עו”ד אלינור ליבוביץ, מומחית בגירושין גישור ודיני משפחה
מנהלת את פורום הגירושין בוואלה! מנהלת ובעלים של אתר gerushin.co.il
מהם הנזקים הצפויים מסכסוך גירושין קשה ושל קונפליקט הורי קשה?
גירושין ופירוק התא המשפחתי הינם טראומה קשה יותר או קשה פחות עבור כל בני המשפחה ובמיוחד עבור הילדים. לעיתים המשבר קשה מאד אם הנושא הגיע משום מקום, ואחד מבני הזוג לא צפה את פירוק הנישואין וחי במעין אשליה כי הכל בסדר.
ככל שאדם מוכן למשבר ולפירוק המשפחה, עדיין השבר הוא משמעותי לעת גירושים, וגם מי שפירק במו ידיו את המשפחה ויזם את הגירושים יכול לסבול מההליך עצמו או מעצם הפירוד כאשר הוא נוכח לדעת כי פגע עד מאד בבן או בבת הזוג, לא כל שכן אם הילדים ניזוקו מההליך. גם מי שמעוניין להתגרש סובל מעצם ההליך ובמיוחד אם הצדדים לא מצליחים לסיים את הנושא בגישור לגירושין אלא נאלצים לנהל הליך גירושין בבית המשפט או בבית הדין הרבני.
ככל שההליך קצר יותר, כך הנזק לילדים נמוך יותר. לעתים מדובר במשבר שבני המשפחה מתגברים עליו תוך פרק זמן לא ממושך ולעיתים ההורים לא משכילים לסיים את הסכסוך ומתעמתים על כל נושא ועניין פעוט ככל שיהיה ומעצימים את הקשיים להם עצמם ובמיוחד לילדים.
קיימות משפחות שמשבר הגירושין שואב אותן למערבולת ממנה מתקשים מי ממרכיבי המשפחה להיחלץ, וככל שצד אחד מחריף את התנהגותו והפעולות המשפטיות והאחרות כך הצד השני מרגיש כי עליו להשיב באותה מטבע, ולא להיות פאסיבי, והליך הגירושין מסלים.
בסופו של דבר, ברור כי הילדים ניזוקים מעצם ההליך וככל שהוא מכוער יותר ניזוקים הם יותר ולא מעצם הגירושין עצמם, אם היחסים בין ההורים סבירים וקיימת תקשורת פונקציונאלית.
אנשים רבים נזקקים לטיפול ברמה כזו או אחרת לעת גירושין מאחר ועסקינן במשבר חמור בחיים, וברור כי ללא נכונות לקבל תמיכה, סיוע וטיפול פסיכיאטרי למשך תקופה כדי להתגבר על הדיכאון או החרדה הצצים מעצם הליך הגירושין.
מהם האמצעים שיש בידי בית המשפט כדי לסייע בידי הצדדים להתגבר על הקשיים אשר בגירושין?
ראשית, אם שופט בית משפט לענייני משפחה מצליח להביא את הצדדים להסכם הרי שהוא מקצר את הסבל של כולם. ישנם שופטים שמצליחים להביא צדדים להסכם גירושין כבר בדיון הראשון, אך אין אלו המקרים השכיחים.
שנית, מינוי פקידת סעד על מנת שתכין תסקיר הממליץ על הסדרי המשמורת והסדרי הראייה או חלוקת האחריות ההורית בין במשמורת יחידנית ובין במשמורת משותפת.
שלישית, מינוי מכון שיבחן את המסוגלות ההורית של כל אחד מההורים, זאת אם ההמלצה של פקידת הסעד אינה מקובלת על אחד מן הצדדים. במסגרת זו מועברים מבחנים שונים, מבחנים פסיכו-דיאגנוסטיים, ראיון קליני ועוד, אשר נועדו לבחון מי מההורים ראוי להיות הורה משמורן או האם יש להמליץ על משמורת משותפת.
רביעית, הכנסת אפוטרופוס לדין לקטינים, משמע מינוי עורך דין שלישי – חיצוני, שיראה אך ורק את האינטרסים של הקטינים.
חמישית, הפניה לטיפול פסיכולוגי של הצדדים.
שישית, הפניית ההורים לקבלת הדרכה הורית ביחד או לחוד.
שביעית, הכנסת חוק הנוער טיפול והשגחה – אמצעי קיצוני שמפקיע מההורים את הזכות לקבל החלטות בכל הנוגע לקטינים, ומעביר את המשמורת בהם לידי פקידת הסעד גם אם לא את המשמורת הפיסית.
במקרי קיצון של סכנה לשלומם הנפשי של הילדים, יכול בית המשפט להחליט בעצה אחת עם פקידת הסעד – להוציאם לפנימייה או מסגרת חיצונית אחרת.
ברוב המקרים, אמצעים כמפורט לעיל, חלקם או כולם מביאים לסיום הסכסוך לחתימה על הסכם גירושין ואישורו בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני, ופתרון המחלוקות.
מניסיוני, כעורכת דין לגירושין במהלך 28 השנים האחרונות – ישנם תמיד מקרים שאינם באים על פתרונם, הלהבות אינן יורדות ועוצמת הסכסוך אינה משתנה. ברוב המקרים, כאשר הסכסוך אינו פתיר מיידית – הזמן עושה את שלו, כמו גם הטיפולים שהצדדים עוברים או תהליכים אחרים שהם אחראים להם.
