מתי ימנה בית המשפט רואה חשבון חוקר

לבית המשפט סמכות למנות רואה חשבון חוקר, בין היתר, על מנת לבחון ולבדוק הברחת נכסים

כאשר המדובר בבני זוג המתגרשים זה מזו ויש נכסים עסקיים השנויים במחלוקת בין בני הזוג, יש חשד להברחת נכסים, כאשר יש ראשית ראיה או שהמדובר בנכסים עסקיים מורכבים שיש לבדקם – יכול בית המשפט למנות לבקשת אחד מבעלי הדין וגם מיוזמתו רואה חשבון חוקר.

במצב כזה, רואה החשבון החוקר הינו מינוי ניטרלי של בית המשפט ואינו מומחה מטעם אחד הצדדים. בית המשפט אמור להפעיל שיקול דעת מתי נכון וראוי למנות רואה חשבון חוקר ומתי הבקשה מוקדמת מידי ועליה להיות מוגשת בשלב אחר של ההליך, ומתי יש לדחות בקשה זו לחלוטין.

הדברים האמורים לעיל בנוגע למינוי רואה חשבון חוקר, נוגעים גם להליכים אזרחיים ולאו דווקא להליכים בדיני משפחה, ויכולים הם לגעת גם בסכסוכים בין צדדים זרים, שותפים, בעלי מניות וכיוצ”ב.

מקור הסמכות של בית המשפט למנות רואה חשבון חוקר

תקנה 123 לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת את העיקרון לפיו בית המשפט רשאי, בכל עת לאחר הגשת התובענה, להורות על עריכת חקירה או חשבון. אם נתן בית המשפט צו כאמור, רשאי הוא להורות הוראות ולמנות בעלי מקצוע לעריכת החקירה או החשבון, ככל שייראה לו. אם כן מינוי רו”ח חוקר לפי תקנה 123, הנו בשיקול דעת בית המשפט.

ב- בש”א (ת”א) 12183/07 ארקדי דוכין נ’ הד ארצי בע”מ כדלקמן: על פי רוב, בית המשפט ישתמש בסמכותו על פי התקנה כאשר בעלי הדין הביאו את ראיותיהם, אך בירור הפרטים העובדתיים עשוי להיות מורכב ולחייב עבודה רבה, ונראה כי מומחה ייטיב לעשותה.

ב- ת”א (י-ם) 1519/97 בן ציון שיפטן, עו”ד נ’ דוד קירשנבאום כדלקמן: אין צריך לאמר, כי הוראות תקנה 123 לא באו להסמיך את בית-המשפט לבוא במקום בעלי הדין ולעשות את שמוטל עליהם. אין מדובר במילוי חסר שהחסירו הצדדים ………. אולם, משקבע בית-המשפט את זכותו של התובע, והוגש דין וחשבון מטעם הנתבע – ניתן למנות מומחה או חוקר לבדיקת החשבונות. זאת, מבלי לגרוע מזכויות בעלי הדין להביא ראיות שיש בידיהם הנוגעות לאותם עניינים.

ב- בש”פ 9694/02 רביזדה נ’ מדינת ישראל נקבע כדלקמן: בהתחשב בהיקף הנכסים שמדובר בהם ובמורכבותה של בדיקה כזאת יש הצדקה לכך שבית-המשפט ישקול מינוי של חוקר-מומחה שיהיה רואה-חשבון או מנהל חשבונות או כיוצא באלה, שיגיש לבית-המשפט דין וחשבון בצירוף חוות-דעת בנושאים שפורטו ובכל נושא שבית-המשפט יורה לבדוק אותם, בדומה להסדר שבתקנה 123 ובתקנה 130 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ”ד-1984, שלפיו מוסמך בית-המשפט להורות על עריכת חקירה או חשבון ובתקנות סדרי הדין.

קביעה זו ניתנה דווקא בהליך פלילי בו התבקש בית המשפט לאפשר שחרור הנאשם-החשוד ממעצר כנגד ערבויות כספיות ואולם הנאשם טען שאין בידו להפקיד את אשר ביקש בית המשפט, כתנאי לשחרורו ממעצר, נוכח העדר יכולת כלכלית.

