האם יכולות שתי נשים החיות יחד לגדל ילדים משמורת ילדים?
האם יכולה היא להינתן להורים בעלי נטייה מינית שונה?
פסק דין שניתן בבית המשפט העליון בשבתו כבית המשפט הגבוה לצדק פסל החלטה של בית הדין הרבני האזורי בחיפה ושל בית הדין הרבני הגדול בירושלים, אשר אסרה על שתי לסביות להיפגש בנוכחות ילדיהן.
וזוהי תמציתו של הסיפור: כל אחת משתי הנשים הייתה נשואה לגבר, ומהנישואין נולדו לכל אחת מהן ילדים. שתיהן התגרשו בשנת 1996 ואחת משתי הנשים ערכה עם בעלה הסכם גירושין שאושר בבית הדין הרבני האזורי בחיפה.
במסגרת ההסכם התחייבה האישה שלא להכניס גבר זר לבית אלא אם נשאה כדת וכדין. לאחר הגירושין נוצרה בין האישה לבין חברתה מהישוב מערכת יחסים אינטימית.
כשנתיים לאחר הגירושין פנה בעלה לשעבר של אחת הנשים לבית הרבני האזורי בחיפה, בתביעה להפחתת מזונות, ובבקשה לאסור על אשתו לשעבר להכניס את המאהבת לביתה ולהימנע מלהפגיש את הילדים עם המאהבת.
בית הדין הרבני קבע כי אין לו סמכות לדון בנושא הפחתת המזונות ואולם הוציא צו המורה לאם להימנע להיפגש עם המאהבת בנוכחות ילדיה. פסק דין זה אושר בבית הדין הרבני הגדול והנימוק העיקרי היה שדבר זה פוגע בחינוך הילדים ובנפש הילדים.
שתי הנשים עתרו לבג”צ וטענו כי בית הדין עירב בהחלטתו שיקולים זרים וכי החלטתו פוגעת בזכויות היסוד של שתי הנשים לנהל אורח חיים לפי בחירתן ונטיית ליבן.
הדיון העיקרי התמקד בשאלת סמכותו של בית הדין הרבני. האישה טענה כי לבית הדין כלל לא הייתה סמכות לדון בשאלת מפגשיה ויחסיה עם המאהבת וכי לא הייתה בסמכותו לאסור מפגשים אלו.
בג”צ קבל את עמדת האישה, ביטל את פסק הדין והסיר כל מניעה מעל מפגשי שתי הנשים בנוכחות ילדיהן, וזאת ממספר נימוקים:
ראשית, משהחליט בית הדין הרבני כי אין לו סמכות לדון בתביעה העיקרית שהוגשה לו (הפחתת מזונות) לא הייתה לו סמכות גם לדון בבקשה לצו מניעה.
שנית, לפי חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) התשי”ג – 1953 לבית הדין סמכות לדון בענייני בני זוג אך לא בזכויות צד שלישי. הצו שניתן ואשר התייחס גם למאהבת – פוגע בזכויותיה.
שלישית, בית הדין שגה כאשר קבע שאותו סעיף בהסכם אשר אוסר על הכנסת גבר זה מקנה לו את הסמכות לדון בצו המניעה.
עוד קבע בג”צ כי אין כל אחיזה לקביעה של בית הדין הרבני כי ההסכם הקנה להם סמכות להגן על נפש הילדים.
ראינו אם כן, שהגישה המודרנית מכירה בזוגיות מסוג שונה ובתאים משפחתיים מסוג חדש, ואין בכך כדי להשליך על היכולת לגדל ילדים ולחנך אותם היטב.
