הרפואי או עקב מותו” (ת”א (ירושלים) 7123/05 פלוני נ’ הרש”פ).
יתר על כן ככל שלאחר השלמת כל ההליכים המקדמיים והגשת תצהירי עדות ראשית, יהא מצב העד שנתן עדותו המוקדמת כזה שמאפשר המשך חקירתו ובית משפט ישוכנע כי יש לכך מקום והדבר נחוץ- הרי שניתן יהיה לזמן פעם נוספת את אותו העד לשם השלמת חקירתו.
כך התיר בית המשפט לענייני משפחה בחדרה בהחלטה שנתן בעניין זה – העדת אישה אמנם לא מבוגרת כבת 65 אך חולה במחלה קשה שכן יש בעדותה כדי לשפוך אור על העובדות, וכן עד שהינו מבוגר למדי והיה חשש כי לא יחזיק מעמד עד לדיון, ילך לבית עולמו חלילה או יהיה בלתי כשיר לעדות.
עו”ד אלינור ליבוביץ, מומחית בגירושין, דיני משפחה, ירושה וגישור משפחתי
כתובת המשרד: תובל 40, מגדל ספיר, רמת גן
יצירת קשר: 03-6969916