במקרה אחר, בענייני משפחה, בבקשת רשות ערעור שהוגשה על החלטת בית המשפט לענייני משפחה, קבעה ערכאת הערעור ב- בר”ע (ת”א) 65/96 ר.נ. נ’ מ.נ. בענייני משפחה כי: בית המשפט קמא עשה שימוש נכון וטוב בסמכויותיו כאשר מינה בודק וחוקר במקום שהצדדים יתישו זה את זו וזו את זה, את פרקליטיהם ואת בית המשפט בהבאת ראיות והתמקחויות מגילוי ראיות וכיוצא בזה דרכים ותכסיסים שלא היו יאים בעבר ושכיום ניתן למנוע אותם טוב יותר ע”י עשיית שימוש נכון ויעיל בכלים שניתנו לביהמ”ש לענייני משפחה.

ברור שאף בענייני סכסוכים עסקיים בסמכות בית המשפט למנות רואה חשבון חוקר

כך למשל ס’ 191 לחוק החברות קובע במפורש, כי היה ובית משפט הנכבד יקבע, כי ענייני חברה מתנהלים תוך כדי קיפוח, אזי רשאי הוא ליתן הוראות נדרשות לשם הסרת הקיפוח, לאמור: רשאי בית המשפט, לפי בקשת בעל מניה, לתת הוראות הנראות לו לשם הסרתו של הקיפוח או מניעתו, ובהן הוראות שלפיהן יתנהלו עניני החברה בעתיד….

לפיכך, במסגרת תובענה להסרת קיפוח אשר מוגשת במסגרת של המרצת פתיחה, ניתן לעתור לסעדים אופרטיביים אינהרנטיים לס’ 191, שכן מדובר כאמור במנגנון אשר מוסדר בדין ובין היתר למינוי רואה חשבון חוקר אשר יפעל למען הסרת הקיפוח.

כך למשל, ב- ה”פ (ת”א) 648/03 אורן הורביץ ואח’ נ’ טלמניע בע”מ (בהקפאת הליכים), הוגשה תובענה על דרך של המרצת פתיחה למינוי משרד רואה חשבון חוקר לבדיקת עסקיה של חברת טלמניע בע”מ.

בית המשפט הנכבד הורה על מינוי רו”ח חוקר כאמור וקבע, כי מדובר בסעד של הסרת קיפוח, לאמור: המשיבים טוענים בהקשר זה, שסעד למינוי חוקר אינו מהווה סעד להסרת הקיפוח, וזאת מאחר שהחוקר בוחן את ענייניה של החברה, שפועלים באופן שווה כלפי כל בעלי המניות. אין בידי לקבל טענה זו.

במסגרת המרצת פתיחה, בה מבוקשת הסרת קיפוח, רשאי בית משפט ליתן סעדים אופרטיביים שונים, ובכלל זה אף להורות על הליך היפרדות בין בעלי המניות, והכל באמצעות רואה חשבון חוקר.

עלויות

מינוי רו”ח חוקר כרוך בעלויות נכבדות ולא בכל הליך והליך יש לכך הצדקה, והדבר נתון לשיקול דעת בית המשפט. ישנם מקרים רבים בהם, אין כל סיבה למנות רו”ח ולהעמיס הוצאות של אלפי שקלים ואולי עשרות אלפי שקלים על הצדדים או מי מהם.

פסק דין שניתן לאחרונה בבית המשפט לענייני משפחה ב- תמ”ש 51836-06-16 מקבל את עתירת האישה למינוי רואה חשבון חוקר בנסיבות העניין (כב’ השופטת ורד שביט פינקלשטיין).

בבקשתה עתרה האישה למינוי רואה חשבון חוקר, בעל סמכויות חקירה נרחבות ומקיפות, אשר יחקור לעומק את מתווה עסקיו של הבעל והיקף זכויותיו ויחווה דעתו בדבר שוויים, זאת לצורך עריכת איזון המשאבים בין הצדדים.

