משמורת משותפת – טוב או רע? מתאים או לא מתאים למשפחה שלכם?

המשמורת המשותפת כבר אינה טרנד חולף אלא אופציה ממשית

מזה שנים לא מעטות אנו נתקלים באפשרות של משמורת משותפת כאופציה ריאלית וגם רלוונטית לזוגות מתגרשים.

חשוב לציין ולהסביר כי למונח משמורת משותפת מייחסים הורים מתגרשים יותר מידי חשיבות ומה שחשוב הוא חלוקת הזמנים, בין ההורים, ועד כמה היא שוויונית.

הגדרת אחד ההורים כהורה משמורן הינה חסרת משמעות כמעט לחלוטין אם חלוקת הזמנים בין ההורים הינה שוויונית או קרובה לכך. לעומת זאת גם אם אין הגדרה של משמורת וזמני השהות בין ההורים עם הילדים מחולקים ושווים, הרי שמתקיימת משמורת משותפת בפועל, גם אם אין לכך הגדרה פורמלית משפטית.

בכל מקרה בו חלוקת הזמנים הינה כ- 40-60 מובא הדבר בחשבון כאילו הייתה זו משמורת משותפת, וגם כאשר צריך לקבוע את גובה המזונות, אם בכלל, מובאת בחשבון חלוקת הזמנים בין ההורים, חלוקת הזמנים הממשית והפיסית, ולא ההגדרה הפורמלית.

חשוב גם לציין שאף אם אחד הצדדים נקבע כהורה משמורן הזכויות שלו אינן בלתי נשלטות ואין הוא יכול להחליט כאוות נפשו מה יהיה עם הילדים.  פעם נוספת אציין שהיתרון שמייחסים להורה משמורן הוא מוגזם, ובפועל אין לו סמכויות עודפות, אלא לכל היותר – יותר זמן שהות עם הילדים.

כך למשל הורה משמורן– גם אם הוא משמורן יחיד- ולהורה השני יש “רק” הסדרי מפגש, אינו יכול לעשות ככל העולה על רוחו ובין היתר עליו להיוועץ ולקבל הסכמת ההורה השני לפעולות כגון:

• • מעבר עיר או מקום מגורים.
  • שינוי המוסד החינוכי של הילדים.
  • שינוי הזרם החינוכי של הילדים.
  • קבלת טיפול רפואי או טיפול פסיכולוגי.
  • כל החלטה עקרונית וחשובה הנוגעת לעתיד ולחיי הילדים – והרשימה אינה רשימה סגורה.

ההתעקשות על קביעת הורה משמורן היא יותר עניין של כבוד מאשר סמכות מעשית

העולה מן המקובץ הוא כי לא משנה מי נקבע כהורה משמורן – אין הוא יכול לקבל החלטות קריטיות בלא היוועצות וקבלת הסכמה של ההורה השני.

כאשר אין הסכמה על ההורה המעוניין בביצוע פעולה כלשהי הנוגעת לקטין – על ההורה אשר מעוניין לבצע את הפעולה – כגון חיסון למשל – לפנות לבית המשפט לענייני משפחה ולקבל החלטה המתירה לו לפעול כפי שהוא סבור שצריך לפעול.

יחד עם זאת ההורה אינו יכול לקבל החלטה כלשהי בלא שיש לו או הסכמה של ההורה האחר או היתר מבית המשפט. כך למשל נכונים הדברים באשר להוצאת דרכון לקטין בלא הסכמה של אחד מההורים, ובית המשפט צריך להידרש לכך.

יתרונות של משמורת משותפת

קשר הדוק עם כל אחד מההורים ולא עם אחד מהם בלבד. ילדים יצאו נשכרים מנוכחות מאסיבית של כל אחד מההורים בחייהם והקשר עם כל הורה הינו בר משמעות מרובה.  במשמורת משותפת הילדים יכולים לצאת נשכרים שכן הם מוציאים את המיטב מכל הורה בשעות ובימים שהם אצלו לפחות מבחינת תשומת הלב.

קבלת תמיכה רגשית וכלכלית משני ההורים גם יחד

תחושה שהמשפחה שינתה צורה אך לא התפרקה לחלוטין

תשלום מזונות לפי יחס הכנסות  פנויות של כל הורה החל מגיל 6 שנים ואילך.

חסרונות של משמורת משותפת

לילד אין בית עיקרי אחד אלא שני בתים.

הילד נע מידי לילה או שניים בין בתי ההורים.