לטענת האישה, היקף הזכויות, כמו גם אופן החזקתן באמצעות שרשור חברות, שותפויות ונאמנויות, בארץ, בחו”ל ובמקלטי מס, מחייב מינוי רואה חשבון מן השורה הראשונה, אשר יגיש חוות דעת חיונית והכרחית לצורך עריכת איזון המשאבים בין הצדדים.

מנגד, לטענת הבעל, אין כל טעם או הצדקה למנות רו”ח חוקר, שכן לא הוצגה כל תשתית ראייתית המצדיקה מתן סעד קיצוני שכזה בכלל, ובפרט בטרם הגשת תצהיר רכושי ושמיעת הוכחות. לטענתו, האישה מבקשת שרואה חשבון חוקר “יאתר” ראיות עבורה ויוכיח את טענותיה במקומה. כן טוען הבעל על בקשה למינוי רו”ח חוקר להיות ממוקדת וספציפית ולא ניתן לעתור לכך באופן כוללני ורחב לגבי כלל נכסיו.

בית המשפט קיבל את עמדת האישה ומינה רואה חשבון חוקר בעל סמכויות חקירה ובדיקה

בית המשפט מקבל את טענת האישה שחוות דעת כלכלית לצורך איזון המשאבים בין הצדדים אינו בגדר מומחיותו של בית משפט זה, ועל כן נוהגים בתי המשפט להיעזר בחוות דעת מאת רואה חשבון מומחה, אף במקרים פשוטים בהרבה.

לכך יש להוסיף כי הכלל הנקוט בבית המשפט לענייני משפחה הוא כי מומחה יתמנה מטעם בית המשפט וכי אין להתיר לצדדים הגשת חוות דעת “פרטיות” מטעמם, אלא ברשות בית המשפט. מכאן, כי עתירת האישה למינוי רואה חשבון מומחה כלל אינה חריגה כפי שמציג זאת הבעל.

בנוגע לעיתוי הגשת הבקשה, גם הבעל אישר כי בסופו של דבר יהיה צורך בהערכת שווי ועל כן למעשה גם הבעל עצמו מסכים עם הצורך במומחה.

לבית המשפט לענייני משפחה סמכות למנות מומחה בישיבת קדם המשפט גם בהיעדר בקשה בכתב מטעם מי מהצדדים, אם סבור הוא שהדבר יביא ליעילות הדיון ולקיצור ההליכים.

מתי יסרב בית המשפט למנות רואה חשבון חוקר לבדיקת נכסים?

אמנם ישנם מקרים בהם בית המשפט סירב ליתן צו מסוג זה ואולם במרבית המקרים בהם בית המשפט לא נעתר לבקשה למינוי רואה חשבון חוקר – היה זה כאשר הנכסים השנויים במחלוקת אינם שייכים למי מבני הזוג, ולכן סברו בתי המשפט כי מינוי רואה חשבון חוקר ביחס לנכסים אלו קודם הוכחת טענת ההברחה והיותם נכסים ברי איזון בין בני זוג הוא מוקדם מדי וכי קודם יש להוכיח את הזיקה של בני הזוג או מי מהם לנכסים אשר מבוקש לבדוק.

מקרה אחר בו דחתה השופטת גליק את הבקשה נדון ב- תמ”ש (ת”א) 19224-01-14 בה הגישה אישה בקשה למינוי מומחה מטעם בית-המשפט, שהינו רואה חשבון, ממשרד רו”ח מוביל, המתמחה בבדיקות והערכות של סוג העסקים והחברות בהם עוסק התיק.

בבקשה נמנתה שורת משימות הנדרשות לבדיקת המומחה החשבונאי, במוסדות פיננסיים, בבנקים להשקעות, בגופים מסחריים ובהשקעות פיננסיות בחברות בשותפויות, בתאגידים ובנאמנויות.

לטענת המבקשת, המשיב הינו איש עסקים הפועל בתחום השקעות בנדל”ן, בתחום הקרמיקה והכלים הסניטריים, מלונאות וריהוט בתי מלון ושיפוץ מבנים, הוא מנהל את עסקיו, לטענת המבקשת באמצעות חברות בארץ ובחו”ל, בין על שמו, ובין על-ידי אחרים מטעמו ובעבורו, וכי היא חוששת מהברחת רכוש אגב הליך הגירושין.

לטענת המבקשת, המשיב פועל עם שני אחיו כ”דבוקה עסקית אחת” תוך שקיימת ביניהם חלוקת עבודה ברורה ובנסיבות אלה, טוענת המבקשת, יש להורות למומחה החשבונאי להתחקות אחרי זכויותיו הגלויות ו/או הנסתרות של המשיב בחברות בארץ ובחו”ל, כאשר אחיו הינם צד לבקשה.

עוד טענה המבקשת, כי הצורך במינוי מומחה כלכלי בעל סמכות חקירתית נובע מכך שרב הנסתר על הנגלה וכי כל הרכוש נצבר במהלך חייהם המשותפים של הצדדים, כאשר המשיב בוחר להתנהל בדרך של העלמה והסתרה ו”מפזר ערפל סביב אחזקותיו הכספיות וזכויות אחרות שהינן משותפות ו/או בנות איזון בין בני הזוג וכי בדיקת פרטי הרכוש וקביעת ערכם ושווים מצריך ניתוח מקצועי ומהימן של חומר גלם מורכב המכיל נתונים רבים, וכן בדיקה מקצועית, מקיפה ומהימנה של מסמכים.”

מנגד, ביקש המשיב לדחות את הבקשה. לטענתו של המשיב, “מדובר בבקשה אשר הוגשה טרם זמנה, ועל-כן דינה להידחות, שכן, עוד בטרם יידרש בית-המשפט לגופן של הטענות שהועלו בבקשה, נדרשת הכרעה ביחס לזהות הנכסים והזכויות המהווים את הרכוש המשותף העומד לחלוקה ו/או איזון משאבים”.

לא כל שכן נכונים הדברים דלעיל לגבי בדיקת מומחה של זכויות וחברות השייכות לצדדים שלישיים אשר המשיב אינו רשום כבעליהן ואין לו חלק בהן.

המשיב הוסיף וטען, שעל מערכת היחסים הרכושית שבין הצדדים, ממועד תחילת חייהם המשותפים ולפחות עד שנת 2004, חלות הוראות הסכם הממון שנחתם בין הצדדים, ויש שאלה משפטית נכבדת – אם ההסכם חל גם לאחר טקס הקידושין הפרטי שערכו ביניהם.

לטענת האח שצורף לבקשה, המבקשת לא הציגה ולו בדל של ראיה לתמוך בטענה מפורזת זו, היינו שחרף הרישום של המניות על שם האח הן בבעלות המשיב מס’ 1 ולא רק שהיא מבקשת מינוי מומחה שיישום את הנכסים אלה … מומחה אשר ייכנס בנעליה ויעשה את המוטל עליה – לתור אחר ראיות שיתמכו בטענותיה (המוכחשות).

החלטת בית המשפט הייתה כי בשלב זה לדחות את הבקשה למינוי רואה חשבון חוקר

השלב בו הוגשה הבקשה הוא בקדם המשפט, קודם שהצדדים הגישו תצהיר רכוש וקודם שהתקיים הליך ההוכחות. לפיכך, מינוי “רואה חשבון חוקר” בשלב זה, פירושו כי מאן דהוא אחר, ולא התובעת, יתבקש להוכיח את טענותיה של התובעת. וכל זאת כאשר הנטל הוא בעצם על האישה, ואין לכך הצדקה.

כשצד טוען בתביעה לאיזון משאבים כי רעהו העלים רכוש, עליו להתכבד ולהוכיח טענתו, ורק אם אכן יוכיח טענותיו, יוכל בית-המשפט במסגרת פסק-דין למנות רואה חשבון בעל סמכויות חקירה ודרישה לגבי רכוש שהועלם. תמ”ש (ת”א) 49413-05-11 ש.י.ב. נ’ ד.ב.