יש צורך בהתארגנות מיוחדת על מנת שהילד יהיה עם הציוד והספרים המתאימים לו בבית ספר בכל יום, ולא מן הנמנע שהילד ישכח חלק מן הציוד בבית הורה אחד ויגיע לבית הספר בלתי מאורגן.

יכול להיווצר מצב שבשל כך אף אחד מההורים אינו עומד בעול הכלכלי.  האם אינה מקבלת מזונות או שהיא מקבלת מזונות נמוכים ומתקשה לשכור דירה ולפרנס את ילדיה.

האב מנגד גם הוא צריך מקום מגורים ראוי ומתאים לאירוח ילדיו אשר במשמורת משותפת והסכום שהוא חוסך בכך שאינו משלם מזונות לאם מוצא כפליים כאשר הילדים אצלו ואין הוא חוסך במאומה.

האב אמנם משלם מזונות פחותים, מופחתים ונמוכים יחסית לאם אך מנגד כאשר הילדים אצלו העלויות שהוא מוציא ישירות – גבוהות יותר.

מצב כזה יכול לגרום לכך שכל אחד מבתי האב/אם לא ישרוד כלכלית שכן יש לתחזק שני משקי בית כלומר: שכירות כפולה, ארנונה כפולה וכיו”ב ישנן הוצאות רבות המכפילות ומגדילות את עצמן.

היחידה המשפחתית בכללותה, לא יוצאת נשכרת מהסדר זה של משמורת משותפת. משמורת משותפת מצריכה תחזוק של שני משקי בית במקביל, תופעה שמייצרת עול כלכלי גבוה על שני בני הזוג ואינה בהכרח תורמת לילד, למעמדו החברתי, יציבותו הנפשית וכאמור לרווחתו הכלכלית.

מטבעה, משמורת משותפת מצריכה גם תקשורת כמעט יומיומית בין ההורים, דבר שעלול להקשות על בני הזוג הגרושים בסיטואציה רגישה ובתחילת  הפירוד והגירושין.

בתווך נמצאים הילדים אשר הוריהם סבורים שהם יודעים מה מתאים להם אך לא בהכרח

בכל הליך גירושין, הילדים נמצאים בתווך.

הילדים מודעים כל העת למערכת היחסים המסוכסכת בין ההורים, הן לפני הגירושים והן לאחריהם כשהקושי והכאב מלווים אותם גם שנים לאחר הגירושין.

על קשיי הפרידה נוספת לילדים גם התמודדות עם חיים כפולים ומבלבלים, הכוללים שני בתים שונים, חדרים שונים, מערכות כפולות של בגדים וחפצים ובמקרים רבים גם שתי מערכות חברים שונות.

הילדים נדרשים לסתגלנות וגמישות כדי להתחיל את יומם בבית אחד ולסיים אותו באחר. מצב מבלבל זה עלול לגרום לקונפליקטים רגשיים עמוקים ולהרס נפשי, אם לא יטופל כראוי.

מצד שני הם זוכים לקשר משמעותי עם שני ההורים בסיטואציה כזו של משמורת משותפת, כך שלכל מצב יש יתרון וחסרון כמו בהרבה מצבים בחיים.

קולם של הילדים אינו נשמע ובמיוחד כאשר יש הסכמה בין ההורים בין כזו המושגת בגישור ובין בדרך אחרת.

קולם של ילדים נשמע רק במקרים בהן המערכת המשפחתית הגיעה לשפל כל כך גדול עד כדי כך ששירותי הרווחה מתערבים, ובית המשפט לענייני משפחה מורה על קבלת תסקיר ובמקרים מיוחדים מורה על שמיעת הילדים בבית המשפט לענייני משפחה והדבר מתבצע בלשכתו/ה של השופט/ת בליווי עו”ס, בהליך מיוחד המוגדר בחוק.

אם בעבר המונח משמורת משותפת שיקף סיטואציה נדירה ולא שכיחה הרי שכיום המצב הוא הפוך וברירת המחדל האוטומטית הינה המשמורת המשותפת.

כל משפחה צריכה להחליט מה נכון ומה טוב בשבילה ועבור הילדים במיוחד.

כאשר אין הסכמות בין ההורים באשר לקיומה של משמורת משותפת ו/או כל הסדר אחר הנוגע להסדרי המפגש בין ההורים לילדים – מומלץ לקבל ייעוץ משפטי מעורך דין המתמחה בדיני משפחה וגירושין, וזאת על מנת למנוע טעויות אשר בעתיד יהיה קשה יותר לתקן.

עו”ד אלינור ליבוביץ, מומחית בגירושין, דיני משפחה, ירושה וגישור משפחתי

יצירת קשר: 03-6969916