הכלל היסודי הוא שמומחה מטעם בית-המשפט (ובמיוחד בבית-המשפט לענייני משפחה, בו מלכתחילה לא ניתן להגיש חוות-דעת פרטיות אלא אם סירב למינוי כזה בית-המשפט) אינו כלי בידי מי מהצדדים, לבצע “דיג” במימי יריבו.

השופטת גליק מסתמכת על ספרו של השופט שוחט וסומכת את ידיה על האמור בספרו לפיו ככלל לא על נקלה יחסום בית-המשפט את דרכו של צד להוכיח טענותיו באמצעות מומחה. יחד עם זאת ברור כי בית-המשפט אינו חייב למנות כל מומחה וכי אין לאשר ניסיון למסע דיג. בית-המשפט לא נעתר לבקשה למינוי מומחה כשאין תשתית, ולו לכאורה לצורך במינוי ולא עשה כן אם אין אחיזה לכך בחומר העומד לנגד עיניו בעת המינוי.

אופנה המתפשטת כאש בשדה קוצים

בית המשפט מציין לא אחת כי הבקשה למינוי רו”ח חוקר הינה אופנה שהתפשטה במחוזותינו כאש בשדה קוצים, ולא ניתן לבקש למנות רו”ח חוקר באופן כללי, וזאת מבלי שנשמעו ראיות ועדויות בדבר העלמת הרכוש הנטענת על-ידי המבקשת, ומבלי שאפילו יש “ראשית ראיה” לבקשה, ובשלב מקדמי של ניהול התביעה.

בית המשפט לא ימנה מומחה חוקר לבחינת טענות להעלמת רכוש בין בני זוג, בטרם יוכיח התובע את טענתו. רק לאחר מכן ניתן יהיה למנות מומחה, אשר יבדוק את פרטי העלמת הרכוש.

לאור זאת כב’ השופטת גליק דחתה בקשה של אישה למנות רואה חשבון חוקר כבר בשלב קדם-המשפט, לאור החשד שבעלה מבריח רכוש משותף מאחר ואין בטענה זו די ויש לשמוע ראיות קודם למתן צו מסוג זה. כל תובע צריך להיכבד ולהוכיח טענתו, ורק אם אכן יוכחו טענותיו, יוכל בית המשפט במסגרת פסק דין למנות רואה חשבון בעל סמכויות חקירה ודרישה לגבי רכוש שהועלם.

יש לאבחן בין בקשה למינוי לבדיקת נכס ספציפי לבין בקשה למינוי רואה חשבון חוקר על כלל הנכסים

בפסק-הדין בעניין בע”מ 8339/06 פלוני נ’ פלוני, אישר בית-המשפט העליון את פסק-דינה של כב’ השופטת שטופמן ב- בר”ע (ת”א) 2309/05 שם אושר מינוי רואה חשבון חוקר ואולם בפסק-דין זה הסעד של מינוי רו”ח חוקר ניתן רק לעניין ספציפי.

גם פסק דינו של כב’ השופט פורת ב- בר”ע (ת”א) 65/96 ר.נ. נ’ מ.נ., אפשר מינוי של רו”ח חוקר אך הדבר היה מוגבל לזכויות סוציאליות.

מומחה מטעם בית המשפט איננו משמש ככלי במסע דיג של צד במימי יריבו

הדברים נכונים במיוחד בבית המשפט לענייני למשפחה, בו לא ניתן להגיש חוות דעת של מומחים מטעם הצדדים, אלא אם כן בית המשפט מסרב למנות מומחה מטעמו.

קודם תוכח הברחת הרכוש ו/או ראשית ראיה לכך ורק לאחר מכן ייתן בית המשפט על פי שיקול דעתו את הצו המתאים. הדברים מקבלים משנה תוקף כאשר המדובר בצדדים נוספים לתיק שצירופם מתבקש על ידי התובעת-האישה, ואין לפגוע בפרטיותם שלא לצורך וקודם זמנם.

ב- תמ”ש 93361/99 מגן נ’ מגן נדחתה על ידי כב’ השופט גייפמן בקשתה של אישה למנות רואה חשבון חוקר לעסקי בעלה. בית המשפט קבע כי ברמת העיקרון רשימת הסעדים הניתנת מכח סעיף 11 לחוק יחסי ממון אינה רשימה סגורה וניתן בגדרה לא רק לחייב ב”מתן ידיעות” אלא גם למנות רואה חשבון לצורך ביצוע החקירה. הדבר יכול להיעשות במסגרת סמכותו של בית המשפט. כבר נקבע בע”א 573/61 קורקודי נ’ גרייבסקי פ”ד יז 2198 .

נקבע כי אין צורך בהסכמת הצדדים למינוי אדם לעריכת חקירה, ואין לפרש תקנה בפירוש מצמצם. עוד חשוב לציין כי בית המשפט מדגיש כי מינוי חוקר אינו בא למצוא ראיות לטענות בעלי הדין אלא הוא בא לברר ראיות שהביאו בעלי הדין להוכחת טענותיהם וכי אין מינוי כזה יכול לבוא במקום ההוכחות אשר בעלי הדין חייבים בהבאתם לבית המשפט.

בשלב זה, השופט גייפמן טרם שוכנע שיש הצדקה למינוי רו”ח  חוקר כדי לבדוק את החשבונות של החברות. כב’ השופט גייפמן קובע כי לא הונחה ראשית ראיה על הברחת נכסים מתאגידי החברות או התאגידים וכן לא נמנו נכסים ספציפיים שנטען שהוברחו ע”י הבעל ושבהקשר להם טוענת האישה זכויות בעלות.

לאור האור לעיל נדחתה הבקשה בשלב זה ואולם האישה תוכל בהמשך להעלות את בקשתה בפני בית המשפט למינוי רואה חשבון חוקר פעם נוספת.

מה מעמדה של חוות דעת מסוג זה שהוגשה על ידי רואה חשבון חוקר לבית המשפט?

אפשרות זו פתוחה בפני בית-המשפט גם בתביעה למתן חשבונות, אם התברר לו שהחשבונות שהוגשו אינם מלאים ומצריכים חקירה ובדיקה (ע”א 127/83 בר-לב ואח’ נ’ לוינזון ואח’ ; ע”א 1763/93 זילכה נ’ שוחט ואח’).

אלא שתפקידו של רו”ח חוקר ובודק כזה אינו להכריע בסכסוך, ועליו להביא את ממצאי בדיקתו בפני בית-המשפט, אשר שיקול-הדעת הסופי תמיד מסור לו (י’ זוסמן סדרי הדין האזרחי, בעמ’ 499; ע”א 123/79, 124 מדינת ישראל נ’ קמינר).

דעה זו הביע בית המשפט העליון זה מכבר והורה להחזיר את הדיון לבית המשפט לבדיקת הסכומים (ע”א 444/94 אורות ייצוג אמנים והפקות נ. גלי עטרי).

סיכום הנושא של רואה חשבון חוקר

יש לבחון את נחיצות הבקשה למינוי רואה חשבון חוקר, ולהגישה כאשר המדובר במקרים בהם יש הרבה על כף המאזניים, כאשר מתקיימת הברחת נכסים שניתן להוכיח, אך לא למטרה שרואה החשבון יבצע את התפקיד של אחד הצדדים להליך במקומו. זו אינה מטרת המינוי.

בית משפט יטה לקבל בקשה זו למינוי רואה חשבון חוקר בתיקי משפחה ו/או בכלל, אם העיתוי הוא הנכון, ובמיוחד אם אינה מערבת גורמים שלישיים. בית המשפט יטה להעניק סעד זה על מנת שהמידע יצא לאור וניתן יהיה לעשות משפט על בסיס נתונים מבוססים. כמובן שכל מקרה ייבחן לגופו